Return to Wedding VI: The Wedding Day
What are the halachot and customs of the first steps of a wedding, from reception, to bedecken, to processional, to how the chuppa is made?
In Brief
What is a kalla’s role at her reception?
Kallot typically spend the reception greeting guests and exchanging berachot with them. Though it is not obligatory for a kalla to be seated, sources as early as the Mishna describe her as having a special, ornate seat of honor. It has become increasingly common for a kalla’s reception to include singing and Torah.
What is the shetar tena’im?
This is a writ of terms to the marriage, addressing various commitments and legal issues (some of which have been incorporated into the Sefardi ketuba). Nowadays, tena’im are largely symbolic and many couples forgo them. Others hold tena’im at a chatan’s reception, often with the mothers breaking a plate to symbolize the agreement’s finality.
What is the veil for?
It serves two main purposes:
- Helping to balance the kalla’s position at the center of the wedding ceremony with tzeniut.
- Establishing that the kalla is not particular about the precise worth of the ring used for kiddushin.
After the ceremony, the veil can serve as a head-covering.
What is the bedecken?
A ceremony customary in some communities of veiling the kalla and blessing her. Some maintain that veiling is a form of chuppa, establishing the marital household. Previously married kallot typically forgo the bedecken, but often still don a veil.
What is a chuppa and how is it constructed?
What we typically call a chuppa is a structure set aside for the nissuin of chatan and kalla, representing their new home. Rema writes that it is customarily a textile canopy supported by four poles.
What are the customs of chatan and kalla walking to the chuppa?
It is customary for attendants to escort each of them, to signify their importance, often holding candles to symbolize the lights of Sinai. Attendants can be anyone of the couple’s choice, though parents now typically fill this role. As another sign of respect, some communities stand for the couple at the processional. In Ashkenazi communities, the kalla concludes the processional by circling her chatan, three or seven times.
In our next two pieces, we discuss the ceremony under the chuppa.
In Depth
By Laurie Novick, with Research by Hannah Vorchheimer
Rav Ezra Bick, Ilana Elzufon, and Shayna Goldberg, eds.
Hachnasat Kalla
The phrase hachnasat kalla literally means bringing a kalla to the chuppa, and more generally refers to providing her with support. This may seem anachronistic in an age of independent kallot who in many ways bring themselves to the chuppa. But autonomy does not replace community, and the mitzva of hachnasat kalla reflects the timeless significance of the community marshalling its resources to support a wedding and marriage.
Hachnasat kalla is fundamentally an act of chessed, kindness. It is considered so important that, along with taking the dead for burial, it allows for setting aside the study of Torah:
מגילה כט.
מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה
Megilla 29a
We take time off from Talmud Torah for bringing out the dead [for burial] and for hachnasat kalla [bringing in a kalla to the chuppa].
Taken broadly, these acts of chessed can mean helping to cover related expenditures:
רש”י סוכה מט:
הוצאת המת והכנסת כלה…לבזבז להוצאת מת עני או להכנסת כלה ענייה…
Rashi Sukka 49b
Bringing out the dead and hachnasat kalla…to spend [money] for bringing out a deceased poor person [for burial] or for bringing in a poor kalla [to the chuppa].
Elsewhere, Rashi explains hachnasat kalla more literally, as escorting the kalla on her way to the chuppa.
רש”י מגילה כט.
להכנסת כלה – ללוותה מבית אביה לבית חופתה
Rashi Megilla 29a
For bringing in a kalla [to the chuppa] -To accompany her from her father’s house to her chuppa house.
In Mishnaic times, the bride would travel to her wedding in a curtained palanquin:
משנה סוטה ט: יד
… בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר, ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר:
Mishna Sota 9:14
…In the last conflict [the Bar Kochva revolt] they decreed that a kalla not go out in a palanquin [apiryon] within the city, but our sages permitted that a kalla go out in a palanquin within the city.
Though there was a move made to decree against such regal trappings in the time of the Bar Kochva revolt, the sages allowed the custom to continue because the curtains helped preserve the kalla’s tzeniut in the public thoroughfare en route to the wedding:
סוטה מט:
…מ”ט? [=מאי טעמא?] משום צניעותא:
Sota 49b
…What is the rationale? On account of tzeniut.
Another mishna suggests that some practices of bringing a kalla to her wedding were unique to a virgin bride (so that future testimony about them could affect her ketuba settlement):
משנה כתובות ב: א
אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים
Mishna Ketubot 2:1
If there are witnesses that she went out in a hinuma and her [hair on her] head was undone, her ketuba is 200.
The Talmud explains the hinuma in two ways:
כתובות יז:
מאי הינומא סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר תנורא דאסא רבי יוחנן אמר קריתא דמנמנה בה כלתא
Ketubot 17b
What is a hinuma? Surchav bar Pappa in the name of Ze’iri said: A canopy of myrtle. Rabbi Yochanan said: A curtain that the kalla nods off in.
Rambam understands Rabbi Yochanan’s explanation of the hinuma as a reference to a movable tent, like the curtained palanquin in which a bride would travel to the wedding:
פירוש המשנה לרמב”ם כתובות ב:א
הינומה, אוהל של משי היה מנהגם שלוקחין בו הבתולות מבית האב לבית הבעל
Rambam, Commentary on the Mishna, Ketubot 2:1
A hinuma is a [movable] tent of silk. Their custom was to take the virgin [brides] in it from the home of the father to the home of the husband.
Nowadays it is more common for a bride to leave her house for her wedding with a more intimate entourage, and for the public accompaniment to take place at the wedding itself.
דרישה אבן העזר סה
…ואף על פי שכתב רש”י ללוותה מבית אביה דמשמע שהולכין אחריה אפשר שכן היה המנהג בזמנם כמו שנוהגין עדיין בקהילות בארץ אשכנז שיש להן בית מיוחד לזה שמביאין אותה שמה:
Derisha EH 65
…Even though Rashi wrote “to accompany her from her father’s home,” which implies that we walk behind her, it is possible that such was the custom in their time, as they are still accustomed in the lands of Ashkenaz, where they have a house designated for this to which they bring her.
Reception
Some early practices, however, remain in force. At the wedding reception itself, the kalla typically receives a special seat of honor. The Mishna mentions the kalla’s chair,1 and Rambam’s commentary details the sort of intricate decoration that was customary for it:2
פירוש המשנה לרמב”ם עדויות א:יא
דרך הכסאות שהכלות יושבות עליהן להיות משובצים…ויהיה בהם פיתוחים וציורים והם הנקראים חפויין כלומר החתיכות המצויירות המודבקות בו. ומלבן של כסא, רבוע מצוייר גם הוא מרכיבים אותו על הכסא כדי שתשב הכלה עליו…
Rambam, Commentary to the Mishna, Eiduyot 1:11
It is usual for the chairs upon which kallot sit to be inlaid…They would have engraving and etching, and this is what is called facings, which is to say the decorated pieces that are adhered to it. And the seat of the chair, is a decorated square, and it, too, they attach to the chair for the kalla to sit upon it….
For many a kalla, a specially designated, regal place to sit has come to define the wedding reception.
At the reception, both chatan and kalla welcome guests, surrounded by close relatives and friends. But, in many communities, they receive guests in separate spaces at this stage of the wedding. Separate receptions may be a vestige of an era when the kalla would first greet guests at her home before being escorted to the wedding. It has persisted sometimes in deference to a practice of not seeing each other (see more here) and sometimes to mitigate mingling between men and women (more here). In such cases, a chatan often presides over a gathering of song and divrei Torah, modeled after a Chassidic tisch. Words of Torah are especially appropriate for the occasion because a wedding forms a covenantal bond between the couple reminiscent of the giving of the Torah.3
A kalla may receive visitors one by one at her chair, exchanging blessings and prayers. This can be very fulfilling, enabling the kalla to have a moment with each guest. Still, there is no halachic obligation for the kalla to remain seated in a chair, and she has the flexibility to decide how to spend the reception.
More recently, increasing numbers of kallot have created a more tisch-like atmosphere near the kalla’s chair over the course of the reception, including singing, a little dancing, words of Torah, and sometimes a siyyum. Some kallot incorporate a table, and even call this type of reception a kalla’s tisch. In a letter to Tradition, Rachel Ackerman Epstein describes how making a kalla’s tisch was meaningful to her:4
Rachel Ackerman Epstein, Letter to Tradition 31:3, 1997
For me, choosing to have a “kalla’s tisch” at my wedding was based on my preference for joining with my friends and family in divrei Torah and religious song rather than sitting as a center-piece during the smorgasbord awaiting my hatan’s entrance….
Depending on a community’s practice, the signing of the ketuba may take place at the reception before the wedding ceremony, at the chatan’s tisch, with chatan and kalla together, or under the chuppa.
Mincha or Ma’ariv
Depending on the timing, the wedding reception might include mincha or ma’ariv. (See more about additions to a chatan and kalla’s mincha on the wedding day here.) A couple interested in fostering women’s joining in mincha can take care to have the time officially announced, along with women’s being welcome., Although a mechitza is not strictly obligatory at an ad hoc minyan (see more here), they can designate a comfortable space for women to pray, or even set up a mechitza.5
Tena’im
Another document, known as shetar tena’im (tena’im for short), a writ of terms of agreement, is often signed at the reception or chatan’s tisch. Tena’im have a long history. The Talmud refers to contracts that would follow agreement to marry but precede kiddushin, granting both the match and the families’ financial commitments some degree of legal force:
קידושין ט:
שטרי פסיקתא וכדרב גידל אמר רב דאמר רב גידל אמר רב: כמה אתה נותן לבנך? כך וכך. לבתך? כך וכך:
Kiddushin 9b
Stipulatory contracts, like that which Rav Gidel said Rav [said], for Rav Gidel said Rav [said]: How much do you give to your son? Such and such. To your daughter? Such and such.
This passage suggests that the tena’im agreement may be made by the parents, though Rashi explains it elsewhere as a contractual agreement between chatan and kalla.
רש”י כתובות קב.
…בשטרי פסיקתא – החתן והכלה פוסקין תנאים שביניהם בשני עדים והעדים חותמים עדות גמורה
Rashi Ketubot 102a
…With stipulatory contracts: The chatan and the kalla stipulate the terms [tena’im] between them with two witnesses, and the witnesses sign as full testimony.
For hundreds of years, tena’im continued to develop in Jewish communities as a mechanism to address pressing issues, such as commitments to ensure chaltiza in the case of a husband’s demise without issue or to provide for the bride to inherit her father,6 or even to provide alimony if the couple were to separate. Dr. Ayelet Segal surveys a range of early prenuptial agreements, including tena’im, in her doctoral dissertation:7
ד”ר אילת סג”ל, הסכמי קדם-נישואין במשפט העברי (דוקטוראט), אוניברסיטת בר אילן תש”ע עמ’ א, ה
הסכמי קדם נישואין מצויים בשטרי שידוכין, שטרי אירוסין, שטרי תנאים, שטרי חליצה ובשטר הכתובה…במשפט העברי נעשה שימוש רב בכלי ההלכתי של הסכמי קדם-נישואין כדרך למניעת בעיות ופתרונן. הסכמים שונים נועדו להגן על האשה במסגרת חיי הנישואין ובפקיעתם
Dr. Ayelet Segal, “Pre-nuptial Agreements in Jewish Law” (PhD diss.), Bar Ilan University, 5770), 1, 5.
Pre-nuptial agreements are found in writs of shidduchin (pre-betrothal agreements), writs of eirusin, writs of tena’im, writs of chalitza and the ketuba…In Jewish jurisprudence great use was made of the halachic instrument of pre-nuptial agreements as a method of preventing problems, and of solving them. Different agreements were meant to protect the woman in the framework of married life and in its dissolution…
Over time, Sefardi communities integrated some key tena’im into the ketuba text (see the text here). Ashkenazi communities persisted in signing separate tena’im contracts, often two of them per couple: a first, known as “Rashei Perakim” (lit., main points) at engagement and then a second, more detailed one, often just before chuppa.
Nowadays, tena’im contracts have become more symbolic, and many couples forgo them. This was Rav Soloveitchik’s recommendation.
רב צבי שכטר, מפניני הרב עמ’ ריג-ריד
רבנו היה מייעץ שלא לערוך תנאים בסמוך לחופה, וכל שכן וביותר תוקף שלא לעשות כן כמה חדשים מקודם, כי חרם חמור יש לבטלם…
Rav Herschel Shachter, Mi-pninei Ha-Rav 213-214
Our Rav [Rav Soloveitchik] would advise against holding tena’im close to the chuppa, and how much more so and with more force not to perform them a few months in advance, for it is a serious cherem to cancel them…
Those who do hold tena’im typically use a special formulation designed for a largely symbolic tena’im conducted only just before a wedding by the fathers of chatan and kalla. This is Rav Moshe Feinstein’s version of the text, adapted from older ones that were used as the second of two. The specifics of names, place, and time have been left open.
שו”ת אגרות משה חו”מ ג: ל
נוסח תנאים הנכתבים סמוך לחופה בע”ה י”ג מרחשון שנת תשל”ט יעלה ויצמח כגן רטוב ויפק רצון מאת ה’ הטוב והמטיב בדבר דברי הברית והתנאים שנדברו והתנו בין הני שני הצדדים ה”ה [=הרב הנכבד] ______________ העומד מצד בנו ______________ החתן המופלג ומצד השני ה”ה [=הרב הנכבד] ______________ העומד מצד בתו ______________ הכלה הכבודה, וכל התנאים והחיובים מצד הכלה להחתן ומצד החתן להכלה כבר נתקיימו ואין להם שום טו”ת [=טענות ותביעות] זה על זה לבד מה שהחתן הנזכר ישא למזל טוב בשעה מוצלחת את הכלה הנזכרת בחופה וקידושין כדת משה וישראל ביום פלוני ______________, ולא יבריחו ולא יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה שום הברחת ממון בעולם אלא ישלטו בנכסיהון שוה בשוה בשלום ורעות כדרך בני תורה ויראי השי”ת [=השם יתברך], וכל זה נעשה בקאג”ס [=בקניין על גבי סודר] דכשר למקניא ביה איזה זמן דשעות קודם החופה והכל שריר וקיים.
Responsa Iggerot Moshe CM 3:30
Language of written just before the , be”H 13 Cheshvan 5739 May [this match] be elevated and sprout like a watered garden and obtain favor from God the Good Who does good. In the matter of the words of the covenant and the tena’im that were stated and stipulated between these two parties. The honored Rav _______________ who stands on behalf of his son _______________ the outstanding chatan, and on the other party’s behalf the honored Rav _______________ who stands for his daughter _______________ the honored kalla, and all the conditions and obligations on the part of the kalla to the chatan and on the part of the chatan to the kalla have already been upheld, and they have no claims or demands against each other, aside from that the aforementioned chatan will marry with good fortune in an auspicious time the aforementioned kalla with chuppa and kiddushin in accordance with the law of Moshe and Yisrael on the given day _______________, and they will not abscond with or hide from each other any appropriation of money at all, but rather will control their funds equally in peace and friendship in the way of those loyal to the Torah and fearers of God, and all this is done with a symbolic handkerchief kinyan with which it is fitting to perform an acquisition at some point in time prior to the chuppa, and all is valid and upheld.
