What are the the mitzvot and customs of Erev Yom Kippur? Why are they significant? How do they apply to women?
In Brief
What is special about Erev Yom Kippur?
The Torah tells us to afflict ourselves on the tenth day of the seventh month (Tishrei) and then says we should observe our Shabbat “on the ninth of the month in the evening, from evening to evening” (Va-yikra 23:32).
This can mean two things:
- Tosefet Yom Kippur A Torah-level commandment to add to Yom Kippur observance, starting from just before the tenth, i.e. at the end of the ninth and continuing a bit into the eleventh.
- Eating on the Ninth By eating before the fast begins on the ninth, we are considered to have afflicted ourselves for a second day.
Why is this significant?
We eat to prepare ourselves for the afflictions of Yom Kippur or as a sort of early Yom Tov meal for Yom Kippur, since we can’t eat on the day itself.
Are women obligated in these mitzvot?
Yes.
- The Talmud derives obligation in Tosefet Yom Kippur from the a close reading of Va-yikra 16:29.
- Women need to prepare for Yom Kippur and partake in yom Tov meals.
What other rituals take place on nine Tishrei?
Immersion in a mikveh, during the daytime and without a beracha, as:
- A matter of ritual purity
- An attempt to resemble the angels
- Or an act of teshuva, repentance.
Can women immerse Erev Yom Kippur?
Many do, as a matter of custom, with an emphasis on teshuva. There is some debate about single women or married women in niddah immersing for this purpose.
Anything else?
Though God commands it year-round, teshuva is especially fitting leading up to the atonement of Yom Kippur. Verbal confession, viduy, is the central mitzva action of teshuva. It should be recited at mincha on Erev Yom Kippur, before the meal, lest something happen at the meal that interferes with the ability to recite it later.
In accordance with an opinion that we should also recite some form of viduy following the meal but before Ma’ariv, many recite Lecha Ei-li or Tefilla Zaka. (Here’s a text of Tefilla Zaka for women.)
One more thing! Before candle-lighting, we light yahrzeit candles for deceased parents (some customs entail lighting more) and a candle for use for Havdala. Those with children bless them after lighting.
In Depth
Rav Ezra Bick, Ilana Elzufon, and Shayna Goldberg, eds.
Tosefet Yom Kippur
In some respects, Yom Kippur, the holiest day of the year on the Jewish calendar, actually begins on the previous day.
In Parshat Emor, the Torah commands us to observe Yom Kippur and its afflictions (inuyyim), such as fasting, on the tenth day of the seventh month (Tishrei). It then makes a surprising reference to the ninth of Tishrei:
ויקרא כג:כז-כח, לב
אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’: וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹקיכֶם: כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:… שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶםבְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם:
Vayikra 23:27-28, 32
But on the tenth day of this seventh month, it is Yom Ha-kippurim, it shall be a sacred festival for you, and you shall afflict your souls and bring a sacrifice to God. You shall not do any labor on this same day, for it is Yom Kippurim, to atone for you before the Lord your God. For every soul that is not afflicted on this same day shall be cut off from its nation….It is a Shabbat Shabbaton for you, and you shall afflict your souls, on the ninth of the month in the evening, from evening until evening, you shall rest on your Shabbat.
What role do the inuyyim play on the ninth of Tishrei? The Talmud records two suggestions, the first in the name of Rabbi Yishmael:
ראש השנה ט.
ורבי ישמעאל מוסיפין מחול על קדש מנ”ל [=מנא לן]? נפקא ליה מדתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה יכול בתשעה תלמוד לומר בערב אי בערב יכול משתחשך ת”ל [=תלמוד לומר] בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מלמד שמוסיפין מחול על קדש אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת”ל [=תלמוד לומר] מערב עד ערב…
Rosh Ha-shana 9a
Rabbi Yishmael: ‘We add from the workday to the sacred,’ what is our source? It is derived from what is taught [in a baraita]: “And you shall afflict your souls on the ninth.” Could it mean on the ninth? Scripture teaches “in the evening.” “In the evening” could mean, from when it gets dark. Scripture teaches “on the ninth.” How is that? One begins fasting while it is still day. This teaches that we add from the workday onto the sacred. I have [established the obligation] only with its entrance; from where [can I derive it] with its exit? Scripture teaches “from evening until evening.”
According to Rabbi Yishmael, there is a positive mitzva to begin our observance of the mitzvot of Yom Kippur, such as the obligation to fast, a bit before sunset on the previous day, the ninth, (and continue until a bit after nightfall, into the eleventh) in order to add to the sacred time at the expense of the workday. These time periods before and after Yom Kippur are called Tosefet Yom Kippur and have been established as halacha.1
Since the imperative derives from a verse, the mitzvot of Yom Kippur take effect on Tosefet Yom Kippur on a Torah level.2 However, since the ninth and eleventh are not Yom Kippur proper, the punishment of karet (spiritual excision) does not apply to violators during the tosefet, since they technically do not violate the tenets of Yom Kippur itself. Rather, they simply fail to perform the positive commandment of “tosefet.” The Talmud makes this case:
יומא פא.
“בעצם היום הזה ונכרתה” על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת…
Yoma 81a
“On this same day shall be cut off” – the punishment of karet applies to that very day, and there is no punishment of karet on the tosefet…
Additionally, the Talmud teaches that even though fasting on Yom Kippur might seem to be a positive time-bound mitzva from which women are usually exempt, women’s obligation in it is clear.
Our sages understand the obligation to afflict oneself, including fasting, as a negative commandment as well as a positive one, even though “though shalt not” language regarding affliction does not appear in the Torah. The Talmud explains:
יומא פא.
אמר ר”ל [=ריש לקיש] מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי …רב אחא בר יעקב אמר יליף “שבת שבתון” משבת בראשית מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר
Yoma 81a
Reish Lakish said, why is no prohibition stated with affliction?… Rav Acha bar Ya’akov said, derive “Shabbat Shabbaton” [Yom Kippur] from Shabbat Bereishit [Shabbat observed weekly based on the seventh day of Creation]. Just as there, [the Torah] did not punish unless it prohibited, so here it did not punish unless it prohibited
Since the obligation to fast entails a negative commandment, women are fully obligated in it, even though it is time bound:
סוכה כח.-כח:
יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא, דאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא “איש או אשה” (במדבר ה:ו) השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה.
Sukka 28a-28b
Yom Kippur is derived from Rav Yehuda in the name of Rav, for Rav Yehuda said in the name of Rav, and it was also taught in the school of Rabbi Yishmael: Scripture says “man or woman” (Bemidbar 5:6) – the verse equates a woman to a man for all the punishments in the Torah.
We still might have thought that women would be exempt from Tosefet Yom Kippur, since it is technically a positive time-bound mitzva with no negative commandments yet in force. But the Torah explicitly obligates women in it, by adding the seemingly superfluous definite article “the” before the word “citizen” in the following verse, which the Talmud expounds:
ויקרא טז:כט
וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם:
Vayikra 16:29
It shall be to you a law forever, in the seventh month on the tenth of the month you shall afflict your souls, and you shall do no labor, the citizen and the stranger who lives among you.
סוכה כח.-כח:
והתניא “ה אזרח” לרבות את הנשים האזרחיות שחייבות בעינוי…קרא למה לי?…יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא, דאמר רב יהודה אמר רב…’השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה’…לא נצרכא אלא לתוספת עינוי. סד”א [=סלקא דעתך אמינא] הואיל ומיעט רחמנא לתוספת עינוי מעונש ומאזהרה לא נתחייבו נשים כלל קמ”ל [=קא משמע לן]:
Sukka 28a-b
Isn’t it taught [in a baraita] “the citizen” to include the women citizens who are obligated in affliction…Why do I need a verse?…[Women’s obligation on] Yom Kippur is derived from Rav Yehuda in the name of Rav, as Rav Yehuda said in the name of Rav…’Scripture equated a woman to a man for all the punishments in the Torah’…it is needed only for the tosefet of affliction. I might have thought that since the Torah excluded the tosefet of affliction from punishment and warning, that women are not obligated at all; this teaches us [otherwise].
The definite article in “ha-ezrach” establishes that women are obligated in Tosefet Yom Kippur. In practice, community calendars take Tosefet Yom Kippur into account when printing the starting and ending times for Yom Kippur.3
Eating
Let’s turn now to the Talmud’s second explanation for why the Torah mentions the ninth of Tishrei:
ראש השנה ט.-ט:
ור”ע [=ורבי עקיבא] האי ועניתם את נפשותיכם בתשעה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדפתי דתני חייא בר רב מדפתי “ועניתם את נפשותיכם בתשעה” וכי בתשעה מתענין? והלא בעשירי מתענין? אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי
Rosh Ha-shana 9a-b
And Rabbi Akiva, this “and you shall afflict your souls on the ninth” – what will he do with it? According to what Chiyya bar Rav from Difti taught, as Chiyya bar Rav from Difti taught, “and you shall afflict your souls on the ninth,” – and do we fast on the ninth? Don’t we fast on the tenth? Rather to tell you that everyone who eats and drinks on the ninth, Scripture considers him as if he fasted on the ninth and tenth
On this reading of the verse, the Torah’s mention of the ninth hints at a Divinely sanctioned opportunity to receive credit for observing an additional day of inuyyim such as fasting. Paradoxically, we avail ourselves of this opportunity by eating on the ninth.
Traditional sources suggest two reasons for why eating on the ninth should have this effect:
I. Preparation for Affliction Rashi teaches that we eat and drink on the ninth to prepare ourselves for the fast on the tenth. Our preparation for the sake of affliction is tantamount to extending the affliction by a day.
רש”י יומא פא: ד”ה כל האוכל
והכי משמע קרא “ועניתם בתשעה” כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות בעשרה ומדאפקיה קרא בלשון עינוי לומר לך הרי הוא כאלו מתענה בתשעה:
Rashi Yoma 81b s.v. kol ha-ochel
And thus is the meaning of the verse “and you shall afflict … on the ninth,” to say, prepare yourself on the ninth so that you will be able to fast on the tenth, and because the verse expressed it in terms of affliction, to tell you: behold, it is as if one fasts on the ninth.
How does eating on the ninth prepare us for the tenth? Rabbeinu Asher explains that when we eat properly before the fast, we fast better:4
רא”ש יומא ח:כב
כלומר הכינו עצמכם בתשעה לחדש להתחזק באכילה ובשתיה כדי שתוכלו להתענות למחר להראות חיבתו של המקום ברוך הוא לישראל.
Rosh Yoma 8:22
Meaning, prepare yourselves on the ninth to renew and strengthen [yourselves] with eating and drinking in order that you should be able to fast the next day, [this injunction is] to show God’s love for Israel.
Alternatively, we can interpret the preparatory eating as a way to highlight the active desisting from eating that follows it. Perisha presents this view:
פרישה אורח חיים תרד:ב
וציום שיאכלו וישתו תחילה….כדי שיהיה ניכר וגלוי ציווי הקדוש ברוך הוא שציוונו להתענות ביום העשירי…
Perisha OC 604:2
He commanded them to eat and drink first….so that God’s commandment, that He commanded us to fast on the tenth day, should be clear and revealed…
II. Yom Tov We typically mark sacred days with festive meals. Eating and drinking on the ninth might provide a path to fulfill these Yom Tov observances even though we cannot perform them on Yom Kippur itself. Rabbeinu Yona articulates this rationale:
ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ד
כי בשאר ימים טובים אנחנו קובעים סעודה לשמחת המצוה, כי יגדל וישגא מאד שכר השמחה על המצוות, כמו שנאמר (דברי הימים א כט:יז): “ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך”, ונאמר (דברים כח:מז): “תחת אשר לא עבדת את ה’ אלקיך בשמחה ובטוב לבב”, ומפני שהצום ביום הכפורים, נתחייבו לקבוע סעודה על שמחת המצוה בערב יום הכפורים.
Sha’arei Teshuva of Rabbeinu Yona, Sha’ar 4
For on the other Yamim Tovim we sit down to a festive meal for the joy of the mitzva, for the reward for the joy of mitzvot is very great and exalted, as it is said (Divrei Ha-yamim I 29:17): “And now, Your nation that are found here, I have seen giving to You with joy,” and it is said (Devarim 28:47) “as retribution that you have not served the Lord your God with joy and with goodness of heart,” and since there is a fast on Yom Kippur, they were obligated to sit down to a festive meal for the joy of the mitzva on Erev Yom Kippur.
