May one apply scented or enriched products on Shabbat? What are the parameters of using skincare products for healing on Shabbat?
In Brief
Is it permissible to use scented products on Shabbat?
Creating scent may fall under the prohibition of molid, creating a new entity on Shabbat, so it is prohibited to apply a scent to fabric on Shabbat.
Using scent on the body, where it has less staying power, is debated. Even according to the stringent view, using scent to counteract unpleasant mouth or body odor is permissible.
What are the parameters of using skincare products for healing on Shabbat?
Rabbinic decree restricts many acts of physical healing on Shabbat for a healthy person with a minor ailment who can function fairly normally.
Nevertheless, Halacha permits someone with a minor ailment to apply oil directly to a wound or damaged skin on Shabbat for healing purposes, when that oil is also used by healthy people. At some point, though, applying oil for non-medicinal purposes fell out of practice, so this permission was not practically applied.
Is it permissible nowadays for a person to use oils to heal the skin on Shabbat when the decree against healing would usually apply?
A number of halachic authorities prohibit it. Some rule that applying oil to dry, itchy, or irritated skin is not considered an act of healing and thus can be permitted.
If a product’s being in common use by the healthy can be established, and it fits under the halachic category of oils, some authorities would permit using it even for more serious skin conditions.
What about using over-the-counter products that claim to have medical benefits?
Using products of this sort is akin to taking preventative health measures or to taking vitamins on Shabbat. While preventative care can be permitted on Shabbat, taking vitamins is subject to debate.
Products that strengthen the skin a bit and act more to prevent damage than to cure it meet common standards for permissible vitamins.
In our third installment, we turn our attention to makeup, and we complete the series with a look at makeup removal and mikveh.
In Depth
Rav Ezra Bick, Ilana Elzufon, Rav Mordechai Friedman, Shayna Goldberg, eds.
Scented Products
ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא פט
…כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא צרכה אשה למיני בשמים אלא מן המן היתה מתקשטת…
Sifri Bemidbar Baha’alotecha 89
…All forty years that Israel were in the wilderness, a woman did not require varieties of perfume, rather she adorned herself with the manna…
Ezra enacted that peddlers travel from town to town. Rashi explains that their purpose was to sell perfumes to women:
בבא קמא פב.
עשרה תקנות תיקן עזרא…ושיהו רוכלין מחזירין בעיירות
Bava Kamma 82a
Ezra made ten enactments…and that peddlers should travel between the cities.
רש”י בבא קמא פב.
רוכלין – מביאים בשמים לנשים להתקשט בהם.
Rashi Bava Kamma 82a
Peddlers- bringing perfumes to women to adorn themselves with.
In a reflection on a midrash comparing aspects of the Jewish people’s relationship to God to the function of perfume in a marital relationship, Dr. Avivah Gottlieb Zornberg talks of its significant, intangible effects:
Dr. Avivah Gottlieb Zornberg, The Particulars of Rapture (New York: Schocken, 2001), 489
…Like perfume, the reunion of God and Israel is irresistibly disseminated in the larger world. Perfume is expressive of all that is “undemonstrable” about the intimacy of a relationship. Private, idiosyncratic, it circulates to unpredictable effect. God’s presence among the people has a similarly pervasive and enigmatic effect.
Given the significance of scent, is there a halachic constraint on using products for scent on Shabbat? In the Talmud, Rabba and Rav Yosef agree that applying scent to fabric is prohibited on Yom Tov:
ביצה כג.
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: סחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור. מאי טעמא? משום דקמוליד ריחא.
Beitza 23a
Rabba and Rav Yosef both said: Turning over a cup [containing perfume] onto silks on Yom Tov is prohibited. What is the reason? Because it generates a scent.
Rashi explains what is at issue:
רש”י שם
דקמוליד ריחא…ואסור מדרבנן שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה:
Rashi ad loc
Because it generates a scent…- and it is rabbinically prohibited, because he generates a new thing, which is close to performing a new melacha.
Creating a scent may be considered a form of molid, creating a new entity, which is similar to what melachot do. According to a number of halachic authorities, creating a new entity in this way is prohibited rabbinically on Shabbat (as well as on Yom Tov).1 Later halachic authorities debate whether applying scent to one’s body raises a similar concern.
On the Body
We might infer that there is no constraint on applying scent to the body, based on a discussion in the mishna of using rose oil, where no such issue is raised. But this proof is not clearcut, since the intention in applying the rose oil may have been for healing. (We’ll see this source later when we discuss using oil for healing.)
Another mishna permits a woman who has placed pepper or salt in her mouth in order to refresh her breath to walk in the public domain on Shabbat.
משנה שבת ו:ה
יוצאה אשה…בפילפל ובגרגיר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתן לכתחלה בשבת…
Mishna Shabbat 6:5
A woman goes out [of the private domain on Shabbat]…with pepper and a salt crystal and anything that she places in her mouth, as long as she does not initially place it on Shabbat…
פירוש המשנה לרמב”ם שבת ו: ה
ונותנת בפיה פלפל וגרגר מלח וכיוצא בהן להסיר הריח אם היתה בעלת ריח הפה.
Rambam, Commentary on the Mishna Shabbat 6:5
She places in her mouth pepper and a salt crystal and the like to remove the odor if she is someone with mouth odor.
Rav Ya’akov Emden rejects this mishna as grounds for permission for applying scent to the body in general, but does recognize it as a basis for using products that eliminate foul body odor.
שו”ת שאילת יעבץ א:מב
וכן אין להביא ראיה להיתר מאותה ששנינו שיוצאת בפלפל שתתן לתוך פיה התירו ללעוס מצטכי לריח הפה, דשאני הני דלעבורי ריח רע קעבדי להו, ולאו לאולודי ריחא קבעו להו.
Responsa She'elat Ya'avetz I:42
Similarly, one cannot bring a proof to permit from that which we taught, that she goes out with the pepper that she places in her mouth, [or that] they permitted chewing gum for mouth odor, for these are different, for they did them in order to remove a bad odor, and did not need them to generate a scent.
This discussion provides grounds for using deodorant or mouthwash to resolve unpleasant odors on Shabbat. It leaves unresolved the question of adding a pleasant scent to the body where there is no unpleasant odor.
In a discussion of washing the hands of the Kohanim on Yom Tov with water mixed in advance with scented oil, Taz suggests that one may not intentionally transfer scent onto the body:
ט”ז או”ח תקיא:ח
וראיתי בקצת קהילות השופכין שמן של ריח שקורין שפינגר”ד לתוך המים בי”ט [=ביום טוב] לצורך נטילת ידי הכהנים לדוכן …ואפי[לו] שופכים בערב יום טוב מ”מ [=מכל מקום] מולידין ריח ביום טוב ע”י [=על ידי] הכהנים וזה ניחא להו ומכונים לכך ע”כ [=על כן] יש למנוע מלעשות כן:
Taz OC 511: 8
I have seen that in a few communities they pour scented oil, which is called spingard, into the water on Yom Tov for washing the hands of the Kohanim to bless the congregation…and even if they pour it in on erev Yom Tov, they are still generating a scent on Yom Tov on the hands of the Kohanim, and they are happy with this and intend this. Therefore, one should refrain from doing this.
Others disagree because no new scent has been generated. Rather, the existing scent of the oil simply adheres now to the body:
אליה רבה קכח
גם אין לומר דמוליד ריחא בידי הכהנים, ולפ”ז [=ולפי זה] אפילו כששופכין לתוכו בערב יום טוב אסור, וכ”כ [=וכך כתב] הט”ז שם, דנ”ל [=דנראה לי] דכיון ששמן עצמו מדבק בידים לא הוי מוליד ריח דהוי כמו שמריח בשמן.
Eliya Rabba 128
One also cannot say that it generates a scent on the hands of the Kohanim, and according to this even when they pour it in on erev Yom Tov it would be prohibited—and thus wrote Taz there. For it seems to me that since the oil itself adheres to the hands, it is not generating a scent, because it is like smelling the oil [itself].
According to this logic, why should there be a distinction between fabric and the body? Basing himself on a Talmudic passage, Ginat Veradim explains that scents on the body don’t have the same staying power as scents on a garment.