According to many authorities, once the wedding has taken place, this statement of equal division of property in the tena’im is more rhetorical than legally binding.8 We discuss the disposition of marital property in light of the ketuba and recent rabbinical court decisions here.
Those who conduct a tena’im at a wedding often do so at the chatan’s tisch. The document is read aloud, which can be done by anyone in attendance whom the couple wish to honor. The tena’im process is finalized with the signatures of two witnesses, followed by an act of kinyan (consideration) and the breaking of a plate. The breakage is meant to reduce the simcha and remind us of beit ha-mikdash, in a way that also makes it clear that the act of tena’im is irrevocable.9
The mothers of chatan and kalla often break the plate, perhaps because the fathers typically act as signatories to the tena’im in addition to two witnesses—though in some communities chatan and kalla both sign. When tena’im are held at a wedding, they are often signed at a chatan’s tisch for reasons of convenience, but they can be signed in proximity to the kalla.
Though it, too, can be signed at the wedding, the halachic prenuptial agreement, in some ways the most recent descendant of the tena’im (which we hope to discuss in a future piece), is often best signed in advance with chatan and kalla together, after carefully working through its contents under the guidance of a knowledgeable halachic authority.
Veils
Sefardi brides often don veils without any ceremony, or just before stepping into the chuppa. In many communities, though, the next ceremonial stage of a wedding is the bedecken, the veiling of the bride.
Tzeniut
The bridal veil may be hinted at in the Torah. When Rivka travels to marry Yitzchak, she veils herself after catching sight of him.
בראשית כד: סה
וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס:
Bereishit 24:65
And she said to the servant, ‘Who is this man walking in the field toward us?’ And the servant said, ‘He is my master.’ And she took the scarf and covered herself.
Some early commentators, including Ralbag, suggest that Rivka acts out of modesty, tzeniut, before her intended husband.10
רלב”ג בראשית כד:סה ביאור הפרשה
ולקחה הצעיף וכסתה פניה לרוב צניעותה.
Ralbag Bereishit 24:65
And she took the scarf and covered her face in her great tzeniut.
Rashi mentions the connection between a bride’s veil and tzeniut in his Torah commentary, likening the folded curtains at the entrance to the Mishkan to a bridal veil:
רש”י שמות כו:ט
אל מול פני האהל – חצי רחבה היה תלוי וכפול על המסך שבמזרח כנגד הפתח, דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על פניה
Rashi Shemot 26:9
Facing the tent: Half of its [the Mishkan’s curtain’s] width was hung and doubled over the screen in the east facing the opening, like a modest kalla who is covered with a veil over her face.
The intersection of modesty with the role of a kalla is complex. She finds herself in an unusual position for a woman, at the center of a communal religious ritual with all eyes upon her. Rather than play this down, she is (as we have seen) expected to adorn herself for the occasion. The Talmud teaches that guests at a wedding are meant to compliment her beauty before her. At the same time, male guests are to be careful how they gaze at her, even though other men’s gazes might endear her further to her chatan:
כתובות טז:-יז.
תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה?…ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה….כי אתא רב דימי אמר הכי משרו קמי כלתא במערבא לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן…א”ר [=אמר רב] שמואל בר נחמני א”ר [=אמר רבי] יונתן מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה כדי לחבבה על בעלה ולית הלכתא כוותיה
Ketubot 16b-17a
Our rabbis taught [in a baraita]: How do we dance before the kalla?…Beit Hillel say [in praise of a bride]: ‘A comely and attractive kalla’…When Rav Dimi came [to Bavel] he said: Thus one sings before a bride in the West [Eretz Yisrael], ‘Not kohl and not rouge and not paint, but a graceful ye’ela [ibex] …Rav Shemuel bar Nachmani said Rabbi Yochanan said: It is permissible to gaze at the face of a kalla all seven days [of rejoicing] in order to endear her to her husband. And the halacha is not in accordance with him.
שיטה מקובצת כתובות יז.
ורבינו מאיר הלוי ז”ל תירץ בענין אחר דדוקא להסתכל אמרו דאינו מותר אבל ראיה בעלמא לפי שעה בשעה שמוליכין אותה מותר:
Shita Mekubetzet Ketubot 17a
Rabbeinu Meir Ha-Levi resolved [an apparent contradiction] in a different matter, that they said that specifically gazing is not permitted, but mere seeing for a time while they escort her is permissible.
The veil may have developed as a way to balance the bride’s position as the admired center of attention with tzeniut concerns.
Limiting Vision
In addition to concealing the kalla’s face from those around her, perhaps as an expression of tzeniut, the veil can also affect the kalla’s own experience of the wedding, limiting her vision.
In his comments to the Talmud, Rashi defines the hinuma in which a virgin bride would travel to her wedding as a veil over her face, under which she might drowse off:
רש”י כתובות יז.
קריתא – צעיף על ראשה משורבב על עיניה כמו שעושין במקומינו ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיניה מגולין ולכך נקרא הינומא על שם תנומה
Rashi Ketubot 17a
Karita – A scarf on her head that hangs down over her eyes, as we do in our locales, and sometimes she gets sleepy [menumnemet] within it, since her eyes are not uncovered, and therefore it is called hinuma based on the word tenuma [sleep]
Rashi’s comment suggests that the kalla would not be able to see out of the veil. In a responsum, Rashba similarly implies that the veil would be opaque. By veiling her face, the bride establishes that she is not particular about the precise worth of the ring used for kiddushin, since she is unable to see it.
שו”ת הרשב”א החדשות קסג
עכשו נהגו בנות ישראל הצנועות שמכסות פניהן בשעת קדושין ופושטות ידיהן לקבל, ואינן מדקדקות אם בפרוטה ואם בתרקבא דדינרי.
New Responsa of Rashba 163
Now the modest daughters of Israel have had the practice that they cover their faces at the time of kiddushin and extend their hands to receive [the ring], and they are not particular whether it is worth a peruta [value of a small coin] or if it is worth a tarkab [measure-full] of dinars.
Rema cites this responsum as the basis for one of two measures to ward off concerns about mistakes in the kiddushin process related to the value of the ring, implying that the veil presents a halachic advantage.
רמ”א אה”ע לא: ב
הגה: …ומ”מ [=ומכל מקום] נוהגין תחת החופה לשאול לעדים אם הטבעת שוה פרוטה, כדי שתדע הכלה שאין מקדשה רק בשוה פרוטה (א”ח). גם נוהגין לכסות פני הכלות הצנועות, ואינן מקפידות במה מקדש אותן (מבואר בתשובת הרשב”א(.
Rema, Shulchan Aruch EH 31:2
…In any case, we have the practice under the chuppa to ask the witnesses if the ring is worth a peruta, in order that the kalla know that he is not mekadesh her except with the value of a peruta [or more]. We also have the practice of covering the faces of the modest kallot, and they are not particular regarding what is used to be mekadesh them (as explained in the responsum of Rashba).
To this day, some, especially members of Chassidic communities, have the custom of using an opaque veil, sometimes called a dek-tichel. Rabbi Nachman describes this as playing a spiritual function as well, hinting at the hiddenness of God:
שיחות הר”ן פו
מה שמכסין את הכלה בדעק טוך…רמז על בחינת “כבוד אלקים הסתר דבר” (משלי כה, ב):
Sichot Ha-Ran 86
That which we cover the kalla with a dek-tich…is a hint at the aspect of “The honor of God is in hidden matters” (Mishlei 25:2).
Some kallot finds that an opaque veil helps them to focus, or offers them privacy. Chavi Israel describes the moments before her chuppa in this vein:11
Chavi Israel, “Fitting the Mould,” Australian Jewish News blog, November 11, 2021
As per Chassidic tradition, my face is fully covered. Personally, I loved it since I could focus on praying to G-d without any distractions.
The Importance of Seeing
On the other hand, by limiting the kalla’s sight, the veil may raise halachic concerns during kiddushin. Ben Ish Chai stresses that it is important for a kalla to be able to see her chatan as part of consenting to kiddushin:
בן איש חי שנה ראשונה פרשת שופטים ה
וצריך להזהיר את הכלה שתראה פני החתן המקדש אותה, ותשים לבה בעת נתינת הכסף לידה ותקבלנו לשם קדושין, כי יש כלות שהם ביישנות הרבה ובשעת הקדושין כמעט קרובים הם להתעלף, ואין הכלה שמה לבה על מה שאומר לה החתן בשעת הקדושין ועל מסירת הכסף לידה, לכך צריך להזהירם בזה
Ben Ish Chai, First Year, Shofetim 5
One must caution the kalla that she see the face of the chatan who is mekadesh her, and pay attention at the time of the placing of the money into her hand, and that she receive it for the purpose of kiddushin. For there are kallot who are very shy and almost approach fainting during kiddushin, and the kalla does not pay attention to what the chatan says to her during kiddushin, or to the giving of the money into her hand, therefore one must caution them about this.
Rabbeinu Yona raises the possibility that witnesses not seeing the kalla’s face might interfere with their testimony to the wedding, but he ultimately concludes that this concern can be overcome because there is a strong chazaka, halachic presumption, regarding the identity of the kalla:
שיטה מקובצת בשם תלמידי רבנו יונה, כתובות כתובות יז. ד”ה מתוך
וא”ת [=ואם תאמר] כיון שאינו מותר לראותה היאך נוכל למצוא עדים שיראו אותה שיצאת בהינומא וראשה פרוע י”ל [=יש לומר] דכיון שרואין הינומא או שאר הדברים שדרך לעשותם לבתולה ואומרים כל העולם זו כלה פלוני[ת] אותה חזקה היא כמו ראיה…
Talmidei Rabbeinu Yona from Shita Mekubetzet Ketubot 17a s.v. Mi-toch
If you say since it is not permissible to see her, how can we find witnesses that will see that she went out in a hinuma with her hair loose? One can say that since they see the hinuma or other things that are commonly done for a virgin [bride] and everyone says this is kalla such-and-such, this is a halachic presumption akin to seeing [her]…
Even so, Rav Ovadya Yosef calls for lifting a kalla’s veil when she drinks from the cup of birkat eirusin as necessary to ensure that the witnesses get a good look at her prior to kiddushin:
שו”ת יביע אומר ד אה”ע ה
אכן מנהגינו להרים הצעיף שעל פני הכלה כלפי מעלה בעת שתיית הכלה מכוס ברכת האירוסין, וממילא העדים רואים אותה. (והדבר פשוט שלא נאסר אלא להסתכל בפני הכלה, אבל ראייה בעלמא משרא שרי…)… ואעיקרא אין המסוה שעל פני הכלה אלא כיסוי דק מאד, ואפשר להכירה מבעד המסוה.
Responsa Yabi’a Omer 4 EH 5
Indeed, our custom is to lift the veil that is over the kalla’s face upwards when the kalla drinks from the cup of birkat eirusin, and naturally the witnesses see her. (The matter is simple that it is only prohibited to gaze at the face of the kalla, but mere seeing is permitted…)…And fundamentally the veil over the kalla’s face is only a very thin cover, and it is possible to recognize her through the veil.
Rav Ovadya points out that raising the veil may not be necessary, since the veil need not be opaque.
Indeed, a somewhat transparent veil would seem to suffice both to make it difficult for the bride to be ogled and to interfere with her viewing the ring with precision.
Following the ceremony, when the veil is typically removed from the kalla’s face, a veil can serve an ancillary function, as head-covering. In this case, there may be an advantage to a more opaque veil. (See more here.)
Veiling and Bedecken
So far, we’ve seen a basis for a kalla to be veiled , but no mention of any halachic aspect to a veiling ceremony. Rivka veiled herself, and Rashba implies that brides of his day did the same. Rema is not particular about who places the bride’s veil.
In our discussion of nissuin, we saw that nissuin or chuppa refers to any of a range of practices that represent a kalla creating a new home with her husband.12 Tosafot suggest that a virgin bride going to her wedding in a hinuma would in itself count as a form of chuppa:
תוספות יומא יג: ד”ה לחדא
…בתולה משיצתה בהינומא הויא חופה שלה…
Tosafot Yoma 13b s.v. le-chada
…A virgin, from when she goes out in a hinuma, this is her chuppa…
This would seem to mean that the simple act of leaving her home in the distinctive wedding veil (or apiryon) would be a form of chuppa. We still lack any mention or ascription of significance to putting on the veil. Indeed, Maharil’s account of practice in Ashkenaz entails the chatan coming to the kalla on the morning of the wedding, when she is already veiled:
ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות נישואין
הולכין יחד עד אצל פתח בה”כ [=בית הכנסת] ויושבין שם מעט ומוליכין הכלה לביתה. והיתה מלובשת שרגנז למעלה בכל בגדיה והינומא על פניה…
Maharil Minhagim, Laws of Marriage
They [chatan and kalla] walk together until near the door of the synagogue and sit there a bit, and then they escort the kalla to her home. And she would be dressed in a sargenes [a white robe somewhat similar to a kittel] over all her clothes and a veil upon her face…
Nevertheless, in light of his local practice, Bach suggests that the chatan must help veil the kalla himself, so that her wearing a hinuma can more fully symbolize moving from her father’s home to his:
ב”ח אה”ע סא
…ובמרדכי ריש כתובות (סי’ קלב) כתב …כי הכנסת חופה היא שמסרה בשחרית לחתן קודם הברכה…מכסין ראש הכלה בסודר שאז מסרה האב לחתן ולכן נוהגין במדינת רוסי”א להקפיד שלא לילך לכסות ראש הכלה בשחרית בלתי החתן עמהם ושהחתן יאחוז בכיסוי עם הרב והחשובים לכסות ראשה ונראה שזהו מ”ש [מה שכתבו] התוספות דבתולה שיוצאת בהינומא הוא חופה שלה
Bach EH 61
…in Mordechai in the beginning of Ketubot, 132, he wrote…For bringing [the kalla] to the chuppa is that he [her father] brings her in the morning to the chatan prior to the beracha [of eirusin]…We cover the head of the kalla with a cloth, for then the father brings her to the chatan and therefore we practice in the land of Russia to be particular not to go to cover the head of the kalla in the morning unless the chatan is with them, and that the chatan hold the cover with the Rav and the important [figures] to cover her head, and it seems that this is what Tosafot wrote that a virgin [bride] who goes out in a hinuma, that is her chuppa.
This ceremonial veiling is reminiscent of the bedecken, though it also sounds like a custom we discuss in more detail here, of covering the heads of chatan and kalla with a cloth as a form of chuppa.
