What is Hallel? When is it recited and why? When do women have an obligation to recite Hallel?
In Brief
What is Hallel?
Hallel is a prayer of praise and thanksgiving, made up of Tehillim 113-118, recited following miraculous redemption of the Jewish people and to mark many of our festive days.
When do we recite it?
To be eligible for the full recitation of Hallel, a day must either be:
- A day of miraculous redemption (like Chanuka and, according to some halachic auhtorities Yom Ha’atzma’ut or Yom Yerushalayim),
- Or have a unique sacrifice, be called a mo’ed in the Torah, be sanctified by a prohibition on labor, and not be a day on which lives are judged.
What is the nature of the obligation?
Halachic authorities debate whether the obligation to recite Hallel is on a Torah level, rabbinic, or divrei kabbala, a matter received from the prophets.
Are women obligated to recite the full Hallel?
Women are exempt from Hallel because it is a positive time-bound mitzva. In practice, though, a woman may recite Hallel voluntarily, and recite a beracha if that is her practice with voluntary mitzva performance.
Are there any exceptions?
Rambam implies that there aren’t, but Tosafot maintain that women are obligated in Hallel at the Seder, based on “af hen hayu be-oto ha-nes.”
Other halachic authorities have suggested extending this ruling to obligate women in Hallel of the first day of Pesach and on Chanuka. A woman should make an effort to recite these.
What is abbreviated Hallel? Do women recite it?
On Rosh Chodesh and on the last six days of Pesach, custom is to recite a partial Hallel, Hallel be-dilug (lit., Hallel with skipped-over passages). Many women took on the binding custom to say Hallel on these days, reciting a beracha where that is communal practice.
May a woman lead a man in reciting Hallel?
The Mishna discourages a man’s responding word for word to a woman’s recitation of a Hallel, and this discouragement likely applies more generally to women leading Hallel, at least when exempt from it. On Seder night or Rosh Chodesh (when everyone’s recitation is a matter of custom) a woman could lead a man in Hallel and even discharge his obligation, depending on the setting. (See more here.)
Is there a value to women reciting Hallel together?
Halachic authorities encourage reciting Hallel with the community, including passages of call and response. While a minyan of ten men is ideal for this, a group of three may suffice for some call and response, and this could likely include a group of three or more women.
In Depth
Rav Ezra Bick, Ilana Elzufon, and Shayna Goldberg, eds.
About Hallel
Origins
Hallel is a prayer of praise and thanksgiving, made up of Tehillim 113-118. Although Sefer Tehillim is attributed to David ha-melech, our sages suggest a number of possibilities for who first recited some form of a Hallel prayer,1 starting with Moshe Rabbeinu and benei Yisrael at the sea.2
In each situation mentioned, the Jewish people face an existential threat and recite Hallel as a prayer for God’s deliverance. Without resolving the question of who originally recited Hallel, the Talmud explains that Hallel eventually became a formal enactment.
פסחים קיז.
וחכמים אומרים נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן:
Pesachim 117a
The Sages said: The prophets among them established that Israel should recite it [Hallel] at every season, and upon every trouble that does not come upon them [a euphemism for the reverse], then when they are redeemed, they recite it upon their redemption.
In practice, there are two grounds for reciting Hallel: First, to mark specific seasons, such as festive days outlined by the Torah. Second, following miraculous redemption of the Jewish people3 from “every trouble.”4
Days of Hallel
The Talmud lists the festive days on which we recite a full Hallel:
ערכין י.
… דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל – שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב של עצרת, ובגולה עשרים ואחד תשעה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת.
Arachin 10a
Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: An individual recites the complete Hallel on 18 days [throughout the year] – the eight days of Chag [Sukkot and Shemini Atzeret], eight days of Chanuka, the first festive day of Pesach, and the festival of Atzeret (Shavuot). And in the diaspora, 21 days – the nine days of Chag, eight days of Chanuka, the first two festive days of Pesach, and the two festive days of Atzeret.
Why recite a full Hallel on these holidays and not others? The continuation of the passage presents criteria for determining when to recite Hallel. To be eligible, a day must have a unique sacrifice, (i.e., not the six last days of Pesach), be called a moe’d in the Torah (i.e., not Shabbat), be sanctified by a prohibition on labor (i.e. not Rosh Chodesh), and not be a day on which our very lives are judged (i.e., not the Days of Awe). Chanuka meets none of these criteria, but is still a day of Hallel because of the need to express praise and thanks for the miraculous redemption from the Seleucid Greeks.5 Halachic authorities who encourage reciting Hallel on Yom Yerushalayim or Yom Ha-atzma’ut view these days as similarly redemptive.
It’s not clear from the Talmud if the obligation to recite Hallel on the days listed is rabbinic6 or on a Torah level.7 Rambam takes the first approach;8 Ramban disagrees. He argues that reciting Hallel is a Torah-level mitzva, perhaps derived from the mitzva to rejoice with song on the festivals when there is a special sacrifice.9 (As we saw, having a special korban is a criterion for when we recite Hallel.10) Alternatively, since the prophets enacted it, perhaps Hallel belongs in the halachic category of Divrei Kabbala, matters received from the prophets, which are sometimes treated like Torah-level mitzvot.11
What is about?
The Talmud lists some of Hallel‘s more significant themes:
פסחים קיח.
אנן מאי טעמא אמרינן האי? משום שיש בו חמשה דברים הללו: יציאת מצרים, וקריעת ים סוף, ומתן תורה, ותחית המתים, וחבלו של משיח.
Pesachim 118a
Us, why do we say these [specific Tehillim in Hallel]? Because they include these five things: the exodus from Egypt, the splitting of the Red Sea, the giving of the Torah, the resurrection of the dead, and the birthpangs of Mashiach.
Hallel begins with a call to praise God, moves on to praise God’s mastery over nature (as exemplified by the miracles the Talmud lists), next prays for salvation, and then praises and thanks God for providing it. We end Hallel with an affirmation of faith.
Exemption
Are women obligated to recite the full Hallel? The mishna rules that one man can discharge another’s obligation to recite Hallel.12 But if a bondsman, woman, or minor, reads Hallel on a man’s behalf, their reading doesn’t discharge his obligation. In this case, the man must repeat Hallel after the reader, word for word.
משנה סוכה ג:י
מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרין…
Mishna Sukka 3:10
One for whom a bondsman or a woman or a minor recites [Hallel]–he repeats what they say after them…
Rashi explains that this mishna indicates that women, bondsmen and minors are all exempt from the mitzva of Hallel. Only someone who is obligated in a mitzva can discharge another’s obligation.13
רש”י סוכה לח.
מקרין אותו – כך היו נוהגין אחד קורא את ההלל ומוציא את הרבים ואם היה עבד או אשה או קטן הואיל ואין מחויב בדבר אין מוציא את המחויב מידי חובתו הלכך עונה אחריו כל מה שהוא אומר:
Rashi Sukka 38a
They recite it for him – They practiced thus: one would read Hallel and discharge the obligation for the many. If [the reader] was a slave or woman or minor, since they are not obligated in the matter, they cannot discharge the obligation of those who are obligated. Therefore, he would repeat after him [or her, word for word] everything that he said.
Women are exempt from Hallel because it is a positive time-bound mitzva. In practice, though, a woman may recite Hallel voluntarily. Women who customarily recite berachot over voluntary mitzva performance recite a beracha over Hallel as well.
ביאור הלכה סימן תכב ד”ה הלל
ומבואר עוד בש”ס סוכה ל”ח ובפוסקים דנשים פטורות מהלל ומשום דהיא מצוה שהזמן גרמא….ודע דפשוט דעכ”פ [=דעל כל פנים] היא עצמה יכולה לקרות הלל ולברך אף על פי שאינה מחוייבת וכמו בכל מ”ע [מצות עשה] שהזמן גרמא שמדקדקות ע”ע [על עצמן] ומברכות.
Bei'ur Halacha 422 s.v. Hallel
It is further explained in Sukka 38 and in the halachic authorities that women are exempt from Hallel since it is a positive time-bound mitzva…Know that it is clear that, in any case, she [a woman] herself can recite Hallel and recite a beracha over it even though she is not obligated, as with all positive time-bound mitzvot where they [women] are meticulous and recite a beracha.
Obligation
Rambam implies that women are exempt from all recitations of Hallel,14 and Magen Avraham says so explicitly.
מגן אברהם תכב:ה
נשים פטורות מכל הלל מפני שהיא מ”ע שהז”ג [=מצות עשה שהזמן גרמא]
Magen Avraham 422:5
Women are exempt from every Hallel because it is a positive, time-bound commandment.