On this reading, the ninth of Tishrei may have some properties of Yom Tov. Our festive pre-fast meal completes Yom Kippur, establishing two days of merit before God equivalent to the merit of two days of affliction. According to this view, since the feasting is not a preparation for the fast, it should also apply even to someone not planning to fast.
Women Eating
In practice, eating during the daytime5 of the ninth of Tishrei is considered a mitzva,6 and fasting is prohibited:
שולחן ערוך או”ח תרד:א
מצוה לאכול בערב יו”כ [=יום כיפור] ולהרבות בסעודה. הגה: ואסור להתענות בו
Shulchan Aruch OC 604:1
It is a mitzva to eat on Erev Yom Kippur and to increase [one’s] meals. Rema: And it is forbidden to fast on it.
Are women obligated in the mitzva? Rabbi Akiva Eiger is known for raising this question without resolving it:
שו”ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן טז
אני נבוך בכל נשים הבריאות אם חייבות לאכול בערב יוה”כ [=יום הכיפורים] דאפשר הן פטורות כמו מכל מ”ע [מצוות עשה] שהזמן גרמא…או לא…דהוי כאלו התענה תשיעי ועשירי ממילא כל שמחוייב בתענית עשירי מחוייב לקיים ועניתם כו’ לאכול בתשיעי, וצ”ע [=וצריך עיון] לעת הפנאי.
Responsa Rabbi Akiva Eiger Mahadura Kama 16
I am unsure regarding all the healthy women, whether they are obligated to eat on Erev Yom Kippur, for it is possible that they are exempt as from all positive time-bound mitzvot … or not…for it is as if one fasted on the ninth and tenth, so obviously anyone who is obligated in the fast of the tenth is obligated to fulfil “and you shall afflict…” to eat on the ninth, and it requires further study when there is time.
He suggests that anyone obligated in the inuyyim would be obligated in eating on the ninth of Tishrei. On the other hand, even Tosefet Yom Kippur, which added to observance of the inuyyim, required a special verse to obligate women, so there is room for doubt. Sedei Chemed suggests a different explanation for why women should be obligated:
שדי חמד מערכת יום הכיפורים א:ג
לפי הטעם שהוא להכין עצמו שיוכל להתענות למחר…אם כן גם נשים צריכות לזה ואדרבא הן תשושי כח יותר מהאנשים. וכן כתב במנהגי מוהרי”ל….
Sedei Chemed Ma’arechet Yom Ha-kippurim 1:3
According to the reason that it is to prepare oneself so as to be able to fast the next day… if so, women also need that, and on the contrary, they are weaker than men. And thus is written in Minhagei Maharil….
If this mitzva prepares us for fasting on Yom Kippur, then women surely need to fulfill it. Sedei Chemed goes on to note that Maharil, who lived four hundred years before Rabbi Akiva Eiger, seems to have taken women’s obligation for granted:
ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור ט
שאלו למהר”י סג”ל על שנדרה שלא לאכול בשר ולא לשתות יין רק בשבתות וימים טובים מה דינה בעי”כ [=בערב יום כיפור]. והשיב שמותרת לאכול בכל רצונה ולשמח לבה ביום זה דנמי מתקרי יום טוב….
Sefer Maharil (Minhagim), Laws of Erev Yom Kippur 9
They asked Mahari Segal about [a woman who] took a vow not to eat meat or drink wine except on Shabbatot and Yamim Tovim. What is the law for her on Erev Yom Kippur? And he replied that she is permitted to eat whatever she wishes and to make her heart rejoice on this day, since it is also called Yom Tov….
According to Maharil, eating and drinking on the ninth is a form of feasting on Yom Tov, in which women partake. Indeed, halachic consensus is that women are obligated to eat on the ninth of Tishrei.
Immersion
Another Erev Yom Kippur ritual is immersion in a mikveh, a custom that some observe on Erev Rosh Ha-shana as well. Traditional sources mention three different reasons for immersing. Let’s look at each and its potential application to women.
I. Ritual Purity A mishna in Berachot teaches us that our sages debated whether men who have had a seminal emission, and women who expel semen (as is typical after marital relations), should immerse prior to reciting prayers or learning Torah.
משנה ברכות ג:ו
זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע…צריכין טבילה ורבי יהודה פוטר:
Mishna Berachot 3:6
A zav who had a seminal emission, and a nidda who expelled semen…require immersion, and Rabbi Yehuda exempts.
In practice, we follow the view of Rabbi Yehuda ben Beteira that a person does not need to immerse after emission or expulsion of semen, and may freely pray and study Torah.7 However, some men have the custom to be stringent, and many more have the custom to be stringent specifically on Erev Yom Kippur. This is the case even though those practicing this ritual may be ritually impure in other ways (e.g. from ziva), which this immersion does not affect.
Tosafot make this point and add that, since immersion of this sort is not obligatory, a person immersing prior to Yom Kippur for seminal emission or discharge should not recite a beracha over immersion:
תוספות ברכות כב: ד”ה ולית הלכתא כוותיה
כר’ יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה וי”מ [=ויש מפרשים] דוקא לתורה אבל לתפלה צריך טבילה ופי’ [=ופירש] ר”י דלא שנא והטובל בערב יוה”כ [=יום הכיפורים] אין לו לברך והמברך הוה ברכה לבטלה.
Tosafot Berachot 22b s.v. Ve-leit hilcheta kavatei
Like Rabbi Yehuda ben Beteira, who said, words of Torah are not susceptible to ritual impurity. Some explain: specifically for Torah, but for prayer, one requires immersion, and Ri explains that there is no difference. One who immerses on Erev Yom Kippur should not recite a beracha, and if one recites a beracha it is a beracha in vain.
Shulchan Aruch rules accordingly.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכפורים תרו:ד
יכול לטבול … מתי שירצה, רק שיהיה קודם הלילה; ואינו מברך על הטבילה. הגה: ואין צריך לטבול רק פעם אחת, בלא וידוי, משום קרי; והוא הדין דהטלת תשעה קבין מים נמי מהני.
Shulchan Aruch OC 606:4
One can immerse … whenever one wants, as long as it is before night; and one does not recite a beracha over the immersion. Rema: One needs to immerse only one time, without viduy (confession), on account of seminal emission; and pouring nine kabim of water is also effective.
“Nine kabim” here refers to an alternate way of addressing seminal emission or discharge for those who lack access to a mikveh: pouring that volume (12.5-22 liters) of water over one’s head (or nowadays showering with that amount). This alternate method of purification works only in the context of the custom to observe seminal impurity. It has no effect on more serious forms of impurity, such as nidda.8
A person who observes the custom of immersion on Erev Yom Kippur out of concern for seminal impurity can shower with nine kabim when a mikveh is unavailable. Since this is recognized as an act of purification in the case of seminal impurity, it arguably might also serve as a symbolic purification in the spirit of the day (discussed below).
To this day, it remains customary for men to immerse for ritual purity on Erev Yom Kippur.9 There is a less widespread custom for women to immerse Erev Yom Kippur, which Maharil relates to this rationale. He writes that the custom of immersion for seminal impurity could be said to apply to a woman who has had relations within three days of Yom Kippur, because that is the time window in which semen she might discharge is considered viable. He suggests that she clean herself internally before immersing unless that will interfere with conception.
ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור [ד]
ויש מפרשים דטבילת ערב יום כפורים משום טהרה היא, כדאיתא במדרש ישראל נקיים הם כמלאכים. ואמר מהר”י סג”ל דלפי זה נראה אשה ששמשה תוך ג’ ימים קודם יום כפור צריכה לכבד ביתה בחמין שלא תפלוט שכבת זרע ואח”כ [=ואחר כך] תטבול, כמו במתן תורה שפרשו ג”כ [=גם כן] ג’ ימים דכתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה (שמות יט, טו), ודוקא שלא בשעת סמוך לטבילתה או שלא בשעת סמוך לווסתה דבאותן שעות אל תכבד שמא תשחית זרע ההריון…
Sefer Maharil (Minhagim) Laws of Erev Yom Kippur 4
Some explain that the immersion on Erev Yom Kippur is because of purity, as it says in the midrash, Israel are clean like angels. And Mahari Segal said, that according to this, it seems that a woman who had relations within three days before Yom Kippur needs to wash herself internally with warm water so that she will not expel semen, and afterwards immerse, as with the giving of the Torah, when they also abstained for three days, as it is written: Be ready for three days, do not go near a woman (Shemot 19:15), and specifically not close to the time of her immersion or close to the time she expects her menses, since at those times she should not wash internally lest she destroy seed that might lead to pregnancy…
Maharil adds that the key impetus for special ritual purity prior to Yom Kippur is to resemble angels, our next rationale to explore.
II. Resembling Angels A midrash teaches us that the Jewish people resemble angels on Yom Kippur, in a few respects: fasting, going barefoot (symbolized by not wearing leather shoes), standing over the course of the day, being at peace, and being clean of sin.
פרקי דרבי אליעזר (היגר) – “חורב” פרק מה
ראה סמאל שלא נמצא בהם ביום הכפורים חטא אמ[ר] לפניו רבון כל העולמים יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים מה מלאכי ישראל אין בהם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים, מה מלאכי השרת …יחפי רגל ביום הכפורים כך ישראל יחפי רגל ביום הכפורים, מה מלאכי השרת אין להם קפיצה כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלום ביניהם כך ישראל שלום ביניהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים…
Pirkei De-Rabbi Eliezer “Chorev” 45
Sama’el saw that there was no sin found in them on Yom Kippur. He said before Him: Master of all worlds, do you have one nation like ministering angels in Heaven? Just as the angels of Israel do not eat or drink, so Israel do not eat or drink on Yom Kippur. Just as the ministering angels…are barefoot on Yom Kippur, so Israel are barefoot on Yom Kippur. Just as the ministering angels are stationary, so Israel stand on their feet on Yom Kippur. Just as there is peace among the ministering angels, so there is peace among Israel on Yom Kippur. Just as the ministering angels are clean of all sin, so Israel are free of all sin on Yom Kippur…
Ra’aviyah views immersion prior to Yom Kippur and changing to white garments as an expression of our aspiration to actualize the midrashic ideal:
ראבי”ה חלק ב – מסכת יומא סימן תקכח
ניהגו פרושים לטבול, דאמרינן במדרש תנחומא פרשת ואתחנן שמע ישראל וגו’ רבנן אמרי וכו’ עד אבל ביום הכיפורים שהם נקיים כמלאכים אומר אותו בפרהסיא, ולובשים לבנים מהאי טעמא.
Ra’aviyah II: Yoma 528
The Perushim had the custom to immerse, as we say in Midrash Tanchuma Parshat Va-et’chanan, “Shema Yisrael…” and our rabbis say… until “but on Yom Kippur they are clean like angels. He says [“Baruch Shem Kevod”] out loud, and they wear white for this reason.
Although these ideals would seem to apply regardless of gender, Sefer Ha-minhagim suggests that they do not apply to women:
ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים עשרת ימי תשובה
אמר מהר”ר יודל ומהר”ש (סי’ של”ז) שאין להם לנשים לטבול בערב יו”כ [=יום כיפור] כי אין יכולין להיות כמלאכים וטעות הוא בידם כי לא שייך הך טבילה גבייהו.
Sefer Ha-minhagim, Hagahot Ha-minhagim Aseret Yemei Teshuva
Rav Yudel and Maharash said, that women should not immerse on Erev Yom Kippur because they cannot be like angels and they do so in error, because this immersion is not relevant for them.
The basis for this view seems to be a midrash (that is difficult to comprehend), which associates the words “ir gibborim” “a city of heroes,” understood as angels, with “gevarim,” men:10
ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה לא
ר’ יהושע בש[ם] ר’ אחא פתח: עיר גבורים עלה חכם (משלי כא, כב). גברים כת[יב], שכולם גברים ואין בהן נקבה.
Vayikra Rabba Emor 31
R’ Yehoshua in the name of R’ Acha opened: “To the city of heroes [gibborim] the wise one went up” (Mishlei 21:22). [Gibborim] is written [without a vav] as “gevarim” [men], for all of them are men and there is no female among them.
Even if we grant that angels have some sort of innately masculine quality, it is by no means clear that we seek to resemble them in that regard on Yom Kippur. Rav Yehuda Henkin makes this argument in support of women immersing on Erev Yom Kippur, and observing other practices that resemble the qualities of angels.
שו”ת בני בנים ג:ה
אין אנו באים להתדמות למלאכים מצד הזכרות שבהם אלא רק בעניני יום הכפורם ובזה שפיר גם נשים יכולות להתדמות….שהרי ביום הכפורים באכילה ושתיה והליכה יחף ונקיון מעון אין חילוק בין גברים לנשים.
