- In Brief
- In Depth
- Mechitza Parameters
- What is the virtue of separating women and men in society?
- Mishnaic Evidence
- Broad Application
- Narrow Application
- Is it reasonable to claim that seriousness of purpose will head off impropriety?
- Social Norms
- How much of this is Halacha and how much is social?
- Further Reading
- Notes
- Sources
- Q&A
- What is the virtue of separating women and men in society?
- Is it reasonable to claim that seriousness of purpose will head off impropriety?
- How much of this is Halacha and how much is social?
- Podcast
When do we need a mechitza or gender separation outside of prayer?
In Brief
What do the Mishna and Talmud say about mechitza, or gender separation without one, outside of prayer?
Very little.
- Some mishnayot provide indirect evidence that men and women would eat meals together, but their halachic implications for mechitza or separation have been disputed.
- While some Talmudic passages raise concerns about mingling between men and women and possible measures to take in light of those concerns, they do not provide a clear halachic mandate for mechitza or separation outside of prayer.
- The Talmudic discussion of Simchat Beit Ha-sho’eiva, from which we learn about mechitza for prayer, can be interpreted as applying broadly or narrowly.
What are the main halachic positions favoring broader application of separation?
- Calling for separating men and women at all gatherings, with the exception of family or of incidental groupings (as on a train or at a restaurant).
- Calling for separation at all festive gatherings, taking a cue from simchat beit ha-sho’eiva, because a wine-fueled festive atmosphere can lead to frivolity.
What are the main halachic positions favoring more narrow application of gender separation?
- Limiting the need for mechitza to prayer and for separation without one to the synagogue or study hall, since they have special sanctity.
- Limiting the need for mechitza to public events, though the originator of this ruling, Rav Moshe Feinstein, would allow for a public shiur without a mechitza to draw people closer to Torah.
- Limiting the need for mechitza to gatherings without seriousness of purpose and lacking basic modesty norms.
- Adjusting practice depending on social habituation to gender-mixing.
Where does this leave us in practice?
Since there is such a range of halachic interpretation, actual practice— the presence or absence of a mechitza, its structure, and whether separation without a mechitza is formal, informal, or non-existent— often depends on communal norms.
In Depth
Rav Ezra Bick, Ilana Elzufon, Shayna Goldberg, and Sarah Rudolph, eds.
Mechitza Parameters
In the first two installments of this series, we discussed the purpose and structure of a mechitza during prayer. We saw two primary rationales for mechitza during prayer: to prevent kalut rosh (frivolity, often sexually charged), and to prevent mingling (which could lead to kalut rosh and might also be inherently problematic).
Do these concerns apply when we’re not praying? When else, if ever, is a mechitza, or gender separation without a mechitza, necessary?
What is the virtue of separating women and men in society?
To what extent should a Jewish community’s everyday functioning reflect that of the cultures around it?
In our discussion of mechitza in prayer, we asked a related question: to what extent a community’s functioning at prayer should resemble its functioning at other times, especially since a hallmark of ritual is a distinction from the everyday.
As jarring as it can be for those of us who live in more mixed communities to enter into a prayer space organized differently from the rest of our lives, that very difference can be spiritually stimulating. Is there a role for separation to play in distinguishing Jewish community from surrounding culture outside of prayer as well?
For the most part, Western society is heavily mixed, or espouses gender mixing as a value. As Rav Ya’akov Ariel notes, traditional Jewish attitudes toward mixing are more circumspect:
רב יעקב אריאל, הלכה והידור בדיני צניעות בזמננו, ג: הפרדה
מצד אחד, המסורת של צניעות ביהדות לא רואה בעין יפה תערובת של נשים וגברים. מאידך אין ספק שההלכה לא דרשה הפרדה מוחלטת בכל מצב ומצב.
Rav Ya'akov Ariel, “Halacha and Hiddur in the laws of Tzeni'ut in Our Time,” 3: Separation
On the one hand, the tradition of tzeni’ut in Judaism does not view mingling of men and women favorably. On the other, there is no doubt that halacha did not demand absolute separation in every situation.
Often, separation between men and women is framed in terms of distancing ourselves from sexual transgression. In some contexts, men and women can get carried away mingling with each other, which may result in kalut rosh (frivolity—often of a sexual flavor), or even more serious transgression of laws related to giluy arayot (illicit relations). Some degree of separation, to avoid these transgressions, is a natural outgrowth of our aspiration to kedusha (sanctity).
However, in the above quotation, Rav Ariel points out that there is also a second reason to limit mingling, beyond fears of “what might happen,” Mingling itself may sometimes challenge the value of tzeniut, which dictates that we draw boundaries to limit certain types of exposure, including between men and women.
Though both sexual transgression and breaches of tzeniut are possible in single-gender environments, traditional sources see them as more prevalent, and therefore in greater need of preventive measures, in mixed settings.
There may also be additional benefits to separation between men and women. When implemented thoughtfully, it can help ensure open access to social and communal events in a way that honors both men and women. Separation can even foster the emergence of empowered, women-only spaces to complement existing men’s-only spaces.
On the other hand, gender separation can have significant drawbacks. Too often, its implementation excludes women from aspects of communal life commonly dominated by men and deprives our communities of the benefits of a wider range of perspectives. It also leaves little room for those who don’t fit easily into the gender binary, and can be complicated for those not exclusively attracted to those on the other side of the mechitza.
Additionally, when broadly applied, separation can send the damaging message that any meeting of men and women will always result in kalut rosh,or imply that men and women see each other exclusively in a sexual light.
Male-female interactions can be more than just appropriate or inappropriate; they can be valuable and important. For example, a person of any gender can learn a great deal from a talmid or talmidat chacham and can emulate the behavior of a tzadik or tzadeket.
Even as he advocates for tzeniut as an overarching value, Rav Kook acknowledges that its pursuit may come at the expense of other positive values, such as derech eretz (lit. the way of the world), meaning social norms or proper conduct:
רב קוק, מידות הראי”ה,צניעות
מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם… מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, הי’ ראוי להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה …
Rav Kook, Middot Ha-Re'iyah, Tzeni'ut
The attribute of tzeni’ut causes many benefits in the world, and because of this it deserves to override things that would have been good in their own right…The attribute of affection and friendship, with all its manifestations and pleasant speech, would have been fitting to be equal between genders, but because of the precious value of tzeni’ut, the attribute of derech eretz (the way of the world) is pushed aside…
A contemporary Israeli rabbi, Rav Yuval Cherlow, has argued the opposite, that derech eretz should take priority over calls for separation:1
הרב יובל שרלו ורן חורי, חברה שלמה: חברה צנועה מעורבת לכתחילה, 21.
לא מצאנו מקורות העוסקים ישירות בחברה ברמה היומיומית. בהיעדר מקורות כאלה, ומתוך תפיסה רוחנית בדבר יחס התורה לחיים, פנינו אל דרך הארץ הבסיסית, אל אופיו של עולמנו בו מתנהלים גברים ונשים…
Rav Yuval Cherlow and Ran Huri, A Whole Society: A Modest Mixed Society as an Ideal, 21.
We have not found sources that deal directly with society on the day-to-day level. Given the lack of such sources, and from a spiritual perspective regarding the relation of Torah to life, we have turned to basic derech eretz (the way of the world), to the nature of our world in which men and women conduct themselves…
To fulfill the mandate to become a sacred nation, Jewish communal life needs to reflect and promote the totality of Jewish values, including but not limited to tzeniut. Some degree of gender separation outside of prayer can play a role in our quest for sanctity. Halachic authorities differ on what degree of separation is correct, and on how that relates to our conception of derech eretz.
A few Talmudic passages touch on gender separation. In the context of a discussion of yichud (the prohibition against a man and a woman being secluded together), we learn that Abbaye and Rava would use jugs or reeds to rig up a boundary between gatherings of men and women.
קידושין פא.
אביי דייר גולפי. רבא דייר קנה.
Kiddushin 81a
Abbaye placed jugs. Rava placed reeds.
These do not sound like the formal mechitzot required for prayer. Rather, they seem to have functioned as a sort of alarm system. As Rashi explains, the likelihood of creating a racket by crossing the boundary would serve as a deterrent against doing so:
רש”י קידושין פא.
גולפי – מקום קבוצת אנשים ונשים או לדרשה או לחופה היה מסדר קנקנים של חרס הרבה ביניהם שאם יבאו זה אצל זה יקשקשו וישמע קול….דייר קנה – מסדר קנים שהעובר עליהן קולם נשמע.
Rashi Kiddushin 81a
“Jugs” – where men and women gathered for a derasha or for a chuppa, he would set up many pottery jugs between them so that if one would come into the other’s area, they would rattle and make noise…“Place reeds” – He would set up reeds so that if someone passed through them, they would make noise.
On the one hand, even if the ultimate concern was couples sneaking off together, this is a precedent for more formal gender separation, and even a quasi-mechitza, at large public gatherings like derashot (communal Torah lectures) or a chuppa (wedding ceremony).
On the other hand, the Talmud gives no indication that erecting boundaries of this sort was normative practice, and the halachic codes do not cite Abbaye and Rava’s actions.
The very next statement in the Talmud, again as interpreted by Rashi, further complicates the picture:
קידושין פא.
אמר אבין: סקבא דשתא – ריגלא.
Kiddushin 81a
Avin said: the most vulnerable time is the festival.
רש”י קידושין פא.
סקבא דשתא ריגלא – ריעוע של ימות השנה ליחוד ולעבירה ימות הרגל שיש קבוצת אנשים ונשים לשמוע דרשה ונותנים ונושאים זה עם זה…
Rashi Kiddushin 81a
The most vulnerable time is the festival – the most hazardous days of the year for yichud and transgression are the days of the festival, when there is a gathering of men and women hearing the derasha and discussing it with each other…
Rashi’s understanding of Avin’s statement, to the effect that Yom Tov is problematic because men and women “hold discussions with each other” when gathered to hear the derasha, suggests both concern about free conversations between men and women, or at least where they might lead, and a lack of formal legislation to prevent them. We’ll see below that Rambam (followed by Shulchan Aruch) codifies the concerns about mingling leading to transgression on Yom Tov.
Separation need not be the only response to these concerns. Drawing inspiration from Megillat Rut, the Yerushalmi (as explained by Penei Moshe) suggests that the Megilla attests to an alternative approach to mitigating concerns about gender mixing – chaperones:2
תלמוד ירושלמי כתובות א:א
ויקח בועז עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו…אמר ר’ פינחס מיכן לבית הזה ש[ה]ן ממנין זקינים בבתי משתיות שלהן
Yerushalmi Ketubot 1:1
“And Boaz took ten men from the elders of the city and said, sit here, and they sat”… Rav Pinchas said: from here we learn, regarding this house, that they appoint elders in their houses of feasting.
פני משה כתובות א:א
להשגיח על הדבר שלא ינהגו קלות ראש בבית משתיות שלהן…
Penei Moshe Ketubot 1:1
To supervise the matter so that they do not act with frivolity in their houses of feasting.
The presence of community elders may prevent kalut rosh, without need for gender separation.
Taken together, these passages establish that mingling between men and women raises concern, and suggest some possible responses. However, they do not elucidate clear halachic obligations or parameters for mechitza, separation, or other measures.
To find halachic parameters for separating men and women outside of prayer, let’s return to the Talmudic passage (discussed here) concerning constructing a balcony in Beit Ha-mikdash for simchat beit ha-sho’eiva, the festival of the water drawing.
סוכה נא: – נב.
אמר רב: קרא אשכחו ודרוש, וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד (זכריה יב:יב). אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא – שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם – אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם – על אחת כמה וכמה.
Sukka 51b-52a
They found a verse and expounded. “And the land mourned, each family to itself, the family of the house of David to itself, and their women to themselves” (Zecharya 12:12). They said: Are the matters not a kal va-chomer (a fortiori)? Just as in the time to come, when they are occupied with eulogy and the evil inclination has no power over them, the Torah said men to themselves and women to themselves, now that they are occupied with rejoicing [on Sukkot] and the evil inclination has power over them, how much more so [should they be separated]!
This passage describes two events at which men and women must separate: at a eulogy and at simchat beit ha-sho’eiva, a major public celebration on the grounds of Beit Ha-mikdash. Neither case is specific to prayer, though the location of simchat beit ha-sho’eiva in Beit Ha-mikdash raises specific precedent for the Temple in miniature, the synagogue (or study hall—a point we’ll come back to soon).
An inference from a verse in Zecharya seems to provide a mandate for separating men and women even at a time when “the evil inclination has no power.” Halachic authorities differ on how broadly to apply this inference and to mandate gender separation.
Mishnaic Evidence
Two mishnayot from disparate halachic discussions may shed light on whether it was normative for men and women to eat meals together. These mishnayot have been cited to question the broader approaches to applying gender separation and to provide support for a narrower approach.
The first mishna deals with the laws of zimmun, the formal invitation to recite birkat ha-mazon together. It teaches that women, bondsmen, and minors are not counted together with men towards the quorum of three to enable a zimmun.
משנה ברכות ז:ב
נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן.
Mishna Berachot 7:2
Women and bondsmen and minors are not counted towards a zimmun.
Furthermore, the Talmud deems the case of women and bondsmen making a zimmun together a breach of modesty:
ברכות מה:
נשים ועבדים אם רצו לזמן אין מזמנין, אמאי לא?… משום פריצותא.
Berachot 45b
Women and bondsmen, if they wish to join together for a zimmun do not. Why not? …Because of immodesty.
Shulchan Aruch, however, explains that women can in fact respond to a men’s zimmun, when eating with men:
שולחן ערוך או”ח קצט:ו-ז
נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם, אבל מזמנין לעצמן; ולא תהא חבורה של נשים ועבדים וקטנים מזמנין יחד, משום פריצותא דעבדים, אלא נשים לעצמן ועבדים לעצמם…אבל כשאוכלות עם האנשים, חייבות ויוצאות בזמון שלנו.
Shulchan Aruch OC 199:6-7
Women and bondsmen and minors are not counted towards a zimmun [with men], but they can recite zimmun on their own. A group of women and bondsmen and minors may not recite zimmun together because of the immodesty of the bondsmen. Rather, women may [recite zimmun] on their own and bondsmen on their own…But when they [women] eat with men, they are obligated [in zimmun] and discharge their obligation with our [the men’s] zimmun.