In deference to Bach’s view, some rabbis are careful to designate two witnesses for the bedecken.13 However, Bach’s student and son-in-law, Taz, disagrees with him, referring to veiling of the kalla as a mere preliminary to the chuppa and not as a form of chuppa itself, though it is an opportunity for hachnasat kalla:14
ט”ז אה”ע סה:ב
דבהרבה מקומות מכסין הכלה בשחרית בלא חתן ואם כן האיך הוא חופה בלא חתן על כן נראה דלדידן לא הוי כסוי ההינומא חופה כלל אלא הכנה לחופה שתהיה אח”כ [=אחר כך]…
Taz EH 65:2
For in many locales, they cover the kalla in the morning without the chatan and if so, how is it a chuppa without the chatan? Therefore, it seems that for us covering with the veil is not chuppa at all, but rather preparation for the chuppa that will be later.
Since chuppa refers to acts commonly agreed upon in a given locale as representing the establishment of the marital household, both sides of this disagreement can be correct, depending on their local custom. In practice, whether the kalla veils herself, or is veiled by others or by the chatan, varies by community.
As it has evolved, the bedecken at the wedding reception, especially for a couple who have not seen each other for a week leading up to the wedding, is a moment of high drama and emotion. In some communities, the bedecken is very joyous. In others, as in Chabad, which has a special tune for the bedecken, it is more somber. Still other communities begin with more upbeat music and then switch to something slower and more serious. Regardless, the bedecken presents an opportunity for the chatan and kalla to connect with each other, as well as for parents to offer personal blessings in advance of the ceremony.
Sara Esther Crispe describes what bedecken represented for her and her chatan:15
קיצור שולחן ערוך קמז:ג
Sara Esther Crispe, “The Merging of Two Souls,” Chabad.org
By veiling me, we make an important unspoken statement to one another. We recognize that we are marrying what we see, but we are also marrying what we don’t see.
Since veiling is learned from Rivka, it is customary for relatives to bless the kalla as Rivka’s family blessed her upon her departure to marry Yitzchak:
קיצור שולחן ערוך קמז:ג
המנהג במדינות אלו בנשואי בתולה שחשובי העיר פורסין סודר על ראש הכלה ומברכים אותה ואומרים לה: אחותנו את היי לאלפי רבבה.
Kitzur Shulchan Aruch 147:3
The custom in these lands at the marriage of a virgin is that the important figures of the city spread a cloth over the kalla’s head and bless her and say to her: “Our sister, may you become thousands of myriads” (Bereishit 24:60).
A chatan’s family may of course bless him as well. And those without a bedecken can create an opportunity to share berachot before the reception shifts to the chuppa.
Second Marriage
Kitzur Shulchan Aruch notes that the bedecken is only for virgin brides. Indeed, the discussion of the hinuma as veil distinctive to a virgin bride implies that a previously married kalla would not wear one:
חלקת מחוקק נה:ח
משעה שיצתה בהנומא נקרא חופה אבל אלמנה שאין יוצאת בהינומא…
Chelkat Mechokek 55:8
From when she goes out in a hinuma it is called chuppa, but a widow, who does not go out in a hinuma…
Though this inference would apply to the bedecken, it’s not clear that it means that a previously married kalla lacks reason to don a veil. Modesty, and a desire to establish that the kalla is not particular regarding the value of the ring used for kiddushin, would seem to be relevant for any kalla. Rav Yehoshua Avraham Tzvi Weinberg, a student of Chatam Sofer, makes this point:
שו”ת מהריא”ץ או”ח ח
שכ[תב] הרמ”א שנוהגין לכסות פני הכלות שלא תהא מקפדת במה מקדש אותן וטעם זה שייך בין בבתולות בין באלמנות, וא”כ [=ואם כן] מה הפרש יש ביניהם, אלא עכצ”ל [=על כן צריך לומר] דיש הפרש עפ”י מש”כ הב”ש [= על פי מה שכתב הבית שמל] סי’ נה סע”ק ה’ בשם הב”ח דמנהג שלנו…דבבוקר מכסין ראש הכלה בסודר…וזה דוקא בבתולה אבל באלמנה אין מכסין ראשה בתחילה רק תחת החופה…
Responsa Rav Yehoshua Avraham Tzvi Weinberg, OC:8
For Rema wrote that we have the practice to cover the faces of kallot that they not be particular regarding what is used to be mekadesh them, and this rationale applies both for virgins and widows, and if so, what distinction is there between them? Rather, one must say that there is a distinction [between them] according to what Beit Shemel (55:5) wrote in the name of Bach that our custom is…that in the morning we cover the head of the kalla with a cloth…and this is specifically with a virgin, but with a widow, we do not cover her head at the beginning, only under the chuppa…
Rav Weinberg suggests that a previously-married kalla don her veil at the chuppa, without a bedecken. Some put it on earlier, without ceremony, while some kallot choose to forgo it. Where there is no clear custom, this is a matter of choice. A non-virgin kalla who has never been married typically does have a bedecken where that is the custom for virgin brides, following the same logic we discussed previously whereby a non-virgin bride can have the ketuba of a virgin if her chatan agrees and her privacy preserved.
Chuppa
We’ve seen that the term “chuppa” refers to a symbolic representation of the kalla joining the chatan’s household, or of the couple establishing an intimate space together. We’ve also seen that the definition of chuppa varies among communities, and that a number of different practices can serve the halachic function of chuppa.
A structure set aside for the nuptials of chatan and kalla can represent their new home and be considered a chuppa. Indeed, the Talmud describes a structure built for a wedding, and Rashi explains this as a reference to chuppa:
תענית יד:
אי זהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו
Ta’anit 14b
What is building of joy? This refers to one who builds a wedding house for his son.
רש”י תענית יד:
בית חתנות – לעשות חופתו.
Rashi ad loc.
A wedding house -To make his chuppa
As joyous as constructing a chuppa can be, the devastations visited upon us by the Romans led to decrees limiting luxurious construction:
סוטה מט:
תנא אף על חופת חתנים גזרו מאי חופת חתנים זהורית המוזהבות תניא נמי הכי אלו הן חופת חתנים זהורית המוזהבות אבל עושה פפירית ותולה בה כל מה שירצה:
Sota 49b
He taught [in a baraita]: They also decreed against a chuppat chatanim ]grooms’ chuppa[. What is a chuppat chatanim? Crimson with gold. It is also taught thus [in a baraita]: These are chupppat chatanim, crimson with gold. But he can make it of papyri [Rashi ad loc.: wood] and hang from it what he wants.
While the chuppa can be heavily ornamented, even with gold, it should not be made of crimson cloth interwoven with gold.
Sefer Ha-Ittur describes the chuppa as incorporating either textiles or natural materials like branches and flowers:
ספר העיטור ב ברכת חתנים סג
וחופה היא שמוסר האב ומכניסה לבעלה לבית שיש בה חידוש כגון אלו הסדינין קור”טתט [נ”א קורטינ”א] סביבות הכותלים ויש שעושין סוכה בוורד והדס כפי המנהג …
Sefer Ha-ittur 2 Birkat Chatanim 63:1
Chuppa is that the father transfers her and brings her in to her husband to a home that has something new, like these sheets, “curtains”, around the walls, and there are those who make a sukka of roses and myrtle according to the custom…
Rema enumerates a number of different practices at the wedding that may be considered chuppa, and concludes with a description of Ashkenazi custom:
רמ”א אה”ע נה:א
הגה: וי”א [=ויש אומרים] דחופה אינה יחוד, אלא כל שהביאה החתן לביתו לשם נשואין (כ”כ הר”ן בשי”א ריש כתובות). וי”א [=ויש אומרים] שהחופה היא שפורסין סודר על ראשם בשעת הברכה (הב”י הביאו). וי”א [=ויש אומרים] דחופת בתולה משיצאה בהינומא; ואלמנה, משנתייחדו (תוספות פ”ק דיומא). והמנהג פשוט עכשיו לקרות חופה מקום שמכניסים שם יריעה פרוסה על גבי כלונסות, ומכניסים תחתיה החתן והכלה ברבים, ומקדשה שם ומברכין שם ברכת ארוסין ונשואין, ואח”כ [=ואחר כך] מוליכים אותם לבית ואוכלים ביחד במקום צנוע, וזהו החופה הנוהגת עכשיו.
Rema EH 55:1
There are those who say a chuppa isn’t yichud [seclusion of chatan and kalla], but whenever the chatan brings her to his home for the purpose of marriage. And there are those who say a chuppa is spreading a cloth over their heads at the time of the beracha. And there are those who say that the chuppa of a virgin is once she has gone out in a hinuma, and a widow once they’ve had seclusion. And the common custom now is to call a chuppa a place where we bring in a curtain spread atop poles, and we bring the chatan and kalla under it in public, and he betroths her there [kiddushin], and they recite the berachot of eirusin and of nissuin there, and afterwards we bring them to a house and they eat together in a private place and this is the chuppa that is practiced now….
(We’ll revisit the custom of covering chatan and kalla directly with a cloth here, though it is related to the custom many have of placing a tallit atop poles.)
Technically, there is no need for the couple to enter into a chuppa of any sort until after birkat eirusin. Still, it has become increasingly common, as Rema describes, for the entire ceremony to take place under a chuppa.
Three centuries later, Ben Ish Chai describes a stage in the adoption of this custom by Sefardi communities as well:
בן איש חי שנה ראשונה פרשת שופטים –יב-יג
ופה עירנו בגדא”ד יע”א [יגן עליה אלקים] המנהג לפרוס וילון כנגד הכלה בשעת ז’ ברכות של הנשואין שמברכין אחר ברכת אירוסין, וזה הוילון קורין אותו בערבי כידי”ר, … וזה הוילון הוא סימן החופה אצלינו, דכל דברים שעושין בשעת החופה אינם אלא לסימן שהם עושין דבר שנראה ממנו שמיחדה להכניסה לביתו ומפרישה להיות לו לאשה גמורה, ואצלינו פריסת הוילון שקורין בערבי כידי”ר הוא הסימן לדבר זה וקודם כמה שנים בטלנו זה הוילון, ועשינו במקומו ד’ עמודים שפרוס עליהם בגד כאוהל הפרוס על ד’ קונדסין, ומעמידין החתן והכלה ביחד תחתיו, ואח”כ [=ואחר כך] נתקלקל זה המנהג וחזרנו להזהירם לעשות וילון כמנהג הקודם:
Ben Ish Chai Shoftim Year 1 12
Here in our city Baghdad, may God defend her, the custom is to spread a curtain in front of the kalla at the time of sheva berachot of nissuin that are recited after birkat eirusin, and this curtain is called in Arabic a kidir…and this curtain is the sign of chuppa for us, for all the things they do during the chuppa are only a sign that they are doing something that signifies that he designates her to bring her into his house and sets her aside to be fully his wife…several years ago we abolished this curtain and we made in its place four columns upon which we spread a cloth like a tent spread over four poles, and we stand the chatan and kalla together under it and afterwards this custom went wrong and we went back to instructing them to make a curtain according to the prior custom…
Some halachic authorities view the method of chuppa construction upon poles described by Rema as binding custom.16
Given the nature of chuppa as a symbolic structure, other authorities allow for more flexibility, as needed. So, for example, Rav Ovadya Hedaya, permits a chuppa made of flowers, in keeping with the description provided in Sefer Ha-Ittur:17
Similarly, Rav Moshe Feinstein would permit a chuppa made of textile held over the couple, even without poles, though he would prefer poles in deference to tradition:
שו”ת אגרות משה או”ח ד ע:ז
אם בעינן דוקא כלונסאות לחופה לענין אם לא הכינו כלונסאות לפרוס עליהם היריעה שנקבע לחופה כדאנו נוהגין כדכתב הרמ”א /יו”ד/ בסימן נ”ה סעי’ א’ אם אפשר בזה שיאחזו ד’ אנשים היריעה, הנה בעצם מכיון שאף הכלונסאות א”א [=אי אפשר] להם לעמוד בעצמן אלא צריכין לאחיזת אנשים אין לחלק ושייך שהאנשים עצמן יחזיקו היריעה, אבל כיון שהוא ענין מנהג אין לשנות מן המנהג ובעינן דוקא כלונסאות, אבל כשאירע איזה פעם שליכא כלונסאות אין לדחות החופה בשביל זה ויכולין ד’ אנשים להחזיקה בעצמן…
Iggerot Moshe OC 4:70
Whether we specifically need poles for a chuppa, in a situation where they did not prepare poles over which to spread the curtain that was established as the chuppa, as is our custom as Rema wrote. [Or] whether it is possible that four people hold the curtain. In fact, since even the poles can’t stand by themselves but need people holding them, one should not distinguish and it is appropriate for people to hold up the curtain themselves. But since this is a matter of custom, one should not change it and we require specifically poles, but if it once happens that there are no poles, one should not delay the chuppa for this and four people can hold it themselves…
In cases in which people hold up the poles, rather than their resting on the ground, whether a woman could fill this function would depend on community norms.
In traditional Ashkenazi custom, a chuppa for a first marriage takes place outdoors, drawing from the symbolism of the stars in the sky, as an omen for fertility,18 and medieval Ashkenazi communities often held the chuppa in the synagogue courtyard.19 Nowadays, especially outside of Israel, it has become more widely accepted for Asheknazi chuppot to be held indoors, because this was not a binding custom. In contrast, Sefardi custom has never been to be particular about a chuppa being held outdoors, and chuppot are frequently held indoors, often in the synagogue.20
Procession
The procession to the chuppa has a forerunner in the story of Creation. The Talmud teaches that God acted as a wedding attendant for the sake of Adam Ha-Rishon, by bringing Chava to him:
עירובין יח:
“ויביאה אל האדם” מלמד שעשה הקדוש ברוך הוא שושבינות לאדם הראשון מכאן לגדול שיעשה שושבינות לקטן ואל ירע לו
Eiruvin 18b
“And He brought her [Chava] to Adam” It teaches that God served as shoshvin [attendant] to Adam Ha-rishon. From here we learn that a great person should serve as attendant to a lesser one and it should not be ill in his eyes.
Indeed, chatan and kalla are treated as people of importance during the wedding. The midrash likens the chatan to a king,21 and Maharal extends this idea to the kalla.
מהר”ל, חדושי אגדות בבא קמא לב.
…שהרי חתן דומה למלך וכלה דומה למלכה…
Maharal, Novellae on Aggadot, Bava Kama 32a
…For behold a chatan is similar to a king and a kalla is similar to a queen…
We’ve already seen a few expressions of the new couple’s importance, including regal accessories (mostly discontinued during conflict with Rome), a kalla’s throne-like chair, and presiding over a reception or tisch. During the procession to the chuppa, as befits people of high status, it is customary for both chatan and kalla to be accompanied by two attendants.
רמ”א, יו”ד שצא: ג רמ”א
כדרך ארצנו ששני אנשים מכניסין החתן תחת החופה
Rema Shulchan Aruch YD 391:3
…As in the way of our land, that two people bring the chatan in under the chuppa.
