Can someone eat before kiddush? Does a woman recite or respond to she-hechiyyanu in Yom Tov kiddush? Does prayer affect the ability to make kiddush for others?
In Brief
Is it permissible to eat between accepting Shabbat or Yom Tov and kiddush?
No, because any eating is treated like a fixed meal. When there is a great need, there is room to drink up to halachic sunset without kiddush.
What about on Shabbat or Yom Tov morning?
It is permissible to drink or snack a little prior to tefilla, for medical reasons or to enable concentration. After tefilla, it is generally prohibited to eat or drink without first reciting kiddusha rabba. So a woman who cannot wait to eat or drink should be sure to recite kiddusha rabba for herself.
This halacha applies once a woman has completed whatever tefillot she customarily recites prior to eating. Rav Moshe Feinstein argues that the obligation in kiddush takes effect for a married woman only once her husband has recited Shacharit.
When do women recite she-hechiyyanu on Yom Tov?
Although it is preferable to recite she-hechiyyanu over wine as part of kiddush, many women have the custom to recite it at candle-lighting.
Some halachic authorities oppose this custom, others tolerate it, and others support it since women are obligated in she-hechiyyanu and the custom is of longstanding.
And if she recites her own kiddush?
If she will be making kiddush for others, then she may recite she-hechiyyanu twice, since the second time will be on others’ behalf.
If she is reciting it only for herself, some halachic authorities maintain that she should only recite she-hechiyyanu once, preferably at kiddush. Others justify her reciting she-hechiyyanu twice on the first night of Pesach and Sukkot, because the recitation at kiddush can apply to the mitzva of eating matza or the mitzva of sukka.
If someone else recites kiddush?
Some maintain that she should not say “amen” to she-hechiyyanu at kiddush if she already recited it at candle-lighting, since it would constitute a break between the beracha of kiddush and drinking from the cup, while others maintain that she may recite amen.
Can a woman discharge a man’s obligation in kiddush?
Yes. We discuss how this works in practice here.
May someone who has recited Ma’ariv of Shabbat discharge the obligation in kiddush for someone who hasn’t?
If we assume that tefilla fulfills the Torah-level obligation of kiddush—which is debatable—it still should not affect the ability to discharge another’s obligation. The halachic principle of yatza motzi means that someone who has discharged an obligation can still discharge it for another.
Though subject to some halachic discussion, yatza motzi is widely considered to apply to men and women equally. (Learn more here.)
In Depth
Rav Ezra Bick, Ilana Elzufon, and Shayna Goldberg, eds.
Eating before Kiddush
Previously, we discussed women’s obligation in kiddush on Shabbat and Yom Tov, at night and during the day. Now let’s turn our attention to a few practical halachic issues related to women and kiddush: the halachot of eating before kiddush, reciting she-hechiyyanu on Yom Tov, and discharging another’s obligation following prayer.
The Shabbat meal needs to begin with kiddush. Since anything we eat or drink after accepting Shabbat is presumed to be a fixed meal, we may not eat or drink before hearing kiddush on Shabbat night. (This is similar to the laws of tithing – while produce may be consumed casually in the field before tithing, eating on Shabbat is not considered casual and therefore cannot precede tithing.)
פסחים קה.
דאמר רב: כשם שהשבת קובעת למעשר, כך שבת קובעת לקידוש.
Pesachim 105a
For Rav said: just as Shabbat makes [eating] established for [obligation in] tithing [so that produce must be tithed before eating], so Shabbat makes [eating] established [for obligation in] kiddush.
רש”י שם
כך קובעת לקידוש – שאסור לטעום עד שיקדש אלמא משחשיכה היא חשובה סעודת שבת מאליה:
Rashi ad loc.
So it makes [eating] established [for obligation in] kiddush- That it is prohibited to taste [food] until he recites kiddush, therefore from when it becomes dark it is automatically considered a Shabbat meal.
Shulchan Aruch applies the prohibition of eating and drinking prior to kiddush even to water:
שלחן ערוך או”ח ערא:ד
אסור לטעום כלום קודם שיקדש ואפילו מים.
Shulchan Aruch OC 271:4
It is prohibited to taste anything prior to reciting kiddush, even water.
This halacha takes effect when a person accepts Shabbat. Most women accept Shabbat at candle-lighting. In cases of great need, however, a woman may drink until halachic sunset without first making kiddush:
רב דוד אויערבאך, הליכות ביתה, טו:כא, כב
אשה המדלקת נרות שבת, כיון שמצד המנהג היא מקבלת עליה השבת בהדלקתה, אסורה לאכול או לשתות משעה שהדליקה עד לאחר הקידוש…הדליקה נרות מבעוד יום….קודם בין השמשות יש להקל לה במקום צער אם אינה יכולה לקדש עתה….
Rav David Auerbach Halichot Beitah 15:21, 22
A woman who lights Shabbat candles, since from the perspective of custom she accepts Shabbat upon herself through her lighting, she is prohibited to eat or drink from the time that she lit until after kiddush…If she lit candles while it was still daytime…before bein ha-shemashot [the time between halachic sunset and nightfall] one can be lenient for her in a situation of distress if she cannot recite kiddush now…
Shabbat or Yom Tov Morning
Early halachic authorities debate whether one is permitted to eat on Shabbat morning prior to reciting kiddusha rabba. Rambam rules that it is prohibited:
רמב”ם הלכות שבת כט:י
…ומצוה לברך על היין ביום השבת קודם שיסעוד סעודה שניה, וזה הוא הנקרא קידושא רבא, מברך בורא פרי הגפן בלבד ושותה ואחר כך יטול ידיו ויסעוד, ואסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש.
Rambam Laws of Shabbat 29:10
…It is a mitzva to recite the beracha on wine on Shabbat before he eats the second meal [the first daytime meal], and this is called kiddusha rabba, he recites only borei peri ha-gafen and drinks, and afterwards washes his hands and feasts, and it is prohibited for a person to taste anything before reciting kiddush.
Ra’avad expresses disdain for Rambam’s view, since kiddush at night has already preceded any eating during the day, and he considers kiddusha rabba at most symbolic:
השגת הראב”ד שם
אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש. א”א [=אמר אברהם] בחיי ראשי אם מסברא אמרה לא סבר מימיו סברא פחותה מזו ולפי שקראוהו קדושא רבא יצא לו, ואינה כלום, שכבר נתקדש היום בכניסתו על היין קודם שיטעום…
Ra'avad ad loc.
“It is prohibited for a person to taste anything before he recites kiddush” Avraham says: By my life, if he said this based on reasoning, then he never reasoned a poorer reason than this in his life, and since they [the sages] called it kiddusha rabba it came to him [Rambam] thus. But it is nothing, for the day was already sanctified over wine when it came in before he tasted [anything]…
Practical halacha for men and women follows Rambam, that one may not eat or drink before kiddusha rabba on Shabbat or Yom Tov.
משנה ברורה סימן רפט:ו
ושלא יטעום קודם לו וכו’ – וגם הנשים שייכים בענין זה דכל מילי דשבת איש ואשה שוין [אחרונים]:
Mishna Berura 289:6
That they should not taste [food] before it etc. And women are also included in this matter, for in every matter of Shabbat men and women are equal [later authorities].
In the morning (Shabbat or weekday), one is ordinarily not permitted to eat or drink beverages other than water prior to reciting tefillot. Thus, the obligation to recite kiddush takes effect only when it becomes permissible to drink wine and eat a meal – after morning tefilla.
שלחן ערוך או”ח פט:ג-ד
אסור לו להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל תפלת י”ח ([רמ”א] ויש מקילין לאחר שאמרו מקצת ברכות קודם שאמרו ברוך שאמר וטוב להחמיר בזה) (תרומת הדשן סי’ י”ח) ולא לאכול ולא לשתות אבל מים מותר לשתות קודם תפלה בין בחול ובין בשבת ויום טוב וכן אוכלין ומשקין לרפואה מותר: הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים אם יש בו יכולת לכוין דעתו יתפלל ואם לאו אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה:
Shulchan Aruch OC 89:3-4
It is prohibited for him to occupy himself with his needs or to go on the road until he recites the Shemoneh Esrei prayer (Rema: there are those who are lenient after they say a few berachot before they say baruch she-amar, and it is good to be stringent with this)(Terumat Ha-Deshen 18) and not to eat and not to drink, but it is is permissible to drink water before prayer, whether on a weekday or on Shabbat or Yom Tov, and so food and drink for medical purposes are permissible. The thirsty and the hungry are in the category of the ill if he has the ability to focus his thoughts he should pray, and if not, if he wants, he shouldn’t pray until he eats and drinks.
Prior to tefilla there is room to drink or even eat a bit in cases of medical need or in order to concentrate properly. This allowance remains in place even on Shabbat or Yom Tov morning prior to tefilla.
One may drink water before tefilla without reciting kiddush first:
שולחן ערוך או”ח רפט סעיף א
….לשתות מים בבוקר קודם תפלה מותר, מפני שעדיין לא חל עליו חובת קידוש.
Shulchan Aruch OC 289:1
…To drink water in the morning before prayer is permitted, since the obligation of kiddush is not yet incumbent on him.
What of cases in which one needs to drink more, or even eat before tefilla? Bei’ur Halacha rules that one eating prior to tefilla must recite kiddush first:
ביאור הלכה רפט:א ד”ה * חובת קידוש
חובת קידוש – ומי שהותר לו לאכול ולשתות קודם תפלה כגון שהוא לרפואה וכדלעיל סימן פ”ט ס”ג פשוט דצריך לקדש מתחלה:
Bei'ur Halacha 289 s.v. Chovat Kiddush
The obligation of kiddush – And someone to whom it is permitted to eat and drink before tefilla, as when it is for healing and as above 89:3, it is simple that he needs to recite kiddush first.
Rav Shlomo Zalman Auerbach limits this ruling. He maintains that kiddush when eating or drinking before tefilla on Shabbat day is only relevant if the eating is tantamount to a meal, e.g., includes a substantial amount of food over which one recites the beracha of mezonot. For this reason, he exempts women, too, from reciting kiddush over a snack before tefilla, even a piece of cake:
שמירת שבת כהלכתה נב:יב והערה לד, הערה מה
חולה שצריך לאכול דברי-מאפה מחמשת מיני הדגן בשבת בבוקר קודם שיתפלל, יקדש לפני שיאכל…הערה לד: שבהם אפשר לקיים דין קידוש במקום סעודה. הערה מה: ושמעתי מהגרש”ז אויערבך שליט”א, דאף אם הנשים אוכלות אכילה ארעית לפני התפילה, ופעמים משום חולשה אף אוכלות פרוסת עוגה, מסתבר דאינן צריכות לקדש, דמה שמובא בסי’ רפט בביה”ל [=בביאור הלכה] ד”ה [=דיבור המתחיל] חובת, היינו לגבי חולה שצריך לאכול אכילת קבע, אבל אם סגי לו באכילת ארעית לא יקדש…
Rav Yehoshua Neuwirth, Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 52:12, notes 34 and 45
An ill person who needs to eat baked goods from the five species of grain on Shabbat morning before praying, should recite kiddush before eating…Note 34: For with them it is possible to fulfill the halachic requirement of kiddush in the location of the meal…Note 45: And I heard from Rav Shlomo Zalman Auerbach that even if women eat an informal snack prior to prayer, and sometimes out of weakness even eat a slice of cake, it stands to reason that they do not need to recite kiddush, for what that is brought in siman 289 in the Bei’ur Halacha s.v. Chovat, is regarding a sick person who needs to eat a fixed meal, but if an informal snack suffices for him, he should not recite kiddush.
As we saw here, some women, especially when intensively occupied with child-rearing, do not say the amida every morning. It is also common for women with busy schedules to recite the initial morning berachot, eat breakfast, and pray Shacharit later in the morning. Once a woman has completed the morning tefillot she customarily recites before eating on weekdays, she must hear or recite kiddush prior to eating or drinking on Shabbat.
שמירת שבת כהלכתה נב:יג
…אם היא רגילה לאכול מיד אחרי שאמרה איזו בקשה…ואילו תפילת שחרית אינה מתפללת כלל או שמתפללת שחרית אחרי שאכלה, הרי כיון שאמרה בקשה עם קומה ממיטתה—מוטל עליה החיוב לקדש, ואסור לה אפילו לשתות מים…
Rav Yehoshua Neuwirth, Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 52:13
If she is accustomed to eat immediately after she says some prayer of request…but she doesn’t pray tefillat Shacharit at all, or she prays Shacharit after she has eaten, behold since she said her request upon her arising from her bed—the obligation to recite kiddush is incumbent upon her, and it is prohibited for her even to drink water…
If a woman needs to eat or drink and is obligated to make kiddush first, but drinking wine, grape juice, or liquor is difficult for her, she should explore other options for what to make kiddush over.1
Leniency not to make kiddush prior to eating or drinking in these cases is acceptable, though, in situations of great need. So, for example, if there is nothing available over which to recite kiddush and a woman needs to eat or drink, she may rely on Maharam Chalava’s opinion (discussed here) that she is exempt from kiddusha rabba:
שו”ת מנחת יצחק ד:כח
…בשעת הדחק יש לצרף מה דאיתא…בשם חי’ מהר”ם חלאוה (פסחים ק”ו), שהעיד בשם מורו הרשב”א, דנשים פטורות מקידוש שחרית עיי”ש…
Responsa Minchat Yitzchak IV 28
…In a pressing situation one can combine [for leniency for a woman to eat prior to kiddush] that which appears…in the name of Maharam Chalava (Pesachim 106), who testified in the name of his teacher Rashba that women are exempt from kiddusha rabba, see there….
For many couples, the husband’s and wife’s customs diverge regarding eating before tefillot. On weekdays, the husband completes Shacharit before eating, while the wife eats after she has recited only the initial berachot. Rav Moshe Feinstein argues that the obligation in kiddush should come into effect at a uniform time for the entire household. Thus, he suggests another basis for leniency if a woman is married and her husband has not yet recited Shacharit. Since he has not become obligated in kiddush, perhaps she hasn’t either, since husband and wife are as one flesh.2
Since nowadays most people know how to recite a borei peri ha-gafen (or she-hakol on liquor), the simplest and preferred procedure is for a woman to recite kiddusha rabba for herself before eating, once she has recited her customary tefillot.
She-hechiyyanu
Another practical issue with particular relevance to women is reciting she-hechiyyanu on Yom Tov. The nighttime kiddush of Yom Tov incorporates she-hechiyyanu, also known as the beracha of zeman (lit., time). We recite it upon entering each of the days that the Torah calls mikra’ei kodesh, as an expression of gratitude for reaching each notable time.
תלמוד ירושלמי פסחים י:ה
תני כל שכתב מקרא קודש צריך להזכיר בו זמן.
Yerushalmi Pesachim 10:5
It was taught [in a baraita]: Everything written as a mikra kodesh [day of assembly], one needs to mention time [she-hechiyyanu] on it.
This is the halacha on every night of Yom Tov, with the exception of the last night (or outside of Israel, two nights) of Pesach, which is (or are) more a continuation of the holiday than an independent festival.
רמב”ם הלכות שבת כט:כג
כל לילי יום טוב, ובליל יום הכיפורים–אומרים שהחיינו; ובשביעי של פסח, אין מברכין שהחיינו, מפני שאינו רגל בפני עצמו, וכבר בירך על הזמן בתחילת הפסח.