He does not suggest it is prohibited for men and women to eat together, nor does he stipulate that they need to be seated separately. The implication, as Rav Ben Tziyon Uziel notes, is that women eating with specifically with bondsmen poses a modesty concern, but free men and women may eat together.3
שו”ת משפטי עוזיאל כרך ד – חושן משפט סימן ו
… דפסקינן בדין זימון: לא תהא חבורה של נשים ועבדים וקטנים מזמנים משום פריצותא דעבדים, ונשים מזמנות לעצמן, אבל כשאוכלות עם האנשים, חייבים ויוצאות בזימון שלנו (אורח חיים סימן קצ”ט סעיף ו’ ז’) ומזה מוכח מפורש דאפילו במסיבה של סעודה לא חיישינן לפריצותא, ודוקא באיכא עבדים בהדייהו חיישינן לפריצותא דעבדים…
Responsa Mishpetei Uziel 4 CM 6
…For we rule regarding the law of zimmun: A group of women and bondsmen and minors should not recite zimmun together because of the immodesty of bondsmen, and women recite zimmun for themselves, but when they eat with men, they are obligated and discharge their obligation with our zimmun (OC 199:6,7) and from this it is explicitly proven that even at a party of feasting we are not concerned about immodesty, and specifically when there are bondsmen together with them we are concerned about the immodesty of bondsmen…
Similarly, another mishna teaches that a bride eating Korban Pesach may turn her head away from her chabura, the group with which she shares and eats the korban, presumably to preserve her own sense of modesty when eating with her new household, kinsmen, or social circle:
משנה פסחים ז:יג
שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין ואלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין והמיחם באמצע …והכלה הופכת את פניה ואוכלת:
Mishna Pesachim 7:13
Two groups that were eating in one house, these turn their faces to one side and these turn their faces to the other and they eat, and the water boiler is in the middle…And the bride may turn her face away and eat.
פסחים פו:
הכלה הופכת את פניה וכו’. מאי טעמא? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מפני שהיא בושה.
Pesachim 86b
And the bride may turn her face away— What is the reason? Rabbi Chiyya bar Abba said Rabbi Yochanan said: because she is embarrassed.
Rav Moshe Feinstein notes the implications of this mishna for our topic: Women and men from different families ate korban Pesach in the same space, even within the same chabura, without any mechitza:
שו”ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן מא
…דהא אשכחן באכילת הפסח שהיו אוכלין האנשים והנשים בבית אחד, והיו שם כמה משפחות שאין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה…וגם הא דהכלה הופכת פניה שפרש”י ע”מ שארחב”א א”ר [=שפירש רש”י על מה שאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי] יוחנן מפני שהוא בושה לאכול לעיני האנשים ע”י [=על ידי] שמסתכלין בה שאין שייך בפני אביה ואחיה אלא בפני אנשים אחרים, א”כ [=אם כן] מפורש שלא היה מחיצה ביניהם.
Responsa Iggerot Moshe OC I:41
…For we find with eating the Pesach that the men and the women would eat in one house, and there were a few families there, for there was no Pesach offering that did not have more than ten people counted for it…Further, the bride turning away her face, which Rashi explains in light of what Rabbi Chiyya bar Abba said in the name of Rabbi Yochanan, because she is embarrassed to eat before the men, since they look at her. This does not apply in front of her father and brothers but before other men. If so, it is clear that there was no mechitza between them.
This precedent informs Rav Moshe’s more narrow applications of the mandate for mechitza, which we will see later.
Those adhering to a broader approach to separation challenge the relevance of these mishnayot to our discussion. Lack of a mechitza does not necessarily mean that men and women sat mixed together.
For example, Rav Avraham Weinfeld responds directly to Rav Moshe’s argument, contending that a bride might have been embarrassed to eat in front of relatives from her extended family (especially if it’s her husband’s), so the setting would still have been familial. He also points out that Rav Moshe bases his argument on inference from only tangentially-related halachic discussions.:
שו”ת לב אברהם א:קלה
כלל גדול הוא שאי אפשר להוציא דין חדש ממאי דאיתמר בגמרא דרך אגב ואינו מקומו של אותו הענין דכיון דלאו דוכתא דהאי דינא לא דקו בה שפיר…מה שמביא בתשובה הנ”ל ראיה ממתני[תין] (דף פ”ו ע”א) הכלה הופכת פניה עי”ש [=עיין שם], אין ראיה דשפיר י”ל [=יש לומר] שהיא בושה בפני קרובים כאלה שלענין איסור תערובת נחשבים גייסי
Responsa Lev Avraham I:135
It is a general principle that it is impossible to derive a new law from what is said in the gemara tangentially, and not where they are discussing that matter. For since it is not the place of this law, they were not very precise…The proof he brings in the above responsum from a mishna (86a) “the bride turns her face away,” is not a proof. For one can well say that she is embarrassed before such relatives [notwithstanding the fact] that, for purposes of the prohibition of mingling, they are considered her familiars [with whom it is permissible to mingle]…
Indeed, the lack of direct early sources about gender separation in daily life, and debates such as this one over how to interpret the sources we do have, complicate attempts to determine the halacha.
Further complicating matters, it can be difficult to distinguish between the questions of mechitza and of gender separation, since separation may sometimes be required even when a mechitza is not. Separation or mechitza also may sometimes be encouraged even when not required.
Below, we attempt to explore the main approaches to gender separation, moving from the stringent to lenient, and highlighting which factors may affect whether separation is obligatory.
Broad Application
Taking a broad approach, some halachic authorities call for gender separation at all meals or gatherings, others call for it especially at festive gatherings.
I. Meals or Gatherings A Ge’onic era responsum prohibits mixed seating at meals, with the exception of family and only when one’s spouse is present. (The spouse may function as a sort of chaperone, or perhaps a spouse’s mere presence has a focusing effect.) The responsum singles out men as being prohibited, but this is effectively a prohibition for men and women.
תשובות הגאונים, סוכה סימן קפ”ט
…אבל אסורין הן בסעודה בזמן שהן מעורבבין אלו ואלו, האנשים והנשים, שאסור לו לאדם להתערב עם הנשים בסעודה, חוץ מאחותו ואחות אביו ואחות אמו ואחות אשתו, על מנת שתהא אשתו בסעודה, שהיא משמרתו מן העבירה
Teshuvot Ha-ge'onim, Sukka 189
…But they are prohibited at a meal at a time when they are intermingled, the men and the women, for it is prohibited for a man to mingle with women at a meal, except for his sister or his father’s sister or his mother’s sister or his wife’s sister, on condition that his wife be at the meal, for she keeps him from sin.
In a similar vein, Sefer Ha-Pardes, attributed to Rashi, suggests that the argument from the verse in Zecharya creates a mandate for gender separation at all gatherings:4
ספר הפרדס, עניין איסור והיתר
אסור להתערב הנשים עם האנשים בין בסעודה בין במחול בין בכל עניין, אלא נשים לבד והאנשים לבד. מקל וחומר, ומה אם בעונת האבל כתיב וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד, המשתה והשחוק על אחת כמה וכמה…
Sefer Ha-pardes, Inyan Issur Ve-heter
It is forbidden for the women to mingle with the men, whether for a meal or for dancing or for any matter. Rather, women to themselves and men to themselves, from a kal va-chomer [a fortiori argument]: If in a time of mourning it is written “And the land mourned, each family to itself, the family of the house of David to itself, and their women to themselves,” how much more so for a party that includes drinking, or merriment…
Sefer Ha-pardes does not mention a mechitza. However, it prohibits gender mixing “for any matter,” singling out meals, dances, and drinking parties. Preventing mingling serves as a hedge against frivolity and sin.
Much more recently, in the twentieth century, Rav Weinfeld articulates an extreme approach to separation, arguing that there is a Torah-level independent prohibition against active male-female mingling at all times, an oral tradition that our sages linked to the verse in Zecharya.5 On this view, mingling between men and women is prohibited in and of itself, regardless of atmosphere or conduct.
שו”ת לב אברהם א:קלה
…איסור להיות יחד בתערובת אנשים ונשים ממש, זה האיסור היה מקובל לחז”ל הלכה למשה מסיני, וזכריה אסמכה אקרא, וזה איסור עצמי…אבל איסור זה אינו אלא אם הם יחד ממש, אבל אם האנשים עומדים מצד אחד והנשים מצד אחר אף שאין מחיצה ביניהם אלא איזה שטח פנוי שיהיה נקרא אנשים לבד ונשים לבד כבר יצאו מיד איסור זה…
Responsa Lev Avraham I:135
[There is[ a prohibition for men and women to be together actually intermingled. This prohibition was a received tradition for our sages, Halacha Le-Moshe Mi-Sinai, and Zecharya connected it to a verse, and this is an independent prohibition…But this prohibition applies only if they are actually together, but if the men stand on one side and the women on another side, even though there is no mechitza between them but some open space, this is considered men to themselves and women to themselves, and they have already kept themselves from violating this prohibition…
Even those who follow a broad approach such as this to mandating gender separation often make exceptions for family (as in the Ge’onic responsum) or for cases in which men and women gather incidentally, not really interacting, as at adjoining tables at a restaurant, or benches on a train.6
II. Festive Gatherings The Talmud cites the verse in Zecharya to mandate separation at simchat beit ha-sho’eiva, which was a singularly joyous event.7 Sefer Ha-pardes itself could be read as calling for gender separation specifically “in every matter” of rejoicing.
Concern about separation especially at times of rejoicing may animate a ruling of Rambam. Rambam combines the Talmud Bavli’s concerns about misbehavior during Yom Tov rejoicing with the Talmud Yerushalmi’s mention of chaperones. He calls for policing festive gatherings on Yom Tov, in or out of doors, lest the mingling of women and men, and perhaps wine, lead to sin:
רמב”ם הלכות יום טוב ו:כא
חייבין בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה, וכן יזהירו בדבר זה לכל העם כדי שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה, ולא ימשכו ביין שמא יבואו לידי עבירה.
Rambam, Laws of Yom Tov 6:21
A beit din is obligated to set up patrols on the festivals that will circulate and search in gardens and orchards and by rivers in order that men and women not gather to eat and drink there and come to sin. Similarly, they should caution the entire people about this, in order that men and women not mingle in their homes for celebration, and not be drawn on by wine, lest they come to sin.
Rambam’s concern seems to be that mingling in a festive context could lead to sin. He does not indicate that mingling itself is prohibited or that every type of mingling would necessarily raise such concerns.
Shulchan Aruch rules in accordance with Rambam,8 and Mishna Berura adds that men and women mingling festively is also of concern at other, non-festival times. He does not clarify, however, what is fully prohibited and what is merely unseemly:
משנה ברורה תקכט:כב
וכן יזהירו בדבר זה לכל העם וכו’ – הנה באמת ד”ז [=דבר זה] החיוב תמיד להזהיר ולמחות מי שיש בידו אלא שברגל מצוי הקלקול ביותר.
Mishna Berura 529 22
And so they should caution the entire people- Behold the matter of this obligation is always to caution against and to protest [violations] when one is able, but on festivals the sin is more common.
Rav Weinfeld also agrees that festive contexts are of greater concern than other gatherings, requiring mechitza and not just separation, because of the sin to which they might lead.9
Narrow Application
Calls for more narrow application of mechitza or gender separation fall loosely into two categories: limiting it to synagogue and study hall or limiting it to officially public gatherings.
I. Only Synagogue or Study Hall Among modern halachic authorities who read the verse in Zecharya and its implications more narrowly, Rav Yehuda Henkin argues that the verse refers only to gatherings in the synagogue or study hall. Indeed, public eulogies, as referred to in the verse, typically took place specifically in those settings:
בני בנים א:לה
נלע”ד [=נראה לפי עניות דעתי] שאין קרא דזכריה עוסק אלא בבתי כנסיות ובתי מדרשות שיש בהם קדושה ולא בשאר מקומות….שסתם הספד של רבים מספידים בבית הכנסת ולא במקום אחר….
Responsa Benei Banim I:35
It seems in my humble opinion that the verse in Zecharya deals only with synagogues and study halls [batei midrash], which have sanctity, and not with other places…For a typical eulogy of the masses is held in the synagogue and not in another place…
On this reading, although kalut rosh is never favored, the synagogue and study hall demand a higher level of conduct than elsewhere because they “have sanctity.” Indeed, the Talmud describes the study hall as a Temple in miniature, alongside the synagogue:
מגילה כט.
.ואהי להם למקדש מעט, אמר רבי יצחק: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל
Megilla 29a
“And I will be for them a small Temple.” Rabbi Yitzchak said: These are the synagogues and batei midrash of Babylonia.
Rav Henkin’s understanding of the verse in Zecharya would leave gender separation outside of the synagogue or study hall optional and not obligatory.
In 13th-century Ashkenaz, Mordechai issues a ruling about erecting a mechitza for a synagogue-based Torah lecture, a derasha, since there are halachic limits on erecting some types of partitions on Shabbat.
מרדכי מסכת שבת שיא
מחיצה שעושה לצניעות בעלמא מותר כגון מחיצה שעושין בשעת הדרשה בין אנשים לנשים מותר לעשותה בשבת
Mordechai Shabbat 311
A mechitza that one makes simply for tzeniut is permissible [to erect on Shabbat], like the mechitza that we make between men and women at the time of the derasha is permissible to make on Shabbat.
The women in this community presumably prayed in a distinct space, but entered the men’s section specifically for the derasha. For this purpose, the community was permitted to erect a simple mechitza, even on Shabbat. Rema quotes this ruling, and we can infer from it that men and women would sit separately with a mechitza for Torah learning, at least in a synagogue.
Rav Yechiel Ya’akov Weinberg emphasizes that the passage here refers to erecting the mechitza for study as a positive measure to promote tzeniut, modesty, not as a halachic obligation:
שו”ת שרידי אש א:עז
ורק בבית הכנסת יש תקנה קדומה לעשות מחיצות גבוהות…אבל באספות של רשות, כגון בשעת הכנסת כלה לחופה או בשעת נאומים ודרשות לא הקפידו מעולם לעשות מחיצות ורק מדקדקים שלא ישבו אנשים ונשים יחד ולא יתערבו זה עם זה. ואמנם ראיתי שמביא דברי המרדכי במס’ שבת פ”ג, שי”א, שכתב: כגון מחיצה שעושין בשעת הדרשה בין אנשים לנשים מותר לעשותה בשבת, עי”ש,[=עיין שם] משמע שעשו מחיצות גם בשעת הדרשה ולאו דווקא בשעת תפלה וקר”ש [=וקריאת שמע]. ונראה שזו מדת חסידות ולא מצד הדין, ומעולם לא ראינו בארצות ליטא ופולין שידקדקו בזה. והנח לישראל [שאם לא נביאים הם בני נביאים הם] וכו’.