גינת ורדים או”ח ג:טז
דנראה דטעמא דהך שריותא הוי בשביל שאינו מתקיים ועומד הריח בידים, כדאמרן בפ”ו [=בפרק ו] דברכות מג עב: ת”ר [=תנו רבנן] ששה דברים גנאי לו לת”ח [=לתלמיד חכם], לא יצא כשהוא מבושם לשוק…ואמר עלה רב ששת לא אמרן אלא בבגדו אבל בגופו זיעה מעברא ליה אמר רב פפא ושערו כבגדו דמי ואמרי לה כגופו דמי
Ginat Veradim OC 3:16
It seems that the reason for this permission is because the scent on the hands does not remain and endure, as we say in Berachot 43b: Our rabbis taught in a Baraita: Six things are dishonorable for a Torah scholar: He should not go out to the market perfumed…And Rav Sheshet said about this, we said this only regarding his garment, but regarding his body, he may remove sweat. Rav Pappa said, his hair is similar to his garment, and some said it, it is similar to his body
On Hair
The Talmudic passage cited by Ginat Veradim records a disagreement regarding whether hair is like part of the body or like an article of clothing in this regard. The status of hair remains a matter of dispute. According to some authorities, one may not put a scented product on the hair on Shabbat, because it resembles a garment, on which scent is longer lasting:
שו”ת באר משה ח כד:כב
ודע שהרבה פעמים מאוד נשאלתי בענין לבשם בשר אדם בשבת ויו”ט [=ויום טוב] ע”י [=על ידי] זילוף כמנהג המדינה ואמרתי להם שעל בשר אדם הרבה מתירים והרבה אוסרין המחמיר תע”ב [=תבוא עליו ברכה] והמיקל יש לו על מי לסמוך אבל במקום שערות היינו על שערות ממש לא התרתי בשום פעם כי רבו האוסרין ושמחתי לראות ככל דברי בס’ כה”ח [=בספר כף החיים] (הנ”ל סי’ קכ”ח אות מ”ד) וכן ראוי לפסוק שלא להקל על שערות ממש דכנראה דין השערות כדין כסותו…
Responsa Be'er Moshe (Stern) VIII:24:22
Know, that I have been asked very many times in the matter of applying scent to a person’s body on Shabbat and Yom Tov by spraying, as is the local custom, and I said to them that on a person’s body there are many who permit and many who prohibit. One who is stringent merits a blessing, and one who is lenient has something to rely on. But where there is hair—that is, on the hair itself—I have never permitted it because there is a plurality who prohibit. And I was happy to see Kaf Ha-chayyim saying like my words. And thus it is proper to rule not to be lenient with actual hair, because it seems that hair is halachically equivalent to a garment…
Others, including Rav Shlomo Zalman Auerbach, do not distinguish between hair and the rest of the body, permitting one to apply scent to both, but do note that a hairpiece is treated like a garment:
שמירת שבת כהלכתה יד:לו
מותר ליתן מי – בושם על הידים ועל שאר חלקי הגוף [הערה צז:…וכן שמעתי מפי הגרש”ז אויערבך] אבל ליתן מהם על מטפחת, על בגד ועל פאה נכרית או לתוך מים – אסור
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 14:36
It is permitted to place perfume on the hands and on the other parts of the body [Note 97: …And thus I heard from Rav Shlomo Zalman Auerbach], but to place it on a scarf, on a garment, or on a wig, or into water – is prohibited.
שמירת שבת כהלכתה יד:נז
יש מקום להקל להתיז מי – בושם על שערות האדם, אבל אין להתיזם על פאה נכרית.
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 14:57
There is room to be lenient to spray perfume on a person’s hair, but one may not spray it on a wig.
Many skincare products on the market today are scented. Based on these sources, a woman may use perfumes and scented products on Shabbat, being careful to apply or spray them directly onto her body and not onto her clothing. According to some opinions, she may also use scented haircare products.
There may be further grounds for leniency in all of these cases when one does not intend to create or benefit from the scent, since the concern of creating a scent was molid and thus not of performing a full-fledged melacha.2
Healing on Shabbat
We saw previously that rubbing oil on the body (sicha) is permissible on Shabbat for pleasure. What is the halacha regarding sicha undertaken for healing damaged skin on Shabbat? To answer this question, let’s first understand the general parameters for healing on Shabbat, and then move on to how these rules apply in the specific case of using oils or substances considered like oils.
Rabbinic decree restricts many acts of physical healing on Shabbat, lest one come to grind medicinally active materials on Shabbat. (Grinding, tochen, is one of the thirty-nine main categories of prohibited labor on Shabbat.3)
שבת נג:
אמר עולא: גזירה משום שחיקת סממנין.
Shabbat 53b
Ulla said: it is a decree on account of crushing herbs.
רש”י שבת נג: ד”ה גזירה
במידי דרפואה גזור רבנן, דאי שרית שום רפואה אתי למישרי שחיקת סממנים, והוא איסורא דאורייתא דהוי טוחן.
Rashi Shabbat 53b s.v. Decree
Our sages decreed against things that heal, for if you were to permit any healing, one would come to permit crushing herbs, which is a Torah-level prohibition of tochen [grinding].
This decree is widely understood to remain in force today, even though most people no longer prepare their own medications.4 It doesn’t apply, however, to someone with a dangerous or potentially dangerous health condition (choleh she-yesh bo sakana).5 There is also a widespread consensus6 that the decree does not apply when a person is bedridden or has a painful condition that impairs functioning (choleh she-ein bo sakana),7 or who has reason to suspect that leaving the symptoms untreated will make her a chola she-ein ba sakana.8
So, for example, sicha with medicinal oil to relieve the pain of a choleh she-ein bo sakana is permissible:
שמירת שבת כהלכתה לג:יג
חולה שאין בו סכנה מותר לו למרוח קמפור (נזיל) כדי לשכך כאב…
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 33:13
A choleh she-ein bo sakana may smear (liquid) camphor in order to relieve pain…
What of someone seeking to use oil for its healing effects in less extreme situations, as where the skin is dry or slightly irritated or chapped or peeling?
The Talmud notes that a medical treatment begun prior to Shabbat may be compromised if discontinued on Shabbat.
שבת קמ.
כיון דאישתי חמשא ומעלי שבתא אי לא שתי בשבת מיסתכן:
Shabbat 140a
Since he drank [the medicine] on Thursday and on erev Shabbat, if he doesn’t drink it on Shabbat, he endangers himself.
Therefore, the decree is often understood as inapplicable to ongoing medical treatments, when the treatment’s efficacy may be negatively affected by missing a day.9
What if treatment is not ongoing? Then the decree against taking medicine on Shabbat would seem to apply to a generally healthy person (bari), who can function fairly normally, even in the presence of a minor ailment (meichush be-alma).
Let’s look more carefully at how these halachot apply to skincare products with healing qualities.
שולחן ערוך או”ח שכח:א-ב
מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא, אסור לעשות לו שום רפואה, ואפי’ ע”י א”י [=ואפילו על ידי אינו יהודי], גזירה משום שחיקת סמנים….
Shulchan Aruch OC 328:1-2
One who has a minor ailment and holds himself together and goes about like healthy person, it is prohibited to perform any healing for him, even through a non-Jew, a decree on account of grinding herbs…
Healing with Oil
Notwithstanding general restrictions on healing on Shabbat, a few Talmudic passages leave room for sicha for healing.
I. When a healthy person would also apply oil A mishna indicates that a healing act indistinguishable from an act undertaken by healthy people does not fall under the decree restricting healing, and is thus permissible on Shabbat.10
שבת קיא.-קיא:
מת’…החושש במתניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא שמן וורד בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן שכן דרכן לסוך בחול רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הם: גמ’… אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב:… הלכה כרבי שמעון דשרי ולאו מטעמיה. דאילו רבי שמעון סבר אף על גב דלא שכיח שרי. ורב סבר אי שכיח אין ואי לא שכיח לא. ובאתרא דרב שכיח משחא דוורדא:
Shabbat 111a-b
Mishna: … One who has pain in his loins may not apply wine or vinegar, but he may apply oil, and not rose oil. Sons of kings apply rose oil to their wounds, for they normally apply it on a weekday. Rabbi Shimon says, all Israel are sons of kings. Gemara: … Rabbi Abba bar Zavda said Rav said… the halacha is in accordance with Rabbi Shimon who permits, but not for his reason. For Rabbi Shimon thought that even though it is uncommon, it is permissible. And Rav thought that if it is common yes, and if it is uncommon, no. And in Rav’s locale, rose oil was common.
רש”י שם
לא יסוך בהן יין וחומץ – דאין אדם סך אותו אלא לרפואה. אבל לא שמן וורד – לפי שדמיו יקרין, ואינו מצוי, ומוכחא מילתא דלרפואה עביד… אף על גב דלא שכיח -…ורב נמי כר’ יהודה סבירא ליה, אלא במקומו הוא דשרי, דשכיח דסכין שמן וורד, ולא מוכחא מילתא.
Rashi ad loc
May not apply wine or vinegar – for a person does not apply them except for healing. But not rose oil – because it is expensive, and is not common, so it is clearly demonstrated that he is doing it for healing. Even though it is uncommon – … Rav also reasoned in accordance with Rabbi Yehuda [the first opinion cited in the mishna], but permitted it specifically his locale, where people commonly apply rose oil, so it is not clearly demonstrated [that he is doing it for healing].
As Rashi explains it, the mishna permits sicha with an oil on Shabbat, even for healing purposes, because that oil is commonly applied for other, non-healing purposes.
The sages disagree as to whether one may apply an expensive oil on Shabbat, since use of such oils is typically limited to when they are needed for healing. Tanna Kamma (the first opinion in the mishna, identified with Rabbi Yehuda) does not permit it. Rabbi Shimon permits it. Rav permits it only where its use is sufficiently common that one’s purpose in using it would be ambiguous and not clearly for healing.
II. Applying oil to a scab A second passage in the Talmud Bavli permits applying oil to a person’s scab in two cases: the first related to healing—when the wound is still unhealed and the oil would relieve discomfort (a healing function)—and the second, after the wound has healed, for pleasure. It limits permission to rub oil on an animal to the case of refu’a.