Tosafot, however, point out that not all Hallels are cut from the same cloth. They rule that women are obligated in at least one yearly recitation of Hallel, at the Seder, based on the same halachic principle that includes women in the obligation to drink four cups of wine that night – “af hen hayu be-oto ha-nes,” “they too were part of that miracle.”
תוספות סוכה לח. ד”ה מי שהיה
משמע כאן דאשה פטורה מהלל דסוכות וכן דעצרת וטעמא משום דמצוה שהזמן גרמא היא. אע”ג [=אף על גב] דבהלל דלילי פסחים משמע בפרק ערבי פסחים (דף קח.) דמחייבי בד’ כוסות ומסתמא לא תיקנו ד’ כוסות אלא כדי לומר עליהם הלל ואגדה שאני הלל דפסח דעל הנס בא ואף הן היו באותו הנס אבל כאן לא על הנס אמור:
Tosfot Sukka 38a, s.v. mi she-haya
This indicates that a woman is exempt from Hallel on Sukkot and Shavuot, because it is a [positive] time-bound mitzva. Yet regarding Hallel on Pesach nights, Pesachim 108a indicates that women are obligated in the four cups [of wine], and presumably the four cups were established specifically so we could say Hallel and the Hagadda over them. Hallel on Pesach is different because it is on the miracle, and they too [women] were part of that miracle, but here [on other festivals] it is not recited because of a miracle.
Hallel at the Seder differs significantly from other Hallels. For example, only Hallel of Seder night is recited at night. Otherwise, the timing for Hallel is in the daytime, until halachic sunset. Rav Hai Ga’on explains that Hallel of Seder night is a song, not a mere recitation.
ר”ן פסחים כו: בדפי הרי”ף
אבל רבינו האי גאון ז”ל כתב בתשובה שאין מברכין על הלל שבלילי פסחים לגמור את ההלל שאין אנו קוראין אותו בתורת קורין אלא בתורת אומר שירה…
Ran Pesachim 26b
But our Rabbi, Hai Gaon z”l, wrote in a responsa that one does not recite a beracha on the Hallel of the night of Pesach “to complete Hallel” because we do not read it in the mode of “reading” but rather in the mode of “song” …
Rabbanit Sally Mayer elaborates on what sets this Hallel apart from others:15
Rabbanit Sally Mayer 'Hallel: The Song of the Seder'
We do not introduce it with a blessing, which would bespeak the formal establishment of a mitzvah, a commandment, because we are spontaneously reacting to a miracle that has just occurred before us. We need not stand, we do not have time to go to the synagogue; elated by our good fortune, we cannot help but sing to thank God for the miracle He has just performed. Even the meal seems in consonance with this Hallel, as though it is the champagne brought out to celebrate the joy of victory. The Hallel of the Seder thus reflects the character of the entire holiday of Passover… Hallel celebrates that moment when we personally leave Egypt…
Tosafot’s ruling, that women are fully obligated to join in this song of praise and thanks because of inclusion in the miracle, is widely accepted.16
Other Hallels
Other halachic authorities have suggested extending Tosafot’s ruling to obligate women in other Hallels recited for miracles. Rav Raphael Shapiro of Volozhin maintains that women have an obligation to recite Hallel on the first day of Pesach,17 and on Chanuka. (See more on Hallel on Chanuka here.)
תורת רפאל או”ח עה
…דביו”ט [=דביום טוב] א’ של פסח אומרים הלל משום נס ג”כ [=גם כן] ולא משום יו”ט [=יום טוב] לבד…וא”כ [=ואם כן] נראה דגם ביו”ט [=דביום טוב] א’ ש”פ [=של פסח] נשים חייבות בקריאת הלל…וכן דחנוכה נמי חייבות שהרי מטעם נס הוא.
Torat Raphael OC 75
On the first Yom Tov of Pesach we also say Hallel because of the miracle and not only because of Yom Tov…If so, it seems that also on the first day of Pesach women are obligated to recite Hallel…and likewise on Chanuka they are also obligated since it is because of a miracle.
Rav Ovadya Yosef rules that women whose community follows the practice of reciting Hallel before the Seder should recite it:
שו”ת יחוה דעת חלק ה סימן לד
ומעתה יש לומר שכשם שהאנשים אומרים ההלל בברכה בליל פסח קודם הסדר, גם הנשים חייבות לאומרו, כיון שעל הנס נתקן. (וכן מתבאר בשו”ת מהר”ש אנגיל חלק ז’ סימן קנט). ונראה עוד שזה נכלל במה שפסק מרן השלחן ערוך /א”ח/ (סימן תעב סעיף יד): גם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל המצות הנוהגות באותו לילה. והלל של ליל פסח בברכה, הוא בכלל המצות של ליל פסח. ואם כן גם הנשים צריכות לאומרו בברכה קודם התחלת הסדר.
Yechaveh Da'at 5:34
So one can say that, just as men recite Hallel with a beracha on Pesach night before the Seder, women are also obligated to say it, since it was established over the miracle. It seems further that this is included in Shulchan Aruch’s ruling: “Women are also obligated in the four cups and in all the mitzvot that are practiced on that night.” Hallel on the night of Pesach with a beracha [before the Seder] is one of the mitzvot of Pesach night. If so, women, too, must say it with a beracha before the beginning of the Seder…
In practice, a woman should make an effort to recite any Hallel in which she might be obligated, but she has halachic views to rely on if she cannot manage it (as on a busy evening before the Seder).
Abbreviated Hallel
On Rosh Chodesh, there is no prohibition on performing labor, so there is no obligation to recite a full Hallel.
ערכין י:
ראש חודש דאיקרי מועד לימא? לא איקדיש בעשיית מלאכה דכתיב (ישעיהו ל, כט) “השיר יהיה לכם כליל התקדש חג.” לילה המקודש לחג טעון שירה ושאין מקודש לחג אין טעון שירה.
Arachin 10a
…So then [we should say it on] Rosh Chodesh, which is called a mo’ed? It was not sanctified with a [prohibition against] doing work, as it is written (Yeshayahu 30:29) “This song will be for you like a night that was sanctified as a festival.” A night sanctified as a festival [when work is prohibited] requires shira, and one not sanctified as a festival does not require shira.
How can this passage take the omission of Hallel on Rosh Chodesh for granted, when it is customary to say Hallel on Rosh Chodesh? Elsewhere, the Talmud explains:
תענית כח:
רב איקלע לבבל חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא סבר לאפסוקינהו כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם. תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר:
Ta'anit 28b
Rav arrived in Bavel and saw that they recited Hallel on Rosh Chodesh. He thought he should stop them. When he saw that they skipped sections, he said, “This indicates that they are acting in accordance with the custom of their fathers.” It is taught: An individual should not begin [Hallel], but if he began, he finishes [it].
Already in Talmudic times, the Jewish community in the diaspora had the custom on Rosh Chodesh of reciting a partial Hallel, Hallel be-dilug (lit., Hallel with skipped-over passages). Rav, coming from Israel, was unfamiliar with the custom, which may have originated as a way for diaspora communities to remember kiddush ha-chodesh, the sanctification of the new moon.18
Tosafot explain that the abbreviated Hallel has the status of custom, not commandment.
תוספות ערכין י. ד”ה י”ח
…” כיון דשמע דקמדלגי אמר מנהג אבותיהם בידיהם” משמע שרב היה סבור שלא היו אומרים אותו כלל וא”כ [=ואם כן] ודאי מה שאנו אומרים אותו אינו אלא מנהג בעלמא ואינו חובה כמו בי”ח ימים ומ”מ [=ומכל מקום] אומר ר”ת [=רבינו תם] דצריך לברך עליו דכך משמע הך דסבר לאפסוקינהו (דכיון) שמברכין עליו דאל”כ [=דאם לא כן] מיד שראה רב שלא ברכו לפניו מיד היה יכול להבין שלא היה חובה אלא מנהג…
Tosafot Arachin 10a s.v. eighteen
“When he saw that they skipped sections, he said, ‘This indicates that they are acting in accordance with the custom of their fathers.’” This indicates that Rav thought that people did not recite [Hallel] at all. If so, our saying it is certainly just a custom and not an obligation as on the eighteen days. In any case, Rabbeinu Tam says that one must recite a beracha over it, as indicated by the fact that he [Rav] thought to stop them …For otherwise, the moment Rav saw that they did not recite a beracha before it, he would have instantly been able to understand that it was not [treated as obligation] but as custom…
Rabbeinu Tam adds that even though Hallel on Rosh Chodesh is only a custom, we do recite a beracha over it. (This aligns with his position permitting women to recite berachot when performing mitzvot voluntarily.) Had the congregation in Bavel begun Hallel without a beracha, Rav would have understood immediately that they considered the recitation a custom and not a commandment.