Rambam, Hilchot Shabbat 29:23
All nights of Yom Tov, and on the night of Yom Kippur, we say she-hechiyyanu. And on the seventh of Pesach, we don’t recite the beracha of she-hechiyyanu, since it is not a festival in its own right, and one has already recited the beracha over time at the beginning of Pesach.
The Babylonian Talmud questions whether we say this she-hechiyyanu on Rosh Ha-shana and on Yom Kippur, and whether it must be recited over wine. The discussion concludes with a ruling that the beracha is said on both days and may be recited even in the marketplace, meaning even without wine.
עירובין מ:
ואמר רבה כי הוינא בי רב הונא איבעיא לן: מהו לומר זמן בראש השנה וביום הכפורים?…. רב ושמואל דאמרי תרוויהו: אין אומר זמן אלא בשלש רגלים…מכל מקום בעינן כוס?… והלכתא אומר זמן בר”ה [=בראש השנה] וביוה”כ [=וביום הכיפורים] והלכתא זמן אומרו אפילו בשוק:
Eiruvin 40b
Rabba said: When I was at the beit midrash of Rav Huna it was asked of us: What is [the halacha regarding] saying time [she-hechiyyanu] on Rosh Ha-shana and on Yom Kippur?…Rav and Shemuel, for they both said: One only says time [she-hechiyyanu] on the three pilgrimage festivals…In any case, do we require a cup [of wine]?…The halacha is: one recites time [she-hechiyyanu] on Rosh Ha-shana and on Yom Kippur, and the halacha is: time [she-hechiyyanyu], one recites it even in the marketplace.
The ideal, however, remains to recite it over wine, along with kiddush. (Yom Kippur is an exception because of the fast.)
מאירי עירובין מ:
שכל שאפשר בכוס ראוי לסדרו עם שאר הברכות על הכוס:
Me'iri Eiruvin 40b
For whenever it is possible [to recite] over a cup [of wine], it is fitting to say it in order with the other berachot [of kiddush] over a cup.
She-hechiyyanu at Candle-lighting
Many women have the custom to recite she-hechiyyanu upon lighting candles for Yom Tov, though it’s not clear when, where, or why that practice began.
Or Zarua quotes the Talmud Yerushalmi (in a line that does not appear in our versions of the Yerushalmi), to the effect that there is no obligation to recite she-hechiyyanu over Yom Tov candle-lighting.
אור זרוע ב הלכות ערב שבת יא
ואמרינן פרק הרואה בירושלמי המדליק נר בלילי יום טוב אומר אקבו”צ [=אשר קדשנו במצוותיו וציוונו] להדליק נר לכבוד יום טוב ואין צריך לומר זמן.
Or Zaru'a II Laws of Erev Shabbat 11
We say in the last chapter of Berachot in the Yerushalmi: One who lights a candle on the nights of Yom Tov says: “Who has sanctified us with His commandments and commanded us to light a candle in honor of Yom Tov” and does not need to say time [she-hechiyyanu].”
We find a number of attitudes toward the custom in halachic literature, ranging from opposition to support.
I. Opposition: Some halachic authorities, including Rav Eliezer Papo (18th -19th century, known as Pele Yo’etz) oppose reciting she-hechiyyanu at candle-lighting, calling it a mistake, since she-hechiyyanu is best recited over kiddush:3
חסד לאלפים רסג:ה
המדליק יברך אקב”ו [=אשר קדשנו במצוותיו וציוונו] להדליק נר של שבת, ובי”ט [=וביום טוב] להדליק נר של יו”ט [=יום טוב], אבל אין לברך זמן על הדלקת הנרות, ורבות בנות שגו בזה…
Chessed La-alafim 263:5
The one who lights recites “Who has sanctified us with His commandments and commanded us to light a candle of Shabbat.” And on Yom Tov, “to light a candle of Yom Tov.” But one should not recite the beracha of time [she-hechiyyanu] over candle-lighting, and many women have erred in this…
More recently, Rav Ovadya Yosef has also ruled against the custom:
שו”ת יחוה דעת ג:לד
נשים שנהגו לברך שהחיינו בעת הדלקת הנרות של יום טוב, אין למנהגם כל יסוד בהלכה, ונכון שיפסיקו לנהוג כן, ויכוונו לצאת ידי חובת ברכת שהחיינו בקידוש של יום טוב, כתקנת חכמים.
Responsa Yechaveh Da'at III 34
Women who had the practice to recite the beracha of she-hechiyyanu at the time of lighting the candles of Yom Tov, their practice has no foundation in Halacha, and it is correct that they cease to practice thus, but intend to discharge the obligation of the beracha of she-hechiyyanu at kiddush of Yom Tov, as our sages enacted.
II. Lack of Protest Others, including Rav Ya’akov Emden, tolerate the custom, but maintain that it is better for a woman not to recite she-hechiyyanu at candle-lighting, since its proper place is with kiddush, and since the custom does not appear in early halachic works:
שו”ת שאילת יעבץ א:קז
ויפה כיון לענ”ד [=לפי עניות דעתי] לערער על מנהג הנשים המברכות שהחיינו על הדלקת נר די”ט [=דיום טוב], וטענותיו גדולות מחמת שלא נזכר בשום פוסק … ועוד דלא עדיף מברכת שהחיינו דעשיית סוכה שנזכר בש”ס ואנו סומכים על של קידוש, הא ודאי קשיא טובא, וחיי דמר שמיום עמדי על דעתי היה ג”כ [=גם כן] דבר תמוה בעיני ורציתי למחות באשתי, מטעם זה. ואעפ”כ [=ואף על פי כן] לא עשיתי מעשה והנחתי לה מנהגה המוחזק בידה, כי באמת חשש ברכה לבטלה (כמו שחשב מעכ”ת [=מעלת כבוד תורתו]) אין כאן לענ”ד [=לפי עניות דעתי], שאלמלי היא רוצה שלא לצאת ידי חובת ברכת הזמן ע”י [=על ידי] בעלה, מי ימחה בידה לברך לעצמה ברכה שהיא חייבת בה בלי ספק (דהני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה ובזכירה ובשמחת י”ט [=יום טוב], פשיטא דבעו ברוכי זמן נמי) ואף בלא ההדלקה יכולה לברך שהחיינו מיד בכניסת י”ט [=יום טוב], דקיי”ל [=דקיימא לן] זמן אומרו אפי[לו] בשוק, אלא היכא דאיכא כסא סמכינן ליה עליה. מיהא לאו ברכה לבטלה היא כה”ג [=כהאי גוונא] נמי, לפי שהיום גורם לברכת הזמן כנז[כר]. ומשום דסמכא ליה אהדלקת הנר. לא גרע בהכי. ושפיר דמי, כיון שהוא בא תחלה ובו ניכר כבוד י”ט [=יום טוב] ושמחתו. על כן אמרתי לעצמי הנח להן מנהגן שהוא ירושה להן מאבותיהן ועשו כן בפני גדולי עולם ז”ל….וטוב בעיני (ללמוד זכות בכך על המנהג) לברך אם הייתי מוצא לי סעד וסמך בדברי הפוסקים ז”ל. אבל עדיין לא ראיתי בשום א’ מספרי הפסק המפורסמים שיזכירוהו. ולכן קשה בעיני שיעשו להם הנשים מנהג לעצמן בלי יסוד מוסד.
Responsa She'eilat Ya'avetz I:107
He [the questioner] was correct, in my humble opinion, to protest the custom of women who recite the beracha of she-hechiyyanu over lighting the candle of Yom Tov, and his claims are great since it [the custom] is not mentioned by any halachic authority…And further, that it is no better than the beracha of she-hechiyyanu on making a sukka, which is mentioned in the Talmud and we rely on [the she-hechiyyanu] of kiddush. Therefore, certainly it is a good question, and by master’s life that from the day on which I stood on my own cognizance it was also an astonishing matter in my eyes and I wanted to reprove my wife, for this reason. And even so, I did not take action and I left her her custom which was held in her hand, for in truth a concern of a beracha in vain (as his honor thought) is not [present] here in my humble opinion. For if she wished not to discharge the obligation of the beracha of time [she-hechiyyanu] through her husband, then who would reprove her for reciting a beracha for herself, a beracha in which she is obligated without a doubt (“for these women, since they are included in keeping and remembering” and in simchat Yom Tov, it is clear that they must also recite the beracha of time [she-hechiyyanu])? And even without the lighting, she can recite she-hechiyyanu immediately at the onset of Yom Tov, for we maintain that time [she-hechiyyanu], one can say even in the marketplace, but where there is a cup, we attach it [the beracha] to it [the cup]. Nevertheless, it is also not a beracha in vain in such a case, because the day brings about [the obligation] in the beracha of time [she-hechiyyanu], as was mentioned. And it is no worse because she attaches it to lighting a candle. And it is fine, because it [the candle-lighting] comes first and with it the honor of Yom Tov and its rejoicing are recognizable. Therefore, I said to myself: Allow them [women] their custom, which is an inheritance to them from their fathers and they acted thus before the great ones of blessed memory…And it would be fitting in my eyes (to teach favorably of the custom) to recite the beracha, were I to find a support and basis in the words of the halachic authorities of blessed memory. But I still haven’t seen a single known book of halachic rulings that mention it. Therefore, it is difficult in my eyes that women make their own custom without an established foundation.
Despite his reservations, Rav Emden chooses not to interfere with his wife’s custom. While there is no clear basis for reciting she-hechiyyanu over Yom Tov candle-lighting, women are certainly obligated to recite she-hechiyyanu at some point on Yom Tov, and the fundamental halacha is that a cup of wine is not essential for that.
III. Support Still others use arguments like Rav Emden’s to support the custom. Rav Yechiel Michel Epstein, for example, notes that women typically light candles as Yom Tov begins. Thus, the beracha can surely apply to Yom Tov, and not just to the act of lighting.
ערוך השולחן אורח חיים רסג :יב
….ונשים שלנו מברכות גם שהחיינו בעת הדלקת הנרות ביום טוב ואין למחות בידן דע”פ [=דעל פי רוב] רוב בעיו”ט [=בערב יום טוב] מדליקות לעת ערב ממש וקאי שהחיינו על יום טוב ויש מפקפקים בזה והנח להן לבנות ישראל מנהגן וביוה”כ [=וביום הכיפורים] יש מברכין ויש שאין מברכין ואנחנו נהגנו לברך.
Aruch Ha-shulchan OC 263:12
…Our women also recite the beracha of she-hechiyyanu at the time of lighting candles on Yom Tov and one should not protest them, for on the whole on the evening of Yom Tov they light really at evening time, and she-hechiyyanu applies to Yom Tov. And there are those who raise questions with this, and [we should] allow the daughters of Israel their custom. And on Yom Kippur, there are those who recite the beracha and those who don’t recite the beracha and our custom has been to recite the beracha.
Indeed, women often accept Yom Tov at candle-lighting.4 5
Repeating She-hechiyyanu at Kiddush
If a woman will be lighting candles, and then reciting Yom Tov kiddush, when should she say she-hechiyyanu?
Kaf Ha-chayyim rules that a woman who lights candles with she-hechiyyanu, and then recites kiddush, should not recite she-hechiyyanu again:
כף החיים תקיד:יב
לנשים הנוהגות לברך זמן על הדלקת הנר אם היא מקדשת לעצמה קידוש היום מאיזה סיבה דלא תוכל לברך עוד זמן על הקידוש דנפטרת בברכה שברכה על הנר.
Kaf Ha-chayyim 514:12
For women who have the custom to recite the beracha of time [she-hechiyyanu] over candle-lighting, if she recites kiddush for herself for whatever reason, she cannot recite the beracha of time [she-hechiyyanu] again over kiddush, for she has become exempt through the beracha that she recited over the candle.
On the other hand, Rav Shmuel Wosner justifies women’s practice of saying she-hechiyyanu at candle-lighting and then again over kiddush on seder night, when the she-hechiyyanu at kiddush can also be said to apply to other mitzvot, such as eating matza. His wording seems to reflect a custom for every participant at the seder, women included, to recite their own kiddush over the first of the four cups.
שו”ת שבט הלוי ג:סט
אבל יש ליישב גם מנהג הנשים כהיום שמברכים שהחיינו על הדלקת נרות ומברכים גם שהחיינו שלאחר קידוש על כוס שלהם, דבשעת הדלקה אין דעתם כלל על מצות מצה אלא על קבלת יום טוב …וכן נוהג דין בדידן והנח להם לישראל…
Responsa Shevet ha-Levi III 69
But one can also justify the custom of women, as today when they recite the beracha of she-hechiyyanu over candle-lighting and also recite she-hechiyyanu after kiddush over their cup, that at the time of lighting their minds are not at all on the mitzva of matza, but on accepting Yom Tov…and so the halacha is practiced among us, and allow Israel…
This discussion applies if a woman recites kiddush only for herself or for minors (who are not obligated in mitzvot). If she recites kiddush for another person who is obligated in mitzvot and who has not heard she-hechiyyanu, then she may certainly recite she-hechiyyanu again following kiddush, because someone who has already fulfilled an obligation may still discharge it for another. (We discuss this principle more here, and will return to it in more detail a little later.) Mishna Berura teaches this halacha regarding a chazzan who has recited she-hechiyyanu over Chanuka candles in synagogue, and Rav Yehoshua Neuwirth applies it to the case of candle-lighting on Yom Tov.
משנה ברורה סימן תרעא:מה
וצריך לחזור ולהדליק – ואפילו הש”ץ [=השליח ציבור] שבירך בביהכ”נ [=בבית הכנסת] צריך לחזור ולהדליק בביתו דיש חיוב על כל אחד להדליק בביתו ומ”מ [=ומכל מקום] לא יחזיר לומר בביתו ברכת שהחיינו אם לא שמדליק להוציא אשתו וב”ב [=ובני ביתו]:
Mishna Berura 671:45
One must go back and light – Even a shali’ach tzibbur who recited the beracha in synagogue must go back and light [Chanuka candles] in his home, for there is an obligation on each person to light [Chanuka candles] in his home, and in any case he should not repeat the beracha of she-hechiyyanu in his home unless he lights to discharge the obligation of his wife and members of his household.
רב ישעיה נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, ב מד:ד
מי שבירך ברכת שהחיינו בשעת הדלקת הנרות, לא יחזור ויברך ברכה זו בשעת הקידוש, אלא אם כן הוא צריך להוציא את בני ביתו בקידוש ובברכת “שהחיינו.”
Rav Yehoshua Neuwirth, Shemirat Shabbat Ke-hilchetah, II 44:4
One who recited the beracha of she-hechiyyanu at the time of candle-lighting, should not go back and recite this beracha at the time of kiddush, unless he needs to discharge the obligation of his household members in kiddush and in the beracha of “she-hechiyyanu.”
In practice, someone who knows that they will recite kiddush (and not discharge others’ obligations) is generally advised to hold off on saying she-hechiyyanu until then:
רב דוד אויערבאך, הליכות ביתה יד הערה קמג
ונראה דבכה”ג [=דבכהאי גוונא] שהאשה מקדשת לעצמה וכן איש המדליק נרות דעדיף יותר שלא יברכו שהחיינו בהדלקה אלא בקידוש משום דמצוה לאומרה על הכוס.
Rav David Auerbach, Halichot Beitah 14, n. 143
It seems that in such cases, when a woman recites kiddush for herself, and similarly [when] a man lights candles, that it is preferable that they not recite she-hechiyyanu upon lighting, but rather at kiddush, since it is a mitzva to say it [she-hechiyyanu] over a cup [of wine].