Responsa Seridei Eish I:77
Only in the synagogue is there an early enactment to make high mechitzot…but in gatherings of a non-obligatory nature, as when welcoming a kalla to the chuppa or during speeches and derashot, they were never particular to make mechitzot, they were simply particular that men and women not sit together and not intermingle. Indeed, I saw that he brings the words of Mordechai, who wrote: “like the mechitza that we make at the time of the derasha between men and women is permissible to make on Shabbat,” meaning that they also made mechitzot at the time of the derasha and not just at the time of tefilla and reciting Shema. It seems that this is a pious measure and not a matter of law, and we never saw in the lands of Lithuania or Poland that they were particular with this. And leave it to Israel [that if they are not prophets, they are sons of prophets].
Rav Weinberg adds that, in his experience, communities in Lithuania and Poland were not particular to erect mechitzot outside of synagogue prayer, although separate seating was de rigeur at a derasha or chuppa.
In a similar vein, Rav Ya’akov Ariel allows opening the synagogue mechitza for a derasha.
רב יעקב אריאל, הלכה והידור בדיני צניעות בזמננו, ג: הפרדה
ויש המקפידים להניח את המחיצה גם בשעת דרשה תורנית המתקיימת בביכנ”ס [=בבית הכנסת], אולם לענ”ד [=לפי עניות דעתי] יש לשקול היטב האם הנזק שבה אינו עולה על התועלת. הניסיון מעיד שנשים היושבות מאחרי מחיצה חשות את עצמן מרוחקות מהמתרחש בביה”כ [=בבית הכנסת], מה שמקשה על ההקשבה למרצה. ולא פלא שנשים מוצאות את עצמן שקועות בפטפוט בזמן הדרשה וגורמות להפרעה, וזאת שלא באשמתן. וכדי למנוע זאת, הקפדתי שהגבאים יגוללו את המחיצה בזמן הדרשה, על מנת שנשים תוכלנה להקשיב לה. כי המחיצה בזמן זה אינה הלכה אלא מנהג טוב.
Rav Ya'akov Ariel, “Halacha and Hiddur in the laws of Tzeniut in our Time,” 3: Separation
There are those who are particular to also set up a mechitza during a Torah derasha that takes place in the synagogue. However, in my humble opinion, one should consider carefully whether this does more harm than good. Experience shows that women who sit behind a mechitza feel distanced from what is happening in synagogue. This makes it difficult for them to listen to the speaker. So it’s not surprising that women find themselves engaging in chitchat during the derasha and causing a disturbance, and this is not their fault. In order to prevent this, I have been particular that the gabbai’im (sextons) should roll back the mechitza during the derasha, in order that the women should be able to listen to it. For a mechitza at that time is not a halacha but a good custom.
So, too, Ketav Sofer notes that gender separation at a chuppa was not standard:
שו”ת כתב סופר אבן העזר מז
ועוד רגע אדבר במ”ש מע”כ [=במה שכתב מעלת כבודו] ני’ [=ניתן] למצוא פתח חרטה על מנהג ישן להעמיד החופה לפני חצר בהכ”נ [=בית הכנסת] דבאים בערבובי[א] יחד אנשים ונשים…אומר אני לא יבקש ולא יבדוק ח”ו [חס ושלום] במומים במקום גדולי עולם מוסדי דור וחזי מה עמא דבר ולא פקפק אדם ע”ז [=על זה] …ומ”מ [=ומכל מקום] בוודאי טוב ונכון בלא”ה [=בלאו הכי] לתקן שלא יבואו בערבובי[א] ויקרא לו גודר גדר משובב נתיבה לשבת [יש’ נח:יב]..
Responsa Ketav Sofer EH 47
In a moment, I will discuss what his honor wrote, that we could find grounds to regret the old custom to set up the chuppa before the courtyard of the synagogue, for men and women come to be intermingled…I say that one should not seek nor check, God forbid, for flaws in the place of the great ones who established the generation, but see what the people do, and no one has questioned this [practice]… In any case certainly it is good and right nevertheless to enact that they [men and women] not come to mix, and one [who does so] will be called repairer of the fence, restorer of the streets with dwellings [cf. Yeshaya 58:12].
In light of this responsum, Rav Ovadya Yosef rules that separation between men and women is only obligatory if a chuppa takes place inside a synagogue.10
II. At Public Events Rav Moshe Feinstein limits the scope of the verse in a different way, to situations in which Halacha obligates the public to congregate, as at simchat beit ha-sho’eiva:
שו”ת אגרות משה אורח חיים א:מא
אבל מהספד דלעתיד לבא שלמדין משם משמע דהוא איסור מקום שמתקבצין שם לאיזה חיוב להתקבץ ובלא צורך חיוב קבוץ אף במקדש מותר כהא דחנה שהתפללה במקדש אצל עלי…
Responsa Iggerot Moshe OC I:41
However, from the eulogy in future times [in Zecharya], from which we learn [about gender separation], it is inferred that it [mingling between genders] is prohibited in a place where they gather for some obligation to gather. And without the need of an obligation of gathering, it was permissible even in the Temple, as in the case of Chana who prayed in the Mikdash near Eli…
What is the rationale for this approach? Perhaps when Halacha obligates us to come together en masse at a public event, we have a communal responsibility to engineer the setting to make it as conducive as possible to proper conduct.
Rav Moshe Feinstein also draws on the public-private distinction with regard to public Torah lectures, though attendance at these is not obligatory. He maintains that such events require a mechitza because they are open to the public. However, he allows for lectures to be conducted without a mechitza in order to draw people closer to Torah who might otherwise not feel comfortable attending:
שו”ת אגרות משה אורח חיים ה:יא
שמותר לכת”ר [=כבוד תורתו הרמה] להזמין ציבור אנשים לדרשות על ענייני תורה ומוסר, כדי לקרבם לתורה ולמצוות, אף על פי שאי אפשר לסדר שתהיה מחיצה מפרידה בין האנשים לנשים, משום מה שכת”ר [=כבוד תורתו הרמה] אמר שיש חשש שיסרבו לבוא אם נצריכם להיות נפרדים ע”י [=על ידי] מחיצה. ואף על פי שלדינא צריך שתהיה מחיצה, כפי שהשיב נכדי לכת”ר [=כבוד תורתו הרמה], כיוון שההזמנה היא לכלל הציבור, ולא לאנשים פרטיים, כמבואר בתשובתי באו”ח ח”א סימנים ל”ט – מ”ד, מ”מ כיוון שכאן אין אפשרות אחרת, אין למנוע מלהשפיע עליהם כדי לקרבם לתורה ולמצוות מחמת חסרון מחיצה, אם אך אין זה בשעת תפילה.
Responsa Iggerot Moshe OC 5:11
For it is permissible for his honor to invite a congregation of people to derashot on matters of Torah and ethics, in order to bring them close to Torah and to mitzvot, even though it is impossible to arrange that there be a mechitza separating the men and the women, because of what his honor said, that there is a concern that they will refuse to come if they are required to be separated by a mechitza. Even though according to the law there needs to be a mechitza, as my grandson responded to his honor, since the invitation is to the general public, and not to individuals, as explained in my responsa OC I:39-44, in any case, since here there is no other possibility, one should not refrain from influencing them in order to draw them near to Torah and mitzvot for want of a mechitza, so long as this is not at the time of prayer.
Rav Moshe does not stipulate that separate seating is required when there is no mechitza.
III. Festive Gatherings or Immodest Participants As we saw above, festive events may carry a greater risk of frivolity and thus require a higher degree of separation. Rav Ben Tziyyon Uziel argues the converse. He permits mixing when men and women gather with seriousness of purpose, as for a meeting.
שו”ת משפטי עוזיאל כרך ד – חושן משפט סימן ו
הסברא נותנת לומר דכל כנסיה רצינית ושיחה מועילה אין בה משום פריצות, וכל יום ויום האנשים נפגשים עם הנשים במשא ומתן מסחרי, ונושאים ונותנים, ובכל זאת אין שום פרץ ושום צוחה. ואפילו היותר פרוצים בעריות, לא יהרהרו באיסור בשעה שעוסקים ברצינות במסחרם. … ואין הישיבה במחיצה וכפיפה אחת לשם עבודת הצבור, שהיא עבודת הקדש, מרגילה לעבירה, ומביאה לידי קלות ראש, וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם, ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר…שלא נאמר אלא בכנסיה גדולה של כשרים ופרוצים יחד, ובכגון זה חוששים למיעוטא של פרוצים, וביותר בהיותם עסוקים בשמחה…
Responsa Mishpetei Uziel IV, CM 6
Reason indicates that any serious gathering or purposeful conversation does not involve immodesty, and every day men meet with women for business transactions, and they transact business, and yet there is no breach or outcry. Even those who are most in violation of modest norms will not think about that which is forbidden while they are seriously involved with business dealings…. Sitting in one area and grouping for public service, which is a holy service, does not accustom one to sin or lead to frivolity, and all Israel, men and women, are holy, and are not suspected of breaching the boundaries of modesty and ethics… [The requirement of separation] applies only at a large gathering of modest and immodest people together, and in such cases we are concerned about the minority of immodest people, and more so if they are involved with festivity…
Rav Uziel rejects the idea that there is an inherent problem with male-female interactions. He cites three factors that could combine to warrant greater caution: a large gathering, participants who do not adhere to modest norms, and a festive atmosphere.
Is it reasonable to claim that seriousness of purpose will head off impropriety?
In the #MeToo era, Rav Uziel’s assertion that serious business transactions seldom involve breaches of modesty seems slightly naïve. We frequently hear of sexual harassment, and even assault, in what should be serious work or educational environments.
It is reasonable to require less-rigid gender separation in serious contexts than in festive ones, even though seriousness of purpose does not in and of itself eliminate all concerns. This is especially the case since separation does not guarantee protection against breaches of tzeniut, either, and since separation often disadvantages women.
Elsewhere, also discussing meetings, Rav Moshe adds an important parameter in determining when gender separation is needed.
שו”ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קט
הנה בדבר המיטינגען של הסאסייטע שבאין לשם אנשים ונשים לשוחח ולהווכח ולהחליט בעניני חול של הסאסייטע, ותיקנו שבכל מיטינג ילמוד אחד מהחבורה איזה דבר תורה בפסקי דינים משלחן ערוך או בדברי מוסר ויראה, הוא תקנה טובה ויישר כחכם. ובדבר הנשים אם יכולות להיות שם גם בשעת הלמוד כמו שהן נמצאות שם בשעת השיחות ודיונים בעניני חול, או שצריכות לצאת לחדר אחר, הנה דברי תורה ומוסר לא גרעי מעניני חול וכיון שאין אתם מחמירים עליהן שלא לבא להמיטינגען כמו כל הסאסייטעס שבמדינה זו שגם הנשים משתתפות בכל הדברים, אף שאין ידוע הטעם שמקילין במדינה זו בפשיטות אבל כיון שמקילין אין שום טעם שיצאו בשעת הלמוד
Responsa Iggerot Moshe YD II:109
Regarding the meetings of the society to which men and women come to discuss and debate and decide everyday matters of the society, and they established that at each meeting one of the group teaches a devar Torah of a halachic ruling from Shulchan Aruch or of a matter of ethics or awe of Heaven, this is a good enactment for which they are to be commended. Regarding whether the women can also be present during the study as they are during the conversations and discussions in everyday matters, or whether they need to go out to a different room, behold the words of Torah and ethics are no worse than everyday matters, and since they are not stringent about letting them come to the meeting, like all societies in this country, for women also participate in all affairs, even though the reason that they are lenient in this country as a given is not known, but since they are lenient there is no reason that they should leave during the study.
Though Rav Moshe does not seem to view mixing with great favor, he writes that there is no reason to separate men and women specifically for Torah study if the practice in a given place is for men and women to mix in general (at a private event such as a meeting). The implication is that, in a society that practices gender separation for meetings, the devar Torah should also be separate.
That is to say, the degree to which Halacha calls for separation often depends on the extent to which that is the communal norm. This position becomes central to the debate over whether mechitza or separate seating is required for a wedding feast.
Norms and the Wedding Feast
The wedding feast receives special halachic attention because of its special opening to zimmun, recited before birkat ha-mazon. Sefer Chassidim rules against reciting the language “she-hasimcha bim’ono,” “that joy is in His dwelling,” if men and women sit mixed:
ספר חסידים (מרגליות) סימן שצג
… כל המברך שהשמחה במעונו צריך לחקור אם קיימו וגילו ברעדה אם רעדה במקום גילה. אבל אם … נשים יושבות בין האנשים שהרהורים שם לא יתכן לברך שהשמחה במעונו….כל מצוה הבאה עבירה על ידה מוטב שלא יעשה המצוה כמו מצוה לשמח החתן ואם יש פריצים ויודע שבלא פריצות לא יהיה או אינו יכול להיות בלא הרהור או אינו יכול להיות מלראות בנשים אל יהיה שם.
Sefer Chassidim 393
…Whoever recites the beracha “that joy is in His dwelling” must investigate whether they have fulfilled “rejoicing with trembling,” whether there is trembling at this place of rejoicing. But if …women sit among the men, so that inappropriate thoughts are present, it is inconceivable to recite the beracha “that joy is in His dwelling.”…Any mitzva that leads to a transgression, it is better that one not perform the mitzva, like the mitzva to cause the groom to rejoice. And if there are breaches of modesty and one knows that it won’t be without immodesty or if he cannot avoid inappropriate thought or cannot avoid seeing women, he should not be there.