There are two other main positions on reciting a beracha over Hallel on Rosh Chodesh. Rif maintains that one recites a beracha over an abbreviated Hallel only within a congregation.19 Rambam rules that one does not recite berachot over customs.
רמב”ם הלכות ברכות פרק יא הלכה טז
כל דבר שהוא מנהג אף על פי שמנהג נביאים הוא כגון נטילת ערבה בשביעי של חג ואין צריך לומר מנהג חכמים כגון קריאת הלל בראשי חדשים ובחולו של מועד של פסח אין מברכין עליו
Rambam Berachot 11:16
Every matter which is a custom, even if it is a custom of the prophets, like taking the willow on Hoshana Rabba, and it goes without saying a custom of the sages, such as reciting Hallel on Rosh Chodesh and chol ha-mo’ed of Pesach, one does not recite a beracha over it.
Shulchan Aruch cites the more restrictive views, while Rema allows for an individual to recite the beracha.20
שולחן ערוך אורח חיים תכב:ב
וקורים הלל בדילוג, בין יחיד בין צבור. וי”א [=ויש אומרים] שהצבור מברכין עליו … והיחיד אין מברך עליו. ויש אומרים שאף הצבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף, וזה דעת הרמב”ם וכן נוהגין בכל א”י [=ארץ ישראל] וסביבותיה. הגה: ויש אומרים דגם יחיד מברך עליו (טור בשם הרא”ש ור”ת). וכן נוהגין במדינות אלו. ומ”מ [=ומכל מקום] יזהר אדם לקרות בצבור כדי לברך עליו עם הצבור.
Shulchan Aruch OC 422:2
They recite Hallel be-dilug, whether an individual or the community. There are those who say that the congregation recites a beracha over it…but the individual does not recite a beracha over it. There are those who say that even the congregation should not recite a beracha over it, neither at the beginning nor at the end, and this is Rambam’s view and thus we practice in the entire Land of Israel and its surroundings. Rema: There are those who say that even an individual recites a beracha over it. Thus we practice in these lands. In any case, a person should take care to recite it communally in order to recite a beracha over it with the congregation.
Hallel is not completed on the last six days of Pesach, because their mussaf sacrifice is identical to that of the first day.21 Contemporary custom is also to recite Hallel be-dilug on the final six days of Pesach, and to treat it like Hallel on Rosh Chodesh.22
.
שולחן ערוך אורח חיים תצ: ד
כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב, קורין ההלל בדילוג כמו בראש חדש:
Shulchan Aruch OC 490:4
Every day of chol ha-mo’ed and the last two days of Yom Tov, Hallel is read be-dilug as on Rosh Chodesh.
Women Reciting Abbreviated Hallel
Even though the exemption from positive time-bound commandments generally applies to Hallel, many women took on the binding custom to say Hallel on Rosh Chodesh, as men did. Mishna Berura makes this point, and adds that, in communities in which individuals recite a beracha over Hallel, women and men alike can rely on Tosafot’s ruling to permit reciting berachot over customs.
ביאור הלכה תכב: ב
והנה משמע ממ”א [=ממגן אברהם] דגם בר”ח [=בראש חודש] שייך דין זה ולענ”ד [=ולפי עניות דעתי] אין זה ברור, דזה שייך לומר רק בימים שגומרין ההלל…ומסתברא עוד דגם בהלל דר”ח [=דראש חודש] לפי מנהגינו דמברכין על ההלל דגם אשה יכולה לברך וכמו אנשים …ובסידור יעב”ץ כתב דאין לנשים לברך על הלל דר”ח [=דראש חודש] ולא נהגו כוותיה:
Bei'ur Halacha 422:2
Magen Avraham indicates that this law [exempting women from Hallel] also applies on Rosh Chodesh. But, in my humble opinion, this is not clear. For this is relevant only on days on which we complete Hallel…It makes sense that for Hallel on Rosh Chodesh, when it is our custom to recite a beracha, a woman may also recite a beracha like men…. And in the siddur of Ya’avetz, he wrote that women should not recite a beracha over Hallel on Rosh Chodesh, but practice is not in accordance with his opinion.
Rosh Chodesh is considered a sort of Yom Tov for women. Rebbitzen Chana Bracha Siegelbaum teaches that women’s connection to Rosh Chodesh provides added impetus for reciting Hallel.23
Chana Bracha Siegelbaum, 'Praising Hashem through Song'
Although women are exempted from reciting Hallel on Rosh Chodesh and during the holidays since it is a positive time-bound mitzvah (Biur Halacha, Orach Chaim, Siman 422), it seems to me, that if we are created in order to praise Hashem, then we should still make the effort. In the past, when women had to go down to the well to draw water, wash the garments by hand, grind their own flour, and dig up their own potatoes, it is understandable why they should be exempt from reciting Hallel. Today, with washing-machines, disposable diapers, food-processors and pre-checked greens, women have much less of an excuse to refrain from prayer. Especially on Rosh Chodesh, when women are accustomed to abstain from work (Shulchan Aruch, Orach Chaim 417) it seems to me, that we should prioritize praising Hashem by reciting Hallel. Reciting Hallel, is actually considered a minhag (custom) even for men. So just as men have taking this custom upon themselves and are strict about reciting Hallel on Rosh Chodesh, why should women do any less? Aren’t women also created for the sake of praising Hashem?
May a woman lead a man in reciting Hallel?
We learned from the Mishna that a woman could not discharge a man’s obligation in Hallel unless she is certainly obligated, as at the Seder. The same mishna also discourages a man’s responding word for word to a woman’s recitation of Hallel:
משנה מסכת סוכה ג:י
מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרין ותהי לו מאירה
Mishna Sukka 3:10
One who had a bondsman or woman or minor reciting [Hallel] to him repeats after them what they say, and a curse should befall him.
Why would a man who repeats Hallel word for word after a woman deserve a curse? Tosafot explain that a person who is obligated in Hallel but does not know it should seek help from someone else who is obligated:
תוספות סוכה לח. ד”ה ותהי לו מאירה
ותבא לו מאירה דעבד ואשה נמי לא מיחייבי בהלל דמצות עשה שהזמן גרמא הוא.
Tosafot Sukka 38a s.v. Ve-tehi lo me’eira
A curse should come upon him because a bondsman and a woman also are not obligated in Hallel, for it is a positive time-bound commandment.
According to this explanation, a man should not be led by a woman in a Hallel from which she is exempt, even if he repeats it after her. The curse would not apply, however, when she has the same obligation or custom as men to recite Hallel, as on Rosh Chodesh. Indeed, Mishna Berura allows for a woman to lead a man in Hallel of Rosh Chodesh:
ביאור הלכה סימן תכב סעיף ב
…רק בימים שגומרין ההלל דיש על האנשים חיוב מד”ס [=מדברי סופרים] אין הנשים יכולות להוציאם אף במקום שנהגו במצוה זו מכבר שאלו רק מצד מנהגא בלבד ואלו מצד חיובא אבל בימים שאין גומרין את ההלל דעל האנשים הוא ג”כ [=גם כן] רק מצד מנהגא ובמקום זה נהגו הנשים ג”כ [=גם כן] במצוה זו מאי נ”מ [=נפקא מינה] בין אלו לאלו ואולי כונת המ”א [=המגן אברהם] במקום שלא החזיקו הנשים במצוה זו עד עתה דמצד מנהגא ג”כ [=גם כן] אין עליהם שום חיוב ועתה רוצה אשה לקרות ולהוציא וצ”ע [=וצריך עיון]. …
Bei'ur Halacha 422:2
… Only on days when we complete Hallel, when men have a rabbinic obligation, are women unable to discharge [men’s obligations], even in a place where [women] are already accustomed to do this mitzva. For [women are reciting Hallel] only as a custom, and men as an obligation. But on days on which we do not complete the Hallel, when for men it is also just a matter of custom, if in a given place women also took on the custom of this mitzva, what is the difference between them [men and women]? Perhaps the Magen Avraham was referring to a place where women did not adopt this mitzva until now, so they have no obligation at all, even as a custom, and now the woman wishes to recite and discharge [a man’s obligation], and further study is required…
We could make the same case on chol ha-mo’ed of Pesach. Similarly, if we view a woman’s obligation in Hallel on Seder night as equivalent to a man’s obligation, then a woman could discharge a man’s obligation. Rav Ovadya Yosef rules this way.24 His and Mishna Berura’s rulings are easiest to apply in a more private setting, such as a Seder, where a woman could lead a call and response for her family. Practice in more public settings would depend on some of the factors we discuss here.25
Hallel and the Community
Drawing from the example of Moshe and benei Yisrael at the sea, Jews during the Mishnaic era recited Hallel communally as a series of calls and responses. The leader would discharge the obligation the entire congregation, who would answer with a few key phrases, or “halleluyah.”