Responding to She-hechiyyanu
Usually, when reciting a beracha before taking pleasure from eating or drinking (known as birkat ha-nehenin), one should not say anything between finishing the beracha and taking a bite or sip (unless about something directly related to the activity at hand). Speaking would constitute a hefsek (interruption).
Kiddush and kiddusha rabba are a little different because they are primarily considered birchot ha-mitzva, berachot recited over a mitzva, and only secondarily function as birchot ha-nehenin. So, for example, at night we recite a long beracha about the sanctity of the day before drinking from the wine, and that is not considered a hefsek, since it is an essential component of fulfilling the mitzva of kiddush.
Similarly, if one person recites kiddush for others, the listeners should not speak before the reciter drinks, with the exception of responding “amen,” which signifies that we wish to discharge our obligation through the beracha that we have heard.
If a woman has already recited she-hechiyyanu upon candle-lighting and someone else recites kiddush with she-hechiyyanu, may she respond “amen” to she-hechiyyanu? Usually, responding “amen” is important to signify intention to discharge one’s obligation through the reciter. Here, though, the woman has already discharged her own obligation in she-hechiyyanu. Does responding “amen” constitute a hefsek?
Rav Wosner writes that a woman in this scenario, with her husband reciting kiddush, should not respond “amen.” However, he adds that the first nights of Sukkot and of Pesach may be exceptions to the rule, since she-hechiyyanu on those nights also applies to the additional mitzvot of sukka and matza: 6
שו”ת שבט הלוי ג:סט
ע”ד [=על דבר] קידוש בליל יום טוב דנוהגים הנשים לברך ברכת שהחינו בעת הדלקת נרות, והבעל מברך שהחיינו בסוף קידוש, נמצא האשה שכבר יוצאת ידי שהחיינו א”כ [=אם כן] אמן שהיא עונה אחר ברכת שהחיינו של הבעל הוי הפסק בין קידוש לשתי[ה]….ובעניותי יראה דבליל פסח לא הוי הפסק וכן בליל סוכות יראה דלא הוי הפסק, ובליל שבועות הוי הפסק ואז באמת לא תענה אמן זה, וטעמא דילי דבליל פסח השהחיינו בא על כמה דברים, על היו”ט [=היום טוב], על מצות מצה ומרור, על מצוות ספור יצי”מ [=יציאת מצרים] ומצות הלילה, והאשה בשעה שמדלקת לא מכוונת או לא תכוון רק על מצוות הדלקת נרות שבאה מחמת יום טוב, ועדיין יש לה הזכות על השהחיינו של שאר מצות הלילה ונהי דלברך פעמים ממש אין מקום לפי מנהג שלנו אבל אם היא מכוונת לצאת בשהחיינו של הבעל לידי שהחיינו של מצה ומרור וכו’ אין עול בדבר וא”כ [=ואם כן] אין האמן עכ”פ [=על כל פנים] הפסק…..וכיו”ב י”ל [=וכיוצא בזה יש לומר] גם בליל סוכה דהשהחיינו בא על יום טוב ועל מצות סוכה, והיא מכוונת בהדלקת נרות לצאת רק לידי יום טוב יש לה הזכות עדיין על שהחיינו של סוכה…
Shevet Ha-Levi III 69
Regarding the matter of kiddush on Yom Tov night, that women have the practice to recite the beracha of she-hechiyyanu at the time of candle-lighting, and the husband recites she-hechiyyanu at the end of kiddush, it turns out that the wife has already discharged the obligation of she-hechiyyanu. If so, the “amen” that she responds after the husband’s beracha of she-hechiyyanu is a hefsek [break] between kiddush and drinking…In my humble opinion it seems that on Pesach night it is not a hefsek and also on Sukkot night it is not a hefsek, and on Shavuot night it is a hefsek and then she really shouldn’t respond “amen,” and my reasoning is that on Pesach night she-hechiyyanu comes for a number of matters, for Yom Tov, for the mitzvot of matza and maror, for the mitzva of telling the story of yetzi’at Mitzrayim and the mitzvot of the night, and the woman at the time that she lights only intends it—or should only intend it—for the mitzva of lighting candles which comes on account of Yom Tov, and still she has the privilege of she-hechiyyanu for the other mitzvot of the night. And given that there is no place in accordance with our custom to actually recite the beracha twice, but if she intends to discharge through the husband’s she-hechiyyanu the she-hechiyyanu of matza and maror, etc., there is no fault in the matter and if so the “amen” in any case is not a hefsek…And similarly one can say on Sukkot night when she-hechiyyanu comes for Yom Tov and for the mitzva of the sukka, and she intends in her candle-lighting to discharge only Yom Tov, she still has the privilege of she-hechiyyanu for the sukka…
Rav Moshe Feinstein and others maintain that a woman may say “amen” in this situation, since she-hechiyyanu is a necessary part of kiddush from the perspective of the one reciting it, and her “amen” simply recognizes that.
שו”ת אגרות משה או”ח ד קא:א
בדבר מנהגנו שהאשה מברכת זמן ביום טוב בשעת הדלקת הנרות אם רשאה לענות אמן על הזמן שמברך בעלה על הכוס בקידוש היום מחשש הפסק בין ברכת היין לשתייתה כיון דהיא כבר נפטרה מברכת הזמן, הנה פשוט שלדינא אין ספק דהא זה מאות בשנים שהנשים מברכות זמן בשעה שמדליקין את הנרות ביום טוב כי אף שלכאורה היה יותר טוב שלא יברכו זמן מאחר שיהיה כוס של קידוש לברך עליו גם זמן דיותר עדיף לברך זמן על הכוס….ואם היה איסור לענות אמן מדין הפסק בין הברכה להשתיה היה טעם גדול למחות ולהחשיב זה למנהג בטעות, ואף שאיכא עצה שלא תענה אמן, לבד שלא יזהרו בזה הרי זה גופא אסור לגרום שלא לענות אמן על ברכה דהוא חיוב גדול לענות אמן אף כשלא צריך לצאת בהברכה כדתנן בברכות דף נ”א ע”ב…..אלא ודאי שאין בזה שום איסור משום שצריכה לענות אמן ואין בזה משום הפסק. והטעם נראה דכיון דאצל המקדש היא ברכה הצריכה ואינו הפסק לדידיה אין זה הפסק גם לגבי השומעין היוצאין ממנו…
Responsa Iggerot Moshe OC IV 101:1
Regarding our custom that the woman recites the beracha of time [she-hechiyyanu] on Yom Tov at the time of candle-lighting, if she is permitted to respond “amen” to the beracha of time [she-hechiyyanu] that her husband recites over the cup at kiddush, out of concern for a hefsek [break] between the beracha over the wine and her drinking, since she has already discharged the obligation of the beracha of time [she-hechiyyanu]. Behold, it is simple that according to the halacha there is no doubt that for hundreds of years women have recited the beracha of time [she-hechiyyanu] when they light the Yom Tov candles, for even though that it would seem better that they not recite the beracha of time [she-hechiyyanu], since there will be a cup for kiddush over which to also recite the beracha of time [she-hechiyyanu], since it is preferable to recite the beracha of time [she-hechiyyanu] over the cup…If it were prohibited to respond “amen” based on the law of hefsek between the beracha and drinking, there would be great reason to protest and to consider this a mistaken custom. And even though there is a suggestion that she not respond “amen,” aside from [the fact] that they [women] will not be careful with this, behold this itself is prohibited, to cause someone not to respond “amen” to a beracha, for it is a great obligation to respond “amen” even when one does not need to discharge [one’s obligation with] the beracha, as is taught in a mishna in Berachot 51b…Rather, there is certainly no prohibition in this, since she needs to respond “amen,” and this is not a hefsek at all. And the reason seems to be that, since it is a required beracha for the one who recites kiddush and is not a hefsek for him, then it is also not a hefsek for the listeners who discharge their obligation [in kiddush] through him…
In this responsum, Rav Moshe also demonstrates his deep respect for women’s customs, arguing that the custom’s endurance and the lack of rabbinic discussion of a woman responding “amen” until recently both indicate that there is no issue with a woman’s reciting it.
How do we relate to customs not found in our texts?
We’ve seen that women’s custom to recite she-hechiyyanu at candle-lighting is not discussed in early halachic literature. It’s not clear how, when, or why it came about, though it seems to make some intuitive sense to recognize arriving at a new sacred time upon ushering the day in, which women typically do through candle-lighting.
This particular custom raises some tricky questions about kiddush, and thus receives a range of halachic responses, ranging from those who would do away with the custom (Rav Ovadya Yosef), to those who tolerate it (Rav Ya’akov Emden), to those who support it (Rav Moshe Feinstein).
Questions about how Halacha should relate to custom go much farther back than this. The Talmud Yerushalmi, for example, raises a number of women’s customs, primarily entailing abstaining from labor, validating some as a proper minhag and rejecting others as lacking halachic recognition.
תלמוד ירושלמי פסחים פרק ד:א
נשיי דנהיגין דלא למיעבד עובדא באפוקי שובתא אינו מנהג. עד יפני סדרה מנהג. בתריי’ ובחמשתה אינו מנהג עד יתפני תענית’ מנהג. יומא דערובתה אינו מנהג מן מנחתה ולעיל מנהג יומא דירחא מנהג. א”ר [=אמר רבי] זעירה נשייא דנהגן דלא למישתייה מן דאב עליל מנהג.
Yerushalmi Pesachim 4:1
Women who have the practice not to perform labor on Motza’ei Shabbat, it is not a [valid] custom. Until tefillot end, it is a [valid] custom. On Mondays and on Thursdays, it is not a [valid] custom. Until a fast day ends, it is a [valid] custom. On the day of Hoshana Rabba, it is not a [valid] custom. From the time of mincha and onward, it is a [valid] custom. On Rosh Chodesh, it is a [valid] custom. Rabbi Ze’ira said: Women who have the practice not to weave from when Av begins, it is a [valid] custom.
(We discuss the customs on Rosh Chodesh and in the beginning of Av here and here.)
The question of how these customs arose and what they mean brings us back to our discussion in the Introduction to Deracheha of two modes of transmitting Halacha: textual and mimetic (imitative). There, we argue that women historically learned and taught halachic practice more through imitation than text, so it would stand to reason that women might create or preserve customs that did not find their way into writing.
When a custom becomes entrenched, it takes on its own halachic weight, and eventually halachic literature needs to address it. The varying responses to she-hechiyyanu at candle-lighting may also reflect broader approaches to the balance between text and mimetic tradition as a whole—does text always prevail, is there a truce, or do we rely confidently on custom?
In practice, this particular custom has withstood the textual questions and endured, becoming fully absorbed in our tradition. Halachic authorities have hesitated to interfere, despite their text-based reservations, perhaps because they see how women cherish the opportunity to recite this beracha. Many women who will not personally recite kiddush take an active role in welcoming Yom Tov with candle-lighting and she-hechiyyanu.
In a moving piece for Mishpacha, Shaindy Schiff tells her story of reciting she-hechiyyanu over Rosh Ha-shana candles, after complications in childbirth put her life at risk:7
For Dear Life, Shaindy Shiff, Mishpacha 16.9.20
“V’kiyemanu.” The candle in my hand trembles slightly as I return to the present. Hashem had sustained me…. It had taken months to regain my strength. But I was alive.…I’d been granted a reprieve….I had another chance to be a wife, a mother, a daughter, a sister. I still had so much to accomplish, a relationship with Hashem to keep building, purpose and meaning to seek. I touched the candle to the wick: a sputter, and then a flame arose. Another, and another, one for every soul in my home. The past year was nearly behind us, and now it was time to plead for more of the greatest gift of all: life.
Discharging Obligations and Prayer
Given that women are fully obligated in Shabbat kiddush at night, it follows that a child under bar or bat mitzva age may not discharge a woman’s obligation in kiddush. It should also follow that a woman can discharge a man’s obligation in kiddush. In the continuation of the halacha that we quoted earlier, Shulchan Aruch says exactly that.
שולחן ערוך או”ח רעא: ב
…והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה ומוציאות את האנשים הואיל וחייבות מן התורה כמותם.
Shulchan Aruch OC 271:2
…These women, since they are included in “keeping” they are included in “remembering” and they discharge the obligation of men, since they are obligated on a Torah level like them.
However, there are additional halachic considerations in applying this ruling in practice. Please see our piece on Discharging Obligations in Practice to learn more about women reciting kiddush for men.
A related question with special significance for women concerns prayer. The Ma’ariv prayer on Shabbat night includes elements proclaiming the sanctity of Shabbat. This raises an additional question related to discharging obligations: may a person who has recited Tefillat Ma’ariv on Shabbat discharge the obligation of kiddush for one who has not?
To explore why this question arises (and why it ultimately is not of practical concern), we need first to review the halachic status of some features of nighttime kiddush.
Kiddush Min Ha-Torah
We’ve seen that kiddush is a Torah-level obligation for men and women. We have also seen that halachic authorities debate whether the obligations to mention yetzi’at Mitzrayim during kiddush, or to recite kiddush over wine, are on a Torah or rabbinic level. So, too, the Talmud teaches that we must recite kiddush where we eat our meal:
פסחים קא.
דאמר שמואל: אין קידוש אלא במקום סעודה.
Pesachim 101a
For Shemuel said: Kiddush is only in the location of a meal.
Halachic authorities discuss how we define a meal for these purposes,8 and whether one can fulfill the Torah-level obligation of kiddush without a meal. The meal obligation is likely rabbinic, though it is unclear whether it is more oriented to having kiddush elevate the Shabbat meal,9 or to lending more importance to kiddush.10
These discussions become important in considering whether a person can discharge their Torah-level obligation of kiddush by reciting the amida prayer on Shabbat night. The amida, like kiddush, includes a blessing of “mekadesh ha-Shabbat” “Sanctifier of Shabbat.” On the other hand, it is recited without wine, outside of a meal context, and makes no mention of yetzi’at Mitzrayim.
Rashba writes that one could satisfy the Torah-level obligation of kiddush even by saying general phrases of welcome to Shabbat, and that the other features of kiddush are all enactments by the Men of the Great Assembly:
שו”ת הרשב”א ד:רצה
איברא, קידוש היום מדאורייתא, כמו שמפורש בפרק מי שמתו (דף כ:). ולא נחלק אדם בדבר זה. וההיא דפרק אין עומדין (שם): א”ר [אמר רבי] חייא ברבי אבא א”ר [אמר רבי] יוחנן: אנשי כנסת הגדולה, תקנו להם לישראל, ברכות ותפלות קדושות והבדלות. על כרחין, לאו עיקרן של דברים ממש קאמר…אלא שעיקרן דבר תורה…קידוש היום, לזכור אותו בכניסתו, כעין שבח וקילוס, כענין מאמר’ (שבת דף קיט): רבי חנינא שהיה אומר: נצא ונקבל פני שבת מלכתא כו’. והיה מקלס ואומר: בואי כלה, בואי כלה, וכיוצא בזה, בקריאת פסוקי קדושת השבת, בקריאת: ויכולו, או: ושמרו בני ישראל את השבת, וכיוצא באלו. וכל אחד ואחד אומר, כפי שיזומן לו מעניני שבחו, וקדושתו, והזכרת קדושתו, ובעל פה, ובלא שום נקיטת חפץ: לא כוסו, ולא פתו. באו הם, ותקנו לכל, נוסח אחד, במקום סעודה, ובחפץ. ותקנו שיזכירו קדושתו על היין, לפי שאין אומרים שירה אלא על היין. ותקנו להזכירו בתפלה, וקבעו לו ברכה רביעית.