Responsa Benei Banim III:5
We do not seek to resemble the angels in their aspect of masculinity, but only in matters of Yom Kippur. And in this, women can certainly also resemble…. For on Yom Kippur in eating and drinking and walking barefoot and being clean of sin – there is no distinction between men and women.
III. Repentance Although he cites other views, Maharil sees immersion prior to Yom Kippur primarily as an expression of repentance and symbolic purification from sin. In his community, females of all ages would immerse prior to Yom Kippur, which led him to understand that the rationale must be more expansive than ritual impurity, inclusive of all genders and ages.11
ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור [ג]
טבילת ערב יום כפור אמר מהר”י סג”ל יש פוסקים לטבול אחר סעודת המפסקת בערב, כי עיקר הטבילה משום תשובה היא ויותר שיקרבנה לעצומו של יום יפה הדבר. אמר מהר”י סג”ל דנראה לו להביא ראיה דמשום תשובה היא דהא נוהגין אז לטבול אנשים ונשים נערים ובתולות בר מצוה ובת מצוה, בשלמא אנשים טובלים משום טומאת קרי …, אך נשים אמאי טובלות הא (אינן) פולטות. וכן הזקנות וכן נערים ובתולות שברור להן שנקי גופם מטומאה, אלא ודאי משום תשובה היא. וכן בירושלמי איתא מעשה בריבה אחת שנשבית בין העכו”ם וכשפדאוה הטבילוה על מה שהאכילוה איסורין. וכן טבילת גר כשנתגייר טובלין אותו משום תשובה. וכיון דטבילה זו משום תשובה היא גם אם טבל בערב ראש השנה ולא ראה שום קרי אח”כ [=אחר כך] ולא נטמא, מ”מ [=מכל מקום] יחזור ויטבול האידנא לטהר לתשובה.
Sefer Maharil (Minhagim), Laws of Erev Yom Kippur 3
Immersion on Erev Yom Kippur: Mahari Segal said: There are those who rule that one should immerse after the pre-fast meal in the evening, since the immersion is primarily for repentance, and it is proper for it to be as close as possible to Yom Kippur itself. Mahari Segal said that he is inclined to bring a proof that it is for repentance, for then men and women, and youths and maidens who are bar mitzva or bat mitzva, have the custom to immerse. It would make sense for men to immerse due to seminal emission…, but why would women immerse – for they (do not) [all necessarily] expel semen. And also old women, and also youths and maidens where it is clear to them that their bodies are free from impurity; rather, it is certainly for repentance. Similarly in the Yerushalmi there is a story of a girl who was captive among non-Jews and when they redeemed her, they had her immerse because [her captors] had given her forbidden food to eat. Similarly the immersion of the convert when he converts, we have him immerse for repentance. Similarly this immersion is for repentance, even if he immersed on Erev Rosh Ha-shana and did not have any seminal emission afterwards and did not become impure, in any case he immerses again now to become pure for repentance.
Maharil suggests the redeemed captive and the convert as models for this type of spiritually transformative immersion. The captive was forced to violate kashrut. The non-Jew presumably did not keep mitzvot prior to conversion. When they immerse in the mikveh, they symbolically leave behind transgression and emerge sanctified.
A mishna draws on imagery in Yirmiyahu and Yechezkel to connect the themes of ritual purity, atonement, and repentance:
משנה יומא ח :ט
את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה: “[כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם] מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ” (ויקרא טז:ל). עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מיטהרין? מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים שנאמר (יחזקאל ל”ו) “וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם” ואומר (ירמיה י”ז) “מקוה ישראל ה'” מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:
Mishna Yoma 8:9
Rabbi Elazar ben Azarya expounded this: “[For on this day it will atone for you to purify you] from all your sins before God you will be pure” (Vayikra 16:30). Sins between a person and God, Yom Kippur atones. Sins between a person and his fellow, Yom Kippur does not atone until he appeases his fellow. Rabbi Akiva said: Happy are you, Israel! Before whom do you become pure? Who purifies you? Your Father in Heaven, as it is said “And I will cast upon you pure water and you will be pure” (Yechezkel 36:25) and it says “God is the mikveh of Israel” (Yirmiyahu 17:13) – just as a mikveh purifies those who are impure, so the Holy One, Blessed be He, purifies Israel.
The mishna offers two rabbinic explications of a verse in Vayikra. The verse’s meaning depends on how we punctuate it. According to Rabbi Elazar ben Azarya, it teaches us that Yom Kippur itself only atones for “all your sins before God,” but not those that affect other people. However, Rabbi Akiva understands it to mean that on Yom Kippur “before God you will be pure.” Rabbi Akiva cites a verse fromYirmiyahu, who refers to God as “mikveh Yisrael,” the hope of Israel, which can be read as Israel’s mikveh.
According to Maharil, we give concrete expression to our pursuit of repentance by immersing in the mikveh as we enter into the Day of Atonement.
The passages in Yechezkel and Vayikra cited in the mishna each repeat the root “tahor” (pure) three times. Sefer Chasidim explains that this explains the custom to immerse three times:
ספר חסידים (מרגליות) סימן שצד
נשים רגילות לטבול שלשה פעמים ב”מים טהורים וטהרתם [וגומ’] אטהר אתכם” (יחזקאל ל”ו כ”ה) וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל (ויקרא ט”ז י”ט) לטהר אתכם [וגומ’] לפני ה’ תטהרו (שם שם ל’) ולכך הטובל בערב יוה”כ [=ערב יום הכיפורים] יכנס ראשו במים ג’ פעמים.
Sefer Chasidim 394
Women are accustomed to immerse three times [corresponding to] in”pure water and you will be pure …I will purify you” (Yechezkel 36:25), “and he shall purify him and sanctify him from the impurities of Benei Yisrael” (Vayikra 16:19), “topurify you …before God you shall be purified ” (ibid. 30). Therefore, one who immerses on Erev Yom Kippur dunks his head under the water three times.
To Rambam, immersion is always a sort of metaphor for how we stand in teshuva before God:
רמב”ם הלכות מקוואות פרק יא:יב
כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות, כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור, הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם (יחזקאל לו:כה)
Rambam, Laws of Mikva’ot 11:12
Just as the one who has intention to become pure, since he immersed, he is pure, even though there is no change in his body – thus the one who has intention to purify his soul from the impurity of souls, which are the thoughts of evil, since he committed to separate from those counsels and brought his soul into the pure waters of knowledge, behold, He says, “I will cast upon you pure waters and you will be pure from all your impurity and from all your idolatry I will purify you” (Yechezkel 36:25).
Immersion for Single Women or Married Women in Nidda
Above we saw that Maharil mentioned people of all genders and ages immersing in the mikveh. Mishna Berura seems to take it as a matter of course that anyone who had reached bar or bat mitzva would immerse on Erev Yom Kippur:
משנה ברורה תרו:יז
יכול לטבול – המחבר קיצר דמקודם היה לו לכתוב דמנהג לטבול … בעיו”כ [=בערב יום כיפור] ואפילו נערים ובתולות מכיון שהם בני מצות טובלות…
Mishna Berura 606:17
One can immerse – the author (Shulchan Aruch) wrote briefly; earlier, he should have written that it is a custom to immerse … on Erev Yom Kippur, and even youths and maidens, because they are above bar or bat mitzva, immerse
Why, then, would one ever object to the practice of women immersing? Two situations require special attention: married women who have not completed the process of ritual purification after becoming menstrually impure (nidda) and unmarried women.
Married women From the onset of a woman’s menstrual period, she and her husband are forbidden from engaging in physical contact. After her nidda bleeding has stopped, a married woman counts seven clean days before immersion in the mikveh. After this immersion, she and her husband are permitted to resume intimate contact.12
What if a woman is in nidda, perhaps even in the middle of her seven clean days, on Erev Yom Kippur? Halachically, she can immerse, continue counting her clean days, and immerse again upon completing the count. However, there is a concern that a couple might mistakenly believe that they can engage in a physical relationship following the first immersion, without waiting for the second.
Furthermore, women may not immerse prior to nightfall at the end of the seven clean days. Women typically may not immerse during the daytime even on the eighth day, lest their daughters who get wind of it can come to the mistaken conclusion that immersion on the seventh day is permissible:
נדה סז:
רבי יוחנן אמר: בין בזמנה בין שלא בזמנה – אינה טובלת אלא בלילה, משום סרך בתה.
Nidda 67b
Rabbi Yochanan said: Whether at the right time or not at the right time, she immerses only at night, because of her daughter following [this example].
Single women There is a halachic concern that couples with the misconception that nidda is the only bar to premarital relations might engage in them if single women could immerse. Thus, immersion is generally prohibited to unmarried women:
שו”ת הריב”ש סימן תכה
ומה שנפלאת: איך לא תקנו טבילה לפנויה, כדי שלא יכשלו בה רבים? ואין כאן מקום תמה! שהרי כיון שהפנויה אסורה, כמש”כ [=כמו שכתבתי]. אדרבה! אם היתה טובלת, היה בה מכשול: שהיו מקילין באסורה; כיון שאין אסורה, אלא מדרבנן.
Responsa Rivash 425
What is remarkable: How did they not decree immersion for a single woman, so that the masses not come to sin through her? And there is no place to wonder here! For since the single woman is prohibited, as I have written. On the contrary! If she were to immerse, there would be a stumbling block with her: For they would be lenient with a woman who is prohibited, since she is only prohibited rabbinically.
For these reasons, Sedei Chemed opposed the immersion of unmarried women altogether, even prior to Yom Kippur:
שדי חמד יום הכפורים א:ו
שיש חשש תקלה בטבילת בתולות ואם כן מסתברא דאין להניח לבתולות לטבול גם בערב יום הכפורים דהוי חומרא דאתי לידי חשש תקלה
Sedei Chemed Yom Ha-kippurim 1:6
There is concern of sin in the immersion of maidens, and if so, it is reasonable not to allow maidens to immerse even on Erev Yom Kippur, since it is a stringency that leads to a concern of sin
Given these concerns, Rav Ovadya Yosef rules accordingly, and also opposes married women immersing during the seven clean days.13
Ben Ish Chai, however, rules in favor of the practice, both on Erev Rosh Ha-shana and on Erev Yom Kippur. He notes that this was the practice of his own family, even when women were in the midst of observing nidda:
שו”ת רב פעלים חלק ד – יורה דעה סימן טז
…הנה מנהג הנשים של בני בתינו וקרובינו לטבול ערב ר”ה [=ראש השנה] וערב יוה”כ [=יום הכיפורים] משום טהרה מתשמיש אף על פי שהם טהורים מנדה ולא עוד אלא גם האשה שהיא לא טבלה מנדתה כי עודנה בתוך ז’ נקיים שלא שלמו ג”כ [=גם כן] טובלת בתוך ז’ נקיים בשביל טהרה בלבד כדי שתבא לבית הכנסת ותתפלל בימים נוראים בטהרה ואחר ז’ נקיים אז תטבול כהלכה בשביל בעלה ולא עוד אלא שגם הבתולות שבבית ג”כ [=גם כן] עושים כן לטבול קודם ר”ה [=ראש השנה] בשביל שיבואו לבית הכנסת ויתפללו בטהרה…..והנה ממ”ש [=ממה שכתב] הריב”ש ז”ל טעם על הפנויות שלא תקנו להם טבילה אין הוכחה מזה לערער על נ”ד [=נידון דידן] די”ל [=דיש לומר] התם הפנויות אין להם סיבה וטעם לטבול ואם היו אומרים להם לטבול כדי שלא יכשלו בהם רבים נמצא שעושים בזה תקנה לחוטאין והרי כאלו הם נותנים אצבע בין שיניהם להכשל משא”כ בנ”ד [=מה שאין כן בנידון דידן] דהיא טובלת משום סיבה וטעם יש לה בזה כדי שתתפלל ותכנס לבית הכנסת בטהרה לכן…..כאן כאשר טובלין בתוך הז’ נקיים בשביל טהרה לתפלה נקייה …אין קוצצין הצפרניים וגם אין סורקין את שער ראשם והרי בזה חסרו כמה דברים הנהוגים בטבילת אשה לבעלה וזה היכר גדול להם שזאת הטבילה לא תועיל לטהר האשה לבעלה אלא רק משום טהרת הנפש ונקיות לעבודה ותפלה של ימים נוראים ולכן אין למחות בידם על זאת…
Responsa Rav Pe’alim IV, YD 16
…It is the custom of the women of our household and our relatives to immerse on Erev Rosh Ha-shana and Erev Yom Kippur for purposes of purity from relations, even though they are pure from nidda. And furthermore, even a woman who has not immersed following nidda, because she is still within the seven clean days that are not complete, they also immerse within the seven clean days for purposes of purity alone, so that she should come to the synagogue and pray on the Yamim Nora’im in purity, and after the seven clean days she will then immerse according to halacha for the sake of [resuming contact with] her husband. Furthermore, even the maidens in the house also do thus, to immerse before Rosh Hashana so that they should come to the synagogue and pray in purity….. There is no proof from the reason Rivash wrote why they did not establish immersion for single women to object to our case, for one can say that in that case the single women have no purpose or reason to immerse, and if they would tell them to immerse in order that the masses not come to sin through them, this would be an enactment for sinners, and as if they set them up to fail, which is not so in our case, where she immerses for a purpose and has a reason so that she should pray and enter the synagogue in purity, therefore….. here when they immerse within the seven clean days for the sake of purity for a pure prayer…they do not cut their fingernails and they also don’t [intensively] comb the hair on their heads, and thus several practices of a woman’s immersion for her husband are omitted, but only for the purpose of spiritual purity and cleanliness for worship and prayer of the Yamim Nora’im, therefore, we should not rebuke them for this…
According to Ben Ish Chai, a single woman is only barred from immersing when there is no practical reason for her to immerse other than promiscuity. A married woman in the midst of the seven clean days will not come to confusion (or sin) because it is clear that she is not undertaking the usual full preparations for ritual immersion. By the same token, a woman with a daughter could instruct her daughter about the distinction between this immersion and others.