שבת נג:
תא שמע סכין ומפרכסין לאדם ואין סכין ומפרכסין לבהמה מאי לאו דאיכא מכה ומשום צער לא דגמר מכה ומשום תענוג
Shabbat 53b
Come and hear. One may apply [oil] and pick off [scabs] for a person, and one may not apply [oil] and pick off scabs for an animal. Isn’t this a case where there is a wound, and [it is permitted] because of pain? No, a healed wound, and for pleasure.
רי”ף שבת כד:
אבל בתחלת מכה ומשום צער מפרכסין נמי לבהמה
Rif Shabbat 24b
But with a fresh wound and because of pain, one may also pick off scabs for an animal
III. Prohibition when mixed with hot water A third Talmudic passage prohibits placing oil and hot water directly onto a wound on Shabbat, allowing for pouring it on nearby skin so that it can drip in:
שבת קלד:
…תניא כוותיה דשמואל: אין נותנין חמין ושמן על גבי מכה בשבת אבל נותנין חוץ למכה ושותת ויורד למכה
Shabbat 134b
…It is taught in a Baraita accordance with Shmuel: One may not place hot water and oil onto a wound on Shabbat, but one may pour [them] outside the wound so that it drips and descends to the wound.
With a view to reconciling the sources, Tosafot explain that this restriction only applies to a mixture of hot water and oil:
תוספות שבת קלד:
ואין מונעין חמין ושמן – פירש ה”ר יוסף פורת בשם רבינו שמואל דבמעורבת יחד איירי דאי כל חד באפי נפשיה מאי קמ”ל [=קמשמע לן] בשמן…
Tosafot Shabbat 134b
And we do not withhold hot water and oil – Rav Yosef Porat explained in the name of Rabbeinu Shmuel that this applies when they are mixed together, for if each one is on its own, what did [the Talmud] come to teach us regarding [rubbing] oil…
In Practice
Putting the Talmudic pieces together, it would seem that even someone with a minor ailment can apply oil directly to a wound or damaged skin on Shabbat for healing purposes, on two conditions (beyond those discussed here regarding oil used for pleasure): that the oil not be mixed with hot water, and that it be an oil that is also used by healthy people. Shulchan Aruch rules accordingly:
שולחן ערוך או”ח שכח: כב
מעבירין גלדי המכה וסכין אותה בשמן אבל לא בחלב, מפני שהוא נימוח; ואפילו בגמר מכה … שרי. אבל אין נותנין עליה שמן וחמין מעורבים יחד…אבל נותן הוא חוץ למכה, ושותת ויורד לתוכה.
Shulchan Aruch OC 328:22
We remove the scab of a wound and rub it with oil but not with [congealed] fat, because it liquifies. And even when the wound is healed…it is permissible. But we do not place oil and hot water mixed together on it…Rather he puts it outside of the wound, and it flows downward into it.
שולחן ערוך או”ח שכז:א
החושש במתניו, לא יסוך שמן וחומץ; אבל סך הוא שמן לבדו, אבל לא בשמן ורד משום דמוכחא מלתא דלרפואה קא עביד; ואם הוא מקום שמצוי בו שמן ורד ודרך בני אדם לסוכו אפי[לו] בלא רפואה, מותר.
Shulchan Aruch OC 327:1
One who has pain in his thighs may not apply oil and vinegar, but he applies oil on its own, but not rose oil since it is clearly demonstrated that he does it for healing. But if it is a place where rose oil is commonly found, and the way of people is to apply it even without healing, it is permissible.
Shulchan Aruch specifies that one may only apply those oils that are also normally applied for non-healing purposes. In his Beit Yosef, Rav Karo fleshes out this ruling, adding an important practical caveat for his time:
בית יוסף או”ח חיים שכז:א ד”ה החושש במתניו
נראה לי כיון דבזמן הזה אין אנו רגילים לסוך בשום שמן כשאנו בריאים אסור לסוך שום שמן על גבי המכה בשבת דודאי מוכחא מילתא דלרפואה עביד:
Beit Yosef OC 327:1 s.v. Ha-choshesh
It seems to me that since nowadays we are not accustomed to apply any oil when we are healthy, it is prohibited to apply any oil to a wound on Shabbat, for certainly it is evident that he does it for healing.
Here, Rav Karo explains that in his era people would commonly apply oil only for healing. Under those circumstances, he leaves room for applying oil for pleasure, but prohibits applying oil to a wound. Although Rav Karo omits this aspect of the ruling from Shulchan Aruch, Rema cites it:
רמ”א או”ח שכז:א
הגה: ובמקום שאין נוהגין לסוך בשמן כי אם לרפואה, בכל שמן אסור (בית יוסף).
Rema OC 327:1
In a place where it is not customary to apply oil except for healing, every oil is prohibited (Beit Yosef).
We learn from these rulings that applying oil for pleasure, which was common in Talmudic times, had fallen out of practice by the late sixteenth century. Over three hundred years later, Mishna Berura rules similarly.
משנה ברורה שכז:ד
“בכל שמן אסור” – ומשו”ה [=ומשום הכי] אסור לסוך בשמן במדינותינו הראש שיש בו חטטין וכן אם יש לו נפח בכל מקום שהוא אסור לסוך בשמן במדינותינו.
Mishna Berura 327:4
With every oil it is prohibited – And for this reason it is prohibited to apply oil in our provinces to a flaking scalp, and similarly, if he has swelling in any place it is prohibited to apply oil in our provinces.
These rulings leave us with two practical questions: One, is applying oil for pleasure still considered uncommon? Two, for what skin conditions, aside for swelling or flaky scalp, would applying oil be considered an act of refu’a, healing?
As recently as the mid-twentieth century, Rav Yehoshua Neuwirth’s Shemirat Shabbat Ke-hilchetah presumes that people do not generally apply oil for pleasure, a view that remains unrevised in the recent third edition. He also forbids applying oil directly to chapped, peeling or cracked skin, an act that he defines as clearly one of refua. Surprisingly, he permits someone with slightly irritated or dry skin to apply oil to it on Shabbat:
שמירת שבת כהלכתה לד:יב-יג
הסובל מגירויים קלים בעור (כגון בידים או ברגלים), מותר לו לסוך בשמן…אולם אם נקלף העור מחמת הגירויים, גם לסוך בשמן אסור [הערה סז: ומשום דבזמננו אין רגילים לסוך בשמן וניכר שעושה לרפואה, סי’ שכז סע’ א ברמ”א ובמ”ב ס”ק ד….], אבל מותר לשפוך שמן על הגוף שלא במקום הקילוף, על מנת שהשמן יזל למקום הקילוף. הסובל משפתיים יבשות או סדוקות, אסור לו למרוח אותן בשפתון או בכל חומר אחר…וגם לא ימשח עליהן שמן [הערה עב: עיין סי’ שכז סע’ א ברמ”א], והוא הדין לגבי מי שנתייבש עור ידיו או נסדק.
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 34:12-13
One who suffers from mild skin irritation (as on the hands or feet), may apply oil…However, if the skin is peeling because of the irritation, it is also forbidden to apply oil [Note 67: And because nowadays people are not accustomed to apply oil and it is clear that he is doing so for healing, 327:1 in Rema, and 4 in Mishna Berura…], but it is permissible to pour oil on the body not on the area that is peeling, so that the oil flows to the area that is peeling. One who suffers from dry or cracked lips, he is prohibited to spread chapstick or any other substance on them…and one should also not rub oil on them [Note 72: See 327:1 in Rema], and the halacha is the same when the skin of the hands is dry or cracked.
Rav Neuwirth permits applying oil to dry or mildly irritated skin even when oil is not in common use for pleasure, notwithstanding that his teacher Rav Shlomo Zalman Auerbach ruled more stringently when such application would also have preventative effects.
שמירת שבת כהלכתה לד:יב הערה סה
[הערה סה: ומהגרש”ז אויערבך זצ”ל שמעתי, דכל שהסיכה מונעת גירויים, מסתבר דהר”ז [=דהרי זה] חשיב כרפואה, משא”כ [מה שאין כן] בסוף מכה, סי’ שכח סע’ כב, דאינו אלא לתענוג…]Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 34:12 Note 65
I heard from Rav Shlomo Zalman Auerbach that whenever applying [oil] prevents irritations, it stands to reason that this is considered like healing, which is not the case at the end of a wound[‘s healing] 328:22, which is solely for pleasure.
The source of Rav Neuwirth’s ruling is Rav Avraham Na’eh, who views dryness and minor skin irritation as no worse than the case of applying oil to a healed wound for pleasure, which is clearly permissible:11
קצות השלחן קלו בדי השלחן כ
והנה מי שמרגיש בידיו או ברגליו ושאר גופו שמצריכו לחיכוך בבשר, ואם יסוך שמן יעביר ממנו את הגירוי, נראה דשרי, דלא גרע מגמר מכה, דגם שם הטבע שמרגישים גירוי, ואפ”ה [ואפילו הכי] מותר לסוך בשמן, וגם כאן אין זה לרפואה אלא לתענוג…
Ketzot Ha-shulchan 136 Badei Ha-shulchan 20
Someone who feels in his arms or legs or the rest of his body a need to scratch, and if he applies oil it will relieve the itching, it seems that it is permitted, for it is no worse than the end [stages] of a wound, for also there it is natural to feel itching, and even so it is permissible to apply oil, and also here this is not for healing but for pleasure…
A quick internet search reveals a flourishing, global market for non-medicated body oils and lip oils. If it could be established that such oils are in widespread use by the healthy in one’s locale (and not specifically on Shabbat), then these could be applied on Shabbat for more clear healing purposes, even according to the more stringent opinions.