קיצור שולחן ערוך קמז: ה
והשושבינות מוליכות את הכלה…
Kitzur Shulchan Aruch 147:5
The shoshvinot [female attendants] escort the kalla….
In many communities, the attendants hold candles to evoke the lightning at Har Sinai:22
ספר הרוקח הלכות אירוסין ונישואין שנג
ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים. לכך לוקחים מבוערות.
Rokeach, Laws of Betrothal and Marriage 353
“On the third day when it was morning there were noises and lightning.” Therefore, they take candles.
Though an attendant can be a friend, mentor, Rav,23 or other person of significance, parents take on this role in many communities. The Zohar derives this, too, from God’s bringing Chava to Adam, likening God, as Chava’s Creator, to a kalla’s parents:
זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית מט.
ויביאה אל האדם, מהכא אוליפנא דבעאן אבא ואמא דכלה לאעלה ברשותיה דחתן
Zohar Bereishit, 49a
“And He [God] brought her [Chava] to Adam,” from here we learn that the father and mother of the kalla must bring her into the domain of the chatan.
In some communities and families, the two mothers escort the kalla and the two fathers escort the chatan. In others, each set of parents escorts their own child to the chuppa.
שו”ת לבושי מרדכי מהדורה רביעאי כב
שנהגו מקדמת דנא במדינה זו וב’גליל עליון’ [אוברלנד] כן הוא עוד בזמן הזה, כי אין מכבדין שושבינות, רק האב והאם הם מכניסין לחופה.
Responsa Levushei Mordechai Fourth Edition 22
For they had the practice from early times in this country, and in the ‘Upper Galilee’ [the northwestern region of the Austro-Hungarian empire] it is still thus at this time, that we don’t honor attendants, rather the father and the mother are those who bring in to the chuppa.
In practice, family structures vary widely. Not everyone has two living parents, and sometimes a chatan or kalla’s parents may not be married to each other, may be married to other people, or may not be Jewish. This can pose logistical and emotional challenges for the couple, as they seek to honor parental figures.
Traditional sources also question the symbolism of having attendants for a couple embarking upon marriage not be married themselves. For this reason, at a first marriage—even if the women escort the kalla and the men the chatan—there is preference for the attendants to be married couples, ideally on their own first marriages. However, this is not obligatory if a different arrangement is important to the chatan and kalla.24
פניני הלכה משפחה ה:י
אם ההורים של אחד הצדדים היו גרושים או אלמנים, לשם סימן טוב נהגו למנות במקומם זוג אחר מבני המשפחה או הידידים הקרובים שזיווגם הוא זיווג ראשון. וכן כאשר אחד מההורים נפטר וההורה הנותר התחתן בשנית, נהגו לבחור במקומם זוג מבני המשפחה שנשוי בזיווג ראשון. אמנם מתחת לחופה נהגו שההורים עומדים לצידי החתן והכלה גם כשהם גרושים. בשנים האחרונות, שמנהג השושבינים הפך לפומבי מאוד, והורים רבים נפגעים מכך שאינם מלווים את ילדיהם לחופה, נוהגים שאם ההורים רוצים, הם מלווים את החתן והכלה בין אם נשואים בזיווג שני ובין שהם גרושים. וטוב שיוסיפו עמהם עוד זוג נשוי בזיווג ראשון שיש להם ילדים, שילכו בסמוך להם וייחשבו גם הם לשושבינים.
Peninei Halacha, Family, 5:10
If the parents of one of the sides are divorced or widowed, for an auspicious sign, they had the practice to appoint in their place a different couple from the family members or close friends, whose match was a first marriage. And similarly, when one of the parents was deceased and the remaining parent remarried, they had the custom to choose in their place a couple from the family members on their first marriage. Still, under the chuppa they had the custom that the parents would stand by the sides of the chatan and the kalla even if they were divorced. In recent years, where the custom of attendants has become very public, and many parents are hurt by not escorting their children to the chuppa, we have the practice that if the parents wish, they escort chatan and the kalla, whether they are remarried or divorced. And it is good to add with them another married couple on their first marriage who have children to walk near them [chatan and kalla] and be considered also as shoshvinim.
Rav Melamed suggests satisfying the symbolism of having a married couple attend the chatan and kalla by having an additional couple go to the chuppa shortly before or after them. In recent years, it has become increasingly common for chatan and kalla to honor additional family members, and sometimes friends, by including them in the processional to the chuppa. The choice of attendants ultimately rests with the couple.
Standing
As another sign of respect to chatan and kalla, many stand for them as they approach the chuppa:
תיקוני זוהר תקונא עשיראה כו.
בחופה צריכין עמא קדישא למיקם בעמידה קדמיהון עם חזן לברכא לון בשבע ברכאן ולקדשא החתן לכלה בקדמיתא בקדושין
Tikkunei Zohar 10 26a
At a chuppa the holy congregation must stand before them with the chazan for blessing them seven berachot and for the chatan being mekadesh the kalla at the beginning, at the kiddushin.
Some have the custom of standing throughout the ceremony. Orchot Chayyim mentions standing from the chatan’s processional and throughout the ceremony.
אורחות חיים הלכות קידושין כא
כתוב בפירקי ר’ אליעזר החתן דומה למלך …על כן נהגו בכל מקומותינו שעומדין העם על רגליהם בשעה שהוא מהלך בדרך וכשמברכין לו ברכת אירוסין ונשואין…
Orchot Chayyim, Laws of Kiddushin 21
It is written in Pirkei De-Rabbi Eliezer that a chatan is similar to a king…Therefore, we are accustomed in all our locales that the people rise to their feet at the time that he walks on the way, and when they recite birkat eirusin and nissuin [sheva berachot] for him.
Rav Ovadya Yosef describes a custom to stand from birkat eirusin through the end of sheva berachot, but does not mention the processional.25
In some Israeli circles, chairs are not set out for chuppa at all. Rav Ya’akov Ariel approves of providing seating to combat the disorder that tends to result from the absence of chairs, though he encourages standing at the moment of kiddushin:
אורחות חיים הלכות קידושין כא
כתוב בפירקי ר’ אליעזר החתן דומה למלך …על כן נהגו בכל מקומותינו שעומדין העם על רגליהם בשעה שהוא מהלך בדרך וכשמברכין לו ברכת אירוסין ונשואין…
Orchot Chayyim, Laws of Kiddushin 21
It is written in Pirkei De-Rabbi Eliezer that a chatan is similar to a king…Therefore, we are accustomed in all our locales that the people rise to their feet at the time that he walks on the way, and when they recite birkat eirusin and nissuin [sheva berachot] for him.
רב יעקב אריאל, הפסק בין שבע ברכות וחידוש מנהגי חתונה (תגובה), תחומין לח תשע”ח, עמ’ 164
…בדורנו חודשו מנהגים שונים שיש בהם שיפור לעומת המצב הקודם… ישיבת הקהל בעת החופה. מנהג זה הגיע אמנם מחו”ל [=מחוץ לארץ], אך גם הוא תורם לשמירה על השקט ועל כבוד המעמד…אמנם נראה לענ”ד [=לפי עניות דעתי] שראוי לקרוא לציבור לעמוד בעת ענידת הטבעת, כפי שההלכה דורשת לעמוד לכבוד מי שמקיים מצוה (ר’ קידושין לג).
Rav Yaakov Ariel, “Hefsek Bein Sheva Berachot Ve-chidush Minhagei Chatuna (Response),” Techumin 38 (5778): , 164.
…In our generation different customs have been innovated that entail an improvement as opposed to the prior situation…The congregation sitting at the time of the chuppa. Granted that this custom came from outside of Israel, but it also contributed to keeping the quiet and the honor of the occasion…However it seems in my humble opinion that it is fitting to call the assembled to stand at the time of putting on the ring, as Halacha requires standing in honor of one who fulfills a mitzva.
Regardless of one’s custom, it is important to provide at least some seating, for those who might have difficulty standing.
Welcoming the Chatan
The chatan goes first to the chuppa, often greeted with words of a liturgical poem, “Mi Adir”, expressing praise to God, Who blesses chatan and kalla:26
פיוט ששרים בחתונה
מי אדיר על הכל, מי ברוך על הכל, מי גדול על הכל, מי דגול על הכל, הוא יברך את החתן ואת הכלה
Liturgical Poem Sung at weddings, often at chatan’s entry
Who that is strong beyond all, Who that is great beyond all, Who that is renowned above all, may He bless the chatan and the kalla.
The chatan may be likened to a king, but we must first recognize God as King and source of all blessing.
Although the chuppa is often conceived of as representing the chatan’s home in which the kalla joins him, a midrash suggests some mutuality, stating that his entry into the chuppa is only possible with the kalla’s permission.
ויקרא רבה צו ט:ו
אמר רבי יוחנן למדתך תורה דרך ארץ שאין חתן נכנס לחופה אלא א”כ [=אם כן] נותנת לו כלה רשות הה”ד [=הדא הוא דכתיב] (שיר /השירים/ ד) יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו ואח”כ [=ואחר כך] באתי לגני אחותי כלה.
Vayikra Rabba Tzav 9:6
Rabbi Yochanan said: Torah taught you etiquette, for a chatan does not enter the chuppa unless the kalla gives him permission. This is what is written (Shir Ha-shirim 4) “Let my beloved come to his garden and eat the fruits of his delights” and afterwards “I came to my garden, my sister, my kalla.”
At the kalla’s approach, some communities recite berucha haba’a, blessed is she who comes, in welcome. The chatan may come to meet the kalla and walk the final steps to the chuppa together with her. In some communities, the chatan veils the kalla at this point.
Circling
In Ashkenazi communities, it is customary for the kalla to circle the chatan when she enters the chuppa.
Ideas accounting for the potential significance of this custom abound. Perhaps it echoes a phrase in Yirmiyahu that describes women as encircling men—a phrase that the Lubavitcher Rebbe took as a positive Messianic vision which includes seeing women’s Torah learning as a sign of approaching Mashiach:
רב מנחם מנדל שנירסון, את עלית, “לימוד תורה לנשים,” עמ’ 46
ויש לומר, שכיון שלעתיד לבוא תתגלה המעלה של “אשת חיל עטרת בעלה” (משלי יב:ד) “נקבה תסובב גבר” (ירמיהו לא:כא) לכן, החידוש וההוספה בלימוד התורה בדורות האחרונים הוא בהדגשה יתירה בנוגע לנשים.
Rav Menachem Mendel Schneerson, ‘Torah Learning for Women,’ At Alit, “Torah Learning for Women,” p. 46
And one can say, that since in the future the virtue of “a woman of valor is the crown of her husband” (Mishlei 12:4), and “a female encircles a man” (Yirmiyahu 31:21), will be revealed – therefore, the renewal and addition in Torah learning in recent generations is with an extra emphasis regarding women.
Based on a comment of Tashbetz, a student of Maharam, circling may be done three times as a development of an older custom, representing the three times that the Torah mentions a man marrying a woman.27
The number three also corresponds to the three instances of the phrase “ve-eirastich li,” “I will betroth you to Me,” describing God’s betrothal of the Jewish people in Hoshea. These verses are typically recited when laying tefillin.
הושע ב:כא – כב
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה’:
Hoshea 2:21-22
And I will betroth you to Me forever, and I will betroth you to Me with justice and with law and with lovingkindness and with mercy. And I will betroth you to Me in faith and you will know God.
Others, including Kitzur Shulchan Aruch, attest to a custom to circle seven times:
קיצור שולחן ערוך קמז:ה
…והשושבינות מוליכות את הכלה, והשושבינים ואנשים חשובים הולכים לקראתה, וכשמתקרבים אליה חוזרים לאחוריהם להחופה, והשושבינות מביאין את הכלה ומסבבין עמה שבע פעמים את החתן והשליח צבור מנגן גם כן כפי המנהג…
Kitzur Shulchan Aruch 147:5
The female attendants escort the kalla, and the male attendants and important figures walk to meet her, and when they get close to her, they step back towards the chuppa, and the female attendants bring the kalla and circle the chatan with her seven times, and the Shali’ach Tsibbur also sings, in accordance with the custom…
The seven circuits are reminiscent of the circuits that brought down the walls separating Benei Yisrael from Yericho.28
Sara Esther Crispe conveys some of the significance circling held for her within the broader context of the wedding ceremony:29
Sara Esther Crispe, “The Merging of Two Souls,” Chabad.org
As I approach, I encircle him seven times. …In a circle all sides are equally close to its center, and there exists perfect harmony. Once I have completed my seven circles, he returns to encircle me by placing an unblemished and unmarked simple gold ring on my finger.
Given that circling is a custom, and not a universal one, Rav Soloveitchik noted that a Rav could officiate a wedding for a couple who wish to omit the circling.30 A kalla can also choose to circle without her mother or mother-in-law.
The circling is often accompanied by more liturgical poetry in song, to complement “Mi Adir”:
פיוט לחתונה
מי בן שיח שושן חוחים אהבת כלה משוש דודים הוא יברך את החתן ואת הכלה
Liturgical Poem Sung at wedding, often during circling of chatan
Who that understands the prayer, the lily among thorns [am Yisrael], the love of a kalla, the joy of the beloveds, he will bless the chatan and the kalla.
These words seem to signify that God understands the Jewish people, who are likened by a midrash to a lily among thorns, much as he understands its representative, the kalla, and her love for the chatan.31
What are the pre-kiddushin parts of the wedding about, and who are they for?
Though marriage is centered around a personal relationship, the couple are not the only stakeholders at their wedding. Weddings are communal affairs precisely because the entire community has a stake in perpetuating its values, religious and otherwise, by welcoming a new household, and potentially a new family, into its ranks. Even when the couple are independent adults, marriage can represent a new step in separating from their parents, with implications for both spouses, their parents, and their families.
The customs of the initial wedding reception prior to kiddushin reflect this transition. Since a kalla often leaves for the wedding from her parental home, parents often set the tone in how she travels to her wedding. (This may be true of the chatan as well.) When tena’im are held, the parents, rather than the couple, may be the official parties to the agreement. In communities that have a bedecken, the couple’s fathers may be the ones who veil the kalla, and even where the chatan does the veiling, the parents’ berachot are an extremely significant aspect of the ritual. And the parents are often the attendants of choice.
As a ritual marking the transition from one household to another, often financed at least partially by the parents, a wedding can also surface tensions between the desires of the parents and of the couple to have it reflect their respective values. In a piece memorializing her father, educator Leah Herzog describes how her father’s priorities for their wedding initially conflicted with hers:32
Leah Herzog, “Ethics of my Father,” Times of Israel Blog, Jan 16, 2023
Kiso v’koso—his pocket and his cup. My father’s attitude towards money and on what to spend it took me years to appreciate. In many ways his pocket was closed tightly.…Eventually, I learned how he gave generously to charitable causes, and I realized the sacrifices my parents made to provide me with a Jewish education when I wanted one. On the other hand, he clearly reveled in his kos, the pleasures the world had to offer…We argued over my wedding—he wanted a simple backyard reception so he could give us money instead; I wanted a traditional wedding in a shul with a catered dinner, a band for dancing, and the usual trimmings. Our wedding was traditional and wonderful, but modest; yet, at the end, there was a white limo waiting to take us to our hotel.