In practice, this immersion takes place during the day, does not require more than a basic shower and combing in advance, and no beracha is recited.
What meaning might a woman find in immersing before Yom Kippur?
In a post for the Eden Center, Chaya Houpt expends on what immersing Erev Yom Kippur has meant for her and her daughter:14
Chaya Houpt, Reflections on my First Tevilla on Erev Yom Kippur, The Eden Center Blog
Up until now it was clearly understood that only my husband goes to the mikveh on Erev Yom Kippur, but this time I went, and not alone – in a moment of spontaneity I took my 8 year old daughter with me….When we finally, gently, entered the water together we were enveloped by excitement and amazing gratitude. This is the same mikveh where I yearned and prayed time and time again to be blessed with her. The natural way with which she embraced the water and the water embraced her (and us), and our prayer and the feeling of abundance and light – I prayed that her next encounters with the mikveh waters will be as perfect, enabling, compassionate and blessed, at least as much as this one – and I felt the Heavens open.
A woman cited in an article on immersion before Yom Kippur speaks about its importance among the rush of preparations for the holiday:15
Gitelle Rapoport, “Mikveh for Women on Erev Yom Kippur,” p. 34
A young woman in her thirties, who has observed the custom as a married woman and as a divorcee, said…’the main preparation [ for Yom Kippur] was all the physical stuff: food, haircuts, etc. I was so engrossed in gashmiyyut [physicality] that I needed to break away. I needed a spiritual preparation. It was just me, the mikveh waters and Hashem [God], and I was able to put everything else aside.’
Immersing before Yom Kippur can establish that mikveh immersion has significance independent of marital intimacy, providing a moment to connect directly with our Creator and Hope.
Viduy
Teshuva is a prerequisite for the atonement we seek on Yom Kippur. Rambam presents Yom Kippur as a sort of annual deadline for performing teshuva, which makes the afternoon of Yom Kippur a peak time for it.
רמב”ם הלכות תשובה ב: ז
יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים, ומצות וידוי יום הכפורים שיתחיל מערב היום קודם שיאכל…ואף על פי שהתודה קודם שיאכל חוזר ומתודה בלילי יום הכפורים ערבית וחוזר ומתודה בשחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה, והיכן מתודה יחיד אחר תפלתו, ושליח צבור באמצע תפלתו בברכה רביעית.
Rambam, Laws of Teshuva 2:7
Yom Kippur is a time of repentance for every individual and for the masses, and it is the ultimate time of pardon and forgiveness for Israel; therefore, everyone is obligated to repent and confess on Yom Kippur, and the mitzva of viduy on Yom Kippur is to begin on the eve of the day, before one eats… And even if one confessed before eating, he confesses again on the night of Yom Kippur at Ma’ariv and confesses again at Shacharit and at Mussaf and at Mincha and at Ne’ila. When does one confess? The individual after his tefilla, and the prayer leader in the middle of his tefilla in the fourth beracha.
For Rambam, the central mitzva act of repentance, to be performed by “everyone ” before the pre-fast meal, is the verbal acknowledgment of sin known as viduy.
רמב”ם הל’ תשובה א: א
כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני הא-ל ברוך הוא שנאמר (במדבר ה:ו-ז) איש או אשה כי יעשו וגו’ והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח:
Rambam, Laws of Teshuva 1:1
All the mitzvot in the Torah, whether positive or negative, if a person transgressed one of them, whether deliberately or in error, when he does teshuva and repents of his sin he is obligated to confess before God, blessed be He, as it is written, “a man or woman who do … and they confess their sin that they did” (Bemidbar 5:6-7), this is verbal confession. This confession is a positive mitzva. How do we confess? One says: “Please, God, I have sinned, I have transgressed, I have strayed before You and done such and such, and behold, I have regretted and I am ashamed of my deeds and I will never do this thing again,” and this is the essence of viduy, and whoever confesses a lot and extends the matter, this is praiseworthy.
A baraita, Rambam’s source for Erev Yom Kippur viduy, lays out the overall structure of when to recite it:
יומא פז:
ת”ר [=תנו רבנן] מצות וידוי ערב יוה”כ [=יום הכיפורים] עם חשכה אבל אמרו חכמים יתודה קודם שיאכל וישתה שמא תטרף דעתו בסעודה ואע”פ [=ואף על פי] שהתודה קודם שאכל ושתה מתודה לאחר שיאכל וישתה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה ואף על פי שהתודה ערבית יתודה שחרית שחרית יתודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה…
Yoma 87b
Our rabbis taught: the mitzva of confession on Erev Yom Kippur is at dark, but the Sages said, he should confess before he eats and drinks, lest he become disturbed at the meal, and even though he confessed before he ate and drank, he confesses after he eats and drinks, lest a sin happened at the meal, and even though he confessed at Ma’ariv, he confesses at Shacharit, Shacharit – he confesses at Mussaf, at Mussaf – he confesses at Mincha, at Mincha – he confesses at Ne’ila.
The obligation to recite viduy at each of the five prayer services of Yom Kippur builds to the ultimate moment of atonement at Ne’ila. The viduy prior to Yom Kippur, lest the meal itself get in the way of fulfilling the mitzva, dovetails well with the other repentance-oriented acts of Erev Yom Kippur, immersion, eating (which Halacha views as an extension of the innuyim of Yom Kippur itself) and Tosefet Yom Kippur. But there is a bit of a lacuna in the baraita’s account of reciting viduy, which says to recite it “after eating” rather than “at Ma’ariv,” and Ramban picks up on it:
רמב”ן יומא פז:
נראה לפי דקדוק הלשון הזה שאין הוידוי שהוא מתודה לאחר אכילה בתפילת ערבית, מדלא קתני ואף על פי שהתודה קודם שיאכל וישתה מתודה ערבית וכדקתני ואף על פי שהתודה ערבית, ועוד הא (ד)קתני דמצות וידוי ערב יוה”כ [=יום הכיפורים] הוא עם חשיכה דהיינו לאחר שיאכל וישתה אלא שהקדימו לו חכמים להתודות קודם שיאכל משום שמא תטרף דעתו בסעודה, ועלה קאמר שאע”פ [=שאף על פי] שהצריכו לו להקדים ולהתודות, עיקר הוידוי לא הפסיד את מקומו וצריך להתוודות לאחר שאכל ושתה דהיינו עם חשיכה, ואלו ערבית לא מיקרי לאחר שאכל ושתה דלאו סמוך לאכילה הוא, ותפלת ערבית שמה עלה
Ramban Yoma 87b
It seems according to the precise reading of this language that the viduy he confesses after eating is not in the Ma’ariv prayer, because it is not taught, “and even though he confessed before he ate and drank, he confesses at Ma’ariv,” as it is taught [in the continuation of the baraita] “and even though he confessed at Ma’ariv.” Furthermore, it is taught that the viduy of Erev Yom Kippur is “at dark” – that is, after he eats and drinks, but that the sages had him confess earlier, before he eats, lest he become disturbed at the meal. Regarding this it says that even though they required him to confess earlier, the primary viduy does not lose its place, and he needs to confess after he eats and drinks – that is, at dark. Ma’ariv is not called “after he eats and drinks,” because it is not adjacent to that eating, and the Ma’ariv prayer has a name.
According to Ramban, the Tosefta teaches us to recite viduy prior to eating on Erev Yom Kippur only as a back up. We also must recite viduy after eating, before Ma’ariv, during the minutes of Tosefet Yom Kippur, and this viduy is the essential one leading into Yom Kippur.
In deference to Ramban’s opinion, Ashkenazim recite Tefilla Zaka, a powerful prayer that incorporates viduy, after seuda ha-mafeseket.
משנה ברורה תרז:א
ויש פוסקים שסוברין שצריך להתודות גם אחר אכילה קודם חשיכה וראוי להחמיר כדעה זו (של”ה) וכן נהגו בזמנינו שאומרים אז תפלה זכה:
Mishna Berura 607:1
There are poskim who maintain that one also needs to confess after eating before dark, and it is proper to be stringent in accordance with this opinion, and therefore today we have the custom to recite Tefilla Zaka then.
In Sefardi communities, it is customary to recite “Lecha Ei-li Teshukati,” a piyyut of stunning intimacy that also includes elements of viduy.
רב אברהם אבן עזרא, לך א-לי תשוקתי
הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה. וְתִרְצֶה אֶת תְּשׁוּבָתִי.וְהורֵנִי דְרָכֶיךָ. וְיַשֵּׁר אֶת נְתִיבָתִי.וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי. וְתַעֲנֶה אֶת עֲתִירָתִי.בְּכָל לִבִּי דְּרַשְׁתִּיךָ. עֲנֵנִי יָהּ דְּרִישָׁתִי.אֲנַסֵּךְ אֶת דְּמָעַי לָךְ. מְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי.וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי. ה’ הִיא וְנַחֲלָתִי.אֱסוף נָא אֶת עֲונותַי. בְּחַסְדָּךְ יום אֲסִיפָתִי.
Rav Avraham Ibn Ezra, Lecha, Ei-li, Teshukati
Return me, and I will return/ And You’ll desire my repentant return. And teach me Your paths/ And straighten my ways. And You’ll hear my prayer/ And answer my plea. With all my heart I have sought You/ Respond, O God, to my seeking. I’ll offer my teardrops as libations to You/ Erase my sin with my tears. And my soul has said my part/ It is God and my portion. Gather please my iniquities/ In your kindness on the day of my ingathering
Although there is a special significance to confessing on Erev Yom Kippur and on Yom Kippur, it is a positive mitzva that is not time-bound. Women are therefore obligated in viduy, 16 and should also make an effort to recite one of these prayers (or a short, traditional viduy) after the meal. Since the original text of Tefilla Zaka contains some male-oriented references, it requires adaptation for women. Here is a version disseminated by Rav Amnon Bazak of Yeshivat Har Etzion, and an excerpt of one of its highlights.
תפילה זכה
וְלִהְיוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁכִּמְעַט אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן אוֹ בְגוּפוֹ, בְּמַעֲשה אוֹ בְדִבּוּר פֶּה. וְעַל זֶה דָוֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי עַל חֵטְא שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, וְעַל זֶה נִשְׁבַּר לִבִּי בְּקִרְבִּי וְרָחֲפוּ עַצְמוֹתַי, כִּי אֲפִלּוּ יוֹם הַמִּיתָה אֵין מְכַפֵּר. וְלָכֵן אֲנִי מַפִּילָה תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל בְּנֵי אָדָם. וְהִנְנִי מוֹחֶלֶת בִּמְחִילָה גְמוּרָה לְכָל מִי שֶׁחַטְאוּ נֶגְדִּי…
Tefilla Zaka
Since I know that there is almost no righteous person on earth who does not sin between a person and his fellow, financially or physically, in deed or speech. Over this, my heart is anguished within me for upon sins between a person and his fellow, Yom Kippur does not atone until he appeases his fellow, and upon this my heart is shattered within me and my bones quiver, for even the day of death does not atone. Therefore, I cast my entreaty before You, that You have mercy upon me and grant me grace and kindness and mercy in Your eyes and in the eyes of all people. And I hereby forgive with complete forgiveness everyone who has sinned against me…
The viduy within these prayers, intermingled with other themes of Yom Kippur, usher us into the spirit of the day when it really begins, on the day before.