Indeed, in 1984, Rav Ya’akov Yechezkel Posen recognized that some products classified as unmedicated oils may be in common use. For this reason, he rules that such oils can be used freely to heal the hands (e.g., for eczema) on Shabbat:
רב יעקב יחזקאל פאזען, קיצור הלכות שבת פרק מד ד חולה במקצת
וכן מותר לסוך בשמן (באלה שלא שייך איסור מירוח) שרגילים לסוך בו בחול, וכמו אלו שסכים בהם את הידים לרככם. וזה מותר אפילו למי שיש לו חטטים בידיו, ואפילו אם מתכוון לרפואה. והטעם גם כאן, כיון שאינו ניכר שעושה לשם רפואה…ומכל מקום רק אם אין מעורבים בו סממנים….
Rav Yaakov Posen, Kitzur Hilchot Shabbat 44:4 Choleh Be-miktzat
Similarly, it is permissible to apply oil (for those where there is no prohibition of smearing) that people are accustomed apply it on weekdays, such as those that they apply to their hands to soften them. And this is permissible even for one who has eczema on his hands, and even if he intends it for healing. And the reason here as well, is because it is not recognizable that he is doing it for healing…and in any case, only if there is no medication mixed in….
Rav Posen defines oil here with reference to the melacha of spreading, memarei’ach. The hand softeners to which he refers are likely runny moisturizers. In other words, products that fit under the halachic category of oils with respect to viscosity (as discussed here) could be included in his ruling.
To summarize, Rav Na’eh and Rav Neuwirth permit using oils for dry, itchy, or irritated skin, even when oils are not in common weekday use for pleasure, though Rav Auerbach expressed reservations about this. Rav Posen notes that some products of his day in weekday use for pleasure fall under the halachic category of oils, opening the door to using them to relieve more severe issues like eczema.
Need for Viscous Products
Previously, we learned that viscous creams and ointments can raise concerns of memarei’ach, spreading, on Shabbat, and that this issue can sometimes be averted by diluting a more viscous substance. What of when diluting such products is impractical, or would compromise their efficacy? In that case, even in situations in which the decree against healing wouldn’t apply, is there any way to avoid memarei’ach?
According to some opinions, rubbing in a viscous substance to the point of absorption is not considered memarei’ach. (See more here.) Another possibility raised in cases of medical need is dabbing, as opposed to spreading. This seems to be the implication of a ruling by Chazon Ish, in which he describes “casting on” ointment as an appropriate way to treat a wound on Shabbat:
חזון איש או”ח הלכות שבת נב:טז
וכשמושחין על הפצע לא ימרחו רק ישליכו את המריחה.
Chazon Ish OC Laws of Shabbat 52:16
When one places ointment on a wound, one should not spread it but rather cast on the ointment.
Given that it isn’t spreading, why isn’t dabbing permitted more widely on Shabbat? Rav Shmuel Wosner writes that this has to do with the language of Shulchan Aruch’s key ruling on spreading. There, he prohibits “putting” wax on a barrel to plug its hole:
שולחן ערוך או”ח שיד:יא
אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב החבית לסתמו מפני שהוא ממרח…
Shulchan Aruch OC 314:11
It is prohibited to put wax or thick oil in the hole of a barrel to seal it because that is memarei’ach…
Rav Wosner argues that if dabbing is akin to “putting,” this ruling may prohibit dabbing rabbinically. Even so, in cases of medical need in which the decree against healing on Shabbat would not apply, (e.g., to prevent infection or to treat a choleh she-ein bo sakana or young child), Rav Wosner permits applying a viscous substance by dabbing:
שו”ת שבט הלוי ד:לג
אשר שמע בשמי הוראה להיתרא להניח משחה בשבת במקום דליכא גזירה דרפואה באופן שאינו ממרח כגון ללחוץ מתוך שפופרת…והכא לא קעביד אפילו שבות אלא הנחה בעלמא…ואף על גב דבסי’ שי”ד סי”א לענין נתינה בנקב החבית נראה דאפילו בהנחה בלא מרוח גזרינן אטו מרוח, היינו בעלמא, אבל במקום רפואה ואנו מתירין גזירת שחיקת סממנין מנ”ל [=מנא לן] דגזרינן האי גזרה, ואף על גב דלבריא נראה דגזרינן…מ”מ [=מכל מקום] במקום חולה עדיין לא שמענו.
Responsa Shevet Ha-Levi IV:33
That he [the questioner] heard in my name a ruling to permit placing on an ointment on Shabbat, in a case where there is no decree against healing, in a fashion that does not spread it, such as squeezing it [directly] from the tube…Here he doesn’t even perform a rabbinically-prohibited act [of memarei’ach] but rather merely placing [it]…and even though in Shulchan Aruch 314:11 regarding putting [a substance] into a hole in a barrel it seems that even placing without spreading is rabbinically prohibited on account of leading to memarei’ach, that is in general, but in a case of healing where we don’t apply the decree of grinding herbs [prohibiting healing on Shabbat], how do we know that we should apply this decree? And even though for a healthy person it seems that we would decree…in any case, in the case of an ill person we still have not heard [of decreeing].
Permitting dabbing in these types of cases has become widely accepted. Rav Shlomo Zalman Auerbach permits dabbing (ideally with some modifications to prevent inadvertent spreading), and also permits dabbing ointment onto the skin and then placing a bandage on top so that the ointment spreads on its own:
שמירת שבת כהלכתה לג:יד
… ומותר להוציא את המשחה משפופרתה ולתתה הישר על גוף החולה, על הפצע, או לפחות על – גבי הגזה, וכן מותר להוציאה ממיכלה במקל וליתן אותה במקום הדרוש. אבל יש להיזהר מאד בכל זה שלא למרוח את המשחה על גוף האדם או על הגזה. ומותר לשים תחבושת על המשחה שעל גוף האדם, ולית לן בה אם אמנם המשחה נמרחת על – ידי זה. הערה ע : ומה שהמשחה נמרחת ע”י [=על ידי] שהוא שם את התחבושת, י”ל [=יש לומר] דהוה ממרח כלאח”י [=כלאחר יד], ועוד, דהרי כוונתו רק שתתפשט המשחה בכל מקום, ולא להחליקה, וגם מותר לשים מעט משחה במקום זה ומעט במקום אחר ולשים אח”כ [=אחר כך] את התחבושת, כי אינו רוצה כלל להחליק את המשחה ולעשותה שוה בכל המקומות…עכ”ל הגרש”ז [=עד כאן לשון הגאון רב שלמה זלמן] אויערבך זצ”ל…
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 33:14
…It is permissible to remove the ointment from its tube and to place it directly on the body of the sick person, on the wound, or at least on the gauze, and similarly it is permissible to remove it from its container with a stick and to place it where needed. But one should be very careful with all this not to spread the ointment on the person’s body or on the gauze. And it is permissible to place a bandage over an ointment that is on a person’s body, and we have no halachic concern if indeed the ointment is spread through this. Note 70: And that the ointment is spread through his placing the bandage, one can say that it is indirect spreading and further, that his intent is only that the ointment reach every place, and not to smooth it, and it is also permissible to place a little ointment on one place and a little on another, and to put the bandage on afterwards, for he does not want to smooth the ointment at all or to even it out everywhere…The language of Rav Shlomo Zalman Auerbach…
Enriched Products
Rav Posen distinguishes between medicinal oils, which could be subject to the decree against healing on Shabbat, and non-medicinal oils. Modern-day marketers often deliberately blur these lines, attaching elaborate medical claims to even the most basic products.
On the whole, when a product is not marketed as a medicine, i.e., it is available over the counter and is used even by healthy people without unique skin conditions, it does not fall under the category of a medicinal oil, and might be more roughly analogous to taking preventative health measures or to taking vitamins on Shabbat.
Shulchan Aruch explicitly permits some types of preventative care, even where an analogous act of healing would be prohibited:
שולחן ערוך או”ח שכח:כד
נותנים עלה על גב מכה בשבת, שאינו אלא כמשמרה, חוץ מעלי גפנים שהם לרפואה.
Shulchan Aruch OC 328:24
One may place a leaf on a wound on Shabbat, because it only protects it, except for grape leaves, which are for healing.
This ruling provides a basis for permitting preventative skincare (such as using sunscreen) on Shabbat.
Taking vitamins on Shabbat is a more complicated question. The halachic discussion typically begins with the question of whether a healthy person may eat food for purely medicinal purposes on Shabbat. Beit Yosef permits this, and Magen Avraham prohibits it.12 Some halachic authorities invoke Magen Avraham to prohibit a healthy person from taking vitamins on Shabbat.13 Others, including Rav Moshe Feinstein, permit taking vitamins on Shabbat, introducing distinctions that can be applied to other cases:
שו”ת אגרות משה אורח חיים ג:נד
בענין הוויטאמינים לאנשים בריאים ולחולים…רק כששייך ענין רפואה שהוא בבריא החלש בטבעו וע”י [=ועל ידי] הרפואות נעשה לגוף בריא וחזק יש לאסור ולא כשמתחזק מעט יותר ולא אף שמועילין שלא יחלה בנקל שבזה יש להתיר למעשה כדכתבתי. ולכן רוב הוויטאמינים שאינם מבריאים את האדם הבריא לשנותו שיהיה מחלש בטבעו לבריא וחזק אלא שמחזקין אותו מעט כמו שמתחזק מאכילת בשר יותר מאכילת ירקות וכדומה, מותר ליקח בשבת אף שעושין שלא יהיה עלול להתחלות בנקל….