סוטה ל:
דרש רבי עקיבא בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה וכיצד אמרו שירה כגדול המקרא את הלל והן עונין אחריו ראשי פרקים
Sota 30b
Rabbi Akiva expounded: when Israel came up from the sea, they set themselves to reciting song. How did they recite song? Like an adult who leads Hallel and they repeat after him the beginning of each section [of Tehillim]
רש”י סוטה ל:
כגדול המקרא את ההלל. מקרהו לציבור להוציאן ידי חובתן:
Rashi Sota 30b
Like an adult who leads Hallel: He recites it for the congregation to discharge their obligation.
When more Jews became able to recite Hallel fluently, in Talmudic times, the leader no longer discharged others’ obligations. Much of the call and response format was still maintained, in part to preserve memory of the original practice.
רש”י סוכה לח:
ממנהגא דהלילא. ממה שאנו רואים שנוהגין עכשיו בימינו בבתי כנסיות…אומרים כל ההלל עם המקרא עד הודו ועונין הודו אחריו וחוזרין וקורין עמו עד אנא ועונין אנא הושיעה נא ואנא הצליחה נא אחריו, כמו שאנו עושין, ואין זו כקריאת הראשונים שהיו עונים הללויה על כל דבר… ואמר רבא ממנהג של עכשיו אנו למדים מהו עיקר קריאת הלל כשתיקנוהו תחילה…מה תקנו הראשונים לענות למי שאין בקיאין ולבקיאין
Rashi Sukka 38b
From the minhag of Hallel. From what we see practiced nowadays in synagogues…We say all of Hallel along with the leader until “Hodu” and respond “Hodu” after him and go back to reciting [Hallel] with him until “Ana” and respond ”Ana hoshi’a na” and “Ana hatzlicha na” after him, as we do, and this is not like the recitation of the first ones [Tannaim], who would respond “halleluyah” after everything…And Rava said that from the current custom we learn what is the essence of reciting Hallel when they first enacted it… what the first ones [Tannaim] established to respond for those who are and are not expert [in reciting it].
In our day, too, the leader of Hallel no longer discharges others’ obligations, and we recite it with very little call and response. The call and response that remain are important, though. For this reason, halachic authorities encourage reciting Hallel with the community. Magen Avraham even writes that a person arriving late to synagogue should delay other prayers (or interrupt pesukei de-zimra) in order to recite Hallel with the community.
מגן אברהם תכב:ב
לקרו’ בציבור – ואם בא לב”ה [=לבית הכנסת] סמוך להלל יקרא הלל תחלה עם הציבור ואח”כ [=ואחר כך] יתפלל.
Magen Avraham 422:2
To recite it in the community: If one comes to the synagogue close to the time of Hallel, he should recite Hallel first with the community and then pray.
From its origins, communal Hallel, an opportunity to praise and thank God en masse, has had a special level of meaning. Rav Soloveitchik puts this in halachic terms. He writes that reciting Hallel be-tzibbur, communal Hallel of call and response, fulfills the mitzva more completely than an individual’s Hallel.
רשימות שיעורי מר”ן הגרי”ד הלוי סוכה לח. ד”ה ונראה
קיום מצות הענייה שייך רק בצבור—שהש”ץ [=שהשליח ציבור] מקריא, מזמין, ותובע את הצבור לענות…אמנם היחיד בידו לקיים רק את מצות קריאת ההלל הפשוטה, וחסרה לו מצות ההללל השלמה שהיא מתהווה בעניית הצבור…
Reshimot Shiurei Ha-Gri'd Soloveitchik, Sukka 38a s.v. ve-nir'eh
Fulfillment of the mitzva of response is applicable only in a congregation—for the prayer leader recites, invites, and demands that the congregation respond…Indeed the individual is able to fulfill only the simple mitzva of reciting Hallel, and lacks the complete mitzva of Hallel that comes into being with the response of the congregation.
What counts as community?
While Rav Soloveitchik writes that a communal Hallel requires a minyan,26 a midrash suggests that a group of three can suffice:
מדרש תהלים מזמור קיג
[הללו יה הללו עבדי ה’ הללו את שם ה’], מכאן אמרו חכמים אין הלל פחות משלשה בני אדם, למי אומר הללו לשנים [והאומר אחד הרי כאן שלשה].Midrash Tehillim 113
[“Halleluyah. Halleu avdei Hashem. Hallelu et shem Hashem.] Praise God. Give praise you servants of God. Praise the name of God.” From here the sages said that [responsive] Hallel needs no less than three people. To whom does he say “Hallelu/Praise” [in plural]? To two people. [And the one who says it is one, so there are three.]
Rema rules in accordance with this position:
רמ”א שולחן ערוך אורח חיים תכב:ב
וי”א [=ןיש אומרים] דכשיחיד קורא אומר לשנים שיאמרו עמו ראשי פרקים דאז הוי כרבים (מרדכי פ’ במה מדליקין ואגור בשם שוחר טוב). ונהגו כן בהודו ולא באנא.
Rema Shulchan Aruch OC 422:2
There are those who say that when an individual recites Hallel, he says it to two people so they will say the beginning of each [responsive] section with him, for then it is like many [people].. This practice was adopted with “Hodu” but not with ”Ana.”
Mishna Berura explains that finding another two people to recite Hallel with is ideal, though not obligatory, and this holds true for all recitations of Hallel.27
משנה ברורה תכב:יח
וכתבו האחרונים דאין נ”מ [=נפקא מינה] בזה בין ר”ח [=ראש חודש] לימים שגומרין בם ההלל ובכל גווני יש לו לומר לשנים…אלא דכתבו דעיקר דבר זה אינו אלא לכתחלה ואם אין מצויין לפניו שנים אין לו לחזור אחריהם:
Mishna Berura 422:18
Later halachic authorities wrote that there is no practical difference in this matter between Rosh Chodesh and days on which we complete the Hallel, and in all cases one should say it to two [people]…but they wrote that the essence of this matter is only lechat’chila [ideally], , and if there aren’t two people available, he need not chase after them.
If a collective for Hallel‘s call and response need not be a minyan then perhaps the minimum group of three could include women (or even children old enough to understand Hallel):
רא”ש פסחים י:לב
וההוא דמדרש תהלים עם אשתו וקטן שהגיע לחינוך יכול לומר הודו.
Rosh Pesachim 10:32
What is [described] in midrash Tehillim, [a man] with his wife and a minor of educable age, can recite “Hodu” [on seder night].
In this spirit, women praying outside of a minyan have reason to recite Hallel together, including the responsive sections. While Hallel among a group of women may not meet Rav Soloveitchik’s definition of a communal Hallel, it is likely considered a Hallel of call and response. In this sense, it is reminiscent of Miriam’s song at the sea
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי טו:כא
ותען להן מרים: מגיד הכת[וב] שכשם שאמ[ר] משה שירה לאנשים כך אחותו אמרה שירה לנשים …
Mechilta of Rabbi Shim'on bar Yochai 15:21
“And Miriam led them [the women] responsively:” The verse tells us that just as Moshe said shira [song] for the men, so did Miriam say shira for the women.
The song of Miriam and the daughters of Israel provides inspiration for women reciting Hallel in any context, alone or together.
Notes
1. As Rashi explains, Rabbi Yosei is inclined to accept his son’s opinion that Hallel originated with the exodus from Egypt and splitting of the sea, because he cannot fathom how generations of Israelites slaughtered the Pesach sacrifice or waved the lulav without the accompaniment of the joyous song of Hallel.
פסחים קיז.
תניא היה רבי מאיר אומר כל תושבחות האמורות בספר תהלים כלן דוד אמרן שנאמר כלו תפלות דוד בן ישי אל תיקרי כלו אלא כל אלו הלל זה מי אמרו רבי יוסי אומר אלעזר בני אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים וחלוקין עליו חביריו לומר שדוד אמרו ונראין דבריו מדבריהן אפשר ישראל שחטו את פסחיהן ונטלו לולביהן ולא אמרו שירה?!
Pesachim 117a
We learned in a baraita: Rabbi Meir would say: David said all the praises written in the Sefer Tehillim, as it is written, “’The prayers of David the son of Yishai are completed (kalu),’ do not read it as kalu, rather as kol elu (all of these).” Who said it [Hallel]? Rabbi Yosei says:: My son Elazar says Moshe and Israel said it when they emerged from the [Red] Sea. And his fellows dispute him, saying that David said it. But his opinion appears more likely than theirs, for how can it be that Israel slaughtered their Pesach offerings and took their lulavim and did not recite shira?!