As part of the transition, there are a few additional practices on Erev Yom Kippur. Right before candle-lighting, we light yahrzeit candles for deceased parents17 and a candle that will burn at least twenty-five hours to use for Havdala.18 Right after, it is customary for those with children to bless them before leaving for synagogue, including the beracha that they live righteously.19
Further Reading
- Rav David Brofsky. “The Laws and Practices of Erev Yom Kippur.” VBM Shiur. Available here.
- Gitelle Rapoport. “Mikveh for Women on Erev Yom Kippur.” Le’ela, September 1998: 29-38. Available here.
Notes
2. Rambam, however, only views Tosefet Yom Kippur as a Torah-level obligation with respect to afflictions, and not with respect to prohibited labor:
רמב”ם הלכות שביתת עשור א: ו
כשם ששבות מלאכה בו בין ביום בין בלילה כך שבות לעינוי בין ביום בין בלילה, וצריך להוסיף מחול על הקדש בכניסתו וביציאתו שנאמר )ויקרא כ”ג( ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב, כלומר התחיל לצום ולהתענות מערב תשעה הסמוך לעשירי, וכן ביציאה שוהה בעינויו מעט מלילי אחד עשר סמוך לעשירי שנאמר מערב עד ערב תשבתו שבתכם.
Rambam, Hilchot Shevitat Asor 1:6
Just as refraining from labor applies both daytime and nighttime, so the refraining of affliction applies both daytime and nighttime, and one needs to add from the workday onto the sacred when it enters and when it exits, as it says (Vayikra 23), “and you shall afflict your souls, on the ninth of the month in the evening,” meaning, begin to fast and afflict oneself from the evening of the ninth close to the tenth, and similarly with its exit, one lingers a little in his affliction into the night of the eleventh close to the tenth, as it says, “from evening until evening, you shall rest on your Shabbat.”
3. A Talmudic passage describes widespread and unwitting laxity with Tosefet Yom Ha-kippurim. Some early authorities understand the passage to be referring specifically to women.
ביצה ל.
הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין והני מילי בדרבנן אבל בדאורייתא לא ולא היא לא שנא בדאורייתא ולא שנא בדרבנן לא אמרינן להו ולא מידי דהא תוספת יום הכפורים דאורייתא הוא ואכלי ושתו עד שחשכה ולא אמרינן להו ולא מידי
Beitza 30a
Leave Israel be, it is better for them to sin in error than to sin deliberately. These words apply to Rabbinic mitzvot, but not to Torah mitzvot. This is not so – it makes no difference whether it is from the Torah or Rabbinic, we do not say anything at all to them [those who inadvertently violate the mitzva]. For Tosefet Yom Ha-kippurim is from the Torah, and they ate and drank until dark and we did not say anything at all to them.
רמב”ם הלכות שביתת עשור א: ז
נשים שאוכלות ושותות עד שחשיכה והן אינן יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקדש אין ממחין בידן שלא יבואו לעשות בזדון, שהרי אי אפשר שיהיה שוטר בבית כל אחד ואחד להזהיר נשיו, והנח להן שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, וכן כל הדומה לזה.
Rambam, Hilchot Shevitat Asor 1:7
Women who eat and drink until dark, and they do not know that it is a mitzva to add from the workday onto the sacred, we do not rebuke them, so that they will not come to do this deliberately, for it is impossible to place a policeman in the home of every single one to caution his women, and leave Israel be, that they sin in error and not deliberately, and thus in everything similar to this.
4. Shibbolei Ha-leket says the opposite. Eating a lot the day before makes the fast more difficult:
ספר שבולי הלקט סדר יום הכיפורים סימן שז
או יש לומר שמפני שאוכל יפה בערב יום הכיפורים וביום הכיפורים מתענה קשה לו עינויו יותר…
Shibbolei Ha-leket Seder Yom Ha-kippurim 307
Or one can say that because he eats well on Erev Yom Kippur, and fasts Yom Kippur, his affliction is more difficult for him…
5. Gera infers this from a comment of Rashi that the meal is not till the daytime:
רש”י כתובות ה. ד”ה אית ליה רווחיא
לשחוט בלילה שהסעודה אינה עד למחר
Rashi Ketubot 5a s.v. It lei ravchya
To slaughter at night, since the festive meal is not until the next day
ביאור הגר”א אורח חיים תרד: ב
והעיקר שאין המצוה להרבות אלא ביום
Beiur Ha-Gera OC 604:2
The essence is that the mitzva to eat a lot applies only during the day
6. Minchat Chinuch takes it as a given that one need not eat bread, similar to the festive meal on Purim:
מנחת חינוך מצוה שיג
דבערב יה”כ [=יום הכיפורים] דמצוה לאכול אין חיוב דוקא פת כמו שויו”ט [=שבת ויום טוב] דלא מצינו זה בשום מקום רק מצוה לאכול ויוצא בכ”ד [=בכל דבר] וכ”ה במג”א ה’ [=וכך הוא במגן אברהם הלכות] מגלה גבי פורים וכאן נמי בודאי הוא כן וזה נראה פשוט.
Minchat Chinuch Mitzva 313
For on Erev Yom Kippur, when there is a mitzva to eat, the obligation is not specifically bread as on Shabbat and Yom Tov, for we have not found anywhere anything other than a mitzva to eat, and one fulfils the obligation with anything, as it is in Magen Avraham, laws of Megilla regarding Purim, and here it is also certainly so, and this seems simple.
7. For a detailed discussion of this immersion, takanat Ezra, see here.
ברכות דף כב.
תניא, רבי יהודה בן בתירא היה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה.
Berachot 22a
It is taught [in a baraita]: Rabbi Yehuda ben Beteira used to say: words of Torah are not susceptible to ritual impurity.
מסכת ברכות כב.
תנו רבנן: בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים – טהור
Berachot 22a
Our Rabbis taught: A man who had a seminal emission, over whom they poured nine kabim of water– is pure.
ביאור הלכה סימן תרו סעיף ד
יכול לטבול וכו’ – עיין מ”ב והיינו דאפילו האנשים שאינן זהירין כל השנה בטבילה עכ”פ בעיוה”כ צריך לטבול ולהיות נקי משום יום הקדוש:
Bei'ur Halacha 606:4
One can immerse etc. – see Mishna Berura, and that is that even men who are not scrupulous all year long regarding immersion; nevertheless, on Erev Yom Kippur, one must immerse and be clean for the sacred day.
מגן אברהם תריט י
שעומדים – היינו בשעת תפלת ערבית אבל מי שעומד כל הליל[ה] לא יוכל להתפלל בכוונ[ה] ביום (ב”י) ויזהרו שלא ישהו נקביהם ואם נחלשו יכולים לסמוך לשום דבר (מהרי”ל ד”מ) ערסי’ [=עיין ריש סימן] תקפ”ה וטעם העמיד[ה] להיות דוגמת המלאכים ולכן הנשים לא יעמדו וכמ”ש ססי’ [=וכמו שכתבתי סוף סימן] תר”י (מט”מ):
Magen Avraham 619:10
That they stand – that is, at the time of Ma’ariv, but one who stands all night will not be able to pray with intention during the day, and they should be careful not to delay relieving themselves, and if they became weak they can lean on something, see the beginning of Siman 585, and the reason for standing is to follow the example of the angels, and therefore women should not stand, as I wrote at the end of Siman 610.
11. Magen Avraham cites this point of Maharil’s as well, though he gives precedence to the ritual purity rationale (citing another ruling of Maharil):
מגן אברהם תרו:ח
ולפ”ז [=ולפי זה] אשה ששמשה תוך ג’ ימים צריכה לכבד ביתה בחמין שלא תפלוט ש”ז [=שכבת זרע] ודוקא שלא היה סמוך לטבילתה או סמוך לוסתה דבאותן שעות רגילות להתעבר ויש לחוש שתשחית זרע ההריון וי”א [=ויש אומרים] שהטעם דטבילה משום תשובה דהא אפילו נערים ובתולות שהן בני מצות טובלות ואפי[לו] מי שטבל בער”ה [=בערב ראש השנה] ולא ראה קרי יחזור ויטבול ולפ”ז [=ולפי זה] יש לטבול ג”פ [=ג’ פעמים]
Magen Avraham OC 606:8
According to this, a woman who had relations within three days needs to clean herself internally with warm water so that she will not expel semen, and specifically if it was not close to the time of her immersion or close to the time of her expected menses, that at those times women are accustomed to conceive and one should be concerned that she will destroy semen that would lead to pregnancy. And some say that the reason for immersion is because of repentance, for even youths and maidens who are benei mitzvot immerse, and even someone who immersed on Erev Rosh Ha-shana and did not have a seminal emission [since then] immerses again, and according to this, one should immerse three times.
רב עבודיה יוסף, טהרת הבית א עמ’ לו
ושב ואל תעשה עדיף. וכן הנשים שהן בתוך שבעה נקיים לא יטבלו בערב ר”ה [=ראש השנה] ובערב יוהכ”פ [=יום הכיפורים] שיש לחוש למכשול ולתקלה.
Rav Ovadya Yosef, Taharat Ha-bayit I, p. 36
It is preferable to refrain from action. And thus, the women who are in the midst of seven clean days should not immerse on Erev Rosh Ha-shana and Erev Yom Kippur, for there is concern of stumbling and sin.
ספר החינוך מצוה שסד
שנצטוינו להתודות לפני ה’ על כל החטאים שחטאנו בעת שנתנחם עליהן, וזהו ענין הוידוי ….ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות.
Sefer Ha-chinuch 364
That we are commanded to confess before God on all the sins we have committed when we regret them, and this is the matter of viduy….. and this mitzva applies in every place and at every time, for males and females.
ערוך השולחן אורח חיים תרי:ו וגם עושין נר נשמה לאביו ולאמו שמתו או לאחד מהם שמת וכן נכון וכן כתבו מקצת רבוותא וזהו תקון להנשמה דנשמה מקרי נר כדכתיב [משלי כ, כז] נר ד’ נשמת אדם וגם המתים צריכים כפרה כדאיתא בספרי [דברים פיסקא ר”י]
Aruch Ha-shulchan OC 610:6
They also make a yahrzeit candle for one’s father or mother that are deceased, or one of them who is deceased, and it is also proper, and thus was written in a few of the authorities and this is a rectification for the soul, for the soul is called a candle, as it is written (Mishlei 20:27): “The soul of a person is the candle of God” and also the deceased require atonement, as is written in Sifrei (Devarim 210)
ספר כלבו סימן ע
ומבדילין על הכוס בפ”ה בורא מאורי האש והמבדיל וכשמברכין על האור אין מברכין אלא על אור ששבת ממלאכה כגון עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום אבל לא על האור היוצא מן העצים ומן האבנים לפי שטעם ברכת האור ביום הכפורים לפי שפסקה הנאתו בו ביום ועכשיו הותרה לו ועל כן צריך אור ששבת
Sefer Kolbo 70
We recite Havdala over a cup [of wine], borei peri ha-gefen, borei me’orei ha-esh, and ha-mavdil, and when we recite the beracha over the light, we recite the beracha only over a light that rested from labor, such as a lamp that was lit continuously the entire day, but not over a light kindled from wood or stones, according to the reason for the beracha of light on Yom Kippur, because its enjoyment ceased on that day and now is permissible again, and therefore a light that rested is required.