Responsa Iggerot Moshe OC III:54
In the matter of vitamins for those who are healthy and sick…Only when the matter of healing is relevant, which is with a healthy person who is naturally weak, and through the healing his body becomes strong and healthy, should one prohibit. And not when he gets a little bit stronger, and not even when they are effective in preventing him from getting sick easily, because this one should permit in practice, as I have written. Therefore, most vitamins, which do not make the healthy person healthy, to transform him from naturally weak to strong and healthy, but strengthen him a little bit, as one is strengthened more by eating meat than by eating vegetables and the like, is permissible to take on Shabbat, even if they make him less likely to become sick easily….
Many enriched skincare products—and scalp or follicle enhancing haircare products—with health claims meet Rav Moshe’s standard for permissible vitamins. They strengthen the condition of one’s skin only a bit, and prevent skin damage rather than dramatically curing it.
Until now, we have discussed different types of products and ways of applying them, as well as the different functions they can serve. In our third and final installment, we will turn our attention to using cosmetic products to impart color to the skin.
Further Reading
- Rabbi Dovid Heber, “The Kashrus, Shabbos, and Pesach Guide to Cosmetics,” available here.
- Rav Ya’akov Yeshaya Neuwirth. Shemirat Shabbat Ke-hilchetah. Jerusalem: Feldheim, 2011.
- Dayyan Ya’akov Yechezkel Posen, Kitzur Hilchot Shabbat. New York: Z Berman Books, 1984.
- Rabbi Dovid Ribiat, The 39 Melochos. New York: Feldheim, 1999.
Notes
ים של שלמה ביצה ב:לד
ובדרשות מהרי”ל (ה’ אתרוג) אוסר להניח אתרוג על גבי טלית, או סרבל, ביום טוב ראשון, משום דקא מוליד ריחא, דומיא דכסא על שיראי, בפרק שני דביצה. ותימה לי, הא לא אסר להניח הכוס, אלא כדי למגמרו, כמו שכתב האור זרוע, והא ראיה דמשום הכי נקט שיראי, ולא אמר סתם בגד דעלמא, אלא שדרך שמגמרים אותן, אבל היכא דאינו מכווין למגמרו, נראה דשרי. ולא שייך הכא לומר פסיק רישא, אלא במלאכה ממש
Yam Shel Shlomo Beitza 2:34
In the Derashot of Maharil (the laws of etrog) he prohibits placing an etrog upon a tallit, or a cloak, on the first day of Yom Tov, since it generates a scent, similar to a cup [of perfume overturned] on silks, in the second chapter of Beitza. And it is astounding to me, for placing the cup is prohibited only for the purposes of scenting it [the clothing], as Or Zarua writes. And this is a proof: that this is why it used the example of silks, and did not say simply any clothing, just because it is common to add scent to them [silks]. But where one does not intend to add scent, it seems to be permitted. And it is not relevant here to say this is an inevitable result [for which one would be liable even without intention], except regarding a full-fledged melacha.
משנה שבת ז:ב
אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש והקוצר והמעמר הדש והזורה הבורר הטוחן…
Mishna Shabbat 7:2
The arch-categories of melacha are forty, less one: planting and reaping and making sheaves and threshing and winnowing and selecting and grinding….
4. The practical shift in how we procure medications leads more to leniency than to stringency.
שו”ת ציץ אליעזר יד נ:ז
ומדי דיוננו בנוגע ללקיחת תרופות בשבת, יש לדעתי להזהר מלהפריז בחומרות בזה…מקום להקל עוד ביותר על בזה”ז [=בזמן הזה] דאין מצוי שחיקת סממנים ולא בקיאים בזה…
Tzitz Eliezer 50:7
Apropos of our discussion regarding taking medicines on Shabbat, one should in my opinion be careful about exaggerating stringencies with this…[There is] room to be more lenient nowadays, when crushing herbs isn’t common and we are not expert in this.
5. For example, the Talmud Yerushalmi makes this point:
תלמוד ירושלמי שבת יד:ג
חד בר נש שאל לר”ש [=רבי שמעון] בר כרסנא מהו מישתי קרורטין בשובתא. א”ל [אמר ליה] אם לתענוג מותר. אם לרפואה אסור…בלבד דבר שהוא של סכנה:
Talmud Yerushalmi Shabbat 14:3
One person asked Rabbi Shimon bar Karsena: what is the halacha of drinking resin-flavored wine on Shabbat? He said to him: If it is for pleasure, it is permitted. If it is for healing, it is prohibited…with the exception of a matter of danger.
6. There are dissenting opinions. For example, the Talmud Yerushalmi supra states that the decree applies whenever a person is not in mortal danger. Mordechai also takes this approach:
מרדכי שבת שפ-שפב
נשאל לרבינו מאיר מן אשה אחת שהיה לה מכה על גופה…והשיב בהא לית דין ולית דיין דבחול מותר…אבל בשבת אסור אם אין בו פיקוח נפש גזרה משום שחיקת סמנין…
Mordechai Shabbat 380-382
Rabbi Meir was asked by a woman who had a wound on her body…And he responded that with this there is no question that on a weekday it is permissible…but on Shabbat it is prohibited if there is no life-saving aspect, as a decree on account of grinding herbs…
שולחן ערוך או”ח שכח:יז
חולה שנפל מחמת חליו למשכב ואין בו סכנה, הגה: או שיש לו מיחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו שאז אף על פי שהולך כנפל למשכב דמי (המגיד פ”ב)…
Shulchan Aruch OC 328:17
A sick person who has become bedridden due to his illness and is not in danger. Rema: Or who has an ailment and is in distress and his whole body is sick from it, for then even though he walks about, he is like one who has become bedridden [Ha-maggid 82).
8. See Shabbat 140a infra.
רמב”ם הלכות שבת כב:ז
אין שורין את החלתית בין בפושרין בין בצונן אבל שורה אותו בתוך החומץ, ואם שתהו ביום חמישי וששי הרי זה שורה בשבת בצונן ומניחו בחמה עד שיחם ושותה, כדי שלא יחלה אם פסק מלשתות.
Rambam, Laws of Shabbat 22:7
We do not soak asafoetida [on Shabbat], neither in lukewarm water nor in cold water, but one may soak it in vinegar, and if he drank it on Thursday and Friday, he may soak it on Shabbat in cold water and place it in the sun until it becomes warm and drink it, in order that he not become sick if he ceases to drink.
שמירת שבת כהלכתה לד:טז
הכואב כאב קל, אסור לו לקחת שום תרופה…אולם אם קיים חשש, שאם לא יקח תרופות-יגבר הכאב והוא יחלה, כך שישתנה דינו לדין חולה שאין בו סכנה, כגון החש בראשו וקיימת אצלו נטייה למיגרנה…מותר לו לקחת תרופות.
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 34:16
One who has a light pain, it is prohibited for him to take any medicine [on Shabbat]…but if there is a concern that if he not take the medicine the pain will increase and he will become sick, such that his halachic category would shift to that of a choleh she-ein bo sakana, like one who has a headache and has a tendency for migraines…it is permissible for him to take medicines.
שמירת שבת כהלכתה לד:יז
מי שחייב על-פי פקודת הרופא לקחת תרופות במשך כמה ימים רצופים, ושבת ביניהם, יש המקילין לו לקחתן גם בשבת.
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 34:17
One who is obligated according to doctor’s orders to take medicines for some days in a row, and Shabbat is among them, there are those who are lenient to take them also on Shabbat.
10. In cases of ingestible modes of healing, this is often called ma’achal beri’im (food of the healthy), as described by the following mishna:
משנה שבת יד:ג
אין אוכלין איזוב יון בשבת, לפי שאינו מאכל בריאים…כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה, חוץ ממי דקלים וכוס עיקרים, מפני שהן לירוקה. אבל שותה הוא מי דקלים לצמאו וסך שמן עיקרין שלא לרפואה:
Mishna Shabbat 14:3
We don’t eat Greek hyssop on Shabbat, because it is not a food of healthy people…A person may eat all foods [that healthy people eat] for healing [purposes], and drink all drinks, aside from palm sap and root drink, because they are for jaundice. But one can drink palm sap for his thirst and apply root oil for non-healing purposes.
12. Beit Yosef and Magen Avraham disagree on how to interpret a statement of Tur:
טור או”ח שכח
וכל שאינו מאכל ומשקה בריאין אסור לאוכלו ולשתותו לרפואה אבל אם אוכל ושות[ה] אותו לרעבו ולצמאו ואין לו חולי שרי:
Tur OC 328
Whatever is not the food or drink of healthy people, it is prohibited to eat and drink it for healing, but if one eats or drinks it for his hunger and thirst, and he has no illness, it is permissible.