Sefer Chassidim is troubled by the inappropriate thoughts that might arise as a result of mixing.11 Based on this logic, some halachic authorities rule that men and women must eat the wedding feast in separate rooms.12
Bach, however, clarifies that mechitza is not obligatory for sheva berachot. There is only an issue of reciting “that joy is in His dwelling” during sheva berachot if men and women sit intermingled, and even then only when the women are sexually experienced, which could lead to more inappropriate thoughts:
שו”ת ב”ח החדשות סימן נה
ולפי שבאותו סעודה בליל ב’ אין עושין סעודה כ”א [=כי אם] לקרובים וכולם יושבין בבית חורף וסועדין ביחד אצל חתן וכמה אנשים ונשים לפיכך א”א שהש”ב ע”פ ס”ח [=אין אומרים שהשמחה במעונו על פי ספר חסידים] משא”כ [=מה שאין כן] בשבת בסעודה ג’ דעושין סעודה גדולה ואנשים בלבד ונשים בלבד וכן בסעודה בליל שבת ובשבת שחרית אין סועדין לשם בקראקא כי אם בחורים ובתולות אין בו הרהורי עבירה אלא דוקא כשסועדין נשים בעולות בעל בליל ב’…
Bach New Responsa 55
Since at that same meal on the second night [from the wedding] only relatives make the meal and everyone sits in the winter-house and eats together with the groom, men and women, therefore we don’t say “that joy is in His dwelling” in accordance with Sefer Chassidim. This is not the case on Shabbat at the third meal when we make a large meal and men and women sit separately and so at the meal on Shabbat eve and Shabbat morning, in Cracow only young unmarried men and women eat there, there are no inappropriate thoughts. Rather specifically when non-virgin women [join men at a meal] on the second night [there is a constraint]…
In other words, Bach does not take either of the broad approaches mandating gender separation at a gathering, even when it is festive, though he sometimes finds it appropriate, and lack of separation might get in the way of reciting that specific beracha.
A last view, advanced by Levush, suggests that constraints on reciting she-hasimcha bim’ono when men and women together depend on social norms. Where men and women have been habituated to each other’s presence, they do not apply.
לבוש אורח חיים מנהגים סעיף לו
אמרו בספר חסידים [סי’ שצג] כל מקום שאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נישואין אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשיש בו הרהורי עבירה ע”כ [=עד כאן], ואין נזהרין עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, דדמיין עלן “כקאקי חיוורא” מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו.
Levush OC Minhagim 36
They say in Sefer Chassidim [393] anywhere that men and women see each other, as at a wedding feast, one may not recite “that joy is in His dwelling,” since there is no joy before God in the presence of inappropriate thoughts of transgression. We are not careful about this now, perhaps because now women are accustomed a great deal to be among the men and inappropriate thoughts of transgression are not present to such an extent, for they [the women] seem to us [the men] like “white geese” [i.e. not provocative] on account of being habituated to having them among us, and since they have trodden that path, they have trodden it.
In Practice
Whether, and to what extent, we rely on Levush in practice remains a matter of debate.
Rav Moshe Sternbuch, of the Eida Charedit, does not. He takes a broad approach to applying gender separation, maintaining that it is prohibited to participate in a wedding where men and women sit together at mixed tables. He strongly prefers full separation in different rooms, although he allows for separate seating in one room if an actual mechitza is impossible:
תשובות והנהגות כרך ב סימן תרנא
… בשמחות של מצוה הסכנה יותר שיצר הרע מתגבר יותר להחטיא. וכאן (ביוהנסבורג) רובא דרובא דחתונות מעורבים ממש, ויושבים בשלחן אחד אנשים ונשים, ובעו”ה [=ובעוונותינו הרבים] רבנים משתתפים בחתונות .. ולדעתי המשתתפים עוברים בזה איסורים חמורים מאד ומחללים ש”ש [=שם שמים] ברבים. ואין בידינו להעמיד הדת על תילה, וב”ה [=וברוך השם] כפי יכלתנו נמצאים יראים המשתדלים שיהיו החתונות כדין בהפרדה גמורה של אנשים ונשים כל אחד בחדר נפרד, או בחדר אחד משתדלים עכ”פ [=על כל פנים] למקום מיוחד לגברים לבד…(ובחנם תלו בוקי סריקי באיזה רבנים באמריקא שהקילו בזה, והשתתפו בחתונות מעורבות שהלכה ברורה היא שיש בכך איסור גמור, וראוי גם לחשוש לעוון חילול השם שאין חמור כמוהו).
Teshuvot Ve-hanhagot II:651
…At simchas the danger is greater because the evil inclination grows stronger to cause sin. Here (in Johannesburg) the vast majority of weddings are fully mixed, and men and women sit at one table, and in our great iniquity rabbis participate in the weddings…In my opinion the participants transgress very serious prohibitions and publicly desecrate God’s name. It is beyond our power to establish things correctly, and, thank God, to the best of our ability, there are those with fear of Heaven who try to make the weddings in accordance with the Halacha with full separation of men and women each in their own room, or in one room they try at least to make a special place for men to themselves…(And they relied for no reason on weak arguments of some rabbis in America who were lenient with this, and participated in mixed weddings, for it is a clear halacha that this is fully prohibited, and it is proper also to be concerned about the sin of desecrating God’s name for there is no greater sin than that.)
In contrast, Rav Ovadya Yosef cites Levush’s view as part of his discussion of whether separation is necessary at a chuppa in synagogue,13 and here, in a tangential discussion in a responsum discussing women’s head-covering:
שו”ת יביע אומר חלק ו – אורח חיים סימן יג
גם מרן החיד”א בשו”ת יוסף אומץ (סימן מז) הביא דברי הלבוש הנ”ל. וכ”כ [=וכך כתב] בס[פר] חינא וחיסדא (דף קטז ע”א) להסתמך ע”ד [על דברי] הלבוש הנ”ל. וכן בס[פר] טהרת המים (מע’ ב אות ח”י) הביא דברי הלבוש וכתב שאף בעוב”י [=בעיר ואם בישראל] שאלוניקי לא נהגו לחוש לזה ע”ש [=עיין שם]. וכ”כ [=וכך כתב] בשו”ת מנחם משיב ח”ב (סי’ כ, עמוד ק) שגם באשכנז לא חששו לזה. ע”ש [=עיין שם]
Responsa Yabi'a Omer VI OC 13
Also our master Chida in Responsa Yosef Ometz cited the words of Levush above. So he [Rav Yehoshua Ardit] wrote in the book China Ve-chisda to rely on the above Levush. And so in the book Taharat Ha-mayim he brought the words of Levush and wrote that even in the great Jewish city of Saloniki they were not accustomed to be concerned about this [separate seating at wedding feasts]. And so he wrote in Menachem Meishiv II that in Ashkenaz as well they were not concerned for this, see there.
Tzitz Eliezer accepts Levush’s argument for habituation, and extends it to another area of Halacha, the question of men walking directly behind women, which the Talmud cautions against:14
שו”ת ציץ אליעזר חלק ט סימן נ
דלכן שאני זמן הזה מבזמן הקדום… האשה אינה יושבת בירכתי ביתה כבזמן הקדום ורגילין יותר בראית אשה ברחוב, לכן קלקלתם תקנתם דאין כ”כ [=כל כך] עתה חשש הרהור בהליכה אחריה כפי אז…ומעין האמור מצאתי בלבוש או”ח במנהגים…
Responsa Tzitz Eliezer IX:50
Therefore, nowadays is different from long ago…The woman does not sit in the confines of her home as long ago and they [men] are more habituated to seeing women in the street; therefore, their weakness is their strength, for now there is not so much inappropriate thought in walking behind her [a woman] as then…Something like what was said [here] I found in Levush OC Minhagim…
Based on our discussion thus far, it should come as no surprise that Rav Feinstein does not mandate separation at a wedding feast. Rav Moshe presents his ruling as applying to the wedding as a whole, consistent with his overarching approach to questions of mechitza, because a wedding is a private event, not open to the general public.
שו”ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן כד
…שהחיוב למחיצה יש רק לדבר שפתוח לרבים, וחתונה נחשב כדבר פרטי.
Iggerot Moshe YD IV:24
…For the obligation for mechitza is only for an event open to the masses, and a wedding is considered a private affair.
In practice, whether Levush’s specific point is accepted or not, the layout of a chuppa and wedding feast often reflects the religious community norms of the families who make it. Dancing is treated more stringently, at least in terms of separation, because of its intense festivity and innate physicality and because of a long halachic tradition of separate dancing.15
Many of the authorities we have quoted are in favor of gender separation even when it is not mandated, depending on the context.
In many circles, it is common practice that even on occasions at which men and women do sit together, couples remain sensitive to how they sit. Men and women may gravitate toward sitting in slightly different areas or a woman will sit next to her husband on one side and another woman on the other, so that men and women who are not married do not sit next to each other.
Rav Yuval Cherlow, who advocates following a more mixed social norm, emphasizes that participants in a mixed religious society must make a concerted effort to maintain halachic requirements of modesty.
הרב יובל שרלו ורן חורי, חברה שלמה: חברה צנועה מעורבת לכתחילה, 30.
…החברה המעורבת הצנועה ברוחה של תורת ישראל. המימוש איננו פשוט, ודורש עבודה מתמדת, פנימית וחיצונית, במישור האישי ובמישור החינוכי. עלינו לחתור חתירה מתמדת לשפר ולהשתפר בתחום הצניעות…קיומנו בחברה מעורבת בחיים הבוגרים אינו בדיעבד, אלא זו דרכו של עולם, שכאמור, ההלכה כולה מבוססת עליה. ברם, את חברת המבוגרים יש צורך לקדש, והתביעה לחיות לאור ארבעת העקרונות ההלכתיים…קיימת במלוא עוצמתה. חובת הצניעות, ההימנעות מקלות ראש, ייחוד ומגע הן המעצבות חברה ההולכת בדרכה של תורה.
Rav Yuval Cherlow and Ran Huri, A Whole Society: A Modest Mixed Society as an Ideal,30.
…[A] modest mixed society in the spirit of the Torah of Israel. This is not simple to implement, it requires constant work, internal and external, on the personal level and the educational level. We must strive constantly to improve and be improved in the area of tzeni’ut…Our existence as a mixed society in adult life is not bedi’avad, but is the way of the world, upon which, as we have said, the entire halacha is based. Truly, it is necessary to sanctify adult society, and the demand to live according to the four halachic principles…exists in full force. The obligations of tzeni’ut, of avoiding frivolity, yichud, and touch – these define a society that conducts itself according to the Torah.
Inevitably, a halachic discussion of mechitza cannot cover every situation and every context, unless taking the broadest approach to applying gender separation. Even when there is no formal separation, some communities will separate informally. Even when there is formal separation, the particulars of whether it is with or without a mechitza, and of how such a mechitza should be constructed, are typically less well defined.
Where a community does not have a clear custom, the factors that we’ve seen, such as how festive or public the gathering is and where it is being held, may be taken into consideration. Within the bounds of Halacha, practice is determined by the nature, needs, and norms of a given community.
We’ve tried to show that the answer to this question is itself subject to halachic debate, with a range of broad and narrow approaches, and that social trends affect the application of these approaches.
In the past few decades, the charedi world has increasingly embraced a broader approach to mandating separation and mechitza outside of prayer, treating mechitza in these contexts as a full-fledged halachic requirement and building mechitzot on the model of the synagogue mechitza.
This trend is complicated by the fact that women are deeply affected by mechitzot but often are not included in making decisions about them. How a mechitza is constructed can make a world of difference to the person beside or behind it.
In a passionate piece, Israeli charedi activist Estee Rieder-Indusrky describes the changes she has experienced over her lifetime, as well as their effects:16
Estee Rieder-Indursky, 'You May Not See It, But Ultra-Orthodox Women Are Angry' Jan 31, 2020
The mehitza was always there: in big banquet halls and at the small-scale venues where Hasidic relatives held celebrations. We would go as a family, enter the hall together and then split up and meet again, standing on both sides of the mehitza. The mehitza was friendly there, too – not hermetic; you could move it and talk around it. Expanding when possible, narrowing when necessary. It’s hard for me to remember exactly when this happened, but suddenly there was a mehitza everywhere. It is a second kind of mehitza, one that is no longer friendly. It’s opaque. Sometimes it’s made of plywood; sometimes it’s an actual wall; sometimes it’s only virtual, but no less divisive than a wall….Suddenly, we no longer enter the hall together with the men – there’s a special entrance for women, an afterthought, by way of a dark and dank alleyway. There’s also separation on buses.
The increased separation in charedi society may be a response to a perception of increasing permissiveness in Western culture and even among other branches of Orthodoxy. While this reaction is understandable, increased separation sometimes departs from tradition, with real collateral damage to the community, especially its women.
Even those who understand Halacha as widely mandating separation have no halachic basis for situating women in inferior conditions. Chana Chava Perton makes this case:17
Chana Chava Perton, In your place: An open letter to the front of the shul
[A] large segment of women have experienced: a slow, quiet shift of cultural norms that results in a two-tier, hierarchical society. Enough women (frum, content-with-our-roles-but-concerned-with-current-trends women) have since spoken up, and far too many to be dismissed as anomalies. Women who are perfectly content praying behind a mechitza are upset about the lack of air conditioning…space or grape juice to make kiddush. About the lack of dignity. They’ve shared stories of trying to speak up and repeatedly being shut down.
Those in more mixed communities face their own challenges. Integration into Western culture can make it difficult to retain sensitivity to the idea that some situations do call for separation, and that different approaches to this issue are viable. Adi Ben Yishai, an Israeli national religious activist, sees separation in public as an empowering religious right that others should accommodate:18
עדי בן ישי, הפרדה אינה הדר, בשבע 8.22.29
הפרדה אינה הדרה. הפרדה בין גברים לנשים מאפשרת התנהלות חופשית במרחב הציבורי. כך בחוף הים, כך ברחבת הריקודים ולעתים גם במופע או בהרצאה. הפרדה היא לא גזירה, אלא בחירה של קהילה להתנהל במרחב שלה בדרכה שלה
Adi Ben Yishai, “Separation isn't Discrimination” Basheva 22.8.19
Separation isn’t discrimination. Separation between men and women enables free conduct in the public sphere. Thus it is at the beach, on the dance floor, and sometimes also at a show or lecture. Separation isn’t a decree, but a community’s choice to conduct itself in its sphere in its way.
At the same time, a community is made up of individuals, with individual sensitivities and needs. In a responsum, Rav Nahum Rabinovitch expresses the importance of being sensitive to and aware of what’s appropriate for our communities, while retaining ultimate responsibility for ourselves.
שו”ת שיח נחום קיב
רגישותם של בני אדם לדברים שונים, מושפעת מהאווירה, מהנהלים ומארחות החיים המקובלים בחברה, והם שיוצרים תגובות שונות לתופעות דומות. כלומר, לאותה תופעה ייתכנו השפעות ותגובות שונות לפי ארחות החיים המקובלות בכל חברה וחברה…..ואמנם היו ארחות חיים שונות במקומות שונים…למציאות החברתית יש השפעה על הקביעה הרצויה…..שהתנאים בחברה קובעים את סף הרגישות לגירויים שונים….וכמו שיש ניסיונות בחשיפה, כך ישנם כנגדם במקום שנקבעים גדרים וסייגים על ידי החברה….כל קהל צריך לדאוג לציבור שלו ולנסות שאותו הציבור ינהג לפי הכללים המתאימים לו. אולם, יש לדעת כי מה שלא יהיו הנהלים והכללים הציבוריים שייקבעו, אין בידם להבטיח מניעת כל כישלון, ובסופו של דבר כל אדם צריך להיות אחראי בעבור התנהגותו הוא.