Responsa of Rashba IV 295
Indeed, kiddush is obligatory on a Torah level, as is explicit in the third chapter ofBerachot (20b). And no one disputes this. And that statement in the fifth chapter of Berachot: Rabbi Chiyya son of Rabbi Abba said Rabbi Yochanan said: The men of the Great Assembly enacted for Israel berachot and tefillot, kiddushes and havdalas. Perforce, it is not referring to the very essence of the things…rather that their essence is a matter of Torah law…kiddush is to mention it [Shabbat] as it comes in, as a sort of praise and tribute, like their statement (Shabbat 119): Rabbi Chanina would say, let’s go out and welcome Shabbat the queen. And he would praise and say: Come bride, come bride, and the like, reading verses regarding the sanctity of Shabbat, reading va-yechulu [the end of creation] or “and the children of Israel kept Shabbat” and the like. And each and every person says what occurs to him in the matters of its [Shabbat’s] praise and sanctity, by heart and without holding any object, neither his cup nor his bread. They [the men of the Great Assembly] came and they established one text for all in the location of the meal and with an object. And they enacted that they mention [Shabbat’s] sanctity over wine, since we only recite song over wine. And they enacted to mention it in prayer and they established for it the fourth beracha [of the Shabbat amida].
According to this view, prayers in praise of Shabbat that many women recite upon lighting Shabbat candles may also fulfill the Torah-level obligation of kiddush.
Four hundred years after Rashba, in the seventeenth century, Magen Avraham rules that the Torah-level obligation of kiddush is satisfied through recitation of the amida on the night of Shabbat, since the fourth beracha—like kiddush—includes a blessing of “mekadesh ha-Shabbat” “Sanctifier of Shabbat.”
מגן אברהם רעא:א
קידוש היום דאורייתא בלא יין ורבנן תקנו על היין…ונ”ל [=ונראה לי] דמדאוריי[תא] בקידוש שאמר בתפל[ה] סגי דקרא כתיב זכור את יום השבת והרי זכר אותו וקידוש במקום סעוד[ה] רבנן תקנוהו….
Magen Avraham 271:1
[The obligation of] kiddush on a Torah level is without wine and our sages enacted [saying it] over wine…And it seems to me that on a Torah level, the kiddush that he said in tefilla suffices, for in the verse it is written “remember Shabbat” and behold he has mentioned it. And [the requirement of] kiddush in the location of a meal, our sages enacted…
Note that Magen Avraham does not address the omission of yetzi’at Mitzrayim.
Rabbi Akiva Eiger takes this approach to an extreme. He suggests that even just saying “Good Shabbos” at the beginning of Shabbat may in and of itself satisfy the Torah-level requirement of Kiddush Ha-Yom.
רבי עקיבא איגר אורח חיים רעא: א
לענ”ד [=לפי עניות דעתי] מוכח כן ממה דלא מקדשין ביוה”כ [=ביום הכיפורים] שחל בשבת לצאת ידי קידוש דשבת דאורייתא. ע”כ [=על כן] משום דיוצאים בתפלה…וגם לכאורה לאו דוקא תפלה אלא דכל שמזכיר שבת ואומר שבתא טבתא ג”כ [=גם כן] יוצא. דמ”מ [=דמכל מקום] הזכיר שבת. ודו”ק:
Rabbi Akiva Eiger OC 271:1
In my humble opinion, it is proven thus from [the fact] that we don’t recite kiddush on Yom Kippur that falls out on Shabbat in order to discharge the Torah-level obligation of kiddush. Perforce that it is because we discharge the obligation in tefilla…And also it would seem not specifically prayer, but anyone who mentions Shabbat, and says “Good Shabbos” would also discharge the obligation, for in any case he mentioned Shabbat. Explore it and you’ll find it simple.
Others suggest that one does not fulfill the Torah-level obligation of kiddush through prayer, or through other recitations such as “Good Shabbos,” for a couple of reasons.
First, mentioning yetzi’at Mitzrayim within the beracha of kiddush might be obligatory on a Torah level.
מנחת חינוך מצוה לא
אני תמה מאוד על האחרונים עמג”א [=עיין מגן אברהם] סי’ רע”א סק”א שכתב דבתפלת שבת יוצא ידי קידוש כי על היין הוא רק מד”ס [=מדברי סופרים]…ולדידי תמוה מאוד כיון דבנוסח התפלה של ליל שבת אין אנו מזכירין יצ”מ [=יציאת מצרים] ודאי א”י מה”ת [=איננו יוצאים מן התורה] כלל ומימרא מפורשת הוא בלי חולק דנלמד בגז”ש [=בגזרה שווה] ע”כ [=על כן] ודאי אם לא הזכיר בקידוש באיזה נוסח שאומר לכבוד היום יצ”מ [=יציאת מצרים] א”י מה”ת [=אינו יוצא מן התורה] כלל ואין אנו יוצאין מה”ת [=מן התורה] בתפלת שבת כלל…
Minchat Chinuch Mitzva 31
I am very astonished at the later authorities, see Magen Avraham 271:1, who wrote that through the tefilla of Shabbat one discharges the obligation of kiddush, for [making it] on wine is only a rabbinic obligation…And to me it is very surprising, since in the text of tefilla on the night of Shabbat we don’t mention yetzi’at Mitzrayim, [so] we certainly don’t discharge our Torah obligation at all. And it is an explicit undisputed Amoraic statement that is learned from a gezeira shava, perforce certainly if one did not mention yetzi’at Mitzrayim in kiddush in whichever text that one says in honor of the day, one has not discharged the Torah obligation at all, and we do not discharge the Torah obligation [of kiddush] through tefilla on Shabbat at all…
Second, a worshipper’s intention to satisfy the obligation of kiddush ha-yom only later over wine may affect the halachic weight of the beracha in the Amida.
משנה ברורה רעא:ב
דמצות צריכות כונה לצאת בעשיית המצוה ומסתמא אין מדרך העולם לכוין לצאת את המ”ע דזכור בתפלה כיון שיש לו יין או פת ויכול לקדש עליהן אח”כ בברכה כדין וטוב יותר שיצא אז המ”ע דאורייתא משיצא עתה ויהיה בלא כוס ושלא במקום סעודה
Mishna Berura 271:2
For mitzvot require intentionality to discharge the obligation in performing the mitzva, and presumably it is not the way of the world to intend to discharge the positive commandement of “zachor” in tefilla, since one has wine or bread and can recite kiddush over them later with a beracha in accordance with the halacha, and it is better to discharge the Torah-level commandment then than to discharge it now without a cup and not in the location of the meal.
In his Bei’ur Halacha, Mishna Berura builds a halachic defense for Magen Avraham based on the possibility that the obligation to mention yetzi’at Mitzrayim is rabbinic and based on its mention in other sections in the evening prayers. Still, Mishna Berura is not confident that one discharges the Torah level obligation through tefilla:
ביאור הלכה רעא:א ד”ה * מיד – ואפילו
ואולי אפשר לומר דכיון שמזכיר פסוק ושמרו בני ישראל את השבת וגו’ תיכף להשכיבנו שהיא גאולה אריכתא די בזה מן התורה שיש בזה שבחו של היום שבת ואף שלא הזכיר עדיין קדושת היום…זהו הנ”ל [=הנראה לי] ליישב דברי המ”א [=המגן אברהם] מפני חומר הקושיא אבל מ”מ [=מכל מקןם] לדינא צ”ע [=צריך עיון] דאולי כונת הגמ[רא] שיזכיר יצ”מ [=יציאת מצרים] בתוך הקדוש ובנוסח תפלתנו לא מצינו זה ומפני כל הטעמים הנ”ל [הנזכרים לעיל] כתבנו בפנים שיש לפקפק בזה הרבה …
Bei'ur Halacha 271:1
Perhaps it is possible to say that since one mentions the verse of “Israel kept the Shabbat” etc. immediately after hashkiveinu, which is an extended beracha of redemption, this suffices on a Torah level [for kiddush including mention of yetizi’at Mitzrayim], for it includes praise of the Shabbat day and even though one still did not mention the sanctity of the day…This is what seems to me to harmonize the words of Magen Avraham because of the difficulty of the question [of omitting mention of yetzi’at Mitzrayim]. But in any case, for halacha it requires study, for perhaps the intention of the gemara was that one mention yetzi’at Mitzrayim within kiddush, and in the text of our prayer we have not found this, and for all of the above reasons we wrote inside [the Mishna Berura] that one should question this a great deal…
Reciting Kiddush after Tefilla
Now that we’ve seen the debate regarding whether someone who has recited amida at Ma’ariv on Shabbat has discharged their Torah-level obligation in kiddush, we can return to the question of whether they may discharge another’s obligation. What if some people at a Friday night meal have prayed Ma’ariv, and others have not? Should a person who has not prayed Ma’ariv be the one to recite Kiddush before their joint Shabbat meal, since they certainly have not yet fulfilled their Torah-level obligation?
In general, Halacha usually allows someone who has already discharged their mitzva obligation to discharge the obligation of another. This is a feature of the principle of areivut, mutual responsibility for mitzvot. It is known as “yatza motzi,” “one who has discharged [their obligation] may discharge [another’s].” (We discuss these laws here.)
If we can apply yatza motzi here, then it does not matter if someone who has prayed Ma’ariv recites kiddush for someone who hasn’t. This is the case even if we follow the viewpoint that the Friday night amida fulfills the Torah-level obligation of Kiddush.
In his Dagul Mi-rvava, though, Rav Yechezkel Landau argues that it might be preferable for a woman to recite kiddush at the table if her husband has prayed and she has not, since he understands Rosh as having challenged the applicability of the law of areivut to women in cases like these:
דגול מרבבה או”ח רעא:ב
ואמנם מה שאני מסתפק אפילו באיש המקדש ומוציא אשתו ובני ביתו אם הנשים לא התפללו ערבית והאיש כבר התפלל ערבית וא”כ [=ואם כן] האיש אינו מחויב מן התורה והנשים שלא התפללו חייבים מן התורה א”כ [=אם כן] יוצאים בשמיעתן מן האיש ואף שכל הברכות אף שיצא מוציא כמ”ש [=כמו שכתוב] במסכת ר”ה [=ראש השנה] דף כט. היינו מטעם ערבות שכל ישראל ערבים זה בזה כמ”ש רש”י שם. והרי כתב הרא”ש…שאשה אינה בכלל ערבות לכך אינה מוציאה אלא מי שחייבו מדרבנן עיי”ש [= עיין שם]. ואני מסתפק אם האשה אינה בכלל ערבות דהיינו שהיא אינה ערובה בעד אחרים אבל האנשים שקבלו ערבות בהר גריזים והר עיבל נתערבו גם בעד הנשים וא”כ [= ואם כן] שפיר מוציא האיש את האשה אף שכבר יצא או דלמא כשם שהנשים לא נכנסו בכלל ערבות כך לא קיבלו האנשים ערבות בשביל נשים…
Dagul Mi-rvava OC 271:2
Indeed, what I am in doubt about is even with a man who recites kiddush and discharges the obligations of his wife and household members, if the women did not pray Ma’ariv and the man already prayed Ma’ariv. And if so the man isn’t obligated on a Torah level, but the women who did not pray are obligated on a Torah level; if so do they discharge their obligation through hearing from the man? Although with all berachot even one who has discharged the obligation can discharge it for others as is written in Rosh Ha-shana 29a, this is on the rationale of areivut, that all of Israel are guarantors for each other as Rashi wrote there. But behold Rosh wrote…that a woman is not included in areivut, Therefore, she can only discharge [the obligation of] someone whose obligation is rabbinic. I am in doubt as to whether “a woman is not included in areivut” means that she is not a guarantor for others, but men, who accepted areivut at Mount Gerizim and Mount Eival also became guarantors for the women. If so, a man can clearly discharge a woman’s obligation even when he has already discharged his obligation. Or perhaps, just as women did not enter into guarantorship, thus men did not accept areivut for women…
Rabbi Akiva Eiger rejects this concern. He reads Rosh differently (as we explain here) and is confident that women are included in areivut, so that yatza motzi would work perfectly well, and one who prayed could discharge the Torah-level obligation of another.
שו”ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן ז
וראיתי עוד להגאון דגול מרבבה בסי’ הנ”ל [=הנזכר לעיל] דיצא לדון בדבר חדש, דאיש שכבר התפלל א”י [=אינו יכול] להוציא לאשה דלא התפללה… ולא נראה כן דאין חילוק כלל בין איש לאשה לענין ערבות, ולא מצינו בשום דוכתא דבאשה לא יהיה הדין דאם יצאה מוציא…
Responsa Rabbi Akiva Eiger First Edition 7
I saw further for the Dagul Mi-rvava in the above siman that he went to discuss a new matter, that a man who already prayed is not able to discharge the obligation for a woman who did not pray…And it does not seem so, for there is no distinction at all between a man and a woman regarding areivut, and we have not found in any case that with a woman the law would not be [yatza motzi] that if one discharged their obligation they can discharge it [for others]….
Additionally, as we saw above, even if women are not included in areivut, and even if the amida does constitute kiddush on a Torah-level, Rav Eiger maintains that the woman’s saying “Good Shabbos” (or something similar in praise of Shabbat), as is customary after lighting candles or when greeting others, may discharge her Torah-level obligation, so in any case all are obligated only rabbinically even if only some prayed Ma’ariv.
Even if one does maintain that the Shabbat Ma’ariv can fulfill the Torah-level obligation of kiddush and “Good Shabbos” does not, one who has prayed still intends to fulfill the mitzva of kiddush only later.
בן איש חי שנה שניה פרשת בראשית י
מן התורה יוצא אדם י”ח [=ידי חובתו] בתפלת ערבית ש”ש [של שבת], ורק חז”ל תקנו לקדש על היין. מיהו יש אומרים כל שיש לו יין אינו יוצא מן התורה י”ח [=ידי חובת] קידוש בתפילה. גם יש אומרים כל שאינו מכוין בתפילה לצאת י”ח [=ידי חובתו] קידוש, אינו יוצא מן התורה:
Ben Ish Chai Second Year Bereishit 10
A person discharges the Torah-level obligation through the Shabbat Ma’ariv prayer and only our sages enacted to recite kiddush over wine. Nevertheless, there are those who say that whoever has wine does not discharge their Torah-level obligation through kiddush in tefilla. Also, there are those who say that whoever does not have intention in tefilla to discharge their obligation in kiddush, does not discharge the Torah obligation [through tefilla].
Therefore–even on the theory that areivut might not apply between men and women– having prayed does not place a constraint on a person’s reciting kiddush for others, regardless of gender. (Again, for more on a woman discharging a man’s obligation in kiddush in practice, see here.)
Shabbat Morning
As we saw earlier, on Shabbat morning, even though the essential words of kiddusha rabba are no different from a regular beracha over wine, its recitation is by rabbinic enactment and as such, it is considered a birkat ha-mitzva, and not just a birkat ha-nehenin. This understanding of kiddusha rabba can provide grounds for one person to discharge another’s obligation in it even when the reciter does not discharge their own obligation, as in a typical case of yatza motzi.