פסחים קיז.
ת”ר [=תנו רבנן] הלל זה מי אמרו ר”א [=רבי אלעזר] אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים הם אמרו (תהלים קטו, א) לא לנו ה’ לא לנו משיבה רוח הקודש ואמרה להן (ישעיהו מח, יא) למעני למעני אעשה. רבי יהודה אומר יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהן מלכי כנען הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו’. רבי אלעזר המודעי אומר דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא הם אמרו לא לנו ורוח הקודש משיבה ואומרת להם למעני למעני אעשה. ר’ אלעזר בן עזריה אומר חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו’. רבי עקיבא אומר חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו’. רבי יוסי הגלילי אומר מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו’.
Pesachim 117a
Our Rabbis taught: Who said this Hallel? Rabbi Elazar said: Moshe and Israel said it when they stood at the [Red] Sea they said, (Tehillim 115:1) “Not for our sake, God, not for our sake…” the Divine spirit answered and said to them (Yeshayahu 48:11) “For my sake, for my sake I will do it.” Rabbi Yehuda said: Yehoshua and Israel said it when the Kings of Canaan threatened them; they said, “Not for our sake,” and [the Divine spirit] answered…. Rabbi Elazar Hamoda’i said: Devora and Barak said it when Sisera threatened them…Rabbi Elazar ben Azarya said: Chizkia and his assembly said it when Sancheriv threatened them…Rabbi Akiva said: Chananya, Misha’el, and Azaria said it when the wicked Nevuchadnezzar threatened them….Rabbi Yosei the Galilean said: Mordechai and Esther said it when the wicked Haman threatened them…
תוספות סוכה מד:
לגאולת כל ישראל אומרים אותו לעולם
Tosafot Sukka 44b
For the redemption of all of Israel we say it [Hallel] in perpetuity.
חידושי הגרי”ז ערכין י:
והם ב’ דינים, דעל כל פרק ופרק היינו י”ח ימים הקבועים, ועל כל צרה וצרה הוא דין אחר, והיינו דיכולים לומר הלל כ”ז [=כל זמן] שנגאלים מצרה
Chiddushei Ha-Gri'z Arachin 10b
They are two laws [of reciting Hallel]: “on each season,” i.e. the eighteen set days, and “on each and every trouble” is a distinct law, which is that we can say Hallel at every time that we are redeemed from trouble.
ערכין י.-י:
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק, שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל: שמונה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה… והא חנוכה…ומשום ניסא.
Arachin 10a-b
Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon son of Yehotzadak: There are eighteen days on which an individual recites full Hallel: The eight days of Chag, the eight days of Chanuka….But Chanuka…[we recite a full Hallel] because of the miracle.
תענית כח:
אמר רבא: זאת אומרת הלילא דבריש ירחא לאו דאורייתא
Ta'anit 28b
Rava said: This tells us that Hallel on Rosh Chodesh is not a Torah obligation.
רמב”ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג:ו
קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים בכל הימים שגומרין בהן את ההלל
Mishneh Torah Megilla and Chanuka 3:6
Reciting Hallel is always rabbinic on all the days on which we recite the complete Hallel.
9. Sha’agat Aryeh rejects the possibility that Hallel is an aspect of the shira of simchat Yom Tov, since then one might argue that women would be obligated in Hallel of Yom Tov, which would contradict the mishna in Sukka:
שו”ת שאגת אריה סימן סט
דלא מסתבר לומר כן דאי איתא אין סברא לפטור את הנשים מקריאת הלל דכיון דחייבות בעיקר שירה כאנשים …אלא וודאי אין קריאת הלל בכלל שמחה כלל ואינו אלא מדרבנן.
Sha'agat Aryeh 69
It does not make sense to say this, for if it is true, there is no reason to exempt women from Hallel, since they are obligated in the essential song [of Yom Tov] like men…Rather it is certain that reciting Hallel is not included in the mitzva of simcha at all and is only rabbinic.
השגות הרמב”ן לספר המצוות לרמב”ם שורש א
…שנצטוה למשה בסיני שיאמרו ישראל במועדיהם שירה לאל שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והבדילם לעבודתו ובא דוד ותקן להם את ההלל הזה כדי שישירו בו. וכן השיר שבמקדש…והנראה מדבריהם שהוא מן התורה כמו שפירשתי ויהיה הל”מ [=הלכה למשה מסיני] או שהוא בכלל השמחה שנצטוינו בה כמו שכתוב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם כי עיקר השירה בפה וכלי לבסומי קלא הוא ונצטוינו בשמחת השיר על הקרבן ושלא בשעת הקרבן [הלל] בכלל השמחה …אבל אפשר שעל ימי חנכה ועל ימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל נאמר [הלל דרבנן]…
Ramban's Glosses to Rambam's Sefer Ha-mitzvot, Shoresh 1
…At Sinai, Moshe was commanded that Israel should recite shira to the God who took them out of Egypt and split the sea for them and set them apart to serve Him. David came and established this Hallel for them so they would recite it. And also the songs in the Temple [the Psalms that were recited when sacrifices were offered, which were composed by David]… And it seems from their words that it (Hallel) is from the Torah, as I have explained, and it is either halacha l’Moshe miSinai [a Torah-level mitzva without a clear Scriptural source] or it is included in the general commandment to rejoice [on the festivals], as it says, “On the day of you joy and your appointed timed and the beginnings of your months, you shall blast the trumpets on your burnt-offerings and on your peace-offerings.” As the essence of shira is singing with the mouth, and instruments are just used to make the voice sweeter. We were commanded to rejoice in song with our sacrifices. At other times, [Hallel] is included in the general commandment of rejoicing [on the festivals]. …It’s possible that this [statement that Hallel is rabbinic] was said about the days of Chanuka and the days that an individual does not complete Hallel….
11. Ra’avad rules along these lines:
ראב”ד על הלכות מגילה וחנוכה פרק ג:ו
ויש בהם [בקריאות ההלל] עשה מדברי קבלה השיר יהיה לכם כליל התקדש חג (ישעי’ ל, כט).
Ra'avad on Mishneh Torah Megilla and Chanuka 3:6
They [recitations of Hallel] involve a positive commandment from Divrei Kabbala [received Torah from the prophets], “The song will be for you as on the night of sanctifying the festive offering” (Yeshayahu 30:29).
משנה סוכה ג:י
אם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה:
Mishna Sukka 3:10
If an adult male recited Hallel for him, he responds after him “halleluyah“.
רמב”ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה ו, יד
ולא הלל של חנוכה בלבד הוא שמדברי סופרים אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים בכל הימים שגומרין בהן את ההלל… ואם היה המקרא את ההלל קטן או עבד או אשה עונה אחריהם מה שהן אומרין מלה מלה בכל ההלל.
Rambam, Laws of Megilla and Chanuka 3:6, 14
And not only the Hallel on Chanuka is rabbinic but reciting Hallel is always rabbinic on every day on which we recite the full Hallel…If the person calling out the Hallelis a minor or bondsman or woman, [a man] repeats after them what they say word for word, for the entireHallel.
ביאור הלכה סימן תכב סעיף ב
ובפוסקים דנשים פטורות מהלל ומשום דהיא מצוה שהזמן גרמא [חוץ מהלל דלילי פסחים דחייבות משום שאף הן היו באתו הנס כ”כ [=כך כתבו] תוס’ שם]
Bei'ur Halacha 422:2
According to the halachic authorities, women are exempt from Hallel because it is a positive time-bound mitzva [except for Hallel on Pesach night, in which they are obligated because they too were part of the miracle, as Tosafot wrote]
שיטה מקובצת ברכות יד.
ובראש חודש אפילו צבור אין קורין אותו אלא משום מנהגא זכר לקידוש החודש.
Shita Mekubetzet Berachot 14a
On Rosh Chodesh, even the congregation do not recite it except as a custom, a reminder of kiddush ha-chodesh.
19. Perhaps the role of commemorating the sanctification of the new month is inherently communal.
רי”ף שבת יא:
תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר הילכך אי בעי יחיד למיקרי הלל בראש חדש קרי ליה בלא ברכה ומדלג דלוגי:
Rif Shabbat 11b
It is taught: An individual should not begin [Hallel], but if he began [it], he finishes [it]. Therefore, if an individual wishes to recite Hallel on Rosh Chodesh, he recites it without a beracha, and skips over passages.