Responsa Si'ach Nahum 112
Human sensitivity to different things is affected by the environment, and by the society’s accepted policies and ways of life, which engender different responses to similar phenomena. That is to say, the same phenomenon might lead to different effects and responses based on the accepted way of life of each and every society…Indeed there were distinct ways of life in different places…Social reality has an effect on the desirable standards…For the conditions of a society establish the level of sensitivity to different stimuli…Just as there are trials of exposure, so, too, there are corresponding ones in a place where fences and protections are established by the society…Every congregation needs to worry about its community and to endeavor that this community conduct itself in accordance with the laws appropriate for it. However, one should know that whatever public policies and rules may be established, they cannot guarantee to prevent all failure, and at the end of the day every person must be responsible for his own behavior.
Mechitza is one of many tools at our disposal for regulating ourselves. Its effectiveness depends in large part on how it is employed, and it sends a message that should be carefully calibrated. No mechitza can replace self-regulation. The mechitza doesn’t make the society. How we wield it and relate to it does.
Further Reading
- Cherlow, Rav Yuval and Ran Huri, A Whole Society: A Modest Mixed Society as an Ideal. Available here.
- Haber, Rav Shemuel. Et Tzenu’im Chochma, Vol. 2. Karnei Shomron, 2007. (Chapter 22: Hafrada bein Ha-minim).
- Olamot Shiur, “Mechitza bein gevarim ve-nashim”
Notes
רב יצחק רצאבי, שערי יצחק, אדר תש”ע
במסעדה אם יושבים, לכאורה אין קשר בין האנשים…
Rav Yitzchak Ratzabi, Sha'arei Yitzchak, Adar 5770
If they sit in a restaurant, it would seem that there is no connection between the people…
משנה סוכה ה:א
אמרו כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו:
Mishna Sukka 5:1
They said: Whoever did not see simchat beit ha-sho’eiva has never seen rejoicing in all his days.
9. Borrowing the Talmud’s language for a structural division, tikkun, he argues that constructing a mechitza is obligatory and mere separation does not suffice whenever an atmosphere lends itself to frivolity, as at a festive meal.
שו”ת לב אברהם א:קלה
…שאף אם אינם מעורבים מ”מ [=מכל מקןם] אי חזינן דבאים לידי עבירה שהוא, בין הסתכלות והרהור, בין שחוק וקלות ראש א”כ [=אם כן] יש חיוב לעשות תיקון למנוע זה, ודין זה אינו איסור עצמי אלא גדר לעבירה
Responsa Lev Avraham I:135
For even if they [men and women] are not intermingled, in any case if we see that they are coming to sin, whether ogling or inappropriate thoughts, whether laughter or frivolity, if so there is an obligation to make a tikkun [a physical correction to prevent this], and this law is not an independent prohibition but a protection from sin.
שו”ת יביע אומר ג אה”ע י
לכתחלה ודאי שיש להקפיד כמה שאפשר. ומכ”ש בבהכ”נ [=ומכל שכן בבית הכנסת] שצריך להזהר בזה יותר….כלל העולה שאם הנשים באות בבגדי צניעות, ושומרות על קדושת המקום כדת, וגם יושבות מן הצד בלי שום ערבוביא עם גברים, שפיר דמי להקל לעשות החופות בבהכ”נ [=בבית הכנסת]. אבל אם חסר מן התנאים הנ”ל אין להקל….
Responsa Yabi'a Omer III EH 10
Le-chat’chila [ab initio] one should be as particular as possible, how much more so in a synagogue, where one must be more careful about this [mingling between men and women]…The rule that emerges is that if women come in modest clothing, and preserve the sanctity of the place as ordained, and also sit to the side without any mingling with the men, it is fine to be lenient to make chuppot in a synagogue. But if one of these conditions is lacking, one should not be lenient….
ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים דיני יוצרות והפטרות
מצאתי [בספר חסידים] כל מקום שהאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נשואין אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשיש בו הרהורי עבירה.
Sefer Ha-minhagim, (Tyrnau), Hagahot Ha-minhagim, Dinei Yotzerot Ve-haftarot
I found [in Sefer Chassidim] that anywhere where the men and women see each other, as at a wedding meal, one should not recite the beracha “that joy is in His dwelling,” because there is no joy before God when there are thoughts of transgression.
קיצור שולחן ערוך סימן קמט
צריכין ליזהר שלא יאכלו אנשים ונשים בחדר אחד, שאם אוכלים אנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים שהשמחה במעונו כי אין שמחה כשיצר הרע שולט.
Kitzur Shulchan Aruch 149
We must take care that men and women not eat in one room, for if men and women eat in one room they do not say “that joy is in His dwelling,” for there is no joy where the evil inclination rules.
ברכות סא.
דתניא: לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפילו אשתו
Berachot 61a
For it was taught in a baraita: A man should not walk behind a woman on the road, even his wife.
15. We see the insistence on separate dancing as early as Kol Bo (66), though Maharam seems to have questioned the ruling when the dance merely involves momentary hand-holding in public. Halachic consensus, as exemplified below by Rav Ya’akov Ariel, is to prohibit mixed dancing, though he explains elsewhere that the mechitza for dancing serves primarily to ensure that the dancing remain separate. Lastly, Rav Yehuda Henkin argues that if the dancing is more controlled circle dancing, separate sections can suffice, even without an actual mechitza.
ספר כלבו סימן סו
ואמר הר”ם מרוטנבור”ק כי שמו חרם שלא יהיו אנשים עם הנשים במחול והיו דורשים יד ליד לא ינקה רע, ואמרתי כי אינו ר”ל [=רוצה לומר] על זה כי אם לרעה כי אינם רשעים לעשות בפרהסיא, ומביא ראיה מכהן גדול על ענין סוטה שלוקח המנחה מידו לידה והתיר לכל בניו הדבר
Kolbo 66
Maharam Me-Rottenburg said that they enacted a ban against men and women dancing, and they would expound this from “hand to hand the evil could not be absolved” (Mishlei 11:21), and I said that he [Mishlei] did not mean this except for evil [itself], for they are not wicked people to do this in public. He [Maharam] brings proof from the kohen gadol in the matter of the sota, where he takes the meal offering from her hand [in public], and he permitted the matter to all his sons.
רב יעקב אריאל, הלכה והידור בדיני צניעות בזמננו, ג: הפרדה
באירועים רגילים כגון הרצאה או מסיבה סולידית אין צורך במחיצה, ורק במקום שיש ריקודים ושמחה גדולה צריך להקפיד על כך, כגון בריקודי חתונה.
Rav Ya'akov Ariel, “Halacha and Hiddur in the laws of Tzeniut in our Time,” 3: Separation
At regular events, such as a lecture or a sedate party, there is no need for a mechitza, and only where there is dancing and great celebration does one need to be particular about this, as for wedding dances.
רב יעקב אריאל, ריקודים בחתונה ללא מחיצה
מטרתת המחיצה בעיקר למנוע ריקודים משותפים . מטרתה השניה היא למנוע הסתכלות.
Rav Ya'akov Ariel, “Dancing at a Wedding without a Mechitza”
The purpose of the mechitza is primarily to prevent mixed dancing. Its secondary purpose is to prevent looking.
שו”ת בני בנים א:לז:3
במעגל נשים לבד בצד מעגל גברים לבד מנין לאסור…ואינם דומים רקודי נשים לחוד וגברים לחוד באותה שעה לרקודי נשים בפני גברים שאז מוכרח המכשול כי במה יסתכלו אם לא בנשים, ואף זה תלוי במציאות, אבל כשגם אנשים רוקדים בנפרד אינו פסיק רישא גם למסובים…
Responsa Benei Banim I:37:3
שו”ת בני בנים א:לז:3
במעגל נשים לבד בצד מעגל גברים לבד מנין לאסור…ואינם דומים רקודי נשים לחוד וגברים לחוד באותה שעה לרקודי נשים בפני גברים שאז מוכרח המכשול כי במה יסתכלו אם לא בנשים, ואף זה תלוי במציאות, אבל כשגם אנשים רוקדים בנפרד אינו פסיק רישא גם למסובים…
Responsa Benei Banim I:37:3
With a separate women’s-only circle alongside a men’s-only circle, whence should we prohibit it [without a mechitza]?…Women’s dancing on their own and men’s dancing on their own at the same time is not similar to women’s dancing in front of men, for then it is certain to be a stumbling block, for what else will they [the men] look at if not at the women, and even this depends on the actual situation, but when men dance separately as well, it is not inevitable [that men will look at the women dancing] even for those who are seated…
Sources
To see these sources in context on Sefaria, click here!
Mechitza Parameters
רב יעקב אריאל, הלכה והידור בדיני צניעות בזמננו, ג: הפרדה
מצד אחד, המסורת של צניעות ביהדות לא רואה בעין יפה תערובת של נשים וגברים. מאידך אין ספק שההלכה לא דרשה הפרדה מוחלטת בכל מצב ומצב.
Rav Ya'akov Ariel, “Halacha and Hiddur in the laws of Tzeni'ut in Our Time,” 3: Separation
On the one hand, the tradition of tzeni’ut in Judaism does not view mingling of men and women favorably. On the other, there is no doubt that halacha did not demand absolute separation in every situation.
רב קוק, מידות הראי”ה,צניעות
מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם… מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, הי’ ראוי להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה …
Rav Kook, Middot Ha-Re'iyah, Tzeni'ut
The attribute of tzeni’ut causes many benefits in the world, and because of this it deserves to override things that would have been good in their own right…The attribute of affection and friendship, with all its manifestations and pleasant speech, would have been fitting to be equal between genders, but because of the precious value of tzeni’ut, the attribute of derech eretz (the way of the world) is pushed aside…
הרב יובל שרלו ורן חורי, חברה שלמה: חברה צנועה מעורבת לכתחילה, 21.
לא מצאנו מקורות העוסקים ישירות בחברה ברמה היומיומית. בהיעדר מקורות כאלה, ומתוך תפיסה רוחנית בדבר יחס התורה לחיים, פנינו אל דרך הארץ הבסיסית, אל אופיו של עולמנו בו מתנהלים גברים ונשים…
Rav Yuval Cherlow and Ran Huri, A Whole Society: A Modest Mixed Society as an Ideal, 21.
We have not found sources that deal directly with society on the day-to-day level. Given the lack of such sources, and from a spiritual perspective regarding the relation of Torah to life, we have turned to basic derech eretz (the way of the world), to the nature of our world in which men and women conduct themselves…
קידושין פא.
אביי דייר גולפי. רבא דייר קנה.
Kiddushin 81a
Abbaye placed jugs. Rava placed reeds.
רש”י קידושין פא.
גולפי – מקום קבוצת אנשים ונשים או לדרשה או לחופה היה מסדר קנקנים של חרס הרבה ביניהם שאם יבאו זה אצל זה יקשקשו וישמע קול….דייר קנה – מסדר קנים שהעובר עליהן קולם נשמע.
Rashi Kiddushin 81a
“Jugs” – where men and women gathered for a derasha or for a chuppa, he would set up many pottery jugs between them so that if one would come into the other’s area, they would rattle and make noise…“Place reeds” – He would set up reeds so that if someone passed through them, they would make noise.
קידושין פא.
אמר אבין: סקבא דשתא – ריגלא.
Kiddushin 81a
Avin said: the most vulnerable time is the festival.
רש”י קידושין פא.
סקבא דשתא ריגלא – ריעוע של ימות השנה ליחוד ולעבירה ימות הרגל שיש קבוצת אנשים ונשים לשמוע דרשה ונותנים ונושאים זה עם זה…
Rashi Kiddushin 81a
The most vulnerable time is the festival – the most hazardous days of the year for yichud and transgression are the days of the festival, when there is a gathering of men and women hearing the derasha and discussing it with each other…
תלמוד ירושלמי כתובות א:א
ויקח בועז עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו…אמר ר’ פינחס מיכן לבית הזה ש[ה]ן ממנין זקינים בבתי משתיות שלהן
Yerushalmi Ketubot 1:1
“And Boaz took ten men from the elders of the city and said, sit here, and they sat”… Rav Pinchas said: from here we learn, regarding this house, that they appoint elders in their houses of feasting.
פני משה כתובות א:א
להשגיח על הדבר שלא ינהגו קלות ראש בבית משתיות שלהן…
Penei Moshe Ketubot 1:1
To supervise the matter so that they do not act with frivolity in their houses of feasting.
סוכה נא: – נב.
אמר רב: קרא אשכחו ודרוש, וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד (זכריה יב:יב). אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא – שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם – אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם – על אחת כמה וכמה.
Sukka 51b-52a
They found a verse and expounded. “And the land mourned, each family to itself, the family of the house of David to itself, and their women to themselves” (Zecharya 12:12). They said: Are the matters not a kal va-chomer (a fortiori)? Just as in the time to come, when they are occupied with eulogy and the evil inclination has no power over them, the Torah said men to themselves and women to themselves, now that they are occupied with rejoicing [on Sukkot] and the evil inclination has power over them, how much more so [should they be separated]!
Mishnaic Evidence
משנה ברכות ז:ב
נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן.
Mishna Berachot 7:2
Women and bondsmen and minors are not counted towards a zimmun.
ברכות מה:
נשים ועבדים אם רצו לזמן אין מזמנין, אמאי לא?… משום פריצותא.
Berachot 45b
Women and bondsmen, if they wish to join together for a zimmun do not. Why not? …Because of immodesty.
שולחן ערוך או”ח קצט:ו-ז
נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם, אבל מזמנין לעצמן; ולא תהא חבורה של נשים ועבדים וקטנים מזמנין יחד, משום פריצותא דעבדים, אלא נשים לעצמן ועבדים לעצמם…אבל כשאוכלות עם האנשים, חייבות ויוצאות בזמון שלנו.