At the same time, there is a question whether yatza motzi applies when those discharging their obligation through another could have done it on their own. Tur11 and Shulchan Aruch raise this possibility with respect to kiddush, seeming to limit application of yatza motzi to discharging the obligation of those who do not know how to recite it on their own:
שולחן ערוך או”ח רעג: ד
יכול אדם לקדש לאחרים אף על פי שאינו אוכל עמהם, דלדידהו הוי מקום סעודה. ואף על גב דבברכת היין אינו יכול להוציא אחרים אם אינו נהנה עמהם, כיון דהאי בפה”ג [=בורא פרי הגפן] הוא חובה לקידוש, כקידוש היום דמי ויכול להוציאם אף על פי שאינו נהנה. הגה: ואפילו בקידוש של יום בשחרית בשבת, מותר לעשות כן…והוא שאינם יודעים.
Shulchan Aruch OC 273:4
A person can recite kiddush for others even though he does not eat with them, for it is the location of the meal for them. And even though with the beracha of wine he cannot discharge the obligation of others if he does not benefit along with them [from the wine], since this bore peri ha-gafen is an obligation for kiddush, it is like kiddush at night and he can discharge their obligation even though he does not [personally] benefit [from the wine by drinking]. Rema: Even with kiddush on Shabbat morning it is permissible to do so…And this is when they don’t know [how to recite kiddush].
With respect to kiddush at night, this halacha is less often relevant, since the person reciting typically has not fulfilled the rabbinic level obligation at synagogue. Kiddusha rabba may be a particularly difficult application of yatza motzi, because it is common for a person to fulfill their own obligation at a synagogue kiddush and then recite kiddush again later for family members who stayed home.
It would seem, then, that if a person has heard kiddusha rabba in synagogue and eaten mezonot there (which counts as a meal for this purpose), it would be better for someone of bar or bat mitzva age who has not discharged the obligation to recite it for the family prior to eating at home.
However, in his Bei’ur Halacha, Mishna Berura, says that yatza motzi works for any kiddush after the fact, even if those at home are capable of reciting it on their own.
ביאור הלכה רעג: ד
נראה לענ”ד [=לפי עניות דעתי] דבדיעבד מוציא בכל גווני דכל הברכות אף על פי שיצא מוציא אפילו לבקי…
Bei'ur Halacha 273:4
It seems in my humble opinion that after the fact he discharges the obligations of others in in all situations, for all berachot, even if he has discharged his obligation, he discharges the obligation even of experts…
In the name of his uncle, Rav Shlomo Zalman Auerbach, Rav David Auerbach rules that a man thus recites kiddusha rabba for his family even if he’s already discharged his obligation and even if his wife knows how to recite borei peri ha-gafen, as long as he at least plans on drinking some wine, so that the beracha is meaningful for him:
רב דוד אויערבאך, הליכות ביתה טו:טו
וגם נשים חייבות בקידוש זה, ומי שכבר יצא ידי חובת קידוש [כגון בקידוש שהתקיים בבית הכנסת] רשאי לקדש בביתו עבור אשתו, וגם הוא ישתה מהיין. הערה לט… ומדודי הגרש”ז שליט”א שמעתי שאין שום מקום להחמיר בזה…וכן נהוג למעשה.
Rav David Auerbach, Halichot Beitah Kiddush 15:15
Also women are obligated in this kiddush, and someone who already discharged the obligation of kiddush [as with kiddush that took place in the synagogue] is permitted to recite kiddush in his home for his wife, and he should also drink from the wine…Note 39: …And from my uncle Rav Shlomo Zalman Auerbach I heard that there is no place to be stringent with this at all…and this is what is customary in practice.
Rav Auerbach sees no place for stringency here. Someone who has heard and had kiddush in synagogue can freely recite it for others at home.
Concluding Thought
What connects each of the practical issues that we’ve discussed in this piece—she-hechiyyanu, eating before kiddush, and discharging obligations following prayer? In each case, we often need to balance having more than one person obligated in a mitzva and more than one way to fulfill it with the desire to keep a household united and also to glorify God’s name together. We’ve seen that in practice there are many ways to achieve this balance in different circumstances.
Notes
שו”ת אגרות משה או”ח ד קא:ב
…. אלו שרשאות לאכול קודם התפלה אם צריכות בשבת ויו”ט [=ויום טוב] לעשות קידוש כדכתב המ”ב [=המשנה ברורה] בביאור הלכה סימן רפ”ט סעי’ א’ באנשים הנה לע”ד [=לפי עניות דעתי] באשתו אינה צריכה לקדש דהרי היא משועבדת לבעלה לאכול דוקא עמו וכיון שבעלה אסור לאכול קודם התפלה וא”א [=ואי אפשר] לו לאכול הסעודה קודם התפלה אין זה זמן אכילה גם לה שלכן לא חל חובת קידוש גם עליה ומותרת לאכול בלא קידוש…אבל מ”מ [=מכל מקום] כשכבר התפלל בעלה ורשאי לקדש ולאכול אך שרוצה לחכות מאיזה טעם וצורך כיון שכבר חל חובת הקידוש על בעלה חל ממילא גם עליה ותצטרך לקדש אם רוצה לאכול איזה דבר קודם שירצה בעלה לאכול.
Responsa Iggerot Moshe OC IV 101:2
…Those [women] who are permitted to eat prior to prayer, if they need to make kiddush on Shabbat and Yom Tov, as Mishna Berura wrote in Bei’ur Halacha 289:1 regarding men. Behold, in my humble opinion, his wife does not need to recite kiddush, for she is subject to her husband to eat specifically with him, and since her husband is prohibited from eating prior to prayer and it is not possible for him to eat the meal before prayer, this is not her time to eat either, for therefore the obligation of kiddush does not fall upon her and she is permitted to eat without kiddush…But in any case when her husband has already prayed and is permitted to recite kiddush and to eat, but he wants to wait for whatever reason or need, since the obligation of kiddush has already fallen on her husband, it naturally falls on her also and she needs to recite kiddush if she wishes to eat something before her husband wishes to eat.
4. Some have argued that a woman who does not accept Yom Tov at candle-lighting, but rather lights on condition that she be able to continue to perform labor prohibited on Yom Tov, should therefore not recite she-hechiyyanu at lighting, though this is debated.
שו”ת ציץ אליעזר חלק י סימן יט:ה-ו
ברם נראה דביו”ט [=דביום טוב] שחל להיות בשבת לא תוכל להתנות כנ”ל רק אם גם לא תברך ברכת שהחיינו בעת ההדלקה (וכן ביום טוב לבד אם לא תדחה ההדלקה לבלילה (עיין פרי יצחק ח”א סי’ ו’). ותרצה להתנות תצטרך ג”כ [גם כן] שלא לברך אז שהחיינו) דאם מברכת שהחיינו הרי ברכה זו היא סותרת להתנאי כי משמעותה המשכת וקבלת קדושת היום עליה. …ברם עולה בדעתי דאולי יועיל התנאי גם כשמברכות שהחיינו….ורק יחד עם ההתנאה לחשוב שהשהחיינו שמברכת הוא רק על מצות ההדלקה, אבל התוס’ יום טוב תקבל לאחר מיכן ותצא בברכת השהחיינו שתשמע בשעת הקידוש.
Responsa Tzitz Eliezer X 19:5-6
Indeed it seems that on Yom Tov that falls on Shabbat she cannot make such a condition [to perform labor after lighting] , unless she also does not recite the beracha of she-hechiyyanu at the time of lighting (and similarly on Yom Tov if she does not delay the lighting to the night (See Peri Yitzchak I 6). And if she wants to make a condition, she also needs not to recite she-hechiyyanu then. For if she recites a beracha of she-hechiyyanu, this beracha contradicts the condition, for its meaning is drawing in and accepting the sanctity of the day upon her [the woman]…Still, it occurs to me that perhaps the condition would even work when she recites the beracha of she-hechiyyanu…and she should just have in mind, together with the condition, that the she-hechiyyanu she recites is only on the mitzva of lighting. But she will accept tosefet Yom Tov [early reception of Yom Tov] afterwards, and she will discharge her obligation with the beracha of she-hechiyyanu that she hears during kiddush.
5. Since the she-hechiyyanu is generally understood as related to Yom Tov, and not specifically to candle-lighting, some maintain that a woman who recites the beracha on lighting prior to kindling the Yom Tov candles should arguably hold off with her she-hechiyyanu till after she lights, since it is not directly related to her candle-lighting.
שו”ת יחוה דעת ג:לד
לפי זה אם תברך האשה לאחר ברכת הנרות שהחיינו, אפשר שנחשבת ברכת שהחיינו הפסק בין ברכת המצוה לעשייתה, הואיל ולא תיקנו חכמים לברך שהחיינו על ההדלקה.
Responsa Yechaveh Da'at III 34
According to this if a woman recites the beracha of she-hechiyyanu after the beracha on the candles, it is possible that the beracha of she-hechiyyanu is considered a break between the beracha on the mitzva and performing it, since our sages did not enact reciting she-hechiyyanu on the lighting.
6. Rav Wosner also defends the practice when a woman lit candles before sunset, as on a Yom Tov that takes place on Shabbat, since then the she-hechiyyanu arguably did not take full effect, since Yom Tov had not yet begun.
שו”ת שבט הלוי ג:סט
….ובפרט בחל יום טוב בשבת דמברכות מבעו”י [=מבעוד יום] וגם שאר יום טוב ראוי לעשות כן, וכן נוהג דין בדידן והנח להם לישראל…
Shevet Ha-Levi III 69
…Specifically when Yom Tov falls on Shabbat, that they [women] recite the berachot while it is still daytime, and on other Yamim Tovim it is also fitting to do thus, and so the halacha is practiced among us, and allow Israel…
שולחן ערוך או”ח רעג: ה
כתבו הגאונים הא דאין קידוש אלא במקום סעודה, אפי[לו] אכל דבר מועט, או שתה כוס יין שחייב עליו ברכה, יצא ידי קידוש במקום סעודה וגומר סעודתו במקום אחר. ודוקא אכל לחם או שתה יין, אבל אכל פירות, לא.
Shulchan Aruch OC 273:5
The Ge’onim wrote regarding [the halacha] that kiddush is only in the location of a meal, even if he ate a little or drank a cup of wine [of a quantity] that requires a beracha [afterwards], he has discharged the requirement of kiddush in the location of a meal and completes his meal in another place. And specifically if he ate bread or drank wine, but if he ate fruit, no.
משנה ברורה רעג: כו
פירות לא – דה’ מינים נקרא מזון ויין סועד הלב אבל שאר דברים אפילו אכל מהם הרבה אינו חשוב סעודה כלל…והנה בשלטי גבורים כתב דאף בפירות די דכל סעודת שבת נחשבת קבע אך דעת הטור ושו”ע [=ושלחן ערוך] עיקר [מ”א] אך אם חלש לבו קצת ואין לו עתה מחמשת המינים לסעוד אחר הכוס דעת איזה אחרונים דיש לסמוך על הש”ג [=השלטי גיבורים] בשחרית אבל בלילה בודאי אין לסמוך עליו דשארי פוסקים לא ס”ל [=סבירא להו] כוותיה:
Mishna Berura 273:26
Fruit, no – For the five species [of grain] are called sustaining food [mazon] and wine feasts the heart, but other things, even if he ate a lot of them, are not considered a meal at all…And behold in Shiltei Gibborim, he wrote that even with fruits it is enough [of a meal for kiddush], for all meals of Shabbat are considered established [regardless of the food], but the opinion of Tur and Shulchan Aruch is the fundamental halacha [Magen Avraham]. But if he is a bit sick and he does not now have [food from] the five species to eat after the cup [of kiddush], the opinion of some later authorities is that one can rely on the Shiltei Gibborim in the morning [as a meal for kiddush], but at night certainly one cannot rely on him, for the remainder of halachic authorities don’t understand it as he does.
רא”ש מסכת פסחים י:ה
דאמר שמואל אין קידוש אלא במקום סעודה דכתיב וקראת לשבת עונג במקום עונג שם תהא קריאה.
Rosh Pesachim 10:5
For Shemuel said kiddush is only in the location of the meal, as it is written “and you will call Shabbat a pleasure” in the place of pleasure [of the meal], there will be calling [kiddush].
רשב”ם פסחים קא.
אף ידי קידוש לא יצאו. כדפרשינן טעמיה לקמיה אין קידוש אלא במקום סעודה דכתיב (ישעיה נח) וקראת לשבת עונג במקום שאתה קורא לשבת כלומר קרייה דקידוש שם תהא עונג ומדרש הוא.
Rashba, Pesachim 101a
Even the obligation of kiddush they did not discharge. As we explain its reason later on, kiddush is only in the location of a meal, as is written (Yeshaya 58) “And you will call Shabbat a pleasure,” in the place that you call Shabbat, which is to say calling of kiddush, there will be the pleasure [meal], and it is a midrash.
טור או”ח רעג
וראיתי כתוב על שם הגאונים מי שקידש לאנשי ביתו ובא אצל אנשים אחרים אינו מקדש להם ואני תמה אם כתבו הגאונים כן ובה”ג חילק אם בא אצל אחרים שאין יודעין לקדש מקדש להם אבל אם יודעין לקדש אינו מקדש להם…
Tur OC 273
I saw it written in the name of the Ge’onim that someone who recited kiddush for the members of his household, and came to other people, does not recite kiddush for them. And I am surprised if the Ge’onim wrote thus and Behag drew a distinction: if he came to others who don’t know how to recite kiddush, he recites kiddush for them. But if they know how to recite kiddush, he does not recite kiddush for them…
בית יוסף או”ח רעג
וטעמו משום דהא דאמרינן (ר”ה כט.) כל הברכות אף על פי שיצא מוציא הני מילי להוציא את שאינו בקי אבל לא להוציא את הבקי:
Beit Yosef OC 273
His reason is because of that which we say (Rosh Ha-shana 29a) all berachot, even though one has discharged his obligation he can discharge another’s, these words are to discharge the obligation of one who is not expert [in reciting the beracha[, but not to discharge one who is expert.
Sources
To see these sources in context on Sefaria, click here!
Eating before Kiddush
פסחים קה.
דאמר רב: כשם שהשבת קובעת למעשר, כך שבת קובעת לקידוש.
Pesachim 105a
For Rav said: just as Shabbat makes [eating] established for [obligation in] tithing [so that produce must be tithed before eating], so Shabbat makes [eating] established [for obligation in] kiddush.
רש”י שם
כך קובעת לקידוש – שאסור לטעום עד שיקדש אלמא משחשיכה היא חשובה סעודת שבת מאליה:
Rashi ad loc.
So it makes [eating] established [for obligation in] kiddush- That it is prohibited to taste [food] until he recites kiddush, therefore from when it becomes dark it is automatically considered a Shabbat meal.
שלחן ערוך או”ח ערא:ד
אסור לטעום כלום קודם שיקדש ואפילו מים.
Shulchan Aruch OC 271:4
It is prohibited to taste anything prior to reciting kiddush, even water.
רב דוד אויערבאך, הליכות ביתה, טו:כא, כב
אשה המדלקת נרות שבת, כיון שמצד המנהג היא מקבלת עליה השבת בהדלקתה, אסורה לאכול או לשתות משעה שהדליקה עד לאחר הקידוש…הדליקה נרות מבעוד יום….קודם בין השמשות יש להקל לה במקום צער אם אינה יכולה לקדש עתה….