בית יוסף או”ח שכח אות לז ד”ה כל אוכלין
ומשמע דכל שאינו חולה כלל מותר לו לאכול ולשתות אוכלין ומשקין שאינם מאכל בריאים דכיון שאינו חולה ליכא למיגזר מידי הילכך אפילו אינו לא רעב ולא צמא מותר לאכלן ולשתותן והא דנקט [הטור] לרעבו ולצמאו לאו דוקא אלא אורחא דמילתא נקט:
Beit Yosef OC 328:37 s.v. Kol ochelin
[Tur] implies that anyone who is not at all sick is permitted to eat and drink foods and beverages that are not the food of the healthy, for since he is not sick there is no place to decree anything. Therefore, even if he is neither hungry nor thirsty, it is permissible to eat and drink them, and [Tur] used the terms “for his hunger and thirst” not in a precise way, but only as the regular way of speaking.
מגן אברהם שכח:מג
…משמע דאם עושה לרפואה אסור אף ע”פ [=על פי] שהוא בריא…
Magen Avraham 328:43
…[Tur] implies that if one does it for healing it is prohibited even though he is healthy…
.
פרי מגדים או”ח אשל אברהם שכח:מג
כל שכוונתו להיות גופו בריא אסור אף בבריא…
Peri Meggadim OC Eshel Avraham 328:43
Whenever one’s intention is that his body be healthy, it is prohibited even to the healthy…
משנה ברורה שכח:קכ
אבל אם הוא עושה לרפואה דהיינו כדי לחזק מזגו כתב המ”א [=המגן אברהם] דאפילו בבריא גמור אסור:
Mishna Berura 328:120
But if he does it for healing, i.e., in order to strengthen his overall health, Magen Avraham wrote that even for a totally healthy person it is prohibited.
שמירת שבת כהלכתה לד:כ
אסור לאדם לקחת ויטאמינים בשבת, אפילו כאשר הוא רגיל לקחתם מדי יום ביומו, והאיסור גם כשהם בטעם טוב ועשויים כסוכריה וכדומה, אלא אם כן הוא חולה, אף שאין בו סכנה. אולם במקומות שבהם רגילים לקחת ויטאמינים בכל ארוחה, יש מקילים לקחתם גם בשבת, ויש מחמירים בזה אלא אם כן הויטאמינים באים כתחליף למזון מסויים.
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 34:20
It is prohibited for a person to take vitamins on Shabbat, even when he is accustomed to taking them daily, and the prohibition is also when they are flavored and are made like a candy and the like. Unless he is sick, even if a choleh she-ein bo sakana (without mortal danger). But in places where they are accustomed to taking vitamins at every meal, there are those who are lenient to take them also on Shabbat, and there are those who are stringent with this unless the vitamins come as a replacement for a specific food.
Sources
Scented Products
ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא פט
…כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא צרכה אשה למיני בשמים אלא מן המן היתה מתקשטת…
Sifri Bemidbar Baha’alotecha 89
…All forty years that Israel were in the wilderness, a woman did not require varieties of perfume, rather she adorned herself with the manna…
בבא קמא פב.
עשרה תקנות תיקן עזרא…ושיהו רוכלין מחזירין בעיירות
Bava Kamma 82a
Ezra made ten enactments…and that peddlers should travel between the cities.
רש”י בבא קמא פב.
רוכלין – מביאים בשמים לנשים להתקשט בהם.
Rashi Bava Kamma 82a
Peddlers- bringing perfumes to women to adorn themselves with.
Dr. Avivah Gottlieb Zornberg, The Particulars of Rapture (New York: Schocken, 2001), 489
…Like perfume, the reunion of God and Israel is irresistibly disseminated in the larger world. Perfume is expressive of all that is “undemonstrable” about the intimacy of a relationship. Private, idiosyncratic, it circulates to unpredictable effect. God’s presence among the people has a similarly pervasive and enigmatic effect.
ביצה כג.
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: סחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור. מאי טעמא? משום דקמוליד ריחא.
Beitza 23a
Rabba and Rav Yosef both said: Turning over a cup [containing perfume] onto silks on Yom Tov is prohibited. What is the reason? Because it generates a scent.
רש”י שם
דקמוליד ריחא…ואסור מדרבנן שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה:
Rashi ad loc
Because it generates a scent…- and it is rabbinically prohibited, because he generates a new thing, which is close to performing a new melacha.
משנה שבת ו:ה
יוצאה אשה…בפילפל ובגרגיר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתן לכתחלה בשבת…
Mishna Shabbat 6:5
A woman goes out [of the private domain on Shabbat]…with pepper and a salt crystal and anything that she places in her mouth, as long as she does not initially place it on Shabbat…
פירוש המשנה לרמב”ם שבת ו: ה
ונותנת בפיה פלפל וגרגר מלח וכיוצא בהן להסיר הריח אם היתה בעלת ריח הפה.
Rambam, Commentary on the Mishna Shabbat 6:5
She places in her mouth pepper and a salt crystal and the like to remove the odor if she is someone with mouth odor.
שו”ת שאילת יעבץ א:מב
וכן אין להביא ראיה להיתר מאותה ששנינו שיוצאת בפלפל שתתן לתוך פיה התירו ללעוס מצטכי לריח הפה, דשאני הני דלעבורי ריח רע קעבדי להו, ולאו לאולודי ריחא קבעו להו.
Responsa She'elat Ya'avetz I:42
Similarly, one cannot bring a proof to permit from that which we taught, that she goes out with the pepper that she places in her mouth, [or that] they permitted chewing gum for mouth odor, for these are different, for they did them in order to remove a bad odor, and did not need them to generate a scent.
ט”ז או”ח תקיא:ח
וראיתי בקצת קהילות השופכין שמן של ריח שקורין שפינגר”ד לתוך המים בי”ט [=ביום טוב] לצורך נטילת ידי הכהנים לדוכן …ואפי[לו] שופכים בערב יום טוב מ”מ [=מכל מקום] מולידין ריח ביום טוב ע”י [=על ידי] הכהנים וזה ניחא להו ומכונים לכך ע”כ [=על כן] יש למנוע מלעשות כן:
Taz OC 511: 8
I have seen that in a few communities they pour scented oil, which is called spingard, into the water on Yom Tov for washing the hands of the Kohanim to bless the congregation…and even if they pour it in on erev Yom Tov, they are still generating a scent on Yom Tov on the hands of the Kohanim, and they are happy with this and intend this. Therefore, one should refrain from doing this.
אליה רבה קכח
גם אין לומר דמוליד ריחא בידי הכהנים, ולפ”ז [=ולפי זה] אפילו כששופכין לתוכו בערב יום טוב אסור, וכ”כ [=וכך כתב] הט”ז שם, דנ”ל [=דנראה לי] דכיון ששמן עצמו מדבק בידים לא הוי מוליד ריח דהוי כמו שמריח בשמן.
Eliya Rabba 128
One also cannot say that it generates a scent on the hands of the Kohanim, and according to this even when they pour it in on erev Yom Tov it would be prohibited—and thus wrote Taz there. For it seems to me that since the oil itself adheres to the hands, it is not generating a scent, because it is like smelling the oil [itself].
גינת ורדים או”ח ג:טז
דנראה דטעמא דהך שריותא הוי בשביל שאינו מתקיים ועומד הריח בידים, כדאמרן בפ”ו [=בפרק ו] דברכות מג עב: ת”ר [=תנו רבנן] ששה דברים גנאי לו לת”ח [=לתלמיד חכם], לא יצא כשהוא מבושם לשוק…ואמר עלה רב ששת לא אמרן אלא בבגדו אבל בגופו זיעה מעברא ליה אמר רב פפא ושערו כבגדו דמי ואמרי לה כגופו דמי
Ginat Veradim OC 3:16
It seems that the reason for this permission is because the scent on the hands does not remain and endure, as we say in Berachot 43b: Our rabbis taught in a Baraita: Six things are dishonorable for a Torah scholar: He should not go out to the market perfumed…And Rav Sheshet said about this, we said this only regarding his garment, but regarding his body, he may remove sweat. Rav Pappa said, his hair is similar to his garment, and some said it, it is similar to his body
שו”ת באר משה ח כד:כב
ודע שהרבה פעמים מאוד נשאלתי בענין לבשם בשר אדם בשבת ויו”ט [=ויום טוב] ע”י [=על ידי] זילוף כמנהג המדינה ואמרתי להם שעל בשר אדם הרבה מתירים והרבה אוסרין המחמיר תע”ב [=תבוא עליו ברכה] והמיקל יש לו על מי לסמוך אבל במקום שערות היינו על שערות ממש לא התרתי בשום פעם כי רבו האוסרין ושמחתי לראות ככל דברי בס’ כה”ח [=בספר כף החיים] (הנ”ל סי’ קכ”ח אות מ”ד) וכן ראוי לפסוק שלא להקל על שערות ממש דכנראה דין השערות כדין כסותו…
Responsa Be'er Moshe (Stern) VIII:24:22
Know, that I have been asked very many times in the matter of applying scent to a person’s body on Shabbat and Yom Tov by spraying, as is the local custom, and I said to them that on a person’s body there are many who permit and many who prohibit. One who is stringent merits a blessing, and one who is lenient has something to rely on. But where there is hair—that is, on the hair itself—I have never permitted it because there is a plurality who prohibit. And I was happy to see Kaf Ha-chayyim saying like my words. And thus it is proper to rule not to be lenient with actual hair, because it seems that hair is halachically equivalent to a garment…
שמירת שבת כהלכתה יד:לו
מותר ליתן מי – בושם על הידים ועל שאר חלקי הגוף [הערה צז:…וכן שמעתי מפי הגרש”ז אויערבך] אבל ליתן מהם על מטפחת, על בגד ועל פאה נכרית או לתוך מים – אסור
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 14:36
It is permitted to place perfume on the hands and on the other parts of the body [Note 97: …And thus I heard from Rav Shlomo Zalman Auerbach], but to place it on a scarf, on a garment, or on a wig, or into water – is prohibited.