Shulchan Aruch OC 199:6-7
Women and bondsmen and minors are not counted towards a zimmun [with men], but they can recite zimmun on their own. A group of women and bondsmen and minors may not recite zimmun together because of the immodesty of the bondsmen. Rather, women may [recite zimmun] on their own and bondsmen on their own…But when they [women] eat with men, they are obligated [in zimmun] and discharge their obligation with our [the men’s] zimmun.
שו”ת משפטי עוזיאל כרך ד – חושן משפט סימן ו
… דפסקינן בדין זימון: לא תהא חבורה של נשים ועבדים וקטנים מזמנים משום פריצותא דעבדים, ונשים מזמנות לעצמן, אבל כשאוכלות עם האנשים, חייבים ויוצאות בזימון שלנו (אורח חיים סימן קצ”ט סעיף ו’ ז’) ומזה מוכח מפורש דאפילו במסיבה של סעודה לא חיישינן לפריצותא, ודוקא באיכא עבדים בהדייהו חיישינן לפריצותא דעבדים…
Responsa Mishpetei Uziel 4 CM 6
…For we rule regarding the law of zimmun: A group of women and bondsmen and minors should not recite zimmun together because of the immodesty of bondsmen, and women recite zimmun for themselves, but when they eat with men, they are obligated and discharge their obligation with our zimmun (OC 199:6,7) and from this it is explicitly proven that even at a party of feasting we are not concerned about immodesty, and specifically when there are bondsmen together with them we are concerned about the immodesty of bondsmen…
משנה פסחים ז:יג
שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין ואלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין והמיחם באמצע …והכלה הופכת את פניה ואוכלת:
Mishna Pesachim 7:13
Two groups that were eating in one house, these turn their faces to one side and these turn their faces to the other and they eat, and the water boiler is in the middle…And the bride may turn her face away and eat.
פסחים פו:
הכלה הופכת את פניה וכו’. מאי טעמא? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מפני שהיא בושה.
Pesachim 86b
And the bride may turn her face away— What is the reason? Rabbi Chiyya bar Abba said Rabbi Yochanan said: because she is embarrassed.
שו”ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן מא
…דהא אשכחן באכילת הפסח שהיו אוכלין האנשים והנשים בבית אחד, והיו שם כמה משפחות שאין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה…וגם הא דהכלה הופכת פניה שפרש”י ע”מ שארחב”א א”ר [=שפירש רש”י על מה שאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי] יוחנן מפני שהוא בושה לאכול לעיני האנשים ע”י [=על ידי] שמסתכלין בה שאין שייך בפני אביה ואחיה אלא בפני אנשים אחרים, א”כ [=אם כן] מפורש שלא היה מחיצה ביניהם.
Responsa Iggerot Moshe OC I:41
…For we find with eating the Pesach that the men and the women would eat in one house, and there were a few families there, for there was no Pesach offering that did not have more than ten people counted for it…Further, the bride turning away her face, which Rashi explains in light of what Rabbi Chiyya bar Abba said in the name of Rabbi Yochanan, because she is embarrassed to eat before the men, since they look at her. This does not apply in front of her father and brothers but before other men. If so, it is clear that there was no mechitza between them.
שו”ת לב אברהם א:קלה
כלל גדול הוא שאי אפשר להוציא דין חדש ממאי דאיתמר בגמרא דרך אגב ואינו מקומו של אותו הענין דכיון דלאו דוכתא דהאי דינא לא דקו בה שפיר…מה שמביא בתשובה הנ”ל ראיה ממתני[תין] (דף פ”ו ע”א) הכלה הופכת פניה עי”ש [=עיין שם], אין ראיה דשפיר י”ל [=יש לומר] שהיא בושה בפני קרובים כאלה שלענין איסור תערובת נחשבים גייסי
Responsa Lev Avraham I:135
It is a general principle that it is impossible to derive a new law from what is said in the gemara tangentially, and not where they are discussing that matter. For since it is not the place of this law, they were not very precise…The proof he brings in the above responsum from a mishna (86a) “the bride turns her face away,” is not a proof. For one can well say that she is embarrassed before such relatives [notwithstanding the fact] that, for purposes of the prohibition of mingling, they are considered her familiars [with whom it is permissible to mingle]…
Broad Application
תשובות הגאונים, סוכה סימן קפ”ט
…אבל אסורין הן בסעודה בזמן שהן מעורבבין אלו ואלו, האנשים והנשים, שאסור לו לאדם להתערב עם הנשים בסעודה, חוץ מאחותו ואחות אביו ואחות אמו ואחות אשתו, על מנת שתהא אשתו בסעודה, שהיא משמרתו מן העבירה
Teshuvot Ha-ge'onim, Sukka 189
…But they are prohibited at a meal at a time when they are intermingled, the men and the women, for it is prohibited for a man to mingle with women at a meal, except for his sister or his father’s sister or his mother’s sister or his wife’s sister, on condition that his wife be at the meal, for she keeps him from sin.
ספר הפרדס, עניין איסור והיתר
אסור להתערב הנשים עם האנשים בין בסעודה בין במחול בין בכל עניין, אלא נשים לבד והאנשים לבד. מקל וחומר, ומה אם בעונת האבל כתיב וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד, המשתה והשחוק על אחת כמה וכמה…
Sefer Ha-pardes, Inyan Issur Ve-heter
It is forbidden for the women to mingle with the men, whether for a meal or for dancing or for any matter. Rather, women to themselves and men to themselves, from a kal va-chomer [a fortiori argument]: If in a time of mourning it is written “And the land mourned, each family to itself, the family of the house of David to itself, and their women to themselves,” how much more so for a party that includes drinking, or merriment…
שו”ת לב אברהם א:קלה
…איסור להיות יחד בתערובת אנשים ונשים ממש, זה האיסור היה מקובל לחז”ל הלכה למשה מסיני, וזכריה אסמכה אקרא, וזה איסור עצמי…אבל איסור זה אינו אלא אם הם יחד ממש, אבל אם האנשים עומדים מצד אחד והנשים מצד אחר אף שאין מחיצה ביניהם אלא איזה שטח פנוי שיהיה נקרא אנשים לבד ונשים לבד כבר יצאו מיד איסור זה…
Responsa Lev Avraham I:135
[There is[ a prohibition for men and women to be together actually intermingled. This prohibition was a received tradition for our sages, Halacha Le-Moshe Mi-Sinai, and Zecharya connected it to a verse, and this is an independent prohibition…But this prohibition applies only if they are actually together, but if the men stand on one side and the women on another side, even though there is no mechitza between them but some open space, this is considered men to themselves and women to themselves, and they have already kept themselves from violating this prohibition…
רמב”ם הלכות יום טוב ו:כא
חייבין בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה, וכן יזהירו בדבר זה לכל העם כדי שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה, ולא ימשכו ביין שמא יבואו לידי עבירה.
Rambam, Laws of Yom Tov 6:21
A beit din is obligated to set up patrols on the festivals that will circulate and search in gardens and orchards and by rivers in order that men and women not gather to eat and drink there and come to sin. Similarly, they should caution the entire people about this, in order that men and women not mingle in their homes for celebration, and not be drawn on by wine, lest they come to sin.
משנה ברורה תקכט:כב
וכן יזהירו בדבר זה לכל העם וכו’ – הנה באמת ד”ז [=דבר זה] החיוב תמיד להזהיר ולמחות מי שיש בידו אלא שברגל מצוי הקלקול ביותר.
Mishna Berura 529 22
And so they should caution the entire people- Behold the matter of this obligation is always to caution against and to protest [violations] when one is able, but on festivals the sin is more common.
Narrow Application
בני בנים א:לה
נלע”ד [=נראה לפי עניות דעתי] שאין קרא דזכריה עוסק אלא בבתי כנסיות ובתי מדרשות שיש בהם קדושה ולא בשאר מקומות….שסתם הספד של רבים מספידים בבית הכנסת ולא במקום אחר….
Responsa Benei Banim I:35
It seems in my humble opinion that the verse in Zecharya deals only with synagogues and study halls [batei midrash], which have sanctity, and not with other places…For a typical eulogy of the masses is held in the synagogue and not in another place…
מגילה כט.
.ואהי להם למקדש מעט, אמר רבי יצחק: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל
Megilla 29a
“And I will be for them a small Temple.” Rabbi Yitzchak said: These are the synagogues and batei midrash of Babylonia.
מרדכי מסכת שבת שיא
מחיצה שעושה לצניעות בעלמא מותר כגון מחיצה שעושין בשעת הדרשה בין אנשים לנשים מותר לעשותה בשבת
Mordechai Shabbat 311
A mechitza that one makes simply for tzeniut is permissible [to erect on Shabbat], like the mechitza that we make between men and women at the time of the derasha is permissible to make on Shabbat.
שו”ת שרידי אש א:עז
ורק בבית הכנסת יש תקנה קדומה לעשות מחיצות גבוהות…אבל באספות של רשות, כגון בשעת הכנסת כלה לחופה או בשעת נאומים ודרשות לא הקפידו מעולם לעשות מחיצות ורק מדקדקים שלא ישבו אנשים ונשים יחד ולא יתערבו זה עם זה. ואמנם ראיתי שמביא דברי המרדכי במס’ שבת פ”ג, שי”א, שכתב: כגון מחיצה שעושין בשעת הדרשה בין אנשים לנשים מותר לעשותה בשבת, עי”ש,[=עיין שם] משמע שעשו מחיצות גם בשעת הדרשה ולאו דווקא בשעת תפלה וקר”ש [=וקריאת שמע]. ונראה שזו מדת חסידות ולא מצד הדין, ומעולם לא ראינו בארצות ליטא ופולין שידקדקו בזה. והנח לישראל [שאם לא נביאים הם בני נביאים הם] וכו’.
Responsa Seridei Eish I:77
Only in the synagogue is there an early enactment to make high mechitzot…but in gatherings of a non-obligatory nature, as when welcoming a kalla to the chuppa or during speeches and derashot, they were never particular to make mechitzot, they were simply particular that men and women not sit together and not intermingle. Indeed, I saw that he brings the words of Mordechai, who wrote: “like the mechitza that we make at the time of the derasha between men and women is permissible to make on Shabbat,” meaning that they also made mechitzot at the time of the derasha and not just at the time of tefilla and reciting Shema. It seems that this is a pious measure and not a matter of law, and we never saw in the lands of Lithuania or Poland that they were particular with this. And leave it to Israel [that if they are not prophets, they are sons of prophets].
רב יעקב אריאל, הלכה והידור בדיני צניעות בזמננו, ג: הפרדה
ויש המקפידים להניח את המחיצה גם בשעת דרשה תורנית המתקיימת בביכנ”ס [=בבית הכנסת], אולם לענ”ד [=לפי עניות דעתי] יש לשקול היטב האם הנזק שבה אינו עולה על התועלת. הניסיון מעיד שנשים היושבות מאחרי מחיצה חשות את עצמן מרוחקות מהמתרחש בביה”כ [=בבית הכנסת], מה שמקשה על ההקשבה למרצה. ולא פלא שנשים מוצאות את עצמן שקועות בפטפוט בזמן הדרשה וגורמות להפרעה, וזאת שלא באשמתן. וכדי למנוע זאת, הקפדתי שהגבאים יגוללו את המחיצה בזמן הדרשה, על מנת שנשים תוכלנה להקשיב לה. כי המחיצה בזמן זה אינה הלכה אלא מנהג טוב.
Rav Ya'akov Ariel, “Halacha and Hiddur in the laws of Tzeniut in our Time,” 3: Separation
There are those who are particular to also set up a mechitza during a Torah derasha that takes place in the synagogue. However, in my humble opinion, one should consider carefully whether this does more harm than good. Experience shows that women who sit behind a mechitza feel distanced from what is happening in synagogue. This makes it difficult for them to listen to the speaker. So it’s not surprising that women find themselves engaging in chitchat during the derasha and causing a disturbance, and this is not their fault. In order to prevent this, I have been particular that the gabbai’im (sextons) should roll back the mechitza during the derasha, in order that the women should be able to listen to it. For a mechitza at that time is not a halacha but a good custom.
שו”ת כתב סופר אבן העזר מז
ועוד רגע אדבר במ”ש מע”כ [=במה שכתב מעלת כבודו] ני’ [=ניתן] למצוא פתח חרטה על מנהג ישן להעמיד החופה לפני חצר בהכ”נ [=בית הכנסת] דבאים בערבובי[א] יחד אנשים ונשים…אומר אני לא יבקש ולא יבדוק ח”ו [חס ושלום] במומים במקום גדולי עולם מוסדי דור וחזי מה עמא דבר ולא פקפק אדם ע”ז [=על זה] …ומ”מ [=ומכל מקום] בוודאי טוב ונכון בלא”ה [=בלאו הכי] לתקן שלא יבואו בערבובי[א] ויקרא לו גודר גדר משובב נתיבה לשבת [יש’ נח:יב]..
Responsa Ketav Sofer EH 47
In a moment, I will discuss what his honor wrote, that we could find grounds to regret the old custom to set up the chuppa before the courtyard of the synagogue, for men and women come to be intermingled…I say that one should not seek nor check, God forbid, for flaws in the place of the great ones who established the generation, but see what the people do, and no one has questioned this [practice]… In any case certainly it is good and right nevertheless to enact that they [men and women] not come to mix, and one [who does so] will be called repairer of the fence, restorer of the streets with dwellings [cf. Yeshaya 58:12].
שו”ת אגרות משה אורח חיים א:מא
אבל מהספד דלעתיד לבא שלמדין משם משמע דהוא איסור מקום שמתקבצין שם לאיזה חיוב להתקבץ ובלא צורך חיוב קבוץ אף במקדש מותר כהא דחנה שהתפללה במקדש אצל עלי…
Responsa Iggerot Moshe OC I:41
However, from the eulogy in future times [in Zecharya], from which we learn [about gender separation], it is inferred that it [mingling between genders] is prohibited in a place where they gather for some obligation to gather. And without the need of an obligation of gathering, it was permissible even in the Temple, as in the case of Chana who prayed in the Mikdash near Eli…
שו”ת אגרות משה אורח חיים ה:יא
שמותר לכת”ר [=כבוד תורתו הרמה] להזמין ציבור אנשים לדרשות על ענייני תורה ומוסר, כדי לקרבם לתורה ולמצוות, אף על פי שאי אפשר לסדר שתהיה מחיצה מפרידה בין האנשים לנשים, משום מה שכת”ר [=כבוד תורתו הרמה] אמר שיש חשש שיסרבו לבוא אם נצריכם להיות נפרדים ע”י [=על ידי] מחיצה. ואף על פי שלדינא צריך שתהיה מחיצה, כפי שהשיב נכדי לכת”ר [=כבוד תורתו הרמה], כיוון שההזמנה היא לכלל הציבור, ולא לאנשים פרטיים, כמבואר בתשובתי באו”ח ח”א סימנים ל”ט – מ”ד, מ”מ כיוון שכאן אין אפשרות אחרת, אין למנוע מלהשפיע עליהם כדי לקרבם לתורה ולמצוות מחמת חסרון מחיצה, אם אך אין זה בשעת תפילה.