20. Chabad practice is for the prayer leader to recite the beracha on behalf of the entire congregation.
סדור רב שנויער זלמן מליאדי
ובימים שאין גומרים את ההלל יש לנהוג שהש”ץ [=שהשליח ציבור] לבדו יברך בתחלה ובסוף והקהל יענו אמן ויצא בברכתו
Siddur of Rav Schneuer Zalman of Liadi
On the days on which we do not complete the Hallel, proper practice is for only the shaliach tzibbur to recite the beracha at the beginning and end, and the congregation should answer “amen” and discharge their obligation with his beracha.
21. Other halachic authorities provide ideological reasons why Hallel is not recited on the last six days of Pesach. For example, Shibolei Ha-leket explains that it is inappropriate to recite Hallel since that is when the Egyptians drowned, and we do not rejoice in our enemies’ downfall. It is difficult to see how he reconciles this view with the Talmud’s suggestion that the first Hallel was recited at the Sea itself.
ספר שבולי הלקט ענין ראש חודש סימן קעד
בפסח אין אנו גומרין את ההלל אלא יום ראשון ולילו ולמה שמואל בן אבא אמר בנפול אויבך אל תשמח לפי שנטבעו בו המצריים
Shibbolei Ha-leket Rosh Chodesh 174
On Pesach we don’t complete Hallel except for the first day and its night. Why? Shemuel son of Abba said: “In the fall of your enemy do not rejoice,” because on it [the seventh day of Pesach] the Egyptians drowned.
22. Ramban, however, reportedly ruled that the enactment to recite Hallel be-dilug on Pesach also applies to an individual who should recite it with a beracha, while on Rosh Chodesh one should not.
מגיד משנה הלכות מגילה וחנוכה פרק ג :ה
דעת רבינו להשוות חולו של פסח לראשי חדשים וזה נראה כדעת כל המפרשים חוץ מהרמב”ן ז”ל שחלק ביניהם ואמר דבחולו של פסח אפילו יחיד מחוייב לקרותו בדלוג שעיקר תקנה כך היתה לאומרו בחול הפסח בדלוג ולברך עליו:
Maggid Mishneh Megilla and Chanuka 3:5
The view of Rambam is to equate chol ha-mo’ed of Pesach with Rosh Chodesh [regarding Hallel] and this seems to be the view of all commentators aside from Ramban, who distinguished between them and said that on chol ha-mo’ed of Pesach even the individual is obligated to recite an abbreviated Hallel, because the essence of the enactment was thus, to say it on chol ha-mo’ed Pesach in abbreviated form and to recite a beracha over it.
שו”ת יחוה דעת חלק ה סימן לד
אולם לדידן דקיימא לן כפסק מרן השלחן ערוך /א”ח/ (סימן תרפט סעיף א’) שגם במקרא מגילה הנשים מוציאות את האנשים…ואם כן גם לגבי ההלל של ליל פסח יש לומר כן.
Yechaveh Da'at 5:34
However, for us, who follow the ruling of Shulchan Aruch that also regarding reading megilla women discharge men’s obligations…If so, also regarding Hallel of Pesach night one can say this.
רשימות שיעורי מר”ן הגרי”ד הלוי סוכה לח: ד”ה ברם
ברם הגר”מ זצ”ל אמר…שמנין הצבור המעכב הענייה שבהלל הוא מנין עשרה.
Reshimot Shiurei Ha-Grid Soloveitchik Sukka 38b s.v. be-ram
Indeed Rav Moshe [Soloveitchik] said…that the minyan that is necessary for call and response for Hallel is a minyan of ten.
27. Aruch Ha-shulchan views this discussion, as well as the ruling that the latecomer to synagogue should delay prayer for the congregation’s Hallel, as specific to the case of Hallel on Rosh Chodesh or the last six days of Pesach, where there is a halachic question about an individual reciting Hallel with a beracha.
ערוך השולחן אורח חיים תכב: ח
וכל זה בר”ח [=בראש חודש] וחול המועד פסח ושני ימים אחרונים של פסח אבל כשגומרים את ההלל א”צ [אין צריך] לכל זה שבהם חייב היחיד לברך.
Aruch Ha-shulchan OC 422:8
All this applies on Rosh Chodesh and chol ha-mo’ed Pesach and the last two days of Pesach, but when we complete the Hallel, there is no need for all this, because on them the individual is obligated to recite a beracha.
Sources
To see these sources in context on Sefaria, click here!
About Hallel
פסחים קיז.
וחכמים אומרים נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן:
Pesachim 117a
The Sages said: The prophets among them established that Israel should recite it [Hallel] at every season, and upon every trouble that does not come upon them [a euphemism for the reverse], then when they are redeemed, they recite it upon their redemption.
ערכין י.
… דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל – שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב של עצרת, ובגולה עשרים ואחד תשעה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת.
Arachin 10a
Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: An individual recites the complete Hallel on 18 days [throughout the year] – the eight days of Chag [Sukkot and Shemini Atzeret], eight days of Chanuka, the first festive day of Pesach, and the festival of Atzeret (Shavuot). And in the diaspora, 21 days – the nine days of Chag, eight days of Chanuka, the first two festive days of Pesach, and the two festive days of Atzeret.
פסחים קיח.
אנן מאי טעמא אמרינן האי? משום שיש בו חמשה דברים הללו: יציאת מצרים, וקריעת ים סוף, ומתן תורה, ותחית המתים, וחבלו של משיח.
Pesachim 118a
Us, why do we say these [specific Tehillim in Hallel]? Because they include these five things: the exodus from Egypt, the splitting of the Red Sea, the giving of the Torah, the resurrection of the dead, and the birthpangs of Mashiach.
Exemption
משנה סוכה ג:י
מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרין…
Mishna Sukka 3:10
One for whom a bondsman or a woman or a minor recites [Hallel]–he repeats what they say after them…
רש”י סוכה לח.
מקרין אותו – כך היו נוהגין אחד קורא את ההלל ומוציא את הרבים ואם היה עבד או אשה או קטן הואיל ואין מחויב בדבר אין מוציא את המחויב מידי חובתו הלכך עונה אחריו כל מה שהוא אומר:
Rashi Sukka 38a
They recite it for him – They practiced thus: one would read Hallel and discharge the obligation for the many. If [the reader] was a slave or woman or minor, since they are not obligated in the matter, they cannot discharge the obligation of those who are obligated. Therefore, he would repeat after him [or her, word for word] everything that he said.
ביאור הלכה סימן תכב ד”ה הלל
ומבואר עוד בש”ס סוכה ל”ח ובפוסקים דנשים פטורות מהלל ומשום דהיא מצוה שהזמן גרמא….ודע דפשוט דעכ”פ [=דעל כל פנים] היא עצמה יכולה לקרות הלל ולברך אף על פי שאינה מחוייבת וכמו בכל מ”ע [מצות עשה] שהזמן גרמא שמדקדקות ע”ע [על עצמן] ומברכות.
Bei'ur Halacha 422 s.v. Hallel
It is further explained in Sukka 38 and in the halachic authorities that women are exempt from Hallel since it is a positive time-bound mitzva…Know that it is clear that, in any case, she [a woman] herself can recite Hallel and recite a beracha over it even though she is not obligated, as with all positive time-bound mitzvot where they [women] are meticulous and recite a beracha.
Obligation
מגן אברהם תכב:ה
נשים פטורות מכל הלל מפני שהיא מ”ע שהז”ג [=מצות עשה שהזמן גרמא]
Magen Avraham 422:5
Women are exempt from every Hallel because it is a positive, time-bound commandment.
תוספות סוכה לח. ד”ה מי שהיה
משמע כאן דאשה פטורה מהלל דסוכות וכן דעצרת וטעמא משום דמצוה שהזמן גרמא היא. אע”ג [=אף על גב] דבהלל דלילי פסחים משמע בפרק ערבי פסחים (דף קח.) דמחייבי בד’ כוסות ומסתמא לא תיקנו ד’ כוסות אלא כדי לומר עליהם הלל ואגדה שאני הלל דפסח דעל הנס בא ואף הן היו באותו הנס אבל כאן לא על הנס אמור:
Tosfot Sukka 38a, s.v. mi she-haya
This indicates that a woman is exempt from Hallel on Sukkot and Shavuot, because it is a [positive] time-bound mitzva. Yet regarding Hallel on Pesach nights, Pesachim 108a indicates that women are obligated in the four cups [of wine], and presumably the four cups were established specifically so we could say Hallel and the Hagadda over them. Hallel on Pesach is different because it is on the miracle, and they too [women] were part of that miracle, but here [on other festivals] it is not recited because of a miracle.