שמירת שבת כהלכתה יד:נז
יש מקום להקל להתיז מי – בושם על שערות האדם, אבל אין להתיזם על פאה נכרית.
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 14:57
There is room to be lenient to spray perfume on a person’s hair, but one may not spray it on a wig.
Healing on Shabbat
שבת נג:
אמר עולא: גזירה משום שחיקת סממנין.
Shabbat 53b
Ulla said: it is a decree on account of crushing herbs.
רש”י שבת נג: ד”ה גזירה
במידי דרפואה גזור רבנן, דאי שרית שום רפואה אתי למישרי שחיקת סממנים, והוא איסורא דאורייתא דהוי טוחן.
Rashi Shabbat 53b s.v. Decree
Our sages decreed against things that heal, for if you were to permit any healing, one would come to permit crushing herbs, which is a Torah-level prohibition of tochen [grinding].
שמירת שבת כהלכתה לג:יג
חולה שאין בו סכנה מותר לו למרוח קמפור (נזיל) כדי לשכך כאב…
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 33:13
A choleh she-ein bo sakana may smear (liquid) camphor in order to relieve pain…
שבת קמ.
כיון דאישתי חמשא ומעלי שבתא אי לא שתי בשבת מיסתכן:
Shabbat 140a
Since he drank [the medicine] on Thursday and on erev Shabbat, if he doesn’t drink it on Shabbat, he endangers himself.
שולחן ערוך או”ח שכח:א-ב
מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא, אסור לעשות לו שום רפואה, ואפי’ ע”י א”י [=ואפילו על ידי אינו יהודי], גזירה משום שחיקת סמנים….
Shulchan Aruch OC 328:1-2
One who has a minor ailment and holds himself together and goes about like healthy person, it is prohibited to perform any healing for him, even through a non-Jew, a decree on account of grinding herbs…
Healing with Oil
שבת קיא.-קיא:
מת’…החושש במתניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא שמן וורד בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן שכן דרכן לסוך בחול רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הם: גמ’… אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב:… הלכה כרבי שמעון דשרי ולאו מטעמיה. דאילו רבי שמעון סבר אף על גב דלא שכיח שרי. ורב סבר אי שכיח אין ואי לא שכיח לא. ובאתרא דרב שכיח משחא דוורדא:
Shabbat 111a-b
Mishna: … One who has pain in his loins may not apply wine or vinegar, but he may apply oil, and not rose oil. Sons of kings apply rose oil to their wounds, for they normally apply it on a weekday. Rabbi Shimon says, all Israel are sons of kings. Gemara: … Rabbi Abba bar Zavda said Rav said… the halacha is in accordance with Rabbi Shimon who permits, but not for his reason. For Rabbi Shimon thought that even though it is uncommon, it is permissible. And Rav thought that if it is common yes, and if it is uncommon, no. And in Rav’s locale, rose oil was common.
רש”י שם
לא יסוך בהן יין וחומץ – דאין אדם סך אותו אלא לרפואה. אבל לא שמן וורד – לפי שדמיו יקרין, ואינו מצוי, ומוכחא מילתא דלרפואה עביד… אף על גב דלא שכיח -…ורב נמי כר’ יהודה סבירא ליה, אלא במקומו הוא דשרי, דשכיח דסכין שמן וורד, ולא מוכחא מילתא.
Rashi ad loc
May not apply wine or vinegar – for a person does not apply them except for healing. But not rose oil – because it is expensive, and is not common, so it is clearly demonstrated that he is doing it for healing. Even though it is uncommon – … Rav also reasoned in accordance with Rabbi Yehuda [the first opinion cited in the mishna], but permitted it specifically his locale, where people commonly apply rose oil, so it is not clearly demonstrated [that he is doing it for healing].
שבת נג:
תא שמע סכין ומפרכסין לאדם ואין סכין ומפרכסין לבהמה מאי לאו דאיכא מכה ומשום צער לא דגמר מכה ומשום תענוג
Shabbat 53b
Come and hear. One may apply [oil] and pick off [scabs] for a person, and one may not apply [oil] and pick off scabs for an animal. Isn’t this a case where there is a wound, and [it is permitted] because of pain? No, a healed wound, and for pleasure.
רי”ף שבת כד:
אבל בתחלת מכה ומשום צער מפרכסין נמי לבהמה
Rif Shabbat 24b
But with a fresh wound and because of pain, one may also pick off scabs for an animal
שבת קלד:
…תניא כוותיה דשמואל: אין נותנין חמין ושמן על גבי מכה בשבת אבל נותנין חוץ למכה ושותת ויורד למכה
Shabbat 134b
…It is taught in a Baraita accordance with Shmuel: One may not place hot water and oil onto a wound on Shabbat, but one may pour [them] outside the wound so that it drips and descends to the wound.
תוספות שבת קלד:
ואין מונעין חמין ושמן – פירש ה”ר יוסף פורת בשם רבינו שמואל דבמעורבת יחד איירי דאי כל חד באפי נפשיה מאי קמ”ל [=קמשמע לן] בשמן…
Tosafot Shabbat 134b
And we do not withhold hot water and oil – Rav Yosef Porat explained in the name of Rabbeinu Shmuel that this applies when they are mixed together, for if each one is on its own, what did [the Talmud] come to teach us regarding [rubbing] oil…
In Practice
שולחן ערוך או”ח שכח: כב
מעבירין גלדי המכה וסכין אותה בשמן אבל לא בחלב, מפני שהוא נימוח; ואפילו בגמר מכה … שרי. אבל אין נותנין עליה שמן וחמין מעורבים יחד…אבל נותן הוא חוץ למכה, ושותת ויורד לתוכה.
Shulchan Aruch OC 328:22
We remove the scab of a wound and rub it with oil but not with [congealed] fat, because it liquifies. And even when the wound is healed…it is permissible. But we do not place oil and hot water mixed together on it…Rather he puts it outside of the wound, and it flows downward into it.
שולחן ערוך או”ח שכז:א
החושש במתניו, לא יסוך שמן וחומץ; אבל סך הוא שמן לבדו, אבל לא בשמן ורד משום דמוכחא מלתא דלרפואה קא עביד; ואם הוא מקום שמצוי בו שמן ורד ודרך בני אדם לסוכו אפי[לו] בלא רפואה, מותר.
Shulchan Aruch OC 327:1
One who has pain in his thighs may not apply oil and vinegar, but he applies oil on its own, but not rose oil since it is clearly demonstrated that he does it for healing. But if it is a place where rose oil is commonly found, and the way of people is to apply it even without healing, it is permissible.
בית יוסף או”ח חיים שכז:א ד”ה החושש במתניו
נראה לי כיון דבזמן הזה אין אנו רגילים לסוך בשום שמן כשאנו בריאים אסור לסוך שום שמן על גבי המכה בשבת דודאי מוכחא מילתא דלרפואה עביד:
Beit Yosef OC 327:1 s.v. Ha-choshesh
It seems to me that since nowadays we are not accustomed to apply any oil when we are healthy, it is prohibited to apply any oil to a wound on Shabbat, for certainly it is evident that he does it for healing.
רמ”א או”ח שכז:א
הגה: ובמקום שאין נוהגין לסוך בשמן כי אם לרפואה, בכל שמן אסור (בית יוסף).
Rema OC 327:1
In a place where it is not customary to apply oil except for healing, every oil is prohibited (Beit Yosef).
משנה ברורה שכז:ד
“בכל שמן אסור” – ומשו”ה [=ומשום הכי] אסור לסוך בשמן במדינותינו הראש שיש בו חטטין וכן אם יש לו נפח בכל מקום שהוא אסור לסוך בשמן במדינותינו.
Mishna Berura 327:4
With every oil it is prohibited – And for this reason it is prohibited to apply oil in our provinces to a flaking scalp, and similarly, if he has swelling in any place it is prohibited to apply oil in our provinces.
שמירת שבת כהלכתה לד:יב-יג
הסובל מגירויים קלים בעור (כגון בידים או ברגלים), מותר לו לסוך בשמן…אולם אם נקלף העור מחמת הגירויים, גם לסוך בשמן אסור [הערה סז: ומשום דבזמננו אין רגילים לסוך בשמן וניכר שעושה לרפואה, סי’ שכז סע’ א ברמ”א ובמ”ב ס”ק ד….], אבל מותר לשפוך שמן על הגוף שלא במקום הקילוף, על מנת שהשמן יזל למקום הקילוף. הסובל משפתיים יבשות או סדוקות, אסור לו למרוח אותן בשפתון או בכל חומר אחר…וגם לא ימשח עליהן שמן [הערה עב: עיין סי’ שכז סע’ א ברמ”א], והוא הדין לגבי מי שנתייבש עור ידיו או נסדק.