Responsa Iggerot Moshe OC 5:11
For it is permissible for his honor to invite a congregation of people to derashot on matters of Torah and ethics, in order to bring them close to Torah and to mitzvot, even though it is impossible to arrange that there be a mechitza separating the men and the women, because of what his honor said, that there is a concern that they will refuse to come if they are required to be separated by a mechitza. Even though according to the law there needs to be a mechitza, as my grandson responded to his honor, since the invitation is to the general public, and not to individuals, as explained in my responsa OC I:39-44, in any case, since here there is no other possibility, one should not refrain from influencing them in order to draw them near to Torah and mitzvot for want of a mechitza, so long as this is not at the time of prayer.
שו”ת משפטי עוזיאל כרך ד – חושן משפט סימן ו
הסברא נותנת לומר דכל כנסיה רצינית ושיחה מועילה אין בה משום פריצות, וכל יום ויום האנשים נפגשים עם הנשים במשא ומתן מסחרי, ונושאים ונותנים, ובכל זאת אין שום פרץ ושום צוחה. ואפילו היותר פרוצים בעריות, לא יהרהרו באיסור בשעה שעוסקים ברצינות במסחרם. … ואין הישיבה במחיצה וכפיפה אחת לשם עבודת הצבור, שהיא עבודת הקדש, מרגילה לעבירה, ומביאה לידי קלות ראש, וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם, ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר…שלא נאמר אלא בכנסיה גדולה של כשרים ופרוצים יחד, ובכגון זה חוששים למיעוטא של פרוצים, וביותר בהיותם עסוקים בשמחה…
Responsa Mishpetei Uziel IV, CM 6
Reason indicates that any serious gathering or purposeful conversation does not involve immodesty, and every day men meet with women for business transactions, and they transact business, and yet there is no breach or outcry. Even those who are most in violation of modest norms will not think about that which is forbidden while they are seriously involved with business dealings…. Sitting in one area and grouping for public service, which is a holy service, does not accustom one to sin or lead to frivolity, and all Israel, men and women, are holy, and are not suspected of breaching the boundaries of modesty and ethics… [The requirement of separation] applies only at a large gathering of modest and immodest people together, and in such cases we are concerned about the minority of immodest people, and more so if they are involved with festivity…
Social Norms
שו”ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קט
הנה בדבר המיטינגען של הסאסייטע שבאין לשם אנשים ונשים לשוחח ולהווכח ולהחליט בעניני חול של הסאסייטע, ותיקנו שבכל מיטינג ילמוד אחד מהחבורה איזה דבר תורה בפסקי דינים משלחן ערוך או בדברי מוסר ויראה, הוא תקנה טובה ויישר כחכם. ובדבר הנשים אם יכולות להיות שם גם בשעת הלמוד כמו שהן נמצאות שם בשעת השיחות ודיונים בעניני חול, או שצריכות לצאת לחדר אחר, הנה דברי תורה ומוסר לא גרעי מעניני חול וכיון שאין אתם מחמירים עליהן שלא לבא להמיטינגען כמו כל הסאסייטעס שבמדינה זו שגם הנשים משתתפות בכל הדברים, אף שאין ידוע הטעם שמקילין במדינה זו בפשיטות אבל כיון שמקילין אין שום טעם שיצאו בשעת הלמוד
Responsa Iggerot Moshe YD II:109
Regarding the meetings of the society to which men and women come to discuss and debate and decide everyday matters of the society, and they established that at each meeting one of the group teaches a devar Torah of a halachic ruling from Shulchan Aruch or of a matter of ethics or awe of Heaven, this is a good enactment for which they are to be commended. Regarding whether the women can also be present during the study as they are during the conversations and discussions in everyday matters, or whether they need to go out to a different room, behold the words of Torah and ethics are no worse than everyday matters, and since they are not stringent about letting them come to the meeting, like all societies in this country, for women also participate in all affairs, even though the reason that they are lenient in this country as a given is not known, but since they are lenient there is no reason that they should leave during the study.
ספר חסידים (מרגליות) סימן שצג
… כל המברך שהשמחה במעונו צריך לחקור אם קיימו וגילו ברעדה אם רעדה במקום גילה. אבל אם … נשים יושבות בין האנשים שהרהורים שם לא יתכן לברך שהשמחה במעונו….כל מצוה הבאה עבירה על ידה מוטב שלא יעשה המצוה כמו מצוה לשמח החתן ואם יש פריצים ויודע שבלא פריצות לא יהיה או אינו יכול להיות בלא הרהור או אינו יכול להיות מלראות בנשים אל יהיה שם.
Sefer Chassidim 393
…Whoever recites the beracha “that joy is in His dwelling” must investigate whether they have fulfilled “rejoicing with trembling,” whether there is trembling at this place of rejoicing. But if …women sit among the men, so that inappropriate thoughts are present, it is inconceivable to recite the beracha “that joy is in His dwelling.”…Any mitzva that leads to a transgression, it is better that one not perform the mitzva, like the mitzva to cause the groom to rejoice. And if there are breaches of modesty and one knows that it won’t be without immodesty or if he cannot avoid inappropriate thought or cannot avoid seeing women, he should not be there.
שו”ת ב”ח החדשות סימן נה
ולפי שבאותו סעודה בליל ב’ אין עושין סעודה כ”א [=כי אם] לקרובים וכולם יושבין בבית חורף וסועדין ביחד אצל חתן וכמה אנשים ונשים לפיכך א”א שהש”ב ע”פ ס”ח [=אין אומרים שהשמחה במעונו על פי ספר חסידים] משא”כ [=מה שאין כן] בשבת בסעודה ג’ דעושין סעודה גדולה ואנשים בלבד ונשים בלבד וכן בסעודה בליל שבת ובשבת שחרית אין סועדין לשם בקראקא כי אם בחורים ובתולות אין בו הרהורי עבירה אלא דוקא כשסועדין נשים בעולות בעל בליל ב’…
Bach New Responsa 55
Since at that same meal on the second night [from the wedding] only relatives make the meal and everyone sits in the winter-house and eats together with the groom, men and women, therefore we don’t say “that joy is in His dwelling” in accordance with Sefer Chassidim. This is not the case on Shabbat at the third meal when we make a large meal and men and women sit separately and so at the meal on Shabbat eve and Shabbat morning, in Cracow only young unmarried men and women eat there, there are no inappropriate thoughts. Rather specifically when non-virgin women [join men at a meal] on the second night [there is a constraint]…
לבוש אורח חיים מנהגים סעיף לו
אמרו בספר חסידים [סי’ שצג] כל מקום שאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נישואין אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשיש בו הרהורי עבירה ע”כ [=עד כאן], ואין נזהרין עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, דדמיין עלן “כקאקי חיוורא” מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו.
Levush OC Minhagim 36
They say in Sefer Chassidim [393] anywhere that men and women see each other, as at a wedding feast, one may not recite “that joy is in His dwelling,” since there is no joy before God in the presence of inappropriate thoughts of transgression. We are not careful about this now, perhaps because now women are accustomed a great deal to be among the men and inappropriate thoughts of transgression are not present to such an extent, for they [the women] seem to us [the men] like “white geese” [i.e. not provocative] on account of being habituated to having them among us, and since they have trodden that path, they have trodden it.
תשובות והנהגות כרך ב סימן תרנא
… בשמחות של מצוה הסכנה יותר שיצר הרע מתגבר יותר להחטיא. וכאן (ביוהנסבורג) רובא דרובא דחתונות מעורבים ממש, ויושבים בשלחן אחד אנשים ונשים, ובעו”ה [=ובעוונותינו הרבים] רבנים משתתפים בחתונות .. ולדעתי המשתתפים עוברים בזה איסורים חמורים מאד ומחללים ש”ש [=שם שמים] ברבים. ואין בידינו להעמיד הדת על תילה, וב”ה [=וברוך השם] כפי יכלתנו נמצאים יראים המשתדלים שיהיו החתונות כדין בהפרדה גמורה של אנשים ונשים כל אחד בחדר נפרד, או בחדר אחד משתדלים עכ”פ [=על כל פנים] למקום מיוחד לגברים לבד…(ובחנם תלו בוקי סריקי באיזה רבנים באמריקא שהקילו בזה, והשתתפו בחתונות מעורבות שהלכה ברורה היא שיש בכך איסור גמור, וראוי גם לחשוש לעוון חילול השם שאין חמור כמוהו).
Teshuvot Ve-hanhagot II:651
…At simchas the danger is greater because the evil inclination grows stronger to cause sin. Here (in Johannesburg) the vast majority of weddings are fully mixed, and men and women sit at one table, and in our great iniquity rabbis participate in the weddings…In my opinion the participants transgress very serious prohibitions and publicly desecrate God’s name. It is beyond our power to establish things correctly, and, thank God, to the best of our ability, there are those with fear of Heaven who try to make the weddings in accordance with the Halacha with full separation of men and women each in their own room, or in one room they try at least to make a special place for men to themselves…(And they relied for no reason on weak arguments of some rabbis in America who were lenient with this, and participated in mixed weddings, for it is a clear halacha that this is fully prohibited, and it is proper also to be concerned about the sin of desecrating God’s name for there is no greater sin than that.)
שו”ת יביע אומר חלק ו – אורח חיים סימן יג
גם מרן החיד”א בשו”ת יוסף אומץ (סימן מז) הביא דברי הלבוש הנ”ל. וכ”כ [=וכך כתב] בס[פר] חינא וחיסדא (דף קטז ע”א) להסתמך ע”ד [על דברי] הלבוש הנ”ל. וכן בס[פר] טהרת המים (מע’ ב אות ח”י) הביא דברי הלבוש וכתב שאף בעוב”י [=בעיר ואם בישראל] שאלוניקי לא נהגו לחוש לזה ע”ש [=עיין שם]. וכ”כ [=וכך כתב] בשו”ת מנחם משיב ח”ב (סי’ כ, עמוד ק) שגם באשכנז לא חששו לזה. ע”ש [=עיין שם]
Responsa Yabi'a Omer VI OC 13
Also our master Chida in Responsa Yosef Ometz cited the words of Levush above. So he [Rav Yehoshua Ardit] wrote in the book China Ve-chisda to rely on the above Levush. And so in the book Taharat Ha-mayim he brought the words of Levush and wrote that even in the great Jewish city of Saloniki they were not accustomed to be concerned about this [separate seating at wedding feasts]. And so he wrote in Menachem Meishiv II that in Ashkenaz as well they were not concerned for this, see there.
שו”ת ציץ אליעזר חלק ט סימן נ
דלכן שאני זמן הזה מבזמן הקדום… האשה אינה יושבת בירכתי ביתה כבזמן הקדום ורגילין יותר בראית אשה ברחוב, לכן קלקלתם תקנתם דאין כ”כ [=כל כך] עתה חשש הרהור בהליכה אחריה כפי אז…ומעין האמור מצאתי בלבוש או”ח במנהגים…
Responsa Tzitz Eliezer IX:50
Therefore, nowadays is different from long ago…The woman does not sit in the confines of her home as long ago and they [men] are more habituated to seeing women in the street; therefore, their weakness is their strength, for now there is not so much inappropriate thought in walking behind her [a woman] as then…Something like what was said [here] I found in Levush OC Minhagim…
שו”ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן כד
…שהחיוב למחיצה יש רק לדבר שפתוח לרבים, וחתונה נחשב כדבר פרטי.
Iggerot Moshe YD IV:24
…For the obligation for mechitza is only for an event open to the masses, and a wedding is considered a private affair.
הרב יובל שרלו ורן חורי, חברה שלמה: חברה צנועה מעורבת לכתחילה, 30.
…החברה המעורבת הצנועה ברוחה של תורת ישראל. המימוש איננו פשוט, ודורש עבודה מתמדת, פנימית וחיצונית, במישור האישי ובמישור החינוכי. עלינו לחתור חתירה מתמדת לשפר ולהשתפר בתחום הצניעות…קיומנו בחברה מעורבת בחיים הבוגרים אינו בדיעבד, אלא זו דרכו של עולם, שכאמור, ההלכה כולה מבוססת עליה. ברם, את חברת המבוגרים יש צורך לקדש, והתביעה לחיות לאור ארבעת העקרונות ההלכתיים…קיימת במלוא עוצמתה. חובת הצניעות, ההימנעות מקלות ראש, ייחוד ומגע הן המעצבות חברה ההולכת בדרכה של תורה.
Rav Yuval Cherlow and Ran Huri, A Whole Society: A Modest Mixed Society as an Ideal,30.
…[A] modest mixed society in the spirit of the Torah of Israel. This is not simple to implement, it requires constant work, internal and external, on the personal level and the educational level. We must strive constantly to improve and be improved in the area of tzeni’ut…Our existence as a mixed society in adult life is not bedi’avad, but is the way of the world, upon which, as we have said, the entire halacha is based. Truly, it is necessary to sanctify adult society, and the demand to live according to the four halachic principles…exists in full force. The obligations of tzeni’ut, of avoiding frivolity, yichud, and touch – these define a society that conducts itself according to the Torah.
Estee Rieder-Indursky, 'You May Not See It, But Ultra-Orthodox Women Are Angry' Jan 31, 2020
The mehitza was always there: in big banquet halls and at the small-scale venues where Hasidic relatives held celebrations. We would go as a family, enter the hall together and then split up and meet again, standing on both sides of the mehitza. The mehitza was friendly there, too – not hermetic; you could move it and talk around it. Expanding when possible, narrowing when necessary. It’s hard for me to remember exactly when this happened, but suddenly there was a mehitza everywhere. It is a second kind of mehitza, one that is no longer friendly. It’s opaque. Sometimes it’s made of plywood; sometimes it’s an actual wall; sometimes it’s only virtual, but no less divisive than a wall….Suddenly, we no longer enter the hall together with the men – there’s a special entrance for women, an afterthought, by way of a dark and dank alleyway. There’s also separation on buses.