The initial wedding customs precede the chuppa, where the couple begin to form their joint household. The variability built into these customs presents an opportunity for the couple to honor where they came from and give voice to where they hope to go together. How the couple chooses to navigate the tensions that may arise between communal tradition and expectations, their parents’ priorities, and their own wishes (which may differ themselves), can sometimes demonstrate their joint values even more than what ultimately occurs at the wedding itself.
Further Reading
- Rav Binyamin Adler, Ha-nissuin Ke-hilchetam.
- Dr. Aharon Ahrend, Hakafat He-chatan al yedei hakalla bish’at Ha-chuppa, Sidra 7 1991, pp. 5-11.
- Rav Aryeh Kaplan, Made in Heaven, New York: Moznaim, 1983.
- Dr. Ayelet Segal, “Pre-nuptial Agreements in Jewish Law,” Doctoral thesis, Bar Ilan University 5770.
Notes
1. The discussion is in the context of assessing when a chair would be subject to the laws of ritual impurity conveyed by sitting.
משנה עדויות א:יא
כסא של כלה שנטלו חפויו בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין שמאי אומר אף מלבן של כסא טמא.
Mishna Eduyot 1:11
A kalla’s chair whose facings were removed. Beit Shammai rule it is [capable of becoming] impure and Beit Hillel rule it is pure. Shammai says: even the seat of the chair is [capable of becoming] impure.
2. In his comments on a parallel mishna, he specifies that some of the inset decorations were of ivory:
פירוש המשנה לרמב”ם כלים כב:ד
כסא של כלה משובץ בשן…
Rambam, Commentary to the Mishna, Kelim 22:4
A bride’s chair is inlaid with ivory…
שיחות הר”ן פו
מה שהחתן דורש, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: ביום חתונתו, זה מעמד הר סיני, לרמז שהחתונה היא מעמד הר סיני…מה שפוסקין את הדרשה, זה בחינת שברי לוחות
Sichot Ha-Ran 86
That the chatan expounds, in accordance with what our sages said: “‘on the day of his wedding’: this is the standing at Sinai,” as a hint that the wedding is a standing at Sinai…That we interrupt the discourse, this is the aspect of the shards of the [first] tablets [being kept alongside the second set].
הסכמי קדם-נישואין במשפט העברי, דוקטוראט מאת אילת סג”ל, אוניברסיטת בר אילן תש”ע עמ’ 225
…משטרי תנאים בהם מפורש כי החתן מביא שטרי חליצה מאחיו ותמורתם מביאה הכלה שטר חי זכר מאביה….
Ayelet Segal, “Pre-nuptial Agreements in Jewish Law” (PhD diss., Bar Ilan University, 5770), 225.
…from contracts of tena’im that explicitly stated that the chatan brings contracts of chalitza from his brothers and in exchange the kalla brings a shetar chatzi zachar [writ to inherit] from her father.
8. See discussion of this issue in Avishalom Westreich, “On Shtarei Tena’im and Prenuptial Agreements,” Zohar 41 (5777), 188-90. Available here.
שו”ת מהר”י ווייל קלד
…ובתנאים כתוב הזוג שניהם ישלטו בנכסים ולא יבריחו זה מזה בלי רשות וידיעת של אחר….וראובן אסיק אדעתיה שזה הברחה הוא ונמצא ששמעון עבר על התנאים ומהאי טעמא תבע קנס ס’ זהובי[ם] מלאה. הנה ראובן צלל במים אדירים והעלה חרס בידו. אין לו על לאה לא ערעור לא קול ולא טענה בשביל תביעה זו…. כיון שכבר נעשה המעש[ה] ונגמר הנישואין מכאן ואילך אין כאן לגבו[ת] משו[ם] מנהג ולא משום ביוש…
Responsa Mahari Weil 134
…It is written in the tena’im that both members of the couple will have control over the property and will not abscond with it from the other without the other’s permission and knowledge…And Reuven [the father of the kalla] adopted the view that this was a case of absconding, and it follows that Shimon [the chatan] violated the tena’im, and for this reason he [Reuven] claimed a fine of 60 full gold pieces. Behold, Reuven dove into deep waters and came up with shards in hand. He has no complaint and no voice and no claim against Leah [a party to the tena’im on the chatan’s side] for this claim…Since the deed was already done and the nissuin were completed, from here on there is no grounds to collect on the basis of custom or on the basis of embarrassment…
פרי מגדים או”ח משבצות זהב תקס:ג-ד
ובשם מהרי”ט ז”ל… חרס דנשבר אין תקנה….בתנאים שעושין להבהיל ולמעט השמחה ראוי ליקח קדירה שבורה חרס מחרסי האדמה לשבור והבן זה…
Peri Megadim OC Mishbetzot Zahav 560:3-4
In the name of Maharit…. ceramic, which if it breaks cannot be repaired…In the tena’im that we make to cause alarm and to reduce simcha, it is fitting to take a broken plate of earthenware to break, and understand this…
רבינו מיוחס בראשית כד:סה
ותתכס. לצניעות…
Rabbeinu Meyuchas Bereishit 24:65
‘And she covered herself’: for tzeniut…
13. For example, Mordechai calls a practice in Ashkenaz for the kalla to go with the chatan in the morning of the wedding a form of chuppa:
מרדכי כתובות רמז קלב
כי הכנסת החופה היא שמוסרה בשחרית לחתן קודם הברכה.
Mordechai Ketubot 132
For bringing [the kalla to] the chuppa is that he [her father] brings her in the morning to the chatan, prior to the beracha [of eirusin].
In this responsum, Rav Moshe Sternbuch suggests that these be the same witnesses as the witnesses to kiddushin, which would satisfy Bach’s view and resolve any questions regarding the kalla’s identity if she were fully veiled:תשובות והנהגות ד רפו:ז
בעיה”ק [=בעיר הקודש] נהגו שהחתן בעצמו, מלווה בחשובי הקהל, מכסה ראש הכלה, עיין תוס’ יומא יג. שזהו החופה, ולכן נהגו שעדי קידושין רואים כשמכסה, וממילא לא צריך עוד לגלות את צעיפה בחופה כדי שהעדים יראו אותה לפני שמקדש ממש.
Responsa Teshuvot Ve-hanhagot 286:7
תשובות והנהגות ד רפו:ז
בעיה”ק [=בעיר הקודש] נהגו שהחתן בעצמו, מלווה בחשובי הקהל, מכסה ראש הכלה, עיין תוס’ יומא יג. שזהו החופה, ולכן נהגו שעדי קידושין רואים כשמכסה, וממילא לא צריך עוד לגלות את צעיפה בחופה כדי שהעדים יראו אותה לפני שמקדש ממש.
Responsa Teshuvot Ve-hanhagot 286:7
In the holy city they had the custom that the chatan himself, accompanied by important members of the congregation, covers the head of the kalla, see Tosafot Yoma 13a that this is the chuppa, and therefore they had the custom that the witnesses of kiddushin see when he covers [her], and naturally one does not need to uncover her veil again at the chuppa in order that the witnesses see her before he is actually mekadesh.
ט”ז אה”ע סה:ב
אז הולכים אנשים לזה ואח”כ [=ואחר כך] בשעת הולכה לחופה שלנו שהוא הגמר אין הולכים אלא ללות החתן אבל לא ללות הכלה ששם כל הנשים הולכים עמה ואין להתערב שם עמהם וראיתי בקצת מקומות שהרבה אנשים חשובי העיר הולכים באמת לקראת הכלה וכשמתקרבים אליה חוזרים לאחוריהם להחופה וזה נקרא גם כן לויה ונכון הוא:
Taz EH 65:2
Then the men go to this, and afterwards at the time of escorting to our chuppa, which is at the end, they [the men] only go to accompany the chatan but not to accompany the kalla, for there all the women go with her and one should not mingle there with them. And I saw in some locales that many important men of the city actually go to greet the kalla, and when they approach her they then go backwards toward the chuppa, and this is also called accompaniment and it is correct.
17. Minchat Yitzchak rules that a chuppa should consist of a textile on top of poles, conforming to the definition of a symbolic doorframe (tzurat ha-petach, used in creating an eiruv). He thus rules out attaching the cloth to the sides of the poles, or constructing achuppa entirely from flowers:
שו”ת מהרש”ם ד:עא
על הגאון הקדוש מבוטשאטש ז”ל במה שפסק דכלונסות החופה יהיה צה”פ [=צורת הפתח] למעלה ולא מן הצד…וצדקו דברי מרן הקדוש זצ”ל
Responsa Maharsham 4:71
Regarding the holy Ga’on of Buchach, in that he rules that the poles of the chuppa be in the form of a symbolic doorframe, [with the cloth attached to the poles] from above, and not from the side]…and the words of our master were correct.
שו”ת מנחת יצחק ה ל:יז-יח
והנה במה דנעשה כולו פרחים הקירות והגג, כמבואר בדברי כת”ה [כבוד תורתו הרמה], אף בטלו הסימן טוב, המבואר בדברי העזר מקודש (א”ע סי’ נ”ה), שכתב, וע”י [=ועל ידי] העמדת הכלונסות שהם כצורות הפתח מן ארבע רוחות העולם, יש בו ג”כ [=גם כן] רמז זכרון טוב ויקר לביתו של א”א [=אברהם אבינו] ע”ה, שהי[ה] פתוח לארבע רוחות העולם…נראה, ממה שהקפידו כמה גדולים, בחופה, שיהא מונח היריעה על גבי הכלונסות, ולא קשור מהצד, מטעם המבואר בעזר מקודש, שהם כצורות הפתח, והצריכו שיהי[ה] להם כל דין צורת הפתח, כמבואר לענין שבת. …וכל זה, אף אם לא הי[ה] כוונתם להתדמות, ומכל שכן שנעשה להתדמות למנהג העמים בבית התפלה שלהם,….
MInchat Yitzchak V 30:17-18
Behold, in that which it is made entirely of flowers, the walls and the roof, as is explained in the words of his honor, they also nullify the auspicious sign as explained in the words of Ezer Mi-kodesh who wrote “Through putting up the poles, which are like a symbolic doorframe to four directions of the winds, there is also a hint to a favorable remembrance of the home of Avraham Avinu, which was open to the four winds…It seems from the fact that some great authorities were particular with a chuppa that the curtain be atop the poles, and not attached from the side, for the reason given in Ezer Mi-kodesh, that they are like a symbolic doorframe and they need to conform to the laws of a symbolic doorframe as explained in the matters of Shabbat [for an eiruv]… And all of this is even if they did not intend to imitate [non-Jewish practice], and how much more so if it’s done to imitate non-Jewish practice in their houses of worship….
ישכיל עבדי ח אה”ע ד:ב
…בשביל לברך הברכות תחת החופה נהגו לפרוס יריעה ע”ג [=על גבי] כלונסאות, ואפשר לעשות במקום )כמקום( כלונסאות, כמין סוכה מן ורדים או מן הדס או בסדינים המצויירים ובכן אין קפידא אם היריעה תהיה מפרחים, כמו שאין קפידא, בכלונסאות, לדברי בעל העיטור.
Yaskil Avdi 8 EH 4:2
…in order to recite the berachot under the chuppa, they had the practice to spread a curtain over poles, and it is possible to make instead of poles a sort of sukka from roses or from myrtle or from decorated sheets and thus we are not particular about the curtain being from flowers, just as we are not particular about poles, according to the Ittur.
רמ”א אה”ע סא:א
יש אומרים לעשות החופה תחת השמים, לסימן טוב שיהא זרעם ככוכבי השמים.
Rema EH 61:1
There are those who say to make the chuppa under the sky, as an auspicious sign that their seed be like the stars of the sky.
ב”ח או”ח קעד
כשמברכין ברכת אירוסין וברכת נישואין בחופה לפני בית הכנסת
Bach OC 174
When we recite birkat eirusin and birkat nissuin in the chuppa, in front of the synagogue.
21. Available here. With the advent of Reform, concerns rose over couples who sought to hold their chuppot in the synagogue, with luminaries like Chatam Sofer arguing strongly against it:With the waning influence of Reform in twentieth-century America, Rav Moshe Feinstein permits Ashkenazim as well to hold chuppa indoors, even in a synagogue, notwithstanding older concerns that this would resemble non-Jewish practice.
שדי חמד מערכת חתן וכלה א
הן אמת שעיקר מנהג שהזכיר הרמ”א לעשות החופה תחת אויר השמים והחזיק במעוזו הרב חתם סופר כנז”ל [כנזכר לעיל] לא נהגו כן במקומותנו…מנהג פשוט בינינו הספרדים…לעשות החופה בין לאלמון בין לבחור עם בתולה בתוך הבית ממש ולא בחצר
Sedei Chemed Chatan Ve-kalla 1
Behold it is true that the primary custom that Rema mentioned to hold the chuppa under the open sky, and the Chatam Sofer fortified his stronghold, as mentioned above – this was not the custom in our locales,,,The common custom among us, the Sefaradim,…is to hold the chuppa, whether for a widower or a bachelor with a virgin, actually indoors and not in a courtyard.