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 34:12-13
One who suffers from mild skin irritation (as on the hands or feet), may apply oil…However, if the skin is peeling because of the irritation, it is also forbidden to apply oil [Note 67: And because nowadays people are not accustomed to apply oil and it is clear that he is doing so for healing, 327:1 in Rema, and 4 in Mishna Berura…], but it is permissible to pour oil on the body not on the area that is peeling, so that the oil flows to the area that is peeling. One who suffers from dry or cracked lips, he is prohibited to spread chapstick or any other substance on them…and one should also not rub oil on them [Note 72: See 327:1 in Rema], and the halacha is the same when the skin of the hands is dry or cracked.
שמירת שבת כהלכתה לד:יב הערה סה
[הערה סה: ומהגרש”ז אויערבך זצ”ל שמעתי, דכל שהסיכה מונעת גירויים, מסתבר דהר”ז [=דהרי זה] חשיב כרפואה, משא”כ [מה שאין כן] בסוף מכה, סי’ שכח סע’ כב, דאינו אלא לתענוג…]Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 34:12 Note 65
I heard from Rav Shlomo Zalman Auerbach that whenever applying [oil] prevents irritations, it stands to reason that this is considered like healing, which is not the case at the end of a wound[‘s healing] 328:22, which is solely for pleasure.
קצות השלחן קלו בדי השלחן כ
והנה מי שמרגיש בידיו או ברגליו ושאר גופו שמצריכו לחיכוך בבשר, ואם יסוך שמן יעביר ממנו את הגירוי, נראה דשרי, דלא גרע מגמר מכה, דגם שם הטבע שמרגישים גירוי, ואפ”ה [ואפילו הכי] מותר לסוך בשמן, וגם כאן אין זה לרפואה אלא לתענוג…
Ketzot Ha-shulchan 136 Badei Ha-shulchan 20
Someone who feels in his arms or legs or the rest of his body a need to scratch, and if he applies oil it will relieve the itching, it seems that it is permitted, for it is no worse than the end [stages] of a wound, for also there it is natural to feel itching, and even so it is permissible to apply oil, and also here this is not for healing but for pleasure…
רב יעקב יחזקאל פאזען, קיצור הלכות שבת פרק מד ד חולה במקצת
וכן מותר לסוך בשמן (באלה שלא שייך איסור מירוח) שרגילים לסוך בו בחול, וכמו אלו שסכים בהם את הידים לרככם. וזה מותר אפילו למי שיש לו חטטים בידיו, ואפילו אם מתכוון לרפואה. והטעם גם כאן, כיון שאינו ניכר שעושה לשם רפואה…ומכל מקום רק אם אין מעורבים בו סממנים….
Rav Yaakov Posen, Kitzur Hilchot Shabbat 44:4 Choleh Be-miktzat
Similarly, it is permissible to apply oil (for those where there is no prohibition of smearing) that people are accustomed apply it on weekdays, such as those that they apply to their hands to soften them. And this is permissible even for one who has eczema on his hands, and even if he intends it for healing. And the reason here as well, is because it is not recognizable that he is doing it for healing…and in any case, only if there is no medication mixed in….
חזון איש או”ח הלכות שבת נב:טז
וכשמושחין על הפצע לא ימרחו רק ישליכו את המריחה.
Chazon Ish OC Laws of Shabbat 52:16
When one places ointment on a wound, one should not spread it but rather cast on the ointment.
שולחן ערוך או”ח שיד:יא
אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב החבית לסתמו מפני שהוא ממרח…
Shulchan Aruch OC 314:11
It is prohibited to put wax or thick oil in the hole of a barrel to seal it because that is memarei’ach…
שו”ת שבט הלוי ד:לג
אשר שמע בשמי הוראה להיתרא להניח משחה בשבת במקום דליכא גזירה דרפואה באופן שאינו ממרח כגון ללחוץ מתוך שפופרת…והכא לא קעביד אפילו שבות אלא הנחה בעלמא…ואף על גב דבסי’ שי”ד סי”א לענין נתינה בנקב החבית נראה דאפילו בהנחה בלא מרוח גזרינן אטו מרוח, היינו בעלמא, אבל במקום רפואה ואנו מתירין גזירת שחיקת סממנין מנ”ל [=מנא לן] דגזרינן האי גזרה, ואף על גב דלבריא נראה דגזרינן…מ”מ [=מכל מקום] במקום חולה עדיין לא שמענו.
Responsa Shevet Ha-Levi IV:33
That he [the questioner] heard in my name a ruling to permit placing on an ointment on Shabbat, in a case where there is no decree against healing, in a fashion that does not spread it, such as squeezing it [directly] from the tube…Here he doesn’t even perform a rabbinically-prohibited act [of memarei’ach] but rather merely placing [it]…and even though in Shulchan Aruch 314:11 regarding putting [a substance] into a hole in a barrel it seems that even placing without spreading is rabbinically prohibited on account of leading to memarei’ach, that is in general, but in a case of healing where we don’t apply the decree of grinding herbs [prohibiting healing on Shabbat], how do we know that we should apply this decree? And even though for a healthy person it seems that we would decree…in any case, in the case of an ill person we still have not heard [of decreeing].
שמירת שבת כהלכתה לג:יד
… ומותר להוציא את המשחה משפופרתה ולתתה הישר על גוף החולה, על הפצע, או לפחות על – גבי הגזה, וכן מותר להוציאה ממיכלה במקל וליתן אותה במקום הדרוש. אבל יש להיזהר מאד בכל זה שלא למרוח את המשחה על גוף האדם או על הגזה. ומותר לשים תחבושת על המשחה שעל גוף האדם, ולית לן בה אם אמנם המשחה נמרחת על – ידי זה. הערה ע : ומה שהמשחה נמרחת ע”י [=על ידי] שהוא שם את התחבושת, י”ל [=יש לומר] דהוה ממרח כלאח”י [=כלאחר יד], ועוד, דהרי כוונתו רק שתתפשט המשחה בכל מקום, ולא להחליקה, וגם מותר לשים מעט משחה במקום זה ומעט במקום אחר ולשים אח”כ [=אחר כך] את התחבושת, כי אינו רוצה כלל להחליק את המשחה ולעשותה שוה בכל המקומות…עכ”ל הגרש”ז [=עד כאן לשון הגאון רב שלמה זלמן] אויערבך זצ”ל…
Shemirat Shabbat Ke-hilchetah 33:14
…It is permissible to remove the ointment from its tube and to place it directly on the body of the sick person, on the wound, or at least on the gauze, and similarly it is permissible to remove it from its container with a stick and to place it where needed. But one should be very careful with all this not to spread the ointment on the person’s body or on the gauze. And it is permissible to place a bandage over an ointment that is on a person’s body, and we have no halachic concern if indeed the ointment is spread through this. Note 70: And that the ointment is spread through his placing the bandage, one can say that it is indirect spreading and further, that his intent is only that the ointment reach every place, and not to smooth it, and it is also permissible to place a little ointment on one place and a little on another, and to put the bandage on afterwards, for he does not want to smooth the ointment at all or to even it out everywhere…The language of Rav Shlomo Zalman Auerbach…
Enriched Products
שולחן ערוך או”ח שכח:כד
נותנים עלה על גב מכה בשבת, שאינו אלא כמשמרה, חוץ מעלי גפנים שהם לרפואה.
Shulchan Aruch OC 328:24
One may place a leaf on a wound on Shabbat, because it only protects it, except for grape leaves, which are for healing.
שו”ת אגרות משה אורח חיים ג:נד
בענין הוויטאמינים לאנשים בריאים ולחולים…רק כששייך ענין רפואה שהוא בבריא החלש בטבעו וע”י [=ועל ידי] הרפואות נעשה לגוף בריא וחזק יש לאסור ולא כשמתחזק מעט יותר ולא אף שמועילין שלא יחלה בנקל שבזה יש להתיר למעשה כדכתבתי. ולכן רוב הוויטאמינים שאינם מבריאים את האדם הבריא לשנותו שיהיה מחלש בטבעו לבריא וחזק אלא שמחזקין אותו מעט כמו שמתחזק מאכילת בשר יותר מאכילת ירקות וכדומה, מותר ליקח בשבת אף שעושין שלא יהיה עלול להתחלות בנקל….
Responsa Iggerot Moshe OC III:54
In the matter of vitamins for those who are healthy and sick…Only when the matter of healing is relevant, which is with a healthy person who is naturally weak, and through the healing his body becomes strong and healthy, should one prohibit. And not when he gets a little bit stronger, and not even when they are effective in preventing him from getting sick easily, because this one should permit in practice, as I have written. Therefore, most vitamins, which do not make the healthy person healthy, to transform him from naturally weak to strong and healthy, but strengthen him a little bit, as one is strengthened more by eating meat than by eating vegetables and the like, is permissible to take on Shabbat, even if they make him less likely to become sick easily….
Q&A
Sometimes a quick exchange communicates more effectively, and more personally, than an article. Sometimes, just seeing that others share our questions can make us feel more connected.
Our posted questions and answers are an opportunity to learn from each other. To ask a question of your own, click here!
Reader Q&A
Podcast
Click here to sponsor this episode!