Chana Chava Perton, In your place: An open letter to the front of the shul
[A] large segment of women have experienced: a slow, quiet shift of cultural norms that results in a two-tier, hierarchical society. Enough women (frum, content-with-our-roles-but-concerned-with-current-trends women) have since spoken up, and far too many to be dismissed as anomalies. Women who are perfectly content praying behind a mechitza are upset about the lack of air conditioning…space or grape juice to make kiddush. About the lack of dignity. They’ve shared stories of trying to speak up and repeatedly being shut down.
עדי בן ישי, הפרדה אינה הדר, בשבע 8.22.29
הפרדה אינה הדרה. הפרדה בין גברים לנשים מאפשרת התנהלות חופשית במרחב הציבורי. כך בחוף הים, כך ברחבת הריקודים ולעתים גם במופע או בהרצאה. הפרדה היא לא גזירה, אלא בחירה של קהילה להתנהל במרחב שלה בדרכה שלה
Adi Ben Yishai, “Separation isn't Discrimination” Basheva 22.8.19
Separation isn’t discrimination. Separation between men and women enables free conduct in the public sphere. Thus it is at the beach, on the dance floor, and sometimes also at a show or lecture. Separation isn’t a decree, but a community’s choice to conduct itself in its sphere in its way.
שו”ת שיח נחום קיב
רגישותם של בני אדם לדברים שונים, מושפעת מהאווירה, מהנהלים ומארחות החיים המקובלים בחברה, והם שיוצרים תגובות שונות לתופעות דומות. כלומר, לאותה תופעה ייתכנו השפעות ותגובות שונות לפי ארחות החיים המקובלות בכל חברה וחברה…..ואמנם היו ארחות חיים שונות במקומות שונים…למציאות החברתית יש השפעה על הקביעה הרצויה…..שהתנאים בחברה קובעים את סף הרגישות לגירויים שונים….וכמו שיש ניסיונות בחשיפה, כך ישנם כנגדם במקום שנקבעים גדרים וסייגים על ידי החברה….כל קהל צריך לדאוג לציבור שלו ולנסות שאותו הציבור ינהג לפי הכללים המתאימים לו. אולם, יש לדעת כי מה שלא יהיו הנהלים והכללים הציבוריים שייקבעו, אין בידם להבטיח מניעת כל כישלון, ובסופו של דבר כל אדם צריך להיות אחראי בעבור התנהגותו הוא.
Responsa Si'ach Nahum 112
Human sensitivity to different things is affected by the environment, and by the society’s accepted policies and ways of life, which engender different responses to similar phenomena. That is to say, the same phenomenon might lead to different effects and responses based on the accepted way of life of each and every society…Indeed there were distinct ways of life in different places…Social reality has an effect on the desirable standards…For the conditions of a society establish the level of sensitivity to different stimuli…Just as there are trials of exposure, so, too, there are corresponding ones in a place where fences and protections are established by the society…Every congregation needs to worry about its community and to endeavor that this community conduct itself in accordance with the laws appropriate for it. However, one should know that whatever public policies and rules may be established, they cannot guarantee to prevent all failure, and at the end of the day every person must be responsible for his own behavior.
Q&A
Sometimes a quick exchange communicates more effectively, and more personally, than an article. Sometimes, just seeing that others share our questions can make us feel more connected.
Our posted questions and answers are an opportunity to learn from each other. To ask a question of your own, click here!
Hashkafic Q&A
What is the virtue of separating women and men in society?
To what extent should a Jewish community’s everyday functioning reflect that of the cultures around it?
In our discussion of mechitza in prayer, we asked a related question: to what extent a community’s functioning at prayer should resemble its functioning at other times, especially since a hallmark of ritual is a distinction from the everyday.
As jarring as it can be for those of us who live in more mixed communities to enter into a prayer space organized differently from the rest of our lives, that very difference can be spiritually stimulating. Is there a role for separation to play in distinguishing Jewish community from surrounding culture outside of prayer as well?
For the most part, Western society is heavily mixed, or espouses gender mixing as a value. As Rav Ya’akov Ariel notes, traditional Jewish attitudes toward mixing are more circumspect:
רב יעקב אריאל, הלכה והידור בדיני צניעות בזמננו, ג: הפרדה
מצד אחד, המסורת של צניעות ביהדות לא רואה בעין יפה תערובת של נשים וגברים. מאידך אין ספק שההלכה לא דרשה הפרדה מוחלטת בכל מצב ומצב.
Rav Ya'akov Ariel, “Halacha and Hiddur in the laws of Tzeni'ut in Our Time,” 3: Separation
On the one hand, the tradition of tzeni’ut in Judaism does not view mingling of men and women favorably. On the other, there is no doubt that halacha did not demand absolute separation in every situation.
Often, separation between men and women is framed in terms of distancing ourselves from sexual transgression. In some contexts, men and women can get carried away mingling with each other, which may result in kalut rosh (frivolity—often of a sexual flavor), or even more serious transgression of laws related to giluy arayot (illicit relations). Some degree of separation, to avoid these transgressions, is a natural outgrowth of our aspiration to kedusha (sanctity).
However, in the above quotation, Rav Ariel points out that there is also a second reason to limit mingling, beyond fears of “what might happen,” Mingling itself may sometimes challenge the value of tzeniut, which dictates that we draw boundaries to limit certain types of exposure, including between men and women.
Though both sexual transgression and breaches of tzeniut are possible in single-gender environments, traditional sources see them as more prevalent, and therefore in greater need of preventive measures, in mixed settings.
There may also be additional benefits to separation between men and women. When implemented thoughtfully, it can help ensure open access to social and communal events in a way that honors both men and women. Separation can even foster the emergence of empowered, women-only spaces to complement existing men’s-only spaces.
On the other hand, gender separation can have significant drawbacks. Too often, its implementation excludes women from aspects of communal life commonly dominated by men and deprives our communities of the benefits of a wider range of perspectives. It also leaves little room for those who don’t fit easily into the gender binary, and can be complicated for those not exclusively attracted to those on the other side of the mechitza.
Additionally, when broadly applied, separation can send the damaging message that any meeting of men and women will always result in kalut rosh, or imply that men and women see each other exclusively in a sexual light.
Male-female interactions can be more than just appropriate or inappropriate; they can be valuable and important. For example, a person of any gender can learn a great deal from a talmid or talmidat chacham and can emulate the behavior of a tzadik or tzadeket.
Even as he advocates for tzeniut as an overarching value, Rav Kook acknowledges that its pursuit may come at the expense of other positive values, such as derech eretz (lit. the way of the world), meaning social norms or proper conduct:
רב קוק, מידות הראי”ה,צניעות
מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם… מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, הי’ ראוי להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה …
Rav Kook, Middot Ha-Re'iyah, Tzeni'ut
The attribute of tzeni’ut causes many benefits in the world, and because of this it deserves to override things that would have been good in their own right…The attribute of affection and friendship, with all its manifestations and pleasant speech, would have been fitting to be equal between genders, but because of the precious value of tzeni’ut, the attribute of derech eretz (the way of the world) is pushed aside…
A contemporary Israeli rabbi, Rav Yuval Cherlow, has argued the opposite, that derech eretz should take priority over calls for separation:
הרב יובל שרלו ורן חורי, חברה שלמה: חברה צנועה מעורבת לכתחילה, 21.
לא מצאנו מקורות העוסקים ישירות בחברה ברמה היומיומית. בהיעדר מקורות כאלה, ומתוך תפיסה רוחנית בדבר יחס התורה לחיים, פנינו אל דרך הארץ הבסיסית, אל אופיו של עולמנו בו מתנהלים גברים ונשים…
Rav Yuval Cherlow and Ran Huri, A Whole Society: A Modest Mixed Society as an Ideal, 21.
We have not found sources that deal directly with society on the day-to-day level. Given the lack of such sources, and from a spiritual perspective regarding the relation of Torah to life, we have turned to basic derech eretz (the way of the world), to the nature of our world in which men and women conduct themselves…
To fulfill the mandate to become a sacred nation, Jewish communal life needs to reflect and promote the totality of Jewish values, including but not limited to tzeniut. Some degree of gender separation outside of prayer can play a role in our quest for sanctity. Halachic authorities differ on what degree of separation is correct, and on how that relates to our conception of derech eretz.
Is it reasonable to claim that seriousness of purpose will head off impropriety?
In the #MeToo era, Rav Uziel’s assertion that serious business transactions seldom involve breaches of modesty seems slightly naïve. We frequently hear of sexual harassment, and even assault, in what should be serious work or educational environments.
It is reasonable to require less-rigid gender separation in serious contexts than in festive ones, even though seriousness of purpose does not in and of itself eliminate all concerns. This is especially the case since separation does not guarantee protection against breaches of tzeniut, either, and since separation often disadvantages women.
We’ve tried to show that the answer to this question is itself subject to halachic debate, with a range of broad and narrow approaches, and that social trends affect the application of these approaches.
In the past few decades, the charedi world has increasingly embraced a broader approach to mandating separation and mechitza outside of prayer, treating mechitza in these contexts as a full-fledged halachic requirement and building mechitzot on the model of the synagogue mechitza.
This trend is complicated by the fact that women are deeply affected by mechitzot but often are not included in making decisions about them. How a mechitza is constructed can make a world of difference to the person beside or behind it.
In a passionate piece, Israeli charedi activist Estee Rieder-Indusrky describes the changes she has experienced over her lifetime, as well as their effects:
Estee Rieder-Indursky, 'You May Not See It, But Ultra-Orthodox Women Are Angry' Jan 31, 2020
The mehitza was always there: in big banquet halls and at the small-scale venues where Hasidic relatives held celebrations. We would go as a family, enter the hall together and then split up and meet again, standing on both sides of the mehitza. The mehitza was friendly there, too – not hermetic; you could move it and talk around it. Expanding when possible, narrowing when necessary. It’s hard for me to remember exactly when this happened, but suddenly there was a mehitza everywhere. It is a second kind of mehitza, one that is no longer friendly. It’s opaque. Sometimes it’s made of plywood; sometimes it’s an actual wall; sometimes it’s only virtual, but no less divisive than a wall….Suddenly, we no longer enter the hall together with the men – there’s a special entrance for women, an afterthought, by way of a dark and dank alleyway. There’s also separation on buses.
The increased separation in charedi society may be a response to a perception of increasing permissiveness in Western culture and even among other branches of Orthodoxy. While this reaction is understandable, increased separation sometimes departs from tradition, with real collateral damage to the community, especially its women.
Even those who understand Halacha as widely mandating separation have no halachic basis for situating women in inferior conditions. Chana Chava Perton makes this case:
Chana Chava Perton, In your place: An open letter to the front of the shul
[A] large segment of women have experienced: a slow, quiet shift of cultural norms that results in a two-tier, hierarchical society. Enough women (frum, content-with-our-roles-but-concerned-with-current-trends women) have since spoken up, and far too many to be dismissed as anomalies. Women who are perfectly content praying behind a mechitza are upset about the lack of air conditioning…space or grape juice to make kiddush. About the lack of dignity. They’ve shared stories of trying to speak up and repeatedly being shut down.
Those in more mixed communities face their own challenges. Integration into Western culture can make it difficult to retain sensitivity to the idea that some situations do call for separation, and that different approaches to this issue are viable. Adi Ben Yishai, an Israeli national religious activist, sees separation in public as an empowering religious right that others should accommodate:
עדי בן ישי, הפרדה אינה הדר, בשבע 8.22.29
הפרדה אינה הדרה. הפרדה בין גברים לנשים מאפשרת התנהלות חופשית במרחב הציבורי. כך בחוף הים, כך ברחבת הריקודים ולעתים גם במופע או בהרצאה. הפרדה היא לא גזירה, אלא בחירה של קהילה להתנהל במרחב שלה בדרכה שלה
Adi Ben Yishai, “Separation isn't Discrimination” Basheva 22.8.19
Separation isn’t discrimination. Separation between men and women enables free conduct in the public sphere. Thus it is at the beach, on the dance floor, and sometimes also at a show or lecture. Separation isn’t a decree, but a community’s choice to conduct itself in its sphere in its way.
At the same time, a community is made up of individuals, with individual sensitivities and needs. In a responsum, Rav Nahum Rabinovitch expresses the importance of being sensitive to and aware of what’s appropriate for our communities, while retaining ultimate responsibility for ourselves.
שו”ת שיח נחום קיב
רגישותם של בני אדם לדברים שונים, מושפעת מהאווירה, מהנהלים ומארחות החיים המקובלים בחברה, והם שיוצרים תגובות שונות לתופעות דומות. כלומר, לאותה תופעה ייתכנו השפעות ותגובות שונות לפי ארחות החיים המקובלות בכל חברה וחברה…..ואמנם היו ארחות חיים שונות במקומות שונים…למציאות החברתית יש השפעה על הקביעה הרצויה…..שהתנאים בחברה קובעים את סף הרגישות לגירויים שונים….וכמו שיש ניסיונות בחשיפה, כך ישנם כנגדם במקום שנקבעים גדרים וסייגים על ידי החברה….כל קהל צריך לדאוג לציבור שלו ולנסות שאותו הציבור ינהג לפי הכללים המתאימים לו. אולם, יש לדעת כי מה שלא יהיו הנהלים והכללים הציבוריים שייקבעו, אין בידם להבטיח מניעת כל כישלון, ובסופו של דבר כל אדם צריך להיות אחראי בעבור התנהגותו הוא.
Responsa Si'ach Nahum 112
Human sensitivity to different things is affected by the environment, and by the society’s accepted policies and ways of life, which engender different responses to similar phenomena. That is to say, the same phenomenon might lead to different effects and responses based on the accepted way of life of each and every society…Indeed there were distinct ways of life in different places…Social reality has an effect on the desirable standards…For the conditions of a society establish the level of sensitivity to different stimuli…Just as there are trials of exposure, so, too, there are corresponding ones in a place where fences and protections are established by the society…Every congregation needs to worry about its community and to endeavor that this community conduct itself in accordance with the laws appropriate for it. However, one should know that whatever public policies and rules may be established, they cannot guarantee to prevent all failure, and at the end of the day every person must be responsible for his own behavior.
Mechitza is one of many tools at our disposal for regulating ourselves. Its effectiveness depends in large part on how it is employed, and it sends a message that should be carefully calibrated. No mechitza can replace self-regulation. The mechitza doesn’t make the society. How we wield it and relate to it does.
Reader Q&A