שו”ת חתם סופר אה”ע א:צח
… עושין גם החופה עם זיי”ן /שבע/ ברכות תחת הרקיע בחצר בהכ”נ [=בית הכנסת] ואין שום מקום בכל אשכנז שעושין חופה בב”הכנ [=בבית הכנסת]…ומתפללים עתה רוב אורחים בחצר בהכ”נ [=בית הכנסת] וה”ל [=והוה ליה] מקום קבוע להתפלל שם ואיכא תרוויי[הו] סימנא טבא ככוכבים ומקום מיועד לתפלה וברכה בהא סלקינן כל ישראל יוצאים ביד רמ”א להעמיד החופה תחת השמים לסימנא טבא להתקיים בו ברכת אברהם ואשר לא חפץ בברכה ונרחק ממנו מתכווין ללמוד מדרכי אומות עולם אשר לא נתברכו בכוכבים מזדווגים זיווגיהם בבית תפלתם יהי[ו] כמותם…
Responsa Chatam Sofer EH 1:93
…We make also the chuppa with sheva berachot under the sky in the courtyard of the synagogue and there isn’t any place in all of Ashkenaz where they make a chuppa in the synagogue…and now most guests pray in the courtyard of a synagogue and it has become a fixed place to pray in and there are two auspicious signs: the stars and a place set for prayer and beracha, with that we conclude that all of Israel discharge the Rema [a pun on the biblical “raised hand”, yad rama] to set up the chuppa under the sky as an auspicious sign that the beracha of Avraham be fulfilled in it, and one who doesn’t desire the beracha and is distanced from it intends to learn from the ways of the nations of the world who were not blessed with the stars and unite their couples in their houses of worship, they will be like them…
שו”ת אגרות משה אה”ע א:צג
כי לעשות החופה תחת השמים הוא רק שנהגו לסימן ברכה ואין זה תקנת חכמים וגם לא מנהג מצד איזה דין וחשש איסור או ענין מצוה שיתחשב העובר על זה ועושה החופה בבית לעבריינא …. אם מה שאינו רוצה תחת השמים הוא שלא בכוונת רעפארם לא אמר זה. …ואף לעשות בביהכ”נ [=בבית הכנסת] אין לאסור מצד שאוה”ע [=שאומות העולם] עושין החתונות בבית תפלתם מאחר דאין זה כמוהם שהוא בבית הכנסת שלנו ועיקר תפלה יוכיח. … עכ”פ [=על כל פנים] אף להחת”ס [=להחתם סופר] לא היה איסור על הרב מלסדר קידושין בחופה שבביהכ”נ [=שבבית הכנסת] אף בזמנו במקומו שהיה בזה קצת חשש רעפארם ואף על החתן וכלה והמחותנים אמר רק מניעת ברכה ובזמננו ליכא גם זה …
Responsa Iggerot Moshe EH 1:93
For to make the chuppa under the sky is only a practice as a sign of blessing and is not a rabbinic enactment and not even a custom from the perspective of some halacha or concern of prohibition or a matter of mitzva, that one who doesn’t keep it [the custom] and makes his chuppa indoors would be consider a transgressor….If his not wanting the chuppa under the sky is not with intent to be Reform, he [Chatam Sofer] didn’t say this…and even to make it in the synagogue isn’t prohibited on the basis of the nations of the world making weddings in their houses of worship, since this is not similar to them, as this is our synagogue, and the tefillot within it prove that…In any case, even for Chatam Sofer there was no prohibition on a Rav officiating a wedding in the synagogue even in his time and in his place where there was some concern of Reform, and even to the chatan and kalla and their parents he said only that it would impede a beracha and in our time this also doesn’t apply…
פרקי דרבי אליעזר פרק טז
הֶחָתָן דּוֹמֶה לְמֶּלֶךְ, [מָה הַמֶּלֶךְ(נח) אֵינוֹ יוֹצֵא לַשׁוּק לְבַדוֹ, כָך הֶחָתָן אֵינוֹ יוֹצֵא לַשׁוּק לְבַדוֹ….
Pirkei De-Rabbi Eliezer 16
The chatan is similar to a king. Just as a king does not go out to the marketplace on his own, so a chatan does not go out to the marketplace on his own….
ספר תשב”ץ קטן תסה
ומה שזורקין נרות דולקות רמז למתן תורה שנאמר ויהי קולות וברקים. נקוט האי כללא בידך כל המנהגים של חתן ושל כלה אנו למדין ממתן תורה שה’ היה מראה עצמו כחתן נגד כלה שהם ישראל.
Sefer Tashbetz Katan 465
That which we cast lit candles is a hint to the giving of the Torah, for it is said “and there were noises and lightning.” Take this rule in hand: We learn all the customs of a chatan and of a kalla from the giving of the Torah, for God showed Himself as a chatan corresponding to a kalla, which is Israel.
ספר מהרי”ל מנהגים, הלכות נישואין
והרב היה תופס אותה בבגדיה והוליכה והעמידה לימין החתן על שם נצבה שגל לימינך (תהלים מה, י).
Maharil Minhagim, Laws of Nissuin
The Rav would grasp her [the kalla] by her clothing and bring her, and stand her to the right of the chatan in accordance with “the queen stood to your right” (Tehillim 45:10).
שו”ת יביע אומר אה”ע ו:ח
…ובאמת שהמנהג בעה”ק [=בערי הקודש] ירושלים ת”ו [תיבנה ותיכונן] שכל הקהל עומד על רגליו מתחלת ברכת אירוסין עד גמר שבע ברכות.
Responsa Yabi’a Omer EH 6:8
…Really the custom in the holy city of Yerushalayim, may it be rebuilt, is that all the congregation stand on their feet from the beginning of birkat eirusin until the end of sheva berachot.
ספר תשב”ץ קטן תסה
מה שאנו נוהגין למסור כלה לחתן ג’ פעמים נגד כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה. וכי יקח איש אשה ובעלה. וכי יקח איש אשה חדשה. רמז ג’ מסירות.
Tashbetz Katan 465
That which we have the custom to transfer the kalla to the chatan three times corresponds to “when a man takes a woman and has relations with her and hates her,” and “when a man takes a woman and has relations with her,” and “when a man takes a new wife.” This hints at three transmissions.
יהושע פרק ו פסוק ד – ה
וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת:
Yehoshua 6:4-5
And seven kohanim will carry seven shofarot of rams before the Ark, and on the seventh day will encircle the city seven times and the kohanim will blow the shofarot.
הרב צבי שכטר מפניני הרב עמ’ ריד
…בקשר למה שהכלה לא מסכימה להסתובב סביב להחתן ז”פ [שבע פעמים], אמר לו רבנו—נו, מותר לך לסדר את הקידושין אפילו בלי זה.
Rav Herschel Shachter, Mi-pninei Ha-Rav 214
Regarding that which a kalla did not agree to circle the chatan seven times, our Rav [Rav Soloveitchik] said, “Nu, you are permitted to officiate at a wedding even without this.”
32. Rav Binyamin Adler (Nissuin Ke-hilshetam) suggests that this refers to the mesader kiddushin, based on the following midrash.
שיר השירים רבה ב:ד
ר’ חנן דצפורי פתר קרייה בגמילות חסדים…בנוהג שבעולם עשרה בני אדם נכנסין לבית המשתה ואין אחד מהן יכול לפתוח פיו לברך ברכת חתנים, ובא אחד ופתח פיו וברך ברכת חתנים למה הוא דומה ביניהם כשושנה בין החוחים…
Shir Ha-shirim Rabba 2:4
Rav Chanan of Tzippori explained the verse with gemilut chasadim…The way of the world is that ten people gather in a house of festivity and not one of them can open his mouth to recite birkat chatanim, and one comes and opens his mouth and recites birkat chatanim. To what is he compared among them? To a lily among the thorns…
Sources
Hachnasat Kalla
מגילה כט.
מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה
Megilla 29a
We take time off from Talmud Torah for bringing out the dead [for burial] and for hachnasat kalla [bringing in a kalla to the chuppa].
רש”י סוכה מט:
הוצאת המת והכנסת כלה…לבזבז להוצאת מת עני או להכנסת כלה ענייה…
Rashi Sukka 49b
Bringing out the dead and hachnasat kalla…to spend [money] for bringing out a deceased poor person [for burial] or for bringing in a poor kalla [to the chuppa].
רש”י מגילה כט.
להכנסת כלה – ללוותה מבית אביה לבית חופתה
Rashi Megilla 29a
For bringing in a kalla [to the chuppa] -To accompany her from her father’s house to her chuppa house.
משנה סוטה ט: יד
… בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר, ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר:
Mishna Sota 9:14
…In the last conflict [the Bar Kochva revolt] they decreed that a kalla not go out in a palanquin [apiryon] within the city, but our sages permitted that a kalla go out in a palanquin within the city.
סוטה מט:
…מ”ט? [=מאי טעמא?] משום צניעותא:
Sota 49b
…What is the rationale? On account of tzeniut.
משנה כתובות ב: א
אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים
Mishna Ketubot 2:1
If there are witnesses that she went out in a hinuma and her [hair on her] head was undone, her ketuba is 200.
כתובות יז:
מאי הינומא סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר תנורא דאסא רבי יוחנן אמר קריתא דמנמנה בה כלתא
Ketubot 17b
What is a hinuma? Surchav bar Pappa in the name of Ze’iri said: A canopy of myrtle. Rabbi Yochanan said: A curtain that the kalla nods off in.
פירוש המשנה לרמב”ם כתובות ב:א
הינומה, אוהל של משי היה מנהגם שלוקחין בו הבתולות מבית האב לבית הבעל
Rambam, Commentary on the Mishna, Ketubot 2:1
A hinuma is a [movable] tent of silk. Their custom was to take the virgin [brides] in it from the home of the father to the home of the husband.
דרישה אבן העזר סה
…ואף על פי שכתב רש”י ללוותה מבית אביה דמשמע שהולכין אחריה אפשר שכן היה המנהג בזמנם כמו שנוהגין עדיין בקהילות בארץ אשכנז שיש להן בית מיוחד לזה שמביאין אותה שמה:
Derisha EH 65
…Even though Rashi wrote “to accompany her from her father’s home,” which implies that we walk behind her, it is possible that such was the custom in their time, as they are still accustomed in the lands of Ashkenaz, where they have a house designated for this to which they bring her.
Reception
פירוש המשנה לרמב”ם עדויות א:יא
דרך הכסאות שהכלות יושבות עליהן להיות משובצים…ויהיה בהם פיתוחים וציורים והם הנקראים חפויין כלומר החתיכות המצויירות המודבקות בו. ומלבן של כסא, רבוע מצוייר גם הוא מרכיבים אותו על הכסא כדי שתשב הכלה עליו…
Rambam, Commentary to the Mishna, Eiduyot 1:11
It is usual for the chairs upon which kallot sit to be inlaid…They would have engraving and etching, and this is what is called facings, which is to say the decorated pieces that are adhered to it. And the seat of the chair, is a decorated square, and it, too, they attach to the chair for the kalla to sit upon it….
Rachel Ackerman Epstein, Letter to Tradition 31:3, 1997
For me, choosing to have a “kalla’s tisch” at my wedding was based on my preference for joining with my friends and family in divrei Torah and religious song rather than sitting as a center-piece during the smorgasbord awaiting my hatan’s entrance….
Tena’im
קידושין ט:
שטרי פסיקתא וכדרב גידל אמר רב דאמר רב גידל אמר רב: כמה אתה נותן לבנך? כך וכך. לבתך? כך וכך:
Kiddushin 9b
Stipulatory contracts, like that which Rav Gidel said Rav [said], for Rav Gidel said Rav [said]: How much do you give to your son? Such and such. To your daughter? Such and such.
רש”י כתובות קב.
…בשטרי פסיקתא – החתן והכלה פוסקין תנאים שביניהם בשני עדים והעדים חותמים עדות גמורה
Rashi Ketubot 102a
…With stipulatory contracts: The chatan and the kalla stipulate the terms [tena’im] between them with two witnesses, and the witnesses sign as full testimony.
ד”ר אילת סג”ל, הסכמי קדם-נישואין במשפט העברי (דוקטוראט), אוניברסיטת בר אילן תש”ע עמ’ א, ה
הסכמי קדם נישואין מצויים בשטרי שידוכין, שטרי אירוסין, שטרי תנאים, שטרי חליצה ובשטר הכתובה…במשפט העברי נעשה שימוש רב בכלי ההלכתי של הסכמי קדם-נישואין כדרך למניעת בעיות ופתרונן. הסכמים שונים נועדו להגן על האשה במסגרת חיי הנישואין ובפקיעתם
Dr. Ayelet Segal, “Pre-nuptial Agreements in Jewish Law” (PhD diss.), Bar Ilan University, 5770), 1, 5.
Pre-nuptial agreements are found in writs of shidduchin (pre-betrothal agreements), writs of eirusin, writs of tena’im, writs of chalitza and the ketuba…In Jewish jurisprudence great use was made of the halachic instrument of pre-nuptial agreements as a method of preventing problems, and of solving them. Different agreements were meant to protect the woman in the framework of married life and in its dissolution…
רב צבי שכטר, מפניני הרב עמ’ ריג-ריד
רבנו היה מייעץ שלא לערוך תנאים בסמוך לחופה, וכל שכן וביותר תוקף שלא לעשות כן כמה חדשים מקודם, כי חרם חמור יש לבטלם…
Rav Herschel Shachter, Mi-pninei Ha-Rav 213-214
Our Rav [Rav Soloveitchik] would advise against holding tena’im close to the chuppa, and how much more so and with more force not to perform them a few months in advance, for it is a serious cherem to cancel them…
שו”ת אגרות משה חו”מ ג: ל
נוסח תנאים הנכתבים סמוך לחופה בע”ה י”ג מרחשון שנת תשל”ט יעלה ויצמח כגן רטוב ויפק רצון מאת ה’ הטוב והמטיב בדבר דברי הברית והתנאים שנדברו והתנו בין הני שני הצדדים ה”ה [=הרב הנכבד] ______________ העומד מצד בנו ______________ החתן המופלג ומצד השני ה”ה [=הרב הנכבד] ______________ העומד מצד בתו ______________ הכלה הכבודה, וכל התנאים והחיובים מצד הכלה להחתן ומצד החתן להכלה כבר נתקיימו ואין להם שום טו”ת [=טענות ותביעות] זה על זה לבד מה שהחתן הנזכר ישא למזל טוב בשעה מוצלחת את הכלה הנזכרת בחופה וקידושין כדת משה וישראל ביום פלוני ______________, ולא יבריחו ולא יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה שום הברחת ממון בעולם אלא ישלטו בנכסיהון שוה בשוה בשלום ורעות כדרך בני תורה ויראי השי”ת [=השם יתברך], וכל זה נעשה בקאג”ס [=בקניין על גבי סודר] דכשר למקניא ביה איזה זמן דשעות קודם החופה והכל שריר וקיים.
Responsa Iggerot Moshe CM 3:30
Language of written just before the , be”H 13 Cheshvan 5739 May [this match] be elevated and sprout like a watered garden and obtain favor from God the Good Who does good. In the matter of the words of the covenant and the tena’im that were stated and stipulated between these two parties. The honored Rav _______________ who stands on behalf of his son _______________ the outstanding chatan, and on the other party’s behalf the honored Rav _______________ who stands for his daughter _______________ the honored kalla, and all the conditions and obligations on the part of the kalla to the chatan and on the part of the chatan to the kalla have already been upheld, and they have no claims or demands against each other, aside from that the aforementioned chatan will marry with good fortune in an auspicious time the aforementioned kalla with chuppa and kiddushin in accordance with the law of Moshe and Yisrael on the given day _______________, and they will not abscond with or hide from each other any appropriation of money at all, but rather will control their funds equally in peace and friendship in the way of those loyal to the Torah and fearers of God, and all this is done with a symbolic handkerchief kinyan with which it is fitting to perform an acquisition at some point in time prior to the chuppa, and all is valid and upheld.
Veils
בראשית כד: סה
וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס:
Bereishit 24:65
And she said to the servant, ‘Who is this man walking in the field toward us?’ And the servant said, ‘He is my master.’ And she took the scarf and covered herself.
רלב”ג בראשית כד:סה ביאור הפרשה
ולקחה הצעיף וכסתה פניה לרוב צניעותה.
Ralbag Bereishit 24:65
And she took the scarf and covered her face in her great tzeniut.