חיי אדם כלל קמד, סעיף יט
המנהג לברך את הבנים קודם שנכנסין לבית הכנסת, שאז כבר חל קדושת היום ושערי רחמים נפתחים. והנוסח שאנו מברכים, ישימך וכו’ ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיתן בלבך אהבתו ויראתו ותהיה יראת ה’ על פניך כל ימי חייך שלא תחטא, ותהי חשקך בתורה ובמצוות, עיניך לנוכח יביטו, פיך ידבר חכמות ולבך יהגה אימות, ידיך יהיו עוסקות במצוות, רגליך ירוצו לעשות רצון אביך שבשמים, ויתן לך בנים ובנות צדיקים וצדיקות עוסקים בתורה ובמצוות כל ימיהם, ויהי מקורך ברוך, ויזמין לך פרנסתך בהיתר ובנחת ובריוח מתחת ידו הרחבה ולא על ידי מתנות בשר ודם, פרנסה שתהיה פנוי לעבודת ה’, ותכתב ותחתם לחיים טובים וארוכים בתוך כל צדיקי ישראל אמן:
Chayyei Adam, 144:19
The custom is to bless the children before entering the synagogue, because then the sanctity of the day has already taken effect and the gates of mercy are open. The formula that we bless, “May God make you…” [the beracha given every Shabbbat] and “May it be the will of our Father in Heaven that He place in your heart love of Him and fear of Him, and that fear of God be before you all the days of your life that you not sin, and that your desire be for Torah and mitzvot, your eyes look toward truth, your mouth speak wisdom, and your heart meditate with awe, your hands be occupied with mitzvot, your feet run to do the will of your Father in Heaven, and my He grant you righteous sons and daughters, who engage in Torah and mitzvot all their lives, and may your font be blessed, and may He provide you with a livelihood in a permissible, comfortable, and plentiful way from His generous hand, and not through gifts of flesh and blood, a livelihood that leaves time for serving God, and may you be written and sealed for a good long life among all the righteous of Israel, Amen.
Sources
To see these sources in context on Sefaria, click here!
Tosefet Yom Kippur
ויקרא כג:כז-כח, לב
אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’: וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹקיכֶם: כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:… שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶםבְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם:
Vayikra 23:27-28, 32
But on the tenth day of this seventh month, it is Yom Ha-kippurim, it shall be a sacred festival for you, and you shall afflict your souls and bring a sacrifice to God. You shall not do any labor on this same day, for it is Yom Kippurim, to atone for you before the Lord your God. For every soul that is not afflicted on this same day shall be cut off from its nation….It is a Shabbat Shabbaton for you, and you shall afflict your souls, on the ninth of the month in the evening, from evening until evening, you shall rest on your Shabbat.
ראש השנה ט.
ורבי ישמעאל מוסיפין מחול על קדש מנ”ל [=מנא לן]? נפקא ליה מדתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה יכול בתשעה תלמוד לומר בערב אי בערב יכול משתחשך ת”ל [=תלמוד לומר] בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מלמד שמוסיפין מחול על קדש אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת”ל [=תלמוד לומר] מערב עד ערב…
Rosh Ha-shana 9a
Rabbi Yishmael: ‘We add from the workday to the sacred,’ what is our source? It is derived from what is taught [in a baraita]: “And you shall afflict your souls on the ninth.” Could it mean on the ninth? Scripture teaches “in the evening.” “In the evening” could mean, from when it gets dark. Scripture teaches “on the ninth.” How is that? One begins fasting while it is still day. This teaches that we add from the workday onto the sacred. I have [established the obligation] only with its entrance; from where [can I derive it] with its exit? Scripture teaches “from evening until evening.”
יומא פא.
“בעצם היום הזה ונכרתה” על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת…
Yoma 81a
“On this same day shall be cut off” – the punishment of karet applies to that very day, and there is no punishment of karet on the tosefet…
יומא פא.
אמר ר”ל [=ריש לקיש] מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי …רב אחא בר יעקב אמר יליף “שבת שבתון” משבת בראשית מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר
Yoma 81a
Reish Lakish said, why is no prohibition stated with affliction?… Rav Acha bar Ya’akov said, derive “Shabbat Shabbaton” [Yom Kippur] from Shabbat Bereishit [Shabbat observed weekly based on the seventh day of Creation]. Just as there, [the Torah] did not punish unless it prohibited, so here it did not punish unless it prohibited
סוכה כח.-כח:
יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא, דאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא “איש או אשה” (במדבר ה:ו) השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה.
Sukka 28a-28b
Yom Kippur is derived from Rav Yehuda in the name of Rav, for Rav Yehuda said in the name of Rav, and it was also taught in the school of Rabbi Yishmael: Scripture says “man or woman” (Bemidbar 5:6) – the verse equates a woman to a man for all the punishments in the Torah.
ויקרא טז:כט
וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם:
Vayikra 16:29
It shall be to you a law forever, in the seventh month on the tenth of the month you shall afflict your souls, and you shall do no labor, the citizen and the stranger who lives among you.
סוכה כח.-כח:
והתניא “ה אזרח” לרבות את הנשים האזרחיות שחייבות בעינוי…קרא למה לי?…יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא, דאמר רב יהודה אמר רב…’השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה’…לא נצרכא אלא לתוספת עינוי. סד”א [=סלקא דעתך אמינא] הואיל ומיעט רחמנא לתוספת עינוי מעונש ומאזהרה לא נתחייבו נשים כלל קמ”ל [=קא משמע לן]:
Sukka 28a-b
Isn’t it taught [in a baraita] “the citizen” to include the women citizens who are obligated in affliction…Why do I need a verse?…[Women’s obligation on] Yom Kippur is derived from Rav Yehuda in the name of Rav, as Rav Yehuda said in the name of Rav…’Scripture equated a woman to a man for all the punishments in the Torah’…it is needed only for the tosefet of affliction. I might have thought that since the Torah excluded the tosefet of affliction from punishment and warning, that women are not obligated at all; this teaches us [otherwise].
Eating
ראש השנה ט.-ט:
ור”ע [=ורבי עקיבא] האי ועניתם את נפשותיכם בתשעה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדפתי דתני חייא בר רב מדפתי “ועניתם את נפשותיכם בתשעה” וכי בתשעה מתענין? והלא בעשירי מתענין? אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי
Rosh Ha-shana 9a-b
And Rabbi Akiva, this “and you shall afflict your souls on the ninth” – what will he do with it? According to what Chiyya bar Rav from Difti taught, as Chiyya bar Rav from Difti taught, “and you shall afflict your souls on the ninth,” – and do we fast on the ninth? Don’t we fast on the tenth? Rather to tell you that everyone who eats and drinks on the ninth, Scripture considers him as if he fasted on the ninth and tenth
רש”י יומא פא: ד”ה כל האוכל
והכי משמע קרא “ועניתם בתשעה” כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות בעשרה ומדאפקיה קרא בלשון עינוי לומר לך הרי הוא כאלו מתענה בתשעה:
Rashi Yoma 81b s.v. kol ha-ochel
And thus is the meaning of the verse “and you shall afflict … on the ninth,” to say, prepare yourself on the ninth so that you will be able to fast on the tenth, and because the verse expressed it in terms of affliction, to tell you: behold, it is as if one fasts on the ninth.
רא”ש יומא ח:כב
כלומר הכינו עצמכם בתשעה לחדש להתחזק באכילה ובשתיה כדי שתוכלו להתענות למחר להראות חיבתו של המקום ברוך הוא לישראל.
Rosh Yoma 8:22
Meaning, prepare yourselves on the ninth to renew and strengthen [yourselves] with eating and drinking in order that you should be able to fast the next day, [this injunction is] to show God’s love for Israel.
פרישה אורח חיים תרד:ב
וציום שיאכלו וישתו תחילה….כדי שיהיה ניכר וגלוי ציווי הקדוש ברוך הוא שציוונו להתענות ביום העשירי…
Perisha OC 604:2
He commanded them to eat and drink first….so that God’s commandment, that He commanded us to fast on the tenth day, should be clear and revealed…
ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ד
כי בשאר ימים טובים אנחנו קובעים סעודה לשמחת המצוה, כי יגדל וישגא מאד שכר השמחה על המצוות, כמו שנאמר (דברי הימים א כט:יז): “ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך”, ונאמר (דברים כח:מז): “תחת אשר לא עבדת את ה’ אלקיך בשמחה ובטוב לבב”, ומפני שהצום ביום הכפורים, נתחייבו לקבוע סעודה על שמחת המצוה בערב יום הכפורים.
Sha’arei Teshuva of Rabbeinu Yona, Sha’ar 4
For on the other Yamim Tovim we sit down to a festive meal for the joy of the mitzva, for the reward for the joy of mitzvot is very great and exalted, as it is said (Divrei Ha-yamim I 29:17): “And now, Your nation that are found here, I have seen giving to You with joy,” and it is said (Devarim 28:47) “as retribution that you have not served the Lord your God with joy and with goodness of heart,” and since there is a fast on Yom Kippur, they were obligated to sit down to a festive meal for the joy of the mitzva on Erev Yom Kippur.
שולחן ערוך או”ח תרד:א
מצוה לאכול בערב יו”כ [=יום כיפור] ולהרבות בסעודה. הגה: ואסור להתענות בו
Shulchan Aruch OC 604:1
It is a mitzva to eat on Erev Yom Kippur and to increase [one’s] meals. Rema: And it is forbidden to fast on it.
שו”ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן טז
אני נבוך בכל נשים הבריאות אם חייבות לאכול בערב יוה”כ [=יום הכיפורים] דאפשר הן פטורות כמו מכל מ”ע [מצוות עשה] שהזמן גרמא…או לא…דהוי כאלו התענה תשיעי ועשירי ממילא כל שמחוייב בתענית עשירי מחוייב לקיים ועניתם כו’ לאכול בתשיעי, וצ”ע [=וצריך עיון] לעת הפנאי.
Responsa Rabbi Akiva Eiger Mahadura Kama 16
I am unsure regarding all the healthy women, whether they are obligated to eat on Erev Yom Kippur, for it is possible that they are exempt as from all positive time-bound mitzvot … or not…for it is as if one fasted on the ninth and tenth, so obviously anyone who is obligated in the fast of the tenth is obligated to fulfil “and you shall afflict…” to eat on the ninth, and it requires further study when there is time.
שדי חמד מערכת יום הכיפורים א:ג
לפי הטעם שהוא להכין עצמו שיוכל להתענות למחר…אם כן גם נשים צריכות לזה ואדרבא הן תשושי כח יותר מהאנשים. וכן כתב במנהגי מוהרי”ל….
Sedei Chemed Ma’arechet Yom Ha-kippurim 1:3
According to the reason that it is to prepare oneself so as to be able to fast the next day… if so, women also need that, and on the contrary, they are weaker than men. And thus is written in Minhagei Maharil….
ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור ט
שאלו למהר”י סג”ל על שנדרה שלא לאכול בשר ולא לשתות יין רק בשבתות וימים טובים מה דינה בעי”כ [=בערב יום כיפור]. והשיב שמותרת לאכול בכל רצונה ולשמח לבה ביום זה דנמי מתקרי יום טוב….
Sefer Maharil (Minhagim), Laws of Erev Yom Kippur 9
They asked Mahari Segal about [a woman who] took a vow not to eat meat or drink wine except on Shabbatot and Yamim Tovim. What is the law for her on Erev Yom Kippur? And he replied that she is permitted to eat whatever she wishes and to make her heart rejoice on this day, since it is also called Yom Tov….
Immersion
משנה ברכות ג:ו
זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע…צריכין טבילה ורבי יהודה פוטר:
Mishna Berachot 3:6
A zav who had a seminal emission, and a nidda who expelled semen…require immersion, and Rabbi Yehuda exempts.
תוספות ברכות כב: ד”ה ולית הלכתא כוותיה
כר’ יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה וי”מ [=ויש מפרשים] דוקא לתורה אבל לתפלה צריך טבילה ופי’ [=ופירש] ר”י דלא שנא והטובל בערב יוה”כ [=יום הכיפורים] אין לו לברך והמברך הוה ברכה לבטלה.
Tosafot Berachot 22b s.v. Ve-leit hilcheta kavatei
Like Rabbi Yehuda ben Beteira, who said, words of Torah are not susceptible to ritual impurity. Some explain: specifically for Torah, but for prayer, one requires immersion, and Ri explains that there is no difference. One who immerses on Erev Yom Kippur should not recite a beracha, and if one recites a beracha it is a beracha in vain.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכפורים תרו:ד
יכול לטבול … מתי שירצה, רק שיהיה קודם הלילה; ואינו מברך על הטבילה. הגה: ואין צריך לטבול רק פעם אחת, בלא וידוי, משום קרי; והוא הדין דהטלת תשעה קבין מים נמי מהני.
Shulchan Aruch OC 606:4
One can immerse … whenever one wants, as long as it is before night; and one does not recite a beracha over the immersion. Rema: One needs to immerse only one time, without viduy (confession), on account of seminal emission; and pouring nine kabim of water is also effective.
ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור [ד]
ויש מפרשים דטבילת ערב יום כפורים משום טהרה היא, כדאיתא במדרש ישראל נקיים הם כמלאכים. ואמר מהר”י סג”ל דלפי זה נראה אשה ששמשה תוך ג’ ימים קודם יום כפור צריכה לכבד ביתה בחמין שלא תפלוט שכבת זרע ואח”כ [=ואחר כך] תטבול, כמו במתן תורה שפרשו ג”כ [=גם כן] ג’ ימים דכתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה (שמות יט, טו), ודוקא שלא בשעת סמוך לטבילתה או שלא בשעת סמוך לווסתה דבאותן שעות אל תכבד שמא תשחית זרע ההריון…
Sefer Maharil (Minhagim), Laws of Erev Yom Kippur 4
Some explain that the immersion on Erev Yom Kippur is because of purity, as it says in the midrash, Israel are clean like angels. And Mahari Segal said, that according to this, it seems that a woman who had relations within three days before Yom Kippur needs to wash herself internally with warm water so that she will not expel semen, and afterwards immerse, as with the giving of the Torah, when they also abstained for three days, as it is written: Be ready for three days, do not go near a woman (Shemot 19:15), and specifically not close to the time of her immersion or close to the time she expects her menses, since at those times she should not wash internally lest she destroy seed that might lead to pregnancy…
פרקי דרבי אליעזר (היגר) – “חורב” פרק מה
ראה סמאל שלא נמצא בהם ביום הכפורים חטא אמ[ר] לפניו רבון כל העולמים יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים מה מלאכי ישראל אין בהם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים, מה מלאכי השרת …יחפי רגל ביום הכפורים כך ישראל יחפי רגל ביום הכפורים, מה מלאכי השרת אין להם קפיצה כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלום ביניהם כך ישראל שלום ביניהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים…
Pirkei De-Rabbi Eliezer “Chorev” 45
Sama’el saw that there was no sin found in them on Yom Kippur. He said before Him: Master of all worlds, do you have one nation like ministering angels in Heaven? Just as the angels of Israel do not eat or drink, so Israel do not eat or drink on Yom Kippur. Just as the ministering angels…are barefoot on Yom Kippur, so Israel are barefoot on Yom Kippur. Just as the ministering angels are stationary, so Israel stand on their feet on Yom Kippur. Just as there is peace among the ministering angels, so there is peace among Israel on Yom Kippur. Just as the ministering angels are clean of all sin, so Israel are free of all sin on Yom Kippur…
ראבי”ה חלק ב – מסכת יומא סימן תקכח
ניהגו פרושים לטבול, דאמרינן במדרש תנחומא פרשת ואתחנן שמע ישראל וגו’ רבנן אמרי וכו’ עד אבל ביום הכיפורים שהם נקיים כמלאכים אומר אותו בפרהסיא, ולובשים לבנים מהאי טעמא.
Ra’aviyah II: Yoma 528
The Perushim had the custom to immerse, as we say in Midrash Tanchuma Parshat Va-et’chanan, “Shema Yisrael…” and our rabbis say… until “but on Yom Kippur they are clean like angels. He says [“Baruch Shem Kevod”] out loud, and they wear white for this reason.
ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים עשרת ימי תשובה
אמר מהר”ר יודל ומהר”ש (סי’ של”ז) שאין להם לנשים לטבול בערב יו”כ [=יום כיפור] כי אין יכולין להיות כמלאכים וטעות הוא בידם כי לא שייך הך טבילה גבייהו.
Sefer Ha-minhagim, Hagahot Ha-minhagim Aseret Yemei Teshuva
Rav Yudel and Maharash said, that women should not immerse on Erev Yom Kippur because they cannot be like angels and they do so in error, because this immersion is not relevant for them.
ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה לא
ר’ יהושע בש[ם] ר’ אחא פתח: עיר גבורים עלה חכם (משלי כא, כב). גברים כת[יב], שכולם גברים ואין בהן נקבה.
Vayikra Rabba Emor 31
R’ Yehoshua in the name of R’ Acha opened: “To the city of heroes [gibborim] the wise one went up” (Mishlei 21:22). [Gibborim] is written [without a vav] as “gevarim” [men], for all of them are men and there is no female among them.
שו”ת בני בנים ג:ה
אין אנו באים להתדמות למלאכים מצד הזכרות שבהם אלא רק בעניני יום הכפורם ובזה שפיר גם נשים יכולות להתדמות….שהרי ביום הכפורים באכילה ושתיה והליכה יחף ונקיון מעון אין חילוק בין גברים לנשים.
Responsa Benei Banim III:5
We do not seek to resemble the angels in their aspect of masculinity, but only in matters of Yom Kippur. And in this, women can certainly also resemble…. For on Yom Kippur in eating and drinking and walking barefoot and being clean of sin – there is no distinction between men and women.
ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור [ג]
טבילת ערב יום כפור אמר מהר”י סג”ל יש פוסקים לטבול אחר סעודת המפסקת בערב, כי עיקר הטבילה משום תשובה היא ויותר שיקרבנה לעצומו של יום יפה הדבר. אמר מהר”י סג”ל דנראה לו להביא ראיה דמשום תשובה היא דהא נוהגין אז לטבול אנשים ונשים נערים ובתולות בר מצוה ובת מצוה, בשלמא אנשים טובלים משום טומאת קרי …, אך נשים אמאי טובלות הא (אינן) פולטות. וכן הזקנות וכן נערים ובתולות שברור להן שנקי גופם מטומאה, אלא ודאי משום תשובה היא. וכן בירושלמי איתא מעשה בריבה אחת שנשבית בין העכו”ם וכשפדאוה הטבילוה על מה שהאכילוה איסורין. וכן טבילת גר כשנתגייר טובלין אותו משום תשובה. וכיון דטבילה זו משום תשובה היא גם אם טבל בערב ראש השנה ולא ראה שום קרי אח”כ [=אחר כך] ולא נטמא, מ”מ [=מכל מקום] יחזור ויטבול האידנא לטהר לתשובה.
Sefer Maharil (Minhagim), Laws of Erev Yom Kippur 3
Immersion on Erev Yom Kippur: Mahari Segal said: There are those who rule that one should immerse after the pre-fast meal in the evening, since the immersion is primarily for repentance, and it is proper for it to be as close as possible to Yom Kippur itself. Mahari Segal said that he is inclined to bring a proof that it is for repentance, for then men and women, and youths and maidens who are bar mitzva or bat mitzva, have the custom to immerse. It would make sense for men to immerse due to seminal emission…, but why would women immerse – for they (do not) [all necessarily] expel semen. And also old women, and also youths and maidens where it is clear to them that their bodies are free from impurity; rather, it is certainly for repentance. Similarly in the Yerushalmi there is a story of a girl who was captive among non-Jews and when they redeemed her, they had her immerse because [her captors] had given her forbidden food to eat. Similarly the immersion of the convert when he converts, we have him immerse for repentance. Similarly this immersion is for repentance, even if he immersed on Erev Rosh Ha-shana and did not have any seminal emission afterwards and did not become impure, in any case he immerses again now to become pure for repentance.
משנה יומא ח :ט
את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה: “[כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם] מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ” (ויקרא טז:ל). עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מיטהרין? מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים שנאמר (יחזקאל ל”ו) “וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם” ואומר (ירמיה י”ז) “מקוה ישראל ה'” מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:
Mishna Yoma 8:9
Rabbi Elazar ben Azarya expounded this: “[For on this day it will atone for you to purify you] from all your sins before God you will be pure” (Vayikra 16:30). Sins between a person and God, Yom Kippur atones. Sins between a person and his fellow, Yom Kippur does not atone until he appeases his fellow. Rabbi Akiva said: Happy are you, Israel! Before whom do you become pure? Who purifies you? Your Father in Heaven, as it is said “And I will cast upon you pure water and you will be pure” (Yechezkel 36:25) and it says “God is the mikveh of Israel” (Yirmiyahu 17:13) – just as a mikveh purifies those who are impure, so the Holy One, Blessed be He, purifies Israel.
ספר חסידים (מרגליות) סימן שצד
נשים רגילות לטבול שלשה פעמים ב”מים טהורים וטהרתם [וגומ’] אטהר אתכם” (יחזקאל ל”ו כ”ה) וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל (ויקרא ט”ז י”ט) לטהר אתכם [וגומ’] לפני ה’ תטהרו (שם שם ל’) ולכך הטובל בערב יוה”כ [=ערב יום הכיפורים] יכנס ראשו במים ג’ פעמים.
Sefer Chasidim 394
Women are accustomed to immerse three times [corresponding to] in”pure water and you will be pure …I will purify you” (Yechezkel 36:25), “and he shall purify him and sanctify him from the impurities of Benei Yisrael” (Vayikra 16:19), “topurify you …before God you shall be purified ” (ibid. 30). Therefore, one who immerses on Erev Yom Kippur dunks his head under the water three times.
רמב”ם הלכות מקוואות פרק יא:יב
כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות, כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור, הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם (יחזקאל לו:כה)
Rambam, Laws of Mikva’ot 11:12
Just as the one who has intention to become pure, since he immersed, he is pure, even though there is no change in his body – thus the one who has intention to purify his soul from the impurity of souls, which are the thoughts of evil, since he committed to separate from those counsels and brought his soul into the pure waters of knowledge, behold, He says, “I will cast upon you pure waters and you will be pure from all your impurity and from all your idolatry I will purify you” (Yechezkel 36:25).
משנה ברורה תרו:יז
יכול לטבול – המחבר קיצר דמקודם היה לו לכתוב דמנהג לטבול … בעיו”כ [=בערב יום כיפור] ואפילו נערים ובתולות מכיון שהם בני מצות טובלות…
Mishna Berura 606:17
One can immerse – the author (Shulchan Aruch) wrote briefly; earlier, he should have written that it is a custom to immerse … on Erev Yom Kippur, and even youths and maidens, because they are above bar or bat mitzva, immerse
נדה סז:
רבי יוחנן אמר: בין בזמנה בין שלא בזמנה – אינה טובלת אלא בלילה, משום סרך בתה.
Nidda 67b
Rabbi Yochanan said: Whether at the right time or not at the right time, she immerses only at night, because of her daughter following [this example].
שו”ת הריב”ש סימן תכה
ומה שנפלאת: איך לא תקנו טבילה לפנויה, כדי שלא יכשלו בה רבים? ואין כאן מקום תמה! שהרי כיון שהפנויה אסורה, כמש”כ [=כמו שכתבתי]. אדרבה! אם היתה טובלת, היה בה מכשול: שהיו מקילין באסורה; כיון שאין אסורה, אלא מדרבנן.
Responsa Rivash 425
What is remarkable: How did they not decree immersion for a single woman, so that the masses not come to sin through her? And there is no place to wonder here! For since the single woman is prohibited, as I have written. On the contrary! If she were to immerse, there would be a stumbling block with her: For they would be lenient with a woman who is prohibited, since she is only prohibited rabbinically.