Rav David Auerbach Halichot Beitah 15:21, 22
A woman who lights Shabbat candles, since from the perspective of custom she accepts Shabbat upon herself through her lighting, she is prohibited to eat or drink from the time that she lit until after kiddush…If she lit candles while it was still daytime…before bein ha-shemashot [the time between halachic sunset and nightfall] one can be lenient for her in a situation of distress if she cannot recite kiddush now…
רמב”ם הלכות שבת כט:י
…ומצוה לברך על היין ביום השבת קודם שיסעוד סעודה שניה, וזה הוא הנקרא קידושא רבא, מברך בורא פרי הגפן בלבד ושותה ואחר כך יטול ידיו ויסעוד, ואסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש.
Rambam Laws of Shabbat 29:10
…It is a mitzva to recite the beracha on wine on Shabbat before he eats the second meal [the first daytime meal], and this is called kiddusha rabba, he recites only borei peri ha-gafen and drinks, and afterwards washes his hands and feasts, and it is prohibited for a person to taste anything before reciting kiddush.
השגת הראב”ד שם
אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש. א”א [=אמר אברהם] בחיי ראשי אם מסברא אמרה לא סבר מימיו סברא פחותה מזו ולפי שקראוהו קדושא רבא יצא לו, ואינה כלום, שכבר נתקדש היום בכניסתו על היין קודם שיטעום…
Ra'avad ad loc.
“It is prohibited for a person to taste anything before he recites kiddush” Avraham says: By my life, if he said this based on reasoning, then he never reasoned a poorer reason than this in his life, and since they [the sages] called it kiddusha rabba it came to him [Rambam] thus. But it is nothing, for the day was already sanctified over wine when it came in before he tasted [anything]…
משנה ברורה סימן רפט:ו
ושלא יטעום קודם לו וכו’ – וגם הנשים שייכים בענין זה דכל מילי דשבת איש ואשה שוין [אחרונים]:
Mishna Berura 289:6
That they should not taste [food] before it etc. And women are also included in this matter, for in every matter of Shabbat men and women are equal [later authorities].
שלחן ערוך או”ח פט:ג-ד
אסור לו להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל תפלת י”ח ([רמ”א] ויש מקילין לאחר שאמרו מקצת ברכות קודם שאמרו ברוך שאמר וטוב להחמיר בזה) (תרומת הדשן סי’ י”ח) ולא לאכול ולא לשתות אבל מים מותר לשתות קודם תפלה בין בחול ובין בשבת ויום טוב וכן אוכלין ומשקין לרפואה מותר: הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים אם יש בו יכולת לכוין דעתו יתפלל ואם לאו אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה:
Shulchan Aruch OC 89:3-4
It is prohibited for him to occupy himself with his needs or to go on the road until he recites the Shemoneh Esrei prayer (Rema: there are those who are lenient after they say a few berachot before they say baruch she-amar, and it is good to be stringent with this)(Terumat Ha-Deshen 18) and not to eat and not to drink, but it is is permissible to drink water before prayer, whether on a weekday or on Shabbat or Yom Tov, and so food and drink for medical purposes are permissible. The thirsty and the hungry are in the category of the ill if he has the ability to focus his thoughts he should pray, and if not, if he wants, he shouldn’t pray until he eats and drinks.
שולחן ערוך או”ח רפט סעיף א
….לשתות מים בבוקר קודם תפלה מותר, מפני שעדיין לא חל עליו חובת קידוש.
Shulchan Aruch OC 289:1
…To drink water in the morning before prayer is permitted, since the obligation of kiddush is not yet incumbent on him.
ביאור הלכה רפט:א ד”ה * חובת קידוש
חובת קידוש – ומי שהותר לו לאכול ולשתות קודם תפלה כגון שהוא לרפואה וכדלעיל סימן פ”ט ס”ג פשוט דצריך לקדש מתחלה:
Bei'ur Halacha 289 s.v. Chovat Kiddush
The obligation of kiddush – And someone to whom it is permitted to eat and drink before tefilla, as when it is for healing and as above 89:3, it is simple that he needs to recite kiddush first.
שמירת שבת כהלכתה נב:יב והערה לד, הערה מה
חולה שצריך לאכול דברי-מאפה מחמשת מיני הדגן בשבת בבוקר קודם שיתפלל, יקדש לפני שיאכל…הערה לד: שבהם אפשר לקיים דין קידוש במקום סעודה. הערה מה: ושמעתי מהגרש”ז אויערבך שליט”א, דאף אם הנשים אוכלות אכילה ארעית לפני התפילה, ופעמים משום חולשה אף אוכלות פרוסת עוגה, מסתבר דאינן צריכות לקדש, דמה שמובא בסי’ רפט בביה”ל [=בביאור הלכה] ד”ה [=דיבור המתחיל] חובת, היינו לגבי חולה שצריך לאכול אכילת קבע, אבל אם סגי לו באכילת ארעית לא יקדש…
Rav Yehoshua Neuwirth, Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 52:12, notes 34 and 45
An ill person who needs to eat baked goods from the five species of grain on Shabbat morning before praying, should recite kiddush before eating…Note 34: For with them it is possible to fulfill the halachic requirement of kiddush in the location of the meal…Note 45: And I heard from Rav Shlomo Zalman Auerbach that even if women eat an informal snack prior to prayer, and sometimes out of weakness even eat a slice of cake, it stands to reason that they do not need to recite kiddush, for what that is brought in siman 289 in the Bei’ur Halacha s.v. Chovat, is regarding a sick person who needs to eat a fixed meal, but if an informal snack suffices for him, he should not recite kiddush.
שמירת שבת כהלכתה נב:יג
…אם היא רגילה לאכול מיד אחרי שאמרה איזו בקשה…ואילו תפילת שחרית אינה מתפללת כלל או שמתפללת שחרית אחרי שאכלה, הרי כיון שאמרה בקשה עם קומה ממיטתה—מוטל עליה החיוב לקדש, ואסור לה אפילו לשתות מים…
Rav Yehoshua Neuwirth, Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 52:13
If she is accustomed to eat immediately after she says some prayer of request…but she doesn’t pray tefillat Shacharit at all, or she prays Shacharit after she has eaten, behold since she said her request upon her arising from her bed—the obligation to recite kiddush is incumbent upon her, and it is prohibited for her even to drink water…
שו”ת מנחת יצחק ד:כח
…בשעת הדחק יש לצרף מה דאיתא…בשם חי’ מהר”ם חלאוה (פסחים ק”ו), שהעיד בשם מורו הרשב”א, דנשים פטורות מקידוש שחרית עיי”ש…
Responsa Minchat Yitzchak IV 28
…In a pressing situation one can combine [for leniency for a woman to eat prior to kiddush] that which appears…in the name of Maharam Chalava (Pesachim 106), who testified in the name of his teacher Rashba that women are exempt from kiddusha rabba, see there….
She-hechiyyanu
תלמוד ירושלמי פסחים י:ה
תני כל שכתב מקרא קודש צריך להזכיר בו זמן.
Yerushalmi Pesachim 10:5
It was taught [in a baraita]: Everything written as a mikra kodesh [day of assembly], one needs to mention time [she-hechiyyanu] on it.
רמב”ם הלכות שבת כט:כג
כל לילי יום טוב, ובליל יום הכיפורים–אומרים שהחיינו; ובשביעי של פסח, אין מברכין שהחיינו, מפני שאינו רגל בפני עצמו, וכבר בירך על הזמן בתחילת הפסח.
Rambam, Hilchot Shabbat 29:23
All nights of Yom Tov, and on the night of Yom Kippur, we say she-hechiyyanu. And on the seventh of Pesach, we don’t recite the beracha of she-hechiyyanu, since it is not a festival in its own right, and one has already recited the beracha over time at the beginning of Pesach.
עירובין מ:
ואמר רבה כי הוינא בי רב הונא איבעיא לן: מהו לומר זמן בראש השנה וביום הכפורים?…. רב ושמואל דאמרי תרוויהו: אין אומר זמן אלא בשלש רגלים…מכל מקום בעינן כוס?… והלכתא אומר זמן בר”ה [=בראש השנה] וביוה”כ [=וביום הכיפורים] והלכתא זמן אומרו אפילו בשוק:
Eiruvin 40b
Rabba said: When I was at the beit midrash of Rav Huna it was asked of us: What is [the halacha regarding] saying time [she-hechiyyanu] on Rosh Ha-shana and on Yom Kippur?…Rav and Shemuel, for they both said: One only says time [she-hechiyyanu] on the three pilgrimage festivals…In any case, do we require a cup [of wine]?…The halacha is: one recites time [she-hechiyyanu] on Rosh Ha-shana and on Yom Kippur, and the halacha is: time [she-hechiyyanyu], one recites it even in the marketplace.
מאירי עירובין מ:
שכל שאפשר בכוס ראוי לסדרו עם שאר הברכות על הכוס:
Me'iri Eiruvin 40b
For whenever it is possible [to recite] over a cup [of wine], it is fitting to say it in order with the other berachot [of kiddush] over a cup.
אור זרוע ב הלכות ערב שבת יא
ואמרינן פרק הרואה בירושלמי המדליק נר בלילי יום טוב אומר אקבו”צ [=אשר קדשנו במצוותיו וציוונו] להדליק נר לכבוד יום טוב ואין צריך לומר זמן.
Or Zaru'a II Laws of Erev Shabbat 11
We say in the last chapter of Berachot in the Yerushalmi: One who lights a candle on the nights of Yom Tov says: “Who has sanctified us with His commandments and commanded us to light a candle in honor of Yom Tov” and does not need to say time [she-hechiyyanu].”
חסד לאלפים רסג:ה
המדליק יברך אקב”ו [=אשר קדשנו במצוותיו וציוונו] להדליק נר של שבת, ובי”ט [=וביום טוב] להדליק נר של יו”ט [=יום טוב], אבל אין לברך זמן על הדלקת הנרות, ורבות בנות שגו בזה…
Chessed La-alafim 263:5
The one who lights recites “Who has sanctified us with His commandments and commanded us to light a candle of Shabbat.” And on Yom Tov, “to light a candle of Yom Tov.” But one should not recite the beracha of time [she-hechiyyanu] over candle-lighting, and many women have erred in this…
שו”ת יחוה דעת ג:לד
נשים שנהגו לברך שהחיינו בעת הדלקת הנרות של יום טוב, אין למנהגם כל יסוד בהלכה, ונכון שיפסיקו לנהוג כן, ויכוונו לצאת ידי חובת ברכת שהחיינו בקידוש של יום טוב, כתקנת חכמים.
Responsa Yechaveh Da'at III 34
Women who had the practice to recite the beracha of she-hechiyyanu at the time of lighting the candles of Yom Tov, their practice has no foundation in Halacha, and it is correct that they cease to practice thus, but intend to discharge the obligation of the beracha of she-hechiyyanu at kiddush of Yom Tov, as our sages enacted.
שו”ת שאילת יעבץ א:קז
ויפה כיון לענ”ד [=לפי עניות דעתי] לערער על מנהג הנשים המברכות שהחיינו על הדלקת נר די”ט [=דיום טוב], וטענותיו גדולות מחמת שלא נזכר בשום פוסק … ועוד דלא עדיף מברכת שהחיינו דעשיית סוכה שנזכר בש”ס ואנו סומכים על של קידוש, הא ודאי קשיא טובא, וחיי דמר שמיום עמדי על דעתי היה ג”כ [=גם כן] דבר תמוה בעיני ורציתי למחות באשתי, מטעם זה. ואעפ”כ [=ואף על פי כן] לא עשיתי מעשה והנחתי לה מנהגה המוחזק בידה, כי באמת חשש ברכה לבטלה (כמו שחשב מעכ”ת [=מעלת כבוד תורתו]) אין כאן לענ”ד [=לפי עניות דעתי], שאלמלי היא רוצה שלא לצאת ידי חובת ברכת הזמן ע”י [=על ידי] בעלה, מי ימחה בידה לברך לעצמה ברכה שהיא חייבת בה בלי ספק (דהני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה ובזכירה ובשמחת י”ט [=יום טוב], פשיטא דבעו ברוכי זמן נמי) ואף בלא ההדלקה יכולה לברך שהחיינו מיד בכניסת י”ט [=יום טוב], דקיי”ל [=דקיימא לן] זמן אומרו אפי[לו] בשוק, אלא היכא דאיכא כסא סמכינן ליה עליה. מיהא לאו ברכה לבטלה היא כה”ג [=כהאי גוונא] נמי, לפי שהיום גורם לברכת הזמן כנז[כר]. ומשום דסמכא ליה אהדלקת הנר. לא גרע בהכי. ושפיר דמי, כיון שהוא בא תחלה ובו ניכר כבוד י”ט [=יום טוב] ושמחתו. על כן אמרתי לעצמי הנח להן מנהגן שהוא ירושה להן מאבותיהן ועשו כן בפני גדולי עולם ז”ל….וטוב בעיני (ללמוד זכות בכך על המנהג) לברך אם הייתי מוצא לי סעד וסמך בדברי הפוסקים ז”ל. אבל עדיין לא ראיתי בשום א’ מספרי הפסק המפורסמים שיזכירוהו. ולכן קשה בעיני שיעשו להם הנשים מנהג לעצמן בלי יסוד מוסד.
Responsa She'eilat Ya'avetz I:107
He [the questioner] was correct, in my humble opinion, to protest the custom of women who recite the beracha of she-hechiyyanu over lighting the candle of Yom Tov, and his claims are great since it [the custom] is not mentioned by any halachic authority…And further, that it is no better than the beracha of she-hechiyyanu on making a sukka, which is mentioned in the Talmud and we rely on [the she-hechiyyanu] of kiddush. Therefore, certainly it is a good question, and by master’s life that from the day on which I stood on my own cognizance it was also an astonishing matter in my eyes and I wanted to reprove my wife, for this reason. And even so, I did not take action and I left her her custom which was held in her hand, for in truth a concern of a beracha in vain (as his honor thought) is not [present] here in my humble opinion. For if she wished not to discharge the obligation of the beracha of time [she-hechiyyanu] through her husband, then who would reprove her for reciting a beracha for herself, a beracha in which she is obligated without a doubt (“for these women, since they are included in keeping and remembering” and in simchat Yom Tov, it is clear that they must also recite the beracha of time [she-hechiyyanu])? And even without the lighting, she can recite she-hechiyyanu immediately at the onset of Yom Tov, for we maintain that time [she-hechiyyanu], one can say even in the marketplace, but where there is a cup, we attach it [the beracha] to it [the cup]. Nevertheless, it is also not a beracha in vain in such a case, because the day brings about [the obligation] in the beracha of time [she-hechiyyanu], as was mentioned. And it is no worse because she attaches it to lighting a candle. And it is fine, because it [the candle-lighting] comes first and with it the honor of Yom Tov and its rejoicing are recognizable. Therefore, I said to myself: Allow them [women] their custom, which is an inheritance to them from their fathers and they acted thus before the great ones of blessed memory…And it would be fitting in my eyes (to teach favorably of the custom) to recite the beracha, were I to find a support and basis in the words of the halachic authorities of blessed memory. But I still haven’t seen a single known book of halachic rulings that mention it. Therefore, it is difficult in my eyes that women make their own custom without an established foundation.
ערוך השולחן אורח חיים רסג :יב
….ונשים שלנו מברכות גם שהחיינו בעת הדלקת הנרות ביום טוב ואין למחות בידן דע”פ [=דעל פי רוב] רוב בעיו”ט [=בערב יום טוב] מדליקות לעת ערב ממש וקאי שהחיינו על יום טוב ויש מפקפקים בזה והנח להן לבנות ישראל מנהגן וביוה”כ [=וביום הכיפורים] יש מברכין ויש שאין מברכין ואנחנו נהגנו לברך.