רש”י שמות כו:ט
אל מול פני האהל – חצי רחבה היה תלוי וכפול על המסך שבמזרח כנגד הפתח, דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על פניה
Rashi Shemot 26:9
Facing the tent: Half of its [the Mishkan’s curtain’s] width was hung and doubled over the screen in the east facing the opening, like a modest kalla who is covered with a veil over her face.
כתובות טז:-יז.
תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה?…ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה….כי אתא רב דימי אמר הכי משרו קמי כלתא במערבא לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן…א”ר [=אמר רב] שמואל בר נחמני א”ר [=אמר רבי] יונתן מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה כדי לחבבה על בעלה ולית הלכתא כוותיה
Ketubot 16b-17a
Our rabbis taught [in a baraita]: How do we dance before the kalla?…Beit Hillel say [in praise of a bride]: ‘A comely and attractive kalla’…When Rav Dimi came [to Bavel] he said: Thus one sings before a bride in the West [Eretz Yisrael], ‘Not kohl and not rouge and not paint, but a graceful ye’ela [ibex] …Rav Shemuel bar Nachmani said Rabbi Yochanan said: It is permissible to gaze at the face of a kalla all seven days [of rejoicing] in order to endear her to her husband. And the halacha is not in accordance with him.
שיטה מקובצת כתובות יז.
ורבינו מאיר הלוי ז”ל תירץ בענין אחר דדוקא להסתכל אמרו דאינו מותר אבל ראיה בעלמא לפי שעה בשעה שמוליכין אותה מותר:
Shita Mekubetzet Ketubot 17a
Rabbeinu Meir Ha-Levi resolved [an apparent contradiction] in a different matter, that they said that specifically gazing is not permitted, but mere seeing for a time while they escort her is permissible.
רש”י כתובות יז.
קריתא – צעיף על ראשה משורבב על עיניה כמו שעושין במקומינו ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיניה מגולין ולכך נקרא הינומא על שם תנומה
Rashi Ketubot 17a
Karita – A scarf on her head that hangs down over her eyes, as we do in our locales, and sometimes she gets sleepy [menumnemet] within it, since her eyes are not uncovered, and therefore it is called hinuma based on the word tenuma [sleep]
שו”ת הרשב”א החדשות קסג
עכשו נהגו בנות ישראל הצנועות שמכסות פניהן בשעת קדושין ופושטות ידיהן לקבל, ואינן מדקדקות אם בפרוטה ואם בתרקבא דדינרי.
New Responsa of Rashba 163
Now the modest daughters of Israel have had the practice that they cover their faces at the time of kiddushin and extend their hands to receive [the ring], and they are not particular whether it is worth a peruta [value of a small coin] or if it is worth a tarkab [measure-full] of dinars.
רמ”א אה”ע לא: ב
הגה: …ומ”מ [=ומכל מקום] נוהגין תחת החופה לשאול לעדים אם הטבעת שוה פרוטה, כדי שתדע הכלה שאין מקדשה רק בשוה פרוטה (א”ח). גם נוהגין לכסות פני הכלות הצנועות, ואינן מקפידות במה מקדש אותן (מבואר בתשובת הרשב”א(.
Rema, Shulchan Aruch EH 31:2
…In any case, we have the practice under the chuppa to ask the witnesses if the ring is worth a peruta, in order that the kalla know that he is not mekadesh her except with the value of a peruta [or more]. We also have the practice of covering the faces of the modest kallot, and they are not particular regarding what is used to be mekadesh them (as explained in the responsum of Rashba).
שיחות הר”ן פו
מה שמכסין את הכלה בדעק טוך…רמז על בחינת “כבוד אלקים הסתר דבר” (משלי כה, ב):
Sichot Ha-Ran 86
That which we cover the kalla with a dek-tich…is a hint at the aspect of “The honor of God is in hidden matters” (Mishlei 25:2).
Chavi Israel, “Fitting the Mould,” Australian Jewish News blog, November 11, 2021
As per Chassidic tradition, my face is fully covered. Personally, I loved it since I could focus on praying to G-d without any distractions.
בן איש חי שנה ראשונה פרשת שופטים ה
וצריך להזהיר את הכלה שתראה פני החתן המקדש אותה, ותשים לבה בעת נתינת הכסף לידה ותקבלנו לשם קדושין, כי יש כלות שהם ביישנות הרבה ובשעת הקדושין כמעט קרובים הם להתעלף, ואין הכלה שמה לבה על מה שאומר לה החתן בשעת הקדושין ועל מסירת הכסף לידה, לכך צריך להזהירם בזה
Ben Ish Chai, First Year, Shofetim 5
One must caution the kalla that she see the face of the chatan who is mekadesh her, and pay attention at the time of the placing of the money into her hand, and that she receive it for the purpose of kiddushin. For there are kallot who are very shy and almost approach fainting during kiddushin, and the kalla does not pay attention to what the chatan says to her during kiddushin, or to the giving of the money into her hand, therefore one must caution them about this.
שיטה מקובצת בשם תלמידי רבנו יונה, כתובות כתובות יז. ד”ה מתוך
וא”ת [=ואם תאמר] כיון שאינו מותר לראותה היאך נוכל למצוא עדים שיראו אותה שיצאת בהינומא וראשה פרוע י”ל [=יש לומר] דכיון שרואין הינומא או שאר הדברים שדרך לעשותם לבתולה ואומרים כל העולם זו כלה פלוני[ת] אותה חזקה היא כמו ראיה…
Talmidei Rabbeinu Yona from Shita Mekubetzet Ketubot 17a s.v. Mi-toch
If you say since it is not permissible to see her, how can we find witnesses that will see that she went out in a hinuma with her hair loose? One can say that since they see the hinuma or other things that are commonly done for a virgin [bride] and everyone says this is kalla such-and-such, this is a halachic presumption akin to seeing [her]…
שו”ת יביע אומר ד אה”ע ה
אכן מנהגינו להרים הצעיף שעל פני הכלה כלפי מעלה בעת שתיית הכלה מכוס ברכת האירוסין, וממילא העדים רואים אותה. (והדבר פשוט שלא נאסר אלא להסתכל בפני הכלה, אבל ראייה בעלמא משרא שרי…)… ואעיקרא אין המסוה שעל פני הכלה אלא כיסוי דק מאד, ואפשר להכירה מבעד המסוה.
Responsa Yabi’a Omer 4 EH 5
Indeed, our custom is to lift the veil that is over the kalla’s face upwards when the kalla drinks from the cup of birkat eirusin, and naturally the witnesses see her. (The matter is simple that it is only prohibited to gaze at the face of the kalla, but mere seeing is permitted…)…And fundamentally the veil over the kalla’s face is only a very thin cover, and it is possible to recognize her through the veil.
תוספות יומא יג: ד”ה לחדא
…בתולה משיצתה בהינומא הויא חופה שלה…
Tosafot Yoma 13b s.v. le-chada
…A virgin, from when she goes out in a hinuma, this is her chuppa…
ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות נישואין
הולכין יחד עד אצל פתח בה”כ [=בית הכנסת] ויושבין שם מעט ומוליכין הכלה לביתה. והיתה מלובשת שרגנז למעלה בכל בגדיה והינומא על פניה…
Maharil Minhagim, Laws of Marriage
They [chatan and kalla] walk together until near the door of the synagogue and sit there a bit, and then they escort the kalla to her home. And she would be dressed in a sargenes [a white robe somewhat similar to a kittel] over all her clothes and a veil upon her face…
ב”ח אה”ע סא
…ובמרדכי ריש כתובות (סי’ קלב) כתב …כי הכנסת חופה היא שמסרה בשחרית לחתן קודם הברכה…מכסין ראש הכלה בסודר שאז מסרה האב לחתן ולכן נוהגין במדינת רוסי”א להקפיד שלא לילך לכסות ראש הכלה בשחרית בלתי החתן עמהם ושהחתן יאחוז בכיסוי עם הרב והחשובים לכסות ראשה ונראה שזהו מ”ש [מה שכתבו] התוספות דבתולה שיוצאת בהינומא הוא חופה שלה
Bach EH 61
…in Mordechai in the beginning of Ketubot, 132, he wrote…For bringing [the kalla] to the chuppa is that he [her father] brings her in the morning to the chatan prior to the beracha [of eirusin]…We cover the head of the kalla with a cloth, for then the father brings her to the chatan and therefore we practice in the land of Russia to be particular not to go to cover the head of the kalla in the morning unless the chatan is with them, and that the chatan hold the cover with the Rav and the important [figures] to cover her head, and it seems that this is what Tosafot wrote that a virgin [bride] who goes out in a hinuma, that is her chuppa.
ט”ז אה”ע סה:ב
דבהרבה מקומות מכסין הכלה בשחרית בלא חתן ואם כן האיך הוא חופה בלא חתן על כן נראה דלדידן לא הוי כסוי ההינומא חופה כלל אלא הכנה לחופה שתהיה אח”כ [=אחר כך]…
Taz EH 65:2
For in many locales, they cover the kalla in the morning without the chatan and if so, how is it a chuppa without the chatan? Therefore, it seems that for us covering with the veil is not chuppa at all, but rather preparation for the chuppa that will be later.
קיצור שולחן ערוך קמז:ג
Sara Esther Crispe, “The Merging of Two Souls,” Chabad.org
By veiling me, we make an important unspoken statement to one another. We recognize that we are marrying what we see, but we are also marrying what we don’t see.
קיצור שולחן ערוך קמז:ג
המנהג במדינות אלו בנשואי בתולה שחשובי העיר פורסין סודר על ראש הכלה ומברכים אותה ואומרים לה: אחותנו את היי לאלפי רבבה.
Kitzur Shulchan Aruch 147:3
The custom in these lands at the marriage of a virgin is that the important figures of the city spread a cloth over the kalla’s head and bless her and say to her: “Our sister, may you become thousands of myriads” (Bereishit 24:60).
חלקת מחוקק נה:ח
משעה שיצתה בהנומא נקרא חופה אבל אלמנה שאין יוצאת בהינומא…
Chelkat Mechokek 55:8
From when she goes out in a hinuma it is called chuppa, but a widow, who does not go out in a hinuma…
שו”ת מהריא”ץ או”ח ח
שכ[תב] הרמ”א שנוהגין לכסות פני הכלות שלא תהא מקפדת במה מקדש אותן וטעם זה שייך בין בבתולות בין באלמנות, וא”כ [=ואם כן] מה הפרש יש ביניהם, אלא עכצ”ל [=על כן צריך לומר] דיש הפרש עפ”י מש”כ הב”ש [= על פי מה שכתב הבית שמל] סי’ נה סע”ק ה’ בשם הב”ח דמנהג שלנו…דבבוקר מכסין ראש הכלה בסודר…וזה דוקא בבתולה אבל באלמנה אין מכסין ראשה בתחילה רק תחת החופה…
Responsa Rav Yehoshua Avraham Tzvi Weinberg, OC:8
For Rema wrote that we have the practice to cover the faces of kallot that they not be particular regarding what is used to be mekadesh them, and this rationale applies both for virgins and widows, and if so, what distinction is there between them? Rather, one must say that there is a distinction [between them] according to what Beit Shemel (55:5) wrote in the name of Bach that our custom is…that in the morning we cover the head of the kalla with a cloth…and this is specifically with a virgin, but with a widow, we do not cover her head at the beginning, only under the chuppa…
Chuppa
תענית יד:
אי זהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו
Ta’anit 14b
What is building of joy? This refers to one who builds a wedding house for his son.
רש”י תענית יד:
בית חתנות – לעשות חופתו.
Rashi ad loc.
A wedding house -To make his chuppa
סוטה מט:
תנא אף על חופת חתנים גזרו מאי חופת חתנים זהורית המוזהבות תניא נמי הכי אלו הן חופת חתנים זהורית המוזהבות אבל עושה פפירית ותולה בה כל מה שירצה:
Sota 49b
He taught [in a baraita]: They also decreed against a chuppat chatanim ]grooms’ chuppa[. What is a chuppat chatanim? Crimson with gold. It is also taught thus [in a baraita]: These are chupppat chatanim, crimson with gold. But he can make it of papyri [Rashi ad loc.: wood] and hang from it what he wants.
ספר העיטור ב ברכת חתנים סג
וחופה היא שמוסר האב ומכניסה לבעלה לבית שיש בה חידוש כגון אלו הסדינין קור”טתט [נ”א קורטינ”א] סביבות הכותלים ויש שעושין סוכה בוורד והדס כפי המנהג …
Sefer Ha-ittur 2 Birkat Chatanim 63:1
Chuppa is that the father transfers her and brings her in to her husband to a home that has something new, like these sheets, “curtains”, around the walls, and there are those who make a sukka of roses and myrtle according to the custom…
רמ”א אה”ע נה:א
הגה: וי”א [=ויש אומרים] דחופה אינה יחוד, אלא כל שהביאה החתן לביתו לשם נשואין (כ”כ הר”ן בשי”א ריש כתובות). וי”א [=ויש אומרים] שהחופה היא שפורסין סודר על ראשם בשעת הברכה (הב”י הביאו). וי”א [=ויש אומרים] דחופת בתולה משיצאה בהינומא; ואלמנה, משנתייחדו (תוספות פ”ק דיומא). והמנהג פשוט עכשיו לקרות חופה מקום שמכניסים שם יריעה פרוסה על גבי כלונסות, ומכניסים תחתיה החתן והכלה ברבים, ומקדשה שם ומברכין שם ברכת ארוסין ונשואין, ואח”כ [=ואחר כך] מוליכים אותם לבית ואוכלים ביחד במקום צנוע, וזהו החופה הנוהגת עכשיו.
Rema EH 55:1
There are those who say a chuppa isn’t yichud [seclusion of chatan and kalla], but whenever the chatan brings her to his home for the purpose of marriage. And there are those who say a chuppa is spreading a cloth over their heads at the time of the beracha. And there are those who say that the chuppa of a virgin is once she has gone out in a hinuma, and a widow once they’ve had seclusion. And the common custom now is to call a chuppa a place where we bring in a curtain spread atop poles, and we bring the chatan and kalla under it in public, and he betroths her there [kiddushin], and they recite the berachot of eirusin and of nissuin there, and afterwards we bring them to a house and they eat together in a private place and this is the chuppa that is practiced now….