שדי חמד יום הכפורים א:ו
שיש חשש תקלה בטבילת בתולות ואם כן מסתברא דאין להניח לבתולות לטבול גם בערב יום הכפורים דהוי חומרא דאתי לידי חשש תקלה
Sedei Chemed Yom Ha-kippurim 1:6
There is concern of sin in the immersion of maidens, and if so, it is reasonable not to allow maidens to immerse even on Erev Yom Kippur, since it is a stringency that leads to a concern of sin
שו”ת רב פעלים חלק ד – יורה דעה סימן טז
…הנה מנהג הנשים של בני בתינו וקרובינו לטבול ערב ר”ה [=ראש השנה] וערב יוה”כ [=יום הכיפורים] משום טהרה מתשמיש אף על פי שהם טהורים מנדה ולא עוד אלא גם האשה שהיא לא טבלה מנדתה כי עודנה בתוך ז’ נקיים שלא שלמו ג”כ [=גם כן] טובלת בתוך ז’ נקיים בשביל טהרה בלבד כדי שתבא לבית הכנסת ותתפלל בימים נוראים בטהרה ואחר ז’ נקיים אז תטבול כהלכה בשביל בעלה ולא עוד אלא שגם הבתולות שבבית ג”כ [=גם כן] עושים כן לטבול קודם ר”ה [=ראש השנה] בשביל שיבואו לבית הכנסת ויתפללו בטהרה…..והנה ממ”ש [=ממה שכתב] הריב”ש ז”ל טעם על הפנויות שלא תקנו להם טבילה אין הוכחה מזה לערער על נ”ד [=נידון דידן] די”ל [=דיש לומר] התם הפנויות אין להם סיבה וטעם לטבול ואם היו אומרים להם לטבול כדי שלא יכשלו בהם רבים נמצא שעושים בזה תקנה לחוטאין והרי כאלו הם נותנים אצבע בין שיניהם להכשל משא”כ בנ”ד [=מה שאין כן בנידון דידן] דהיא טובלת משום סיבה וטעם יש לה בזה כדי שתתפלל ותכנס לבית הכנסת בטהרה לכן…..כאן כאשר טובלין בתוך הז’ נקיים בשביל טהרה לתפלה נקייה …אין קוצצין הצפרניים וגם אין סורקין את שער ראשם והרי בזה חסרו כמה דברים הנהוגים בטבילת אשה לבעלה וזה היכר גדול להם שזאת הטבילה לא תועיל לטהר האשה לבעלה אלא רק משום טהרת הנפש ונקיות לעבודה ותפלה של ימים נוראים ולכן אין למחות בידם על זאת…
Responsa Rav Pe’alim IV, YD 16
…It is the custom of the women of our household and our relatives to immerse on Erev Rosh Ha-shana and Erev Yom Kippur for purposes of purity from relations, even though they are pure from nidda. And furthermore, even a woman who has not immersed following nidda, because she is still within the seven clean days that are not complete, they also immerse within the seven clean days for purposes of purity alone, so that she should come to the synagogue and pray on the Yamim Nora’im in purity, and after the seven clean days she will then immerse according to halacha for the sake of [resuming contact with] her husband. Furthermore, even the maidens in the house also do thus, to immerse before Rosh Hashana so that they should come to the synagogue and pray in purity….. There is no proof from the reason Rivash wrote why they did not establish immersion for single women to object to our case, for one can say that in that case the single women have no purpose or reason to immerse, and if they would tell them to immerse in order that the masses not come to sin through them, this would be an enactment for sinners, and as if they set them up to fail, which is not so in our case, where she immerses for a purpose and has a reason so that she should pray and enter the synagogue in purity, therefore….. here when they immerse within the seven clean days for the sake of purity for a pure prayer…they do not cut their fingernails and they also don’t [intensively] comb the hair on their heads, and thus several practices of a woman’s immersion for her husband are omitted, but only for the purpose of spiritual purity and cleanliness for worship and prayer of the Yamim Nora’im, therefore, we should not rebuke them for this…
Chaya Houpt, Reflections on my First Tevilla on Erev Yom Kippur, The Eden Center Blog
Up until now it was clearly understood that only my husband goes to the mikveh on Erev Yom Kippur, but this time I went, and not alone – in a moment of spontaneity I took my 8 year old daughter with me….When we finally, gently, entered the water together we were enveloped by excitement and amazing gratitude. This is the same mikveh where I yearned and prayed time and time again to be blessed with her. The natural way with which she embraced the water and the water embraced her (and us), and our prayer and the feeling of abundance and light – I prayed that her next encounters with the mikveh waters will be as perfect, enabling, compassionate and blessed, at least as much as this one – and I felt the Heavens open.
Gitelle Rapoport, “Mikveh for Women on Erev Yom Kippur,” p. 34
A young woman in her thirties, who has observed the custom as a married woman and as a divorcee, said…’the main preparation [ for Yom Kippur] was all the physical stuff: food, haircuts, etc. I was so engrossed in gashmiyyut [physicality] that I needed to break away. I needed a spiritual preparation. It was just me, the mikveh waters and Hashem [God], and I was able to put everything else aside.’
Viduy
רמב”ם הלכות תשובה ב: ז
יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים, ומצות וידוי יום הכפורים שיתחיל מערב היום קודם שיאכל…ואף על פי שהתודה קודם שיאכל חוזר ומתודה בלילי יום הכפורים ערבית וחוזר ומתודה בשחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה, והיכן מתודה יחיד אחר תפלתו, ושליח צבור באמצע תפלתו בברכה רביעית.
Rambam, Laws of Teshuva 2:7
Yom Kippur is a time of repentance for every individual and for the masses, and it is the ultimate time of pardon and forgiveness for Israel; therefore, everyone is obligated to repent and confess on Yom Kippur, and the mitzva of viduy on Yom Kippur is to begin on the eve of the day, before one eats… And even if one confessed before eating, he confesses again on the night of Yom Kippur at Ma’ariv and confesses again at Shacharit and at Mussaf and at Mincha and at Ne’ila. When does one confess? The individual after his tefilla, and the prayer leader in the middle of his tefilla in the fourth beracha.
רמב”ם הל’ תשובה א: א
כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני הא-ל ברוך הוא שנאמר (במדבר ה:ו-ז) איש או אשה כי יעשו וגו’ והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח:
Rambam, Laws of Teshuva 1:1
All the mitzvot in the Torah, whether positive or negative, if a person transgressed one of them, whether deliberately or in error, when he does teshuva and repents of his sin he is obligated to confess before God, blessed be He, as it is written, “a man or woman who do … and they confess their sin that they did” (Bemidbar 5:6-7), this is verbal confession. This confession is a positive mitzva. How do we confess? One says: “Please, God, I have sinned, I have transgressed, I have strayed before You and done such and such, and behold, I have regretted and I am ashamed of my deeds and I will never do this thing again,” and this is the essence of viduy, and whoever confesses a lot and extends the matter, this is praiseworthy.
יומא פז:
ת”ר [=תנו רבנן] מצות וידוי ערב יוה”כ [=יום הכיפורים] עם חשכה אבל אמרו חכמים יתודה קודם שיאכל וישתה שמא תטרף דעתו בסעודה ואע”פ [=ואף על פי] שהתודה קודם שאכל ושתה מתודה לאחר שיאכל וישתה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה ואף על פי שהתודה ערבית יתודה שחרית שחרית יתודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה…
Yoma 87b
Our rabbis taught: the mitzva of confession on Erev Yom Kippur is at dark, but the Sages said, he should confess before he eats and drinks, lest he become disturbed at the meal, and even though he confessed before he ate and drank, he confesses after he eats and drinks, lest a sin happened at the meal, and even though he confessed at Ma’ariv, he confesses at Shacharit, Shacharit – he confesses at Mussaf, at Mussaf – he confesses at Mincha, at Mincha – he confesses at Ne’ila.
רמב”ן יומא פז:
נראה לפי דקדוק הלשון הזה שאין הוידוי שהוא מתודה לאחר אכילה בתפילת ערבית, מדלא קתני ואף על פי שהתודה קודם שיאכל וישתה מתודה ערבית וכדקתני ואף על פי שהתודה ערבית, ועוד הא (ד)קתני דמצות וידוי ערב יוה”כ [=יום הכיפורים] הוא עם חשיכה דהיינו לאחר שיאכל וישתה אלא שהקדימו לו חכמים להתודות קודם שיאכל משום שמא תטרף דעתו בסעודה, ועלה קאמר שאע”פ [=שאף על פי] שהצריכו לו להקדים ולהתודות, עיקר הוידוי לא הפסיד את מקומו וצריך להתוודות לאחר שאכל ושתה דהיינו עם חשיכה, ואלו ערבית לא מיקרי לאחר שאכל ושתה דלאו סמוך לאכילה הוא, ותפלת ערבית שמה עלה
Ramban Yoma 87b
It seems according to the precise reading of this language that the viduy he confesses after eating is not in the Ma’ariv prayer, because it is not taught, “and even though he confessed before he ate and drank, he confesses at Ma’ariv,” as it is taught [in the continuation of the baraita] “and even though he confessed at Ma’ariv.” Furthermore, it is taught that the viduy of Erev Yom Kippur is “at dark” – that is, after he eats and drinks, but that the sages had him confess earlier, before he eats, lest he become disturbed at the meal. Regarding this it says that even though they required him to confess earlier, the primary viduy does not lose its place, and he needs to confess after he eats and drinks – that is, at dark. Ma’ariv is not called “after he eats and drinks,” because it is not adjacent to that eating, and the Ma’ariv prayer has a name.
משנה ברורה תרז:א
ויש פוסקים שסוברין שצריך להתודות גם אחר אכילה קודם חשיכה וראוי להחמיר כדעה זו (של”ה) וכן נהגו בזמנינו שאומרים אז תפלה זכה:
Mishna Berura 607:1
There are poskim who maintain that one also needs to confess after eating before dark, and it is proper to be stringent in accordance with this opinion, and therefore today we have the custom to recite Tefilla Zaka then.
רב אברהם אבן עזרא, לך א-לי תשוקתי
הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה. וְתִרְצֶה אֶת תְּשׁוּבָתִי.וְהורֵנִי דְרָכֶיךָ. וְיַשֵּׁר אֶת נְתִיבָתִי.וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי. וְתַעֲנֶה אֶת עֲתִירָתִי.בְּכָל לִבִּי דְּרַשְׁתִּיךָ. עֲנֵנִי יָהּ דְּרִישָׁתִי.אֲנַסֵּךְ אֶת דְּמָעַי לָךְ. מְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי.וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי. ה’ הִיא וְנַחֲלָתִי.אֱסוף נָא אֶת עֲונותַי. בְּחַסְדָּךְ יום אֲסִיפָתִי.
Rav Avraham Ibn Ezra, Lecha, Ei-li, Teshukati
Return me, and I will return/ And You’ll desire my repentant return. And teach me Your paths/ And straighten my ways. And You’ll hear my prayer/ And answer my plea. With all my heart I have sought You/ Respond, O God, to my seeking. I’ll offer my teardrops as libations to You/ Erase my sin with my tears. And my soul has said my part/ It is God and my portion. Gather please my iniquities/ In your kindness on the day of my ingathering
תפילה זכה
וְלִהְיוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁכִּמְעַט אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן אוֹ בְגוּפוֹ, בְּמַעֲשה אוֹ בְדִבּוּר פֶּה. וְעַל זֶה דָוֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי עַל חֵטְא שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, וְעַל זֶה נִשְׁבַּר לִבִּי בְּקִרְבִּי וְרָחֲפוּ עַצְמוֹתַי, כִּי אֲפִלּוּ יוֹם הַמִּיתָה אֵין מְכַפֵּר. וְלָכֵן אֲנִי מַפִּילָה תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל בְּנֵי אָדָם. וְהִנְנִי מוֹחֶלֶת בִּמְחִילָה גְמוּרָה לְכָל מִי שֶׁחַטְאוּ נֶגְדִּי…
Tefilla Zaka
Since I know that there is almost no righteous person on earth who does not sin between a person and his fellow, financially or physically, in deed or speech. Over this, my heart is anguished within me for upon sins between a person and his fellow, Yom Kippur does not atone until he appeases his fellow, and upon this my heart is shattered within me and my bones quiver, for even the day of death does not atone. Therefore, I cast my entreaty before You, that You have mercy upon me and grant me grace and kindness and mercy in Your eyes and in the eyes of all people. And I hereby forgive with complete forgiveness everyone who has sinned against me…
Q&A
Sometimes a quick exchange communicates more effectively, and more personally, than an article. Sometimes, just seeing that others share our questions can make us feel more connected.
Our posted questions and answers are an opportunity to learn from each other. To ask a question of your own, click here!
Hashkafic Q&A
What meaning might a woman find in immersing before Yom Kippur?
In a post for the Eden Center, Chaya Houpt expends on what immersing Erev Yom Kippur has meant for her and her daughter:
Chaya Houpt, Reflections on my First Tevilla on Erev Yom Kippur, The Eden Center Blog
Up until now it was clearly understood that only my husband goes to the mikveh on Erev Yom Kippur, but this time I went, and not alone – in a moment of spontaneity I took my 8 year old daughter with me….When we finally, gently, entered the water together we were enveloped by excitement and amazing gratitude. This is the same mikveh where I yearned and prayed time and time again to be blessed with her. The natural way with which she embraced the water and the water embraced her (and us), and our prayer and the feeling of abundance and light – I prayed that her next encounters with the mikveh waters will be as perfect, enabling, compassionate and blessed, at least as much as this one – and I felt the Heavens open.
A woman cited in an article on immersion before Yom Kippur speaks about its importance among the rush of preparations for the holiday:
Gitelle Rapoport, “Mikveh for Women on Erev Yom Kippur,” p. 34
A young woman in her thirties, who has observed the custom as a married woman and as a divorcee, said…’the main preparation [ for Yom Kippur] was all the physical stuff: food, haircuts, etc. I was so engrossed in gashmiyyut [physicality] that I needed to break away. I needed a spiritual preparation. It was just me, the mikveh waters and Hashem [God], and I was able to put everything else aside.’
Immersing before Yom Kippur can establish that mikveh immersion has significance independent of marital intimacy, providing a moment to connect directly with our Creator and Hope.
Reader Q&A
Podcast
Interested in learning more about Yom Kippur? Continue to Fast Days