Aruch Ha-shulchan OC 263:12
…Our women also recite the beracha of she-hechiyyanu at the time of lighting candles on Yom Tov and one should not protest them, for on the whole on the evening of Yom Tov they light really at evening time, and she-hechiyyanu applies to Yom Tov. And there are those who raise questions with this, and [we should] allow the daughters of Israel their custom. And on Yom Kippur, there are those who recite the beracha and those who don’t recite the beracha and our custom has been to recite the beracha.
כף החיים תקיד:יב
לנשים הנוהגות לברך זמן על הדלקת הנר אם היא מקדשת לעצמה קידוש היום מאיזה סיבה דלא תוכל לברך עוד זמן על הקידוש דנפטרת בברכה שברכה על הנר.
Kaf Ha-chayyim 514:12
For women who have the custom to recite the beracha of time [she-hechiyyanu] over candle-lighting, if she recites kiddush for herself for whatever reason, she cannot recite the beracha of time [she-hechiyyanu] again over kiddush, for she has become exempt through the beracha that she recited over the candle.
שו”ת שבט הלוי ג:סט
אבל יש ליישב גם מנהג הנשים כהיום שמברכים שהחיינו על הדלקת נרות ומברכים גם שהחיינו שלאחר קידוש על כוס שלהם, דבשעת הדלקה אין דעתם כלל על מצות מצה אלא על קבלת יום טוב …וכן נוהג דין בדידן והנח להם לישראל…
Responsa Shevet ha-Levi III 69
But one can also justify the custom of women, as today when they recite the beracha of she-hechiyyanu over candle-lighting and also recite she-hechiyyanu after kiddush over their cup, that at the time of lighting their minds are not at all on the mitzva of matza, but on accepting Yom Tov…and so the halacha is practiced among us, and allow Israel…
משנה ברורה סימן תרעא:מה
וצריך לחזור ולהדליק – ואפילו הש”ץ [=השליח ציבור] שבירך בביהכ”נ [=בבית הכנסת] צריך לחזור ולהדליק בביתו דיש חיוב על כל אחד להדליק בביתו ומ”מ [=ומכל מקום] לא יחזיר לומר בביתו ברכת שהחיינו אם לא שמדליק להוציא אשתו וב”ב [=ובני ביתו]:
Mishna Berura 671:45
One must go back and light – Even a shali’ach tzibbur who recited the beracha in synagogue must go back and light [Chanuka candles] in his home, for there is an obligation on each person to light [Chanuka candles] in his home, and in any case he should not repeat the beracha of she-hechiyyanu in his home unless he lights to discharge the obligation of his wife and members of his household.
רב ישעיה נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, ב מד:ד
מי שבירך ברכת שהחיינו בשעת הדלקת הנרות, לא יחזור ויברך ברכה זו בשעת הקידוש, אלא אם כן הוא צריך להוציא את בני ביתו בקידוש ובברכת “שהחיינו.”
Rav Yehoshua Neuwirth, Shemirat Shabbat Ke-hilchetah, II 44:4
One who recited the beracha of she-hechiyyanu at the time of candle-lighting, should not go back and recite this beracha at the time of kiddush, unless he needs to discharge the obligation of his household members in kiddush and in the beracha of “she-hechiyyanu.”
רב דוד אויערבאך, הליכות ביתה יד הערה קמג
ונראה דבכה”ג [=דבכהאי גוונא] שהאשה מקדשת לעצמה וכן איש המדליק נרות דעדיף יותר שלא יברכו שהחיינו בהדלקה אלא בקידוש משום דמצוה לאומרה על הכוס.
Rav David Auerbach, Halichot Beitah 14, n. 143
It seems that in such cases, when a woman recites kiddush for herself, and similarly [when] a man lights candles, that it is preferable that they not recite she-hechiyyanu upon lighting, but rather at kiddush, since it is a mitzva to say it [she-hechiyyanu] over a cup [of wine].
שו”ת שבט הלוי ג:סט
ע”ד [=על דבר] קידוש בליל יום טוב דנוהגים הנשים לברך ברכת שהחינו בעת הדלקת נרות, והבעל מברך שהחיינו בסוף קידוש, נמצא האשה שכבר יוצאת ידי שהחיינו א”כ [=אם כן] אמן שהיא עונה אחר ברכת שהחיינו של הבעל הוי הפסק בין קידוש לשתי[ה]….ובעניותי יראה דבליל פסח לא הוי הפסק וכן בליל סוכות יראה דלא הוי הפסק, ובליל שבועות הוי הפסק ואז באמת לא תענה אמן זה, וטעמא דילי דבליל פסח השהחיינו בא על כמה דברים, על היו”ט [=היום טוב], על מצות מצה ומרור, על מצוות ספור יצי”מ [=יציאת מצרים] ומצות הלילה, והאשה בשעה שמדלקת לא מכוונת או לא תכוון רק על מצוות הדלקת נרות שבאה מחמת יום טוב, ועדיין יש לה הזכות על השהחיינו של שאר מצות הלילה ונהי דלברך פעמים ממש אין מקום לפי מנהג שלנו אבל אם היא מכוונת לצאת בשהחיינו של הבעל לידי שהחיינו של מצה ומרור וכו’ אין עול בדבר וא”כ [=ואם כן] אין האמן עכ”פ [=על כל פנים] הפסק…..וכיו”ב י”ל [=וכיוצא בזה יש לומר] גם בליל סוכה דהשהחיינו בא על יום טוב ועל מצות סוכה, והיא מכוונת בהדלקת נרות לצאת רק לידי יום טוב יש לה הזכות עדיין על שהחיינו של סוכה…
Shevet Ha-Levi III 69
Regarding the matter of kiddush on Yom Tov night, that women have the practice to recite the beracha of she-hechiyyanu at the time of candle-lighting, and the husband recites she-hechiyyanu at the end of kiddush, it turns out that the wife has already discharged the obligation of she-hechiyyanu. If so, the “amen” that she responds after the husband’s beracha of she-hechiyyanu is a hefsek [break] between kiddush and drinking…In my humble opinion it seems that on Pesach night it is not a hefsek and also on Sukkot night it is not a hefsek, and on Shavuot night it is a hefsek and then she really shouldn’t respond “amen,” and my reasoning is that on Pesach night she-hechiyyanu comes for a number of matters, for Yom Tov, for the mitzvot of matza and maror, for the mitzva of telling the story of yetzi’at Mitzrayim and the mitzvot of the night, and the woman at the time that she lights only intends it—or should only intend it—for the mitzva of lighting candles which comes on account of Yom Tov, and still she has the privilege of she-hechiyyanu for the other mitzvot of the night. And given that there is no place in accordance with our custom to actually recite the beracha twice, but if she intends to discharge through the husband’s she-hechiyyanu the she-hechiyyanu of matza and maror, etc., there is no fault in the matter and if so the “amen” in any case is not a hefsek…And similarly one can say on Sukkot night when she-hechiyyanu comes for Yom Tov and for the mitzva of the sukka, and she intends in her candle-lighting to discharge only Yom Tov, she still has the privilege of she-hechiyyanu for the sukka…
שו”ת אגרות משה או”ח ד קא:א
בדבר מנהגנו שהאשה מברכת זמן ביום טוב בשעת הדלקת הנרות אם רשאה לענות אמן על הזמן שמברך בעלה על הכוס בקידוש היום מחשש הפסק בין ברכת היין לשתייתה כיון דהיא כבר נפטרה מברכת הזמן, הנה פשוט שלדינא אין ספק דהא זה מאות בשנים שהנשים מברכות זמן בשעה שמדליקין את הנרות ביום טוב כי אף שלכאורה היה יותר טוב שלא יברכו זמן מאחר שיהיה כוס של קידוש לברך עליו גם זמן דיותר עדיף לברך זמן על הכוס….ואם היה איסור לענות אמן מדין הפסק בין הברכה להשתיה היה טעם גדול למחות ולהחשיב זה למנהג בטעות, ואף שאיכא עצה שלא תענה אמן, לבד שלא יזהרו בזה הרי זה גופא אסור לגרום שלא לענות אמן על ברכה דהוא חיוב גדול לענות אמן אף כשלא צריך לצאת בהברכה כדתנן בברכות דף נ”א ע”ב…..אלא ודאי שאין בזה שום איסור משום שצריכה לענות אמן ואין בזה משום הפסק. והטעם נראה דכיון דאצל המקדש היא ברכה הצריכה ואינו הפסק לדידיה אין זה הפסק גם לגבי השומעין היוצאין ממנו…
Responsa Iggerot Moshe OC IV 101:1
Regarding our custom that the woman recites the beracha of time [she-hechiyyanu] on Yom Tov at the time of candle-lighting, if she is permitted to respond “amen” to the beracha of time [she-hechiyyanu] that her husband recites over the cup at kiddush, out of concern for a hefsek [break] between the beracha over the wine and her drinking, since she has already discharged the obligation of the beracha of time [she-hechiyyanu]. Behold, it is simple that according to the halacha there is no doubt that for hundreds of years women have recited the beracha of time [she-hechiyyanu] when they light the Yom Tov candles, for even though that it would seem better that they not recite the beracha of time [she-hechiyyanu], since there will be a cup for kiddush over which to also recite the beracha of time [she-hechiyyanu], since it is preferable to recite the beracha of time [she-hechiyyanu] over the cup…If it were prohibited to respond “amen” based on the law of hefsek between the beracha and drinking, there would be great reason to protest and to consider this a mistaken custom. And even though there is a suggestion that she not respond “amen,” aside from [the fact] that they [women] will not be careful with this, behold this itself is prohibited, to cause someone not to respond “amen” to a beracha, for it is a great obligation to respond “amen” even when one does not need to discharge [one’s obligation with] the beracha, as is taught in a mishna in Berachot 51b…Rather, there is certainly no prohibition in this, since she needs to respond “amen,” and this is not a hefsek at all. And the reason seems to be that, since it is a required beracha for the one who recites kiddush and is not a hefsek for him, then it is also not a hefsek for the listeners who discharge their obligation [in kiddush] through him…
תלמוד ירושלמי פסחים פרק ד:א
נשיי דנהיגין דלא למיעבד עובדא באפוקי שובתא אינו מנהג. עד יפני סדרה מנהג. בתריי’ ובחמשתה אינו מנהג עד יתפני תענית’ מנהג. יומא דערובתה אינו מנהג מן מנחתה ולעיל מנהג יומא דירחא מנהג. א”ר [=אמר רבי] זעירה נשייא דנהגן דלא למישתייה מן דאב עליל מנהג.
Yerushalmi Pesachim 4:1
Women who have the practice not to perform labor on Motza’ei Shabbat, it is not a [valid] custom. Until tefillot end, it is a [valid] custom. On Mondays and on Thursdays, it is not a [valid] custom. Until a fast day ends, it is a [valid] custom. On the day of Hoshana Rabba, it is not a [valid] custom. From the time of mincha and onward, it is a [valid] custom. On Rosh Chodesh, it is a [valid] custom. Rabbi Ze’ira said: Women who have the practice not to weave from when Av begins, it is a [valid] custom.
For Dear Life, Shaindy Shiff, Mishpacha 16.9.20
“V’kiyemanu.” The candle in my hand trembles slightly as I return to the present. Hashem had sustained me…. It had taken months to regain my strength. But I was alive.…I’d been granted a reprieve….I had another chance to be a wife, a mother, a daughter, a sister. I still had so much to accomplish, a relationship with Hashem to keep building, purpose and meaning to seek. I touched the candle to the wick: a sputter, and then a flame arose. Another, and another, one for every soul in my home. The past year was nearly behind us, and now it was time to plead for more of the greatest gift of all: life.
Discharging Obligations and Prayer
שולחן ערוך או”ח רעא: ב
…והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה ומוציאות את האנשים הואיל וחייבות מן התורה כמותם.
Shulchan Aruch OC 271:2
…These women, since they are included in “keeping” they are included in “remembering” and they discharge the obligation of men, since they are obligated on a Torah level like them.
פסחים קא.
דאמר שמואל: אין קידוש אלא במקום סעודה.
Pesachim 101a
For Shemuel said: Kiddush is only in the location of a meal.
שו”ת הרשב”א ד:רצה
איברא, קידוש היום מדאורייתא, כמו שמפורש בפרק מי שמתו (דף כ:). ולא נחלק אדם בדבר זה. וההיא דפרק אין עומדין (שם): א”ר [אמר רבי] חייא ברבי אבא א”ר [אמר רבי] יוחנן: אנשי כנסת הגדולה, תקנו להם לישראל, ברכות ותפלות קדושות והבדלות. על כרחין, לאו עיקרן של דברים ממש קאמר…אלא שעיקרן דבר תורה…קידוש היום, לזכור אותו בכניסתו, כעין שבח וקילוס, כענין מאמר’ (שבת דף קיט): רבי חנינא שהיה אומר: נצא ונקבל פני שבת מלכתא כו’. והיה מקלס ואומר: בואי כלה, בואי כלה, וכיוצא בזה, בקריאת פסוקי קדושת השבת, בקריאת: ויכולו, או: ושמרו בני ישראל את השבת, וכיוצא באלו. וכל אחד ואחד אומר, כפי שיזומן לו מעניני שבחו, וקדושתו, והזכרת קדושתו, ובעל פה, ובלא שום נקיטת חפץ: לא כוסו, ולא פתו. באו הם, ותקנו לכל, נוסח אחד, במקום סעודה, ובחפץ. ותקנו שיזכירו קדושתו על היין, לפי שאין אומרים שירה אלא על היין. ותקנו להזכירו בתפלה, וקבעו לו ברכה רביעית.
Responsa of Rashba IV 295
Indeed, kiddush is obligatory on a Torah level, as is explicit in the third chapter ofBerachot (20b). And no one disputes this. And that statement in the fifth chapter of Berachot: Rabbi Chiyya son of Rabbi Abba said Rabbi Yochanan said: The men of the Great Assembly enacted for Israel berachot and tefillot, kiddushes and havdalas. Perforce, it is not referring to the very essence of the things…rather that their essence is a matter of Torah law…kiddush is to mention it [Shabbat] as it comes in, as a sort of praise and tribute, like their statement (Shabbat 119): Rabbi Chanina would say, let’s go out and welcome Shabbat the queen. And he would praise and say: Come bride, come bride, and the like, reading verses regarding the sanctity of Shabbat, reading va-yechulu [the end of creation] or “and the children of Israel kept Shabbat” and the like. And each and every person says what occurs to him in the matters of its [Shabbat’s] praise and sanctity, by heart and without holding any object, neither his cup nor his bread. They [the men of the Great Assembly] came and they established one text for all in the location of the meal and with an object. And they enacted that they mention [Shabbat’s] sanctity over wine, since we only recite song over wine. And they enacted to mention it in prayer and they established for it the fourth beracha [of the Shabbat amida].
מגן אברהם רעא:א
קידוש היום דאורייתא בלא יין ורבנן תקנו על היין…ונ”ל [=ונראה לי] דמדאוריי[תא] בקידוש שאמר בתפל[ה] סגי דקרא כתיב זכור את יום השבת והרי זכר אותו וקידוש במקום סעוד[ה] רבנן תקנוהו….