ר”ן פסחים כו: בדפי הרי”ף
אבל רבינו האי גאון ז”ל כתב בתשובה שאין מברכין על הלל שבלילי פסחים לגמור את ההלל שאין אנו קוראין אותו בתורת קורין אלא בתורת אומר שירה…
Ran Pesachim 26b
But our Rabbi, Hai Gaon z”l, wrote in a responsa that one does not recite a beracha on the Hallel of the night of Pesach “to complete Hallel” because we do not read it in the mode of “reading” but rather in the mode of “song” …
Rabbanit Sally Mayer 'Hallel: The Song of the Seder'
We do not introduce it with a blessing, which would bespeak the formal establishment of a mitzvah, a commandment, because we are spontaneously reacting to a miracle that has just occurred before us. We need not stand, we do not have time to go to the synagogue; elated by our good fortune, we cannot help but sing to thank God for the miracle He has just performed. Even the meal seems in consonance with this Hallel, as though it is the champagne brought out to celebrate the joy of victory. The Hallel of the Seder thus reflects the character of the entire holiday of Passover… Hallel celebrates that moment when we personally leave Egypt…
תורת רפאל או”ח עה
…דביו”ט [=דביום טוב] א’ של פסח אומרים הלל משום נס ג”כ [=גם כן] ולא משום יו”ט [=יום טוב] לבד…וא”כ [=ואם כן] נראה דגם ביו”ט [=דביום טוב] א’ ש”פ [=של פסח] נשים חייבות בקריאת הלל…וכן דחנוכה נמי חייבות שהרי מטעם נס הוא.
Torat Raphael OC 75
On the first Yom Tov of Pesach we also say Hallel because of the miracle and not only because of Yom Tov…If so, it seems that also on the first day of Pesach women are obligated to recite Hallel…and likewise on Chanuka they are also obligated since it is because of a miracle.
שו”ת יחוה דעת חלק ה סימן לד
ומעתה יש לומר שכשם שהאנשים אומרים ההלל בברכה בליל פסח קודם הסדר, גם הנשים חייבות לאומרו, כיון שעל הנס נתקן. (וכן מתבאר בשו”ת מהר”ש אנגיל חלק ז’ סימן קנט). ונראה עוד שזה נכלל במה שפסק מרן השלחן ערוך /א”ח/ (סימן תעב סעיף יד): גם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל המצות הנוהגות באותו לילה. והלל של ליל פסח בברכה, הוא בכלל המצות של ליל פסח. ואם כן גם הנשים צריכות לאומרו בברכה קודם התחלת הסדר.
Yechaveh Da'at 5:34
So one can say that, just as men recite Hallel with a beracha on Pesach night before the Seder, women are also obligated to say it, since it was established over the miracle. It seems further that this is included in Shulchan Aruch’s ruling: “Women are also obligated in the four cups and in all the mitzvot that are practiced on that night.” Hallel on the night of Pesach with a beracha [before the Seder] is one of the mitzvot of Pesach night. If so, women, too, must say it with a beracha before the beginning of the Seder…
Abbreviated Hallel
ערכין י:
ראש חודש דאיקרי מועד לימא? לא איקדיש בעשיית מלאכה דכתיב (ישעיהו ל, כט) “השיר יהיה לכם כליל התקדש חג.” לילה המקודש לחג טעון שירה ושאין מקודש לחג אין טעון שירה.
Arachin 10a
…So then [we should say it on] Rosh Chodesh, which is called a mo’ed? It was not sanctified with a [prohibition against] doing work, as it is written (Yeshayahu 30:29) “This song will be for you like a night that was sanctified as a festival.” A night sanctified as a festival [when work is prohibited] requires shira, and one not sanctified as a festival does not require shira.
תענית כח:
רב איקלע לבבל חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא סבר לאפסוקינהו כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם. תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר:
Ta'anit 28b
Rav arrived in Bavel and saw that they recited Hallel on Rosh Chodesh. He thought he should stop them. When he saw that they skipped sections, he said, “This indicates that they are acting in accordance with the custom of their fathers.” It is taught: An individual should not begin [Hallel], but if he began, he finishes [it].
תוספות ערכין י. ד”ה י”ח
…” כיון דשמע דקמדלגי אמר מנהג אבותיהם בידיהם” משמע שרב היה סבור שלא היו אומרים אותו כלל וא”כ [=ואם כן] ודאי מה שאנו אומרים אותו אינו אלא מנהג בעלמא ואינו חובה כמו בי”ח ימים ומ”מ [=ומכל מקום] אומר ר”ת [=רבינו תם] דצריך לברך עליו דכך משמע הך דסבר לאפסוקינהו (דכיון) שמברכין עליו דאל”כ [=דאם לא כן] מיד שראה רב שלא ברכו לפניו מיד היה יכול להבין שלא היה חובה אלא מנהג…
Tosafot Arachin 10a s.v. eighteen
“When he saw that they skipped sections, he said, ‘This indicates that they are acting in accordance with the custom of their fathers.’” This indicates that Rav thought that people did not recite [Hallel] at all. If so, our saying it is certainly just a custom and not an obligation as on the eighteen days. In any case, Rabbeinu Tam says that one must recite a beracha over it, as indicated by the fact that he [Rav] thought to stop them …For otherwise, the moment Rav saw that they did not recite a beracha before it, he would have instantly been able to understand that it was not [treated as obligation] but as custom…
רמב”ם הלכות ברכות פרק יא הלכה טז
כל דבר שהוא מנהג אף על פי שמנהג נביאים הוא כגון נטילת ערבה בשביעי של חג ואין צריך לומר מנהג חכמים כגון קריאת הלל בראשי חדשים ובחולו של מועד של פסח אין מברכין עליו
Rambam Berachot 11:16
Every matter which is a custom, even if it is a custom of the prophets, like taking the willow on Hoshana Rabba, and it goes without saying a custom of the sages, such as reciting Hallel on Rosh Chodesh and chol ha-mo’ed of Pesach, one does not recite a beracha over it.
שולחן ערוך אורח חיים תכב:ב
וקורים הלל בדילוג, בין יחיד בין צבור. וי”א [=ויש אומרים] שהצבור מברכין עליו … והיחיד אין מברך עליו. ויש אומרים שאף הצבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף, וזה דעת הרמב”ם וכן נוהגין בכל א”י [=ארץ ישראל] וסביבותיה. הגה: ויש אומרים דגם יחיד מברך עליו (טור בשם הרא”ש ור”ת). וכן נוהגין במדינות אלו. ומ”מ [=ומכל מקום] יזהר אדם לקרות בצבור כדי לברך עליו עם הצבור.
Shulchan Aruch OC 422:2
They recite Hallel be-dilug, whether an individual or the community. There are those who say that the congregation recites a beracha over it…but the individual does not recite a beracha over it. There are those who say that even the congregation should not recite a beracha over it, neither at the beginning nor at the end, and this is Rambam’s view and thus we practice in the entire Land of Israel and its surroundings. Rema: There are those who say that even an individual recites a beracha over it. Thus we practice in these lands. In any case, a person should take care to recite it communally in order to recite a beracha over it with the congregation.
שולחן ערוך אורח חיים תצ: ד
כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב, קורין ההלל בדילוג כמו בראש חדש:
Shulchan Aruch OC 490:4
Every day of chol ha-mo’ed and the last two days of Yom Tov, Hallel is read be-dilug as on Rosh Chodesh.
ביאור הלכה תכב: ב
והנה משמע ממ”א [=ממגן אברהם] דגם בר”ח [=בראש חודש] שייך דין זה ולענ”ד [=ולפי עניות דעתי] אין זה ברור, דזה שייך לומר רק בימים שגומרין ההלל…ומסתברא עוד דגם בהלל דר”ח [=דראש חודש] לפי מנהגינו דמברכין על ההלל דגם אשה יכולה לברך וכמו אנשים …ובסידור יעב”ץ כתב דאין לנשים לברך על הלל דר”ח [=דראש חודש] ולא נהגו כוותיה:
Bei'ur Halacha 422:2
Magen Avraham indicates that this law [exempting women from Hallel] also applies on Rosh Chodesh. But, in my humble opinion, this is not clear. For this is relevant only on days on which we complete Hallel…It makes sense that for Hallel on Rosh Chodesh, when it is our custom to recite a beracha, a woman may also recite a beracha like men…. And in the siddur of Ya’avetz, he wrote that women should not recite a beracha over Hallel on Rosh Chodesh, but practice is not in accordance with his opinion.