בן איש חי שנה ראשונה פרשת שופטים –יב-יג
ופה עירנו בגדא”ד יע”א [יגן עליה אלקים] המנהג לפרוס וילון כנגד הכלה בשעת ז’ ברכות של הנשואין שמברכין אחר ברכת אירוסין, וזה הוילון קורין אותו בערבי כידי”ר, … וזה הוילון הוא סימן החופה אצלינו, דכל דברים שעושין בשעת החופה אינם אלא לסימן שהם עושין דבר שנראה ממנו שמיחדה להכניסה לביתו ומפרישה להיות לו לאשה גמורה, ואצלינו פריסת הוילון שקורין בערבי כידי”ר הוא הסימן לדבר זה וקודם כמה שנים בטלנו זה הוילון, ועשינו במקומו ד’ עמודים שפרוס עליהם בגד כאוהל הפרוס על ד’ קונדסין, ומעמידין החתן והכלה ביחד תחתיו, ואח”כ [=ואחר כך] נתקלקל זה המנהג וחזרנו להזהירם לעשות וילון כמנהג הקודם:
Ben Ish Chai Shoftim Year 1 12
Here in our city Baghdad, may God defend her, the custom is to spread a curtain in front of the kalla at the time of sheva berachot of nissuin that are recited after birkat eirusin, and this curtain is called in Arabic a kidir…and this curtain is the sign of chuppa for us, for all the things they do during the chuppa are only a sign that they are doing something that signifies that he designates her to bring her into his house and sets her aside to be fully his wife…several years ago we abolished this curtain and we made in its place four columns upon which we spread a cloth like a tent spread over four poles, and we stand the chatan and kalla together under it and afterwards this custom went wrong and we went back to instructing them to make a curtain according to the prior custom…
שו”ת אגרות משה או”ח ד ע:ז
אם בעינן דוקא כלונסאות לחופה לענין אם לא הכינו כלונסאות לפרוס עליהם היריעה שנקבע לחופה כדאנו נוהגין כדכתב הרמ”א /יו”ד/ בסימן נ”ה סעי’ א’ אם אפשר בזה שיאחזו ד’ אנשים היריעה, הנה בעצם מכיון שאף הכלונסאות א”א [=אי אפשר] להם לעמוד בעצמן אלא צריכין לאחיזת אנשים אין לחלק ושייך שהאנשים עצמן יחזיקו היריעה, אבל כיון שהוא ענין מנהג אין לשנות מן המנהג ובעינן דוקא כלונסאות, אבל כשאירע איזה פעם שליכא כלונסאות אין לדחות החופה בשביל זה ויכולין ד’ אנשים להחזיקה בעצמן…
Iggerot Moshe OC 4:70
Whether we specifically need poles for a chuppa, in a situation where they did not prepare poles over which to spread the curtain that was established as the chuppa, as is our custom as Rema wrote. [Or] whether it is possible that four people hold the curtain. In fact, since even the poles can’t stand by themselves but need people holding them, one should not distinguish and it is appropriate for people to hold up the curtain themselves. But since this is a matter of custom, one should not change it and we require specifically poles, but if it once happens that there are no poles, one should not delay the chuppa for this and four people can hold it themselves…
Procession
עירובין יח:
“ויביאה אל האדם” מלמד שעשה הקדוש ברוך הוא שושבינות לאדם הראשון מכאן לגדול שיעשה שושבינות לקטן ואל ירע לו
Eiruvin 18b
“And He brought her [Chava] to Adam” It teaches that God served as shoshvin [attendant] to Adam Ha-rishon. From here we learn that a great person should serve as attendant to a lesser one and it should not be ill in his eyes.
מהר”ל, חדושי אגדות בבא קמא לב.
…שהרי חתן דומה למלך וכלה דומה למלכה…
Maharal, Novellae on Aggadot, Bava Kama 32a
…For behold a chatan is similar to a king and a kalla is similar to a queen…
רמ”א, יו”ד שצא: ג רמ”א
כדרך ארצנו ששני אנשים מכניסין החתן תחת החופה
Rema Shulchan Aruch YD 391:3
…As in the way of our land, that two people bring the chatan in under the chuppa.
קיצור שולחן ערוך קמז: ה
והשושבינות מוליכות את הכלה…
Kitzur Shulchan Aruch 147:5
The shoshvinot [female attendants] escort the kalla….
ספר הרוקח הלכות אירוסין ונישואין שנג
ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים. לכך לוקחים מבוערות.
Rokeach, Laws of Betrothal and Marriage 353
“On the third day when it was morning there were noises and lightning.” Therefore, they take candles.
זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית מט.
ויביאה אל האדם, מהכא אוליפנא דבעאן אבא ואמא דכלה לאעלה ברשותיה דחתן
Zohar Bereishit, 49a
“And He [God] brought her [Chava] to Adam,” from here we learn that the father and mother of the kalla must bring her into the domain of the chatan.
שו”ת לבושי מרדכי מהדורה רביעאי כב
שנהגו מקדמת דנא במדינה זו וב’גליל עליון’ [אוברלנד] כן הוא עוד בזמן הזה, כי אין מכבדין שושבינות, רק האב והאם הם מכניסין לחופה.
Responsa Levushei Mordechai Fourth Edition 22
For they had the practice from early times in this country, and in the ‘Upper Galilee’ [the northwestern region of the Austro-Hungarian empire] it is still thus at this time, that we don’t honor attendants, rather the father and the mother are those who bring in to the chuppa.
פניני הלכה משפחה ה:י
אם ההורים של אחד הצדדים היו גרושים או אלמנים, לשם סימן טוב נהגו למנות במקומם זוג אחר מבני המשפחה או הידידים הקרובים שזיווגם הוא זיווג ראשון. וכן כאשר אחד מההורים נפטר וההורה הנותר התחתן בשנית, נהגו לבחור במקומם זוג מבני המשפחה שנשוי בזיווג ראשון. אמנם מתחת לחופה נהגו שההורים עומדים לצידי החתן והכלה גם כשהם גרושים. בשנים האחרונות, שמנהג השושבינים הפך לפומבי מאוד, והורים רבים נפגעים מכך שאינם מלווים את ילדיהם לחופה, נוהגים שאם ההורים רוצים, הם מלווים את החתן והכלה בין אם נשואים בזיווג שני ובין שהם גרושים. וטוב שיוסיפו עמהם עוד זוג נשוי בזיווג ראשון שיש להם ילדים, שילכו בסמוך להם וייחשבו גם הם לשושבינים.
Peninei Halacha, Family, 5:10
If the parents of one of the sides are divorced or widowed, for an auspicious sign, they had the practice to appoint in their place a different couple from the family members or close friends, whose match was a first marriage. And similarly, when one of the parents was deceased and the remaining parent remarried, they had the custom to choose in their place a couple from the family members on their first marriage. Still, under the chuppa they had the custom that the parents would stand by the sides of the chatan and the kalla even if they were divorced. In recent years, where the custom of attendants has become very public, and many parents are hurt by not escorting their children to the chuppa, we have the practice that if the parents wish, they escort chatan and the kalla, whether they are remarried or divorced. And it is good to add with them another married couple on their first marriage who have children to walk near them [chatan and kalla] and be considered also as shoshvinim.
תיקוני זוהר תקונא עשיראה כו.
בחופה צריכין עמא קדישא למיקם בעמידה קדמיהון עם חזן לברכא לון בשבע ברכאן ולקדשא החתן לכלה בקדמיתא בקדושין
Tikkunei Zohar 10 26a
At a chuppa the holy congregation must stand before them with the chazan for blessing them seven berachot and for the chatan being mekadesh the kalla at the beginning, at the kiddushin.
רב יעקב אריאל, הפסק בין שבע ברכות וחידוש מנהגי חתונה (תגובה), תחומין לח תשע”ח, עמ’ 164
…בדורנו חודשו מנהגים שונים שיש בהם שיפור לעומת המצב הקודם… ישיבת הקהל בעת החופה. מנהג זה הגיע אמנם מחו”ל [=מחוץ לארץ], אך גם הוא תורם לשמירה על השקט ועל כבוד המעמד…אמנם נראה לענ”ד [=לפי עניות דעתי] שראוי לקרוא לציבור לעמוד בעת ענידת הטבעת, כפי שההלכה דורשת לעמוד לכבוד מי שמקיים מצוה (ר’ קידושין לג).
Rav Yaakov Ariel, “Hefsek Bein Sheva Berachot Ve-chidush Minhagei Chatuna (Response),” Techumin 38 (5778): , 164.
…In our generation different customs have been innovated that entail an improvement as opposed to the prior situation…The congregation sitting at the time of the chuppa. Granted that this custom came from outside of Israel, but it also contributed to keeping the quiet and the honor of the occasion…However it seems in my humble opinion that it is fitting to call the assembled to stand at the time of putting on the ring, as Halacha requires standing in honor of one who fulfills a mitzva.
פיוט ששרים בחתונה
מי אדיר על הכל, מי ברוך על הכל, מי גדול על הכל, מי דגול על הכל, הוא יברך את החתן ואת הכלה
Liturgical Poem Sung at weddings, often at chatan’s entry
Who that is strong beyond all, Who that is great beyond all, Who that is renowned above all, may He bless the chatan and the kalla.
ויקרא רבה צו ט:ו
אמר רבי יוחנן למדתך תורה דרך ארץ שאין חתן נכנס לחופה אלא א”כ [=אם כן] נותנת לו כלה רשות הה”ד [=הדא הוא דכתיב] (שיר /השירים/ ד) יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו ואח”כ [=ואחר כך] באתי לגני אחותי כלה.
Vayikra Rabba Tzav 9:6
Rabbi Yochanan said: Torah taught you etiquette, for a chatan does not enter the chuppa unless the kalla gives him permission. This is what is written (Shir Ha-shirim 4) “Let my beloved come to his garden and eat the fruits of his delights” and afterwards “I came to my garden, my sister, my kalla.”
רב מנחם מנדל שנירסון, את עלית, “לימוד תורה לנשים,” עמ’ 46
ויש לומר, שכיון שלעתיד לבוא תתגלה המעלה של “אשת חיל עטרת בעלה” (משלי יב:ד) “נקבה תסובב גבר” (ירמיהו לא:כא) לכן, החידוש וההוספה בלימוד התורה בדורות האחרונים הוא בהדגשה יתירה בנוגע לנשים.
Rav Menachem Mendel Schneerson, ‘Torah Learning for Women,’ At Alit, “Torah Learning for Women,” p. 46
And one can say, that since in the future the virtue of “a woman of valor is the crown of her husband” (Mishlei 12:4), and “a female encircles a man” (Yirmiyahu 31:21), will be revealed – therefore, the renewal and addition in Torah learning in recent generations is with an extra emphasis regarding women.
הושע ב:כא – כב
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה’:
Hoshea 2:21-22
And I will betroth you to Me forever, and I will betroth you to Me with justice and with law and with lovingkindness and with mercy. And I will betroth you to Me in faith and you will know God.
קיצור שולחן ערוך קמז:ה
…והשושבינות מוליכות את הכלה, והשושבינים ואנשים חשובים הולכים לקראתה, וכשמתקרבים אליה חוזרים לאחוריהם להחופה, והשושבינות מביאין את הכלה ומסבבין עמה שבע פעמים את החתן והשליח צבור מנגן גם כן כפי המנהג…
Kitzur Shulchan Aruch 147:5
The female attendants escort the kalla, and the male attendants and important figures walk to meet her, and when they get close to her, they step back towards the chuppa, and the female attendants bring the kalla and circle the chatan with her seven times, and the Shali’ach Tsibbur also sings, in accordance with the custom…
Sara Esther Crispe, “The Merging of Two Souls,” Chabad.org
As I approach, I encircle him seven times. …In a circle all sides are equally close to its center, and there exists perfect harmony. Once I have completed my seven circles, he returns to encircle me by placing an unblemished and unmarked simple gold ring on my finger.
פיוט לחתונה
מי בן שיח שושן חוחים אהבת כלה משוש דודים הוא יברך את החתן ואת הכלה
Liturgical Poem Sung at wedding, often during circling of chatan
Who that understands the prayer, the lily among thorns [am Yisrael], the love of a kalla, the joy of the beloveds, he will bless the chatan and the kalla.
Leah Herzog, “Ethics of my Father,” Times of Israel Blog, Jan 16, 2023
Kiso v’koso—his pocket and his cup. My father’s attitude towards money and on what to spend it took me years to appreciate. In many ways his pocket was closed tightly.…Eventually, I learned how he gave generously to charitable causes, and I realized the sacrifices my parents made to provide me with a Jewish education when I wanted one. On the other hand, he clearly reveled in his kos, the pleasures the world had to offer…We argued over my wedding—he wanted a simple backyard reception so he could give us money instead; I wanted a traditional wedding in a shul with a catered dinner, a band for dancing, and the usual trimmings. Our wedding was traditional and wonderful, but modest; yet, at the end, there was a white limo waiting to take us to our hotel.
Q&A
Sometimes a quick exchange communicates more effectively, and more personally, than an article. Sometimes, just seeing that others share our questions can make us feel more connected.
Our posted questions and answers are an opportunity to learn from each other. To ask a question of your own, click here!
Hashkafic Q&A
What are the pre-kiddushin parts of the wedding about, and who are they for?
Though marriage is centered around a personal relationship, the couple are not the only stakeholders at their wedding. Weddings are communal affairs precisely because the entire community has a stake in perpetuating its values, religious and otherwise, by welcoming a new household, and potentially a new family, into its ranks. Even when the couple are independent adults, marriage can represent a new step in separating from their parents, with implications for both spouses, their parents, and their families.
The customs of the initial wedding reception prior to kiddushin reflect this transition. Since a kalla often leaves for the wedding from her parental home, parents often set the tone in how she travels to her wedding. (This may be true of the chatan as well.) When tena’im are held, the parents, rather than the couple, may be the official parties to the agreement. In communities that have a bedecken, the couple’s fathers may be the ones who veil the kalla, and even where the chatan does the veiling, the parents’ berachot are an extremely significant aspect of the ritual. And the parents are often the attendants of choice.
As a ritual marking the transition from one household to another, often financed at least partially by the parents, a wedding can also surface tensions between the desires of the parents and of the couple to have it reflect their respective values. In a piece memorializing her father, educator Leah Herzog describes how her father’s priorities for their wedding initially conflicted with hers:32
Leah Herzog, “Ethics of my Father,” Times of Israel Blog, Jan 16, 2023
Kiso v’koso—his pocket and his cup. My father’s attitude towards money and on what to spend it took me years to appreciate. In many ways his pocket was closed tightly.…Eventually, I learned how he gave generously to charitable causes, and I realized the sacrifices my parents made to provide me with a Jewish education when I wanted one. On the other hand, he clearly reveled in his kos, the pleasures the world had to offer…We argued over my wedding—he wanted a simple backyard reception so he could give us money instead; I wanted a traditional wedding in a shul with a catered dinner, a band for dancing, and the usual trimmings. Our wedding was traditional and wonderful, but modest; yet, at the end, there was a white limo waiting to take us to our hotel.
The initial wedding customs precede the chuppa, where the couple begin to form their joint household. The variability built into these customs presents an opportunity for the couple to honor where they came from and give voice to where they hope to go together. How the couple chooses to navigate the tensions that may arise between communal tradition and expectations, their parents’ priorities, and their own wishes (which may differ themselves), can sometimes demonstrate their joint values even more than what ultimately occurs at the wedding itself.
Reader Q&A
Podcast
Click here to sponsor this episode!