Magen Avraham 271:1
[The obligation of] kiddush on a Torah level is without wine and our sages enacted [saying it] over wine…And it seems to me that on a Torah level, the kiddush that he said in tefilla suffices, for in the verse it is written “remember Shabbat” and behold he has mentioned it. And [the requirement of] kiddush in the location of a meal, our sages enacted…
רבי עקיבא איגר אורח חיים רעא: א
לענ”ד [=לפי עניות דעתי] מוכח כן ממה דלא מקדשין ביוה”כ [=ביום הכיפורים] שחל בשבת לצאת ידי קידוש דשבת דאורייתא. ע”כ [=על כן] משום דיוצאים בתפלה…וגם לכאורה לאו דוקא תפלה אלא דכל שמזכיר שבת ואומר שבתא טבתא ג”כ [=גם כן] יוצא. דמ”מ [=דמכל מקום] הזכיר שבת. ודו”ק:
Rabbi Akiva Eiger OC 271:1
In my humble opinion, it is proven thus from [the fact] that we don’t recite kiddush on Yom Kippur that falls out on Shabbat in order to discharge the Torah-level obligation of kiddush. Perforce that it is because we discharge the obligation in tefilla…And also it would seem not specifically prayer, but anyone who mentions Shabbat, and says “Good Shabbos” would also discharge the obligation, for in any case he mentioned Shabbat. Explore it and you’ll find it simple.
מנחת חינוך מצוה לא
אני תמה מאוד על האחרונים עמג”א [=עיין מגן אברהם] סי’ רע”א סק”א שכתב דבתפלת שבת יוצא ידי קידוש כי על היין הוא רק מד”ס [=מדברי סופרים]…ולדידי תמוה מאוד כיון דבנוסח התפלה של ליל שבת אין אנו מזכירין יצ”מ [=יציאת מצרים] ודאי א”י מה”ת [=איננו יוצאים מן התורה] כלל ומימרא מפורשת הוא בלי חולק דנלמד בגז”ש [=בגזרה שווה] ע”כ [=על כן] ודאי אם לא הזכיר בקידוש באיזה נוסח שאומר לכבוד היום יצ”מ [=יציאת מצרים] א”י מה”ת [=אינו יוצא מן התורה] כלל ואין אנו יוצאין מה”ת [=מן התורה] בתפלת שבת כלל…
Minchat Chinuch Mitzva 31
I am very astonished at the later authorities, see Magen Avraham 271:1, who wrote that through the tefilla of Shabbat one discharges the obligation of kiddush, for [making it] on wine is only a rabbinic obligation…And to me it is very surprising, since in the text of tefilla on the night of Shabbat we don’t mention yetzi’at Mitzrayim, [so] we certainly don’t discharge our Torah obligation at all. And it is an explicit undisputed Amoraic statement that is learned from a gezeira shava, perforce certainly if one did not mention yetzi’at Mitzrayim in kiddush in whichever text that one says in honor of the day, one has not discharged the Torah obligation at all, and we do not discharge the Torah obligation [of kiddush] through tefilla on Shabbat at all…
משנה ברורה רעא:ב
דמצות צריכות כונה לצאת בעשיית המצוה ומסתמא אין מדרך העולם לכוין לצאת את המ”ע דזכור בתפלה כיון שיש לו יין או פת ויכול לקדש עליהן אח”כ בברכה כדין וטוב יותר שיצא אז המ”ע דאורייתא משיצא עתה ויהיה בלא כוס ושלא במקום סעודה
Mishna Berura 271:2
For mitzvot require intentionality to discharge the obligation in performing the mitzva, and presumably it is not the way of the world to intend to discharge the positive commandement of “zachor” in tefilla, since one has wine or bread and can recite kiddush over them later with a beracha in accordance with the halacha, and it is better to discharge the Torah-level commandment then than to discharge it now without a cup and not in the location of the meal.
ביאור הלכה רעא:א ד”ה * מיד – ואפילו
ואולי אפשר לומר דכיון שמזכיר פסוק ושמרו בני ישראל את השבת וגו’ תיכף להשכיבנו שהיא גאולה אריכתא די בזה מן התורה שיש בזה שבחו של היום שבת ואף שלא הזכיר עדיין קדושת היום…זהו הנ”ל [=הנראה לי] ליישב דברי המ”א [=המגן אברהם] מפני חומר הקושיא אבל מ”מ [=מכל מקןם] לדינא צ”ע [=צריך עיון] דאולי כונת הגמ[רא] שיזכיר יצ”מ [=יציאת מצרים] בתוך הקדוש ובנוסח תפלתנו לא מצינו זה ומפני כל הטעמים הנ”ל [הנזכרים לעיל] כתבנו בפנים שיש לפקפק בזה הרבה …
Bei'ur Halacha 271:1
Perhaps it is possible to say that since one mentions the verse of “Israel kept the Shabbat” etc. immediately after hashkiveinu, which is an extended beracha of redemption, this suffices on a Torah level [for kiddush including mention of yetizi’at Mitzrayim], for it includes praise of the Shabbat day and even though one still did not mention the sanctity of the day…This is what seems to me to harmonize the words of Magen Avraham because of the difficulty of the question [of omitting mention of yetzi’at Mitzrayim]. But in any case, for halacha it requires study, for perhaps the intention of the gemara was that one mention yetzi’at Mitzrayim within kiddush, and in the text of our prayer we have not found this, and for all of the above reasons we wrote inside [the Mishna Berura] that one should question this a great deal…
דגול מרבבה או”ח רעא:ב
ואמנם מה שאני מסתפק אפילו באיש המקדש ומוציא אשתו ובני ביתו אם הנשים לא התפללו ערבית והאיש כבר התפלל ערבית וא”כ [=ואם כן] האיש אינו מחויב מן התורה והנשים שלא התפללו חייבים מן התורה א”כ [=אם כן] יוצאים בשמיעתן מן האיש ואף שכל הברכות אף שיצא מוציא כמ”ש [=כמו שכתוב] במסכת ר”ה [=ראש השנה] דף כט. היינו מטעם ערבות שכל ישראל ערבים זה בזה כמ”ש רש”י שם. והרי כתב הרא”ש…שאשה אינה בכלל ערבות לכך אינה מוציאה אלא מי שחייבו מדרבנן עיי”ש [= עיין שם]. ואני מסתפק אם האשה אינה בכלל ערבות דהיינו שהיא אינה ערובה בעד אחרים אבל האנשים שקבלו ערבות בהר גריזים והר עיבל נתערבו גם בעד הנשים וא”כ [= ואם כן] שפיר מוציא האיש את האשה אף שכבר יצא או דלמא כשם שהנשים לא נכנסו בכלל ערבות כך לא קיבלו האנשים ערבות בשביל נשים…
Dagul Mi-rvava OC 271:2
Indeed, what I am in doubt about is even with a man who recites kiddush and discharges the obligations of his wife and household members, if the women did not pray Ma’ariv and the man already prayed Ma’ariv. And if so the man isn’t obligated on a Torah level, but the women who did not pray are obligated on a Torah level; if so do they discharge their obligation through hearing from the man? Although with all berachot even one who has discharged the obligation can discharge it for others as is written in Rosh Ha-shana 29a, this is on the rationale of areivut, that all of Israel are guarantors for each other as Rashi wrote there. But behold Rosh wrote…that a woman is not included in areivut, Therefore, she can only discharge [the obligation of] someone whose obligation is rabbinic. I am in doubt as to whether “a woman is not included in areivut” means that she is not a guarantor for others, but men, who accepted areivut at Mount Gerizim and Mount Eival also became guarantors for the women. If so, a man can clearly discharge a woman’s obligation even when he has already discharged his obligation. Or perhaps, just as women did not enter into guarantorship, thus men did not accept areivut for women…
שו”ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן ז
וראיתי עוד להגאון דגול מרבבה בסי’ הנ”ל [=הנזכר לעיל] דיצא לדון בדבר חדש, דאיש שכבר התפלל א”י [=אינו יכול] להוציא לאשה דלא התפללה… ולא נראה כן דאין חילוק כלל בין איש לאשה לענין ערבות, ולא מצינו בשום דוכתא דבאשה לא יהיה הדין דאם יצאה מוציא…
Responsa Rabbi Akiva Eiger First Edition 7
I saw further for the Dagul Mi-rvava in the above siman that he went to discuss a new matter, that a man who already prayed is not able to discharge the obligation for a woman who did not pray…And it does not seem so, for there is no distinction at all between a man and a woman regarding areivut, and we have not found in any case that with a woman the law would not be [yatza motzi] that if one discharged their obligation they can discharge it [for others]….
בן איש חי שנה שניה פרשת בראשית י
מן התורה יוצא אדם י”ח [=ידי חובתו] בתפלת ערבית ש”ש [של שבת], ורק חז”ל תקנו לקדש על היין. מיהו יש אומרים כל שיש לו יין אינו יוצא מן התורה י”ח [=ידי חובת] קידוש בתפילה. גם יש אומרים כל שאינו מכוין בתפילה לצאת י”ח [=ידי חובתו] קידוש, אינו יוצא מן התורה:
Ben Ish Chai Second Year Bereishit 10
A person discharges the Torah-level obligation through the Shabbat Ma’ariv prayer and only our sages enacted to recite kiddush over wine. Nevertheless, there are those who say that whoever has wine does not discharge their Torah-level obligation through kiddush in tefilla. Also, there are those who say that whoever does not have intention in tefilla to discharge their obligation in kiddush, does not discharge the Torah obligation [through tefilla].
שולחן ערוך או”ח רעג: ד
יכול אדם לקדש לאחרים אף על פי שאינו אוכל עמהם, דלדידהו הוי מקום סעודה. ואף על גב דבברכת היין אינו יכול להוציא אחרים אם אינו נהנה עמהם, כיון דהאי בפה”ג [=בורא פרי הגפן] הוא חובה לקידוש, כקידוש היום דמי ויכול להוציאם אף על פי שאינו נהנה. הגה: ואפילו בקידוש של יום בשחרית בשבת, מותר לעשות כן…והוא שאינם יודעים.
Shulchan Aruch OC 273:4
A person can recite kiddush for others even though he does not eat with them, for it is the location of the meal for them. And even though with the beracha of wine he cannot discharge the obligation of others if he does not benefit along with them [from the wine], since this bore peri ha-gafen is an obligation for kiddush, it is like kiddush at night and he can discharge their obligation even though he does not [personally] benefit [from the wine by drinking]. Rema: Even with kiddush on Shabbat morning it is permissible to do so…And this is when they don’t know [how to recite kiddush].
ביאור הלכה רעג: ד
נראה לענ”ד [=לפי עניות דעתי] דבדיעבד מוציא בכל גווני דכל הברכות אף על פי שיצא מוציא אפילו לבקי…
Bei'ur Halacha 273:4
It seems in my humble opinion that after the fact he discharges the obligations of others in in all situations, for all berachot, even if he has discharged his obligation, he discharges the obligation even of experts…
רב דוד אויערבאך, הליכות ביתה טו:טו
וגם נשים חייבות בקידוש זה, ומי שכבר יצא ידי חובת קידוש [כגון בקידוש שהתקיים בבית הכנסת] רשאי לקדש בביתו עבור אשתו, וגם הוא ישתה מהיין. הערה לט… ומדודי הגרש”ז שליט”א שמעתי שאין שום מקום להחמיר בזה…וכן נהוג למעשה.
Rav David Auerbach, Halichot Beitah Kiddush 15:15
Also women are obligated in this kiddush, and someone who already discharged the obligation of kiddush [as with kiddush that took place in the synagogue] is permitted to recite kiddush in his home for his wife, and he should also drink from the wine…Note 39: …And from my uncle Rav Shlomo Zalman Auerbach I heard that there is no place to be stringent with this at all…and this is what is customary in practice.
Q&A
Sometimes a quick exchange communicates more effectively, and more personally, than an article. Sometimes, just seeing that others share our questions can make us feel more connected.
Our posted questions and answers are an opportunity to learn from each other. To ask a question of your own, click here!
Hashkafic Q&A
How do we relate to customs not found in our texts?
We’ve seen that women’s custom to recite she-hechiyyanu at candle-lighting is not discussed in early halachic literature. It’s not clear how, when, or why it came about, though it seems to make some intuitive sense to recognize arriving at a new sacred time upon ushering the day in, which women typically do through candle-lighting.
This particular custom raises some tricky questions about kiddush, and thus receives a range of halachic responses, ranging from those who would do away with the custom (Rav Ovadya Yosef), to those who tolerate it (Rav Ya’akov Emden), to those who support it (Rav Moshe Feinstein).
Questions about how Halacha should relate to custom go much farther back than this. The Talmud Yerushalmi, for example, raises a number of women’s customs, primarily entailing abstaining from labor, validating some as a proper minhag and rejecting others as lacking halachic recognition.
תלמוד ירושלמי פסחים פרק ד:א
נשיי דנהיגין דלא למיעבד עובדא באפוקי שובתא אינו מנהג. עד יפני סדרה מנהג. בתריי’ ובחמשתה אינו מנהג עד יתפני תענית’ מנהג. יומא דערובתה אינו מנהג מן מנחתה ולעיל מנהג יומא דירחא מנהג. א”ר [=אמר רבי] זעירה נשייא דנהגן דלא למישתייה מן דאב עליל מנהג.
Yerushalmi Pesachim 4:1
Women who have the practice not to perform labor on Motza’ei Shabbat, it is not a [valid] custom. Until tefillot end, it is a [valid] custom. On Mondays and on Thursdays, it is not a [valid] custom. Until a fast day ends, it is a [valid] custom. On the day of Hoshana Rabba, it is not a [valid] custom. From the time of mincha and onward, it is a [valid] custom. On Rosh Chodesh, it is a [valid] custom. Rabbi Ze’ira said: Women who have the practice not to weave from when Av begins, it is a [valid] custom.
(We discuss the customs on Rosh Chodesh and in the beginning of Av here and here.)
The question of how these customs arose and what they mean brings us back to our discussion in the Introduction to Deracheha of two modes of transmitting Halacha: textual and mimetic (imitative). There, we argue that women historically learned and taught halachic practice more through imitation than text, so it would stand to reason that women might create or preserve customs that did not find their way into writing.
When a custom becomes entrenched, it takes on its own halachic weight, and eventually halachic literature needs to address it. The varying responses to she-hechiyyanu at candle-lighting may also reflect broader approaches to the balance between text and mimetic tradition as a whole—does text always prevail, is there a truce, or do we rely confidently on custom?
In practice, this particular custom has withstood the textual questions and endured, becoming fully absorbed in our tradition. Halachic authorities have hesitated to interfere, despite their text-based reservations, perhaps because they see how women cherish the opportunity to recite this beracha. Many women who will not personally recite kiddush take an active role in welcoming Yom Tov with candle-lighting and she-hechiyyanu.
In a moving piece for Mishpacha, Shaindy Schiff tells her story of reciting she-hechiyyanu over Rosh Ha-shana candles, after complications in childbirth put her life at risk:
For Dear Life, Shaindy Shiff, Mishpacha 16.9.20
“V’kiyemanu.” The candle in my hand trembles slightly as I return to the present. Hashem had sustained me…. It had taken months to regain my strength. But I was alive.…I’d been granted a reprieve….I had another chance to be a wife, a mother, a daughter, a sister. I still had so much to accomplish, a relationship with Hashem to keep building, purpose and meaning to seek. I touched the candle to the wick: a sputter, and then a flame arose. Another, and another, one for every soul in my home. The past year was nearly behind us, and now it was time to plead for more of the greatest gift of all: life.
Reader Q&A
Podcast
Click here to sponsor this episode!