Chana Bracha Siegelbaum, 'Praising Hashem through Song'
Although women are exempted from reciting Hallel on Rosh Chodesh and during the holidays since it is a positive time-bound mitzvah (Biur Halacha, Orach Chaim, Siman 422), it seems to me, that if we are created in order to praise Hashem, then we should still make the effort. In the past, when women had to go down to the well to draw water, wash the garments by hand, grind their own flour, and dig up their own potatoes, it is understandable why they should be exempt from reciting Hallel. Today, with washing-machines, disposable diapers, food-processors and pre-checked greens, women have much less of an excuse to refrain from prayer. Especially on Rosh Chodesh, when women are accustomed to abstain from work (Shulchan Aruch, Orach Chaim 417) it seems to me, that we should prioritize praising Hashem by reciting Hallel. Reciting Hallel, is actually considered a minhag (custom) even for men. So just as men have taking this custom upon themselves and are strict about reciting Hallel on Rosh Chodesh, why should women do any less? Aren’t women also created for the sake of praising Hashem?
משנה מסכת סוכה ג:י
מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרין ותהי לו מאירה
Mishna Sukka 3:10
One who had a bondsman or woman or minor reciting [Hallel] to him repeats after them what they say, and a curse should befall him.
תוספות סוכה לח. ד”ה ותהי לו מאירה
ותבא לו מאירה דעבד ואשה נמי לא מיחייבי בהלל דמצות עשה שהזמן גרמא הוא.
Tosafot Sukka 38a s.v. Ve-tehi lo me’eira
A curse should come upon him because a bondsman and a woman also are not obligated in Hallel, for it is a positive time-bound commandment.
ביאור הלכה סימן תכב סעיף ב
…רק בימים שגומרין ההלל דיש על האנשים חיוב מד”ס [=מדברי סופרים] אין הנשים יכולות להוציאם אף במקום שנהגו במצוה זו מכבר שאלו רק מצד מנהגא בלבד ואלו מצד חיובא אבל בימים שאין גומרין את ההלל דעל האנשים הוא ג”כ [=גם כן] רק מצד מנהגא ובמקום זה נהגו הנשים ג”כ [=גם כן] במצוה זו מאי נ”מ [=נפקא מינה] בין אלו לאלו ואולי כונת המ”א [=המגן אברהם] במקום שלא החזיקו הנשים במצוה זו עד עתה דמצד מנהגא ג”כ [=גם כן] אין עליהם שום חיוב ועתה רוצה אשה לקרות ולהוציא וצ”ע [=וצריך עיון]. …
Bei'ur Halacha 422:2
… Only on days when we complete Hallel, when men have a rabbinic obligation, are women unable to discharge [men’s obligations], even in a place where [women] are already accustomed to do this mitzva. For [women are reciting Hallel] only as a custom, and men as an obligation. But on days on which we do not complete the Hallel, when for men it is also just a matter of custom, if in a given place women also took on the custom of this mitzva, what is the difference between them [men and women]? Perhaps the Magen Avraham was referring to a place where women did not adopt this mitzva until now, so they have no obligation at all, even as a custom, and now the woman wishes to recite and discharge [a man’s obligation], and further study is required…
Hallel and the Community
סוטה ל:
דרש רבי עקיבא בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה וכיצד אמרו שירה כגדול המקרא את הלל והן עונין אחריו ראשי פרקים
Sota 30b
Rabbi Akiva expounded: when Israel came up from the sea, they set themselves to reciting song. How did they recite song? Like an adult who leads Hallel and they repeat after him the beginning of each section [of Tehillim]
רש”י סוטה ל:
כגדול המקרא את ההלל. מקרהו לציבור להוציאן ידי חובתן:
Rashi Sota 30b
Like an adult who leads Hallel: He recites it for the congregation to discharge their obligation.
רש”י סוכה לח:
ממנהגא דהלילא. ממה שאנו רואים שנוהגין עכשיו בימינו בבתי כנסיות…אומרים כל ההלל עם המקרא עד הודו ועונין הודו אחריו וחוזרין וקורין עמו עד אנא ועונין אנא הושיעה נא ואנא הצליחה נא אחריו, כמו שאנו עושין, ואין זו כקריאת הראשונים שהיו עונים הללויה על כל דבר… ואמר רבא ממנהג של עכשיו אנו למדים מהו עיקר קריאת הלל כשתיקנוהו תחילה…מה תקנו הראשונים לענות למי שאין בקיאין ולבקיאין
Rashi Sukka 38b
From the minhag of Hallel. From what we see practiced nowadays in synagogues…We say all of Hallel along with the leader until “Hodu” and respond “Hodu” after him and go back to reciting [Hallel] with him until “Ana” and respond ”Ana hoshi’a na” and “Ana hatzlicha na” after him, as we do, and this is not like the recitation of the first ones [Tannaim], who would respond “halleluyah” after everything…And Rava said that from the current custom we learn what is the essence of reciting Hallel when they first enacted it… what the first ones [Tannaim] established to respond for those who are and are not expert [in reciting it].
מגן אברהם תכב:ב
לקרו’ בציבור – ואם בא לב”ה [=לבית הכנסת] סמוך להלל יקרא הלל תחלה עם הציבור ואח”כ [=ואחר כך] יתפלל.
Magen Avraham 422:2
To recite it in the community: If one comes to the synagogue close to the time of Hallel, he should recite Hallel first with the community and then pray.
רשימות שיעורי מר”ן הגרי”ד הלוי סוכה לח. ד”ה ונראה
קיום מצות הענייה שייך רק בצבור—שהש”ץ [=שהשליח ציבור] מקריא, מזמין, ותובע את הצבור לענות…אמנם היחיד בידו לקיים רק את מצות קריאת ההלל הפשוטה, וחסרה לו מצות ההללל השלמה שהיא מתהווה בעניית הצבור…
Reshimot Shiurei Ha-Gri'd Soloveitchik, Sukka 38a s.v. ve-nir'eh
Fulfillment of the mitzva of response is applicable only in a congregation—for the prayer leader recites, invites, and demands that the congregation respond…Indeed the individual is able to fulfill only the simple mitzva of reciting Hallel, and lacks the complete mitzva of Hallel that comes into being with the response of the congregation.
מדרש תהלים מזמור קיג
[הללו יה הללו עבדי ה’ הללו את שם ה’], מכאן אמרו חכמים אין הלל פחות משלשה בני אדם, למי אומר הללו לשנים [והאומר אחד הרי כאן שלשה].Midrash Tehillim 113
[“Halleluyah. Halleu avdei Hashem. Hallelu et shem Hashem.] Praise God. Give praise you servants of God. Praise the name of God.” From here the sages said that [responsive] Hallel needs no less than three people. To whom does he say “Hallelu/Praise” [in plural]? To two people. [And the one who says it is one, so there are three.]
רמ”א שולחן ערוך אורח חיים תכב:ב
וי”א [=ןיש אומרים] דכשיחיד קורא אומר לשנים שיאמרו עמו ראשי פרקים דאז הוי כרבים (מרדכי פ’ במה מדליקין ואגור בשם שוחר טוב). ונהגו כן בהודו ולא באנא.
Rema Shulchan Aruch OC 422:2
There are those who say that when an individual recites Hallel, he says it to two people so they will say the beginning of each [responsive] section with him, for then it is like many [people].. This practice was adopted with “Hodu” but not with ”Ana.”
משנה ברורה תכב:יח
וכתבו האחרונים דאין נ”מ [=נפקא מינה] בזה בין ר”ח [=ראש חודש] לימים שגומרין בם ההלל ובכל גווני יש לו לומר לשנים…אלא דכתבו דעיקר דבר זה אינו אלא לכתחלה ואם אין מצויין לפניו שנים אין לו לחזור אחריהם:
Mishna Berura 422:18
Later halachic authorities wrote that there is no practical difference in this matter between Rosh Chodesh and days on which we complete the Hallel, and in all cases one should say it to two [people]…but they wrote that the essence of this matter is only lechat’chila [ideally], , and if there aren’t two people available, he need not chase after them.
רא”ש פסחים י:לב
וההוא דמדרש תהלים עם אשתו וקטן שהגיע לחינוך יכול לומר הודו.
Rosh Pesachim 10:32
What is [described] in midrash Tehillim, [a man] with his wife and a minor of educable age, can recite “Hodu” [on seder night].
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי טו:כא
ותען להן מרים: מגיד הכת[וב] שכשם שאמ[ר] משה שירה לאנשים כך אחותו אמרה שירה לנשים …
Mechilta of Rabbi Shim'on bar Yochai 15:21
“And Miriam led them [the women] responsively:” The verse tells us that just as Moshe said shira [song] for the men, so did Miriam say shira for the women.
Q&A
Sometimes a quick exchange communicates more effectively, and more personally, than an article. Sometimes, just seeing that others share our questions can make us feel more connected.
Our posted questions and answers are an opportunity to learn from each other. To ask a question of your own, click here!
Hashkafic Q&A
Reader Q&A
Podcast
To sponsor this podcast episode, click